גקטורקים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגקטורקיםטורקית: Göktürk, בכתב הטורקי הקדום: 𐱅𐰇𐰼𐰰:𐰜𐰇𐰛 - "הטורקים השמיימיים" או "הטורקים הכחולים"; בסינית: 古突厥, gǔ tū jué) היו קבוצת עמים נודדים רבת עוצמה בתקופת ימי הביניים במרכז אסיה, בין השנים 552 ל-745. תחת הנהגתו של בומין ח'אן ובניו הצליחו שבטי הגקטורקים להשתלט על דרך המשי וירשו את הז'וֹאוּזָ'אן ככוח המרכזי באזור. בין היתר, היו קשורים לעלייתה של שושלת טָאנְג בסין (618). האימפריה הגקטורקית השתרעה בשיא כוחה בין הים הכספי למנצ'וריה והייתה המדינה הראשונה בהיסטוריה של מדינות העמים הנודדים במרכז אסיה שניתן לזהות את שפתה הרשמית (טורקית עתיקה) ואת הכתב שלה באמצעות הכיתובים שנמצאו על מצבות שליטיה, לוחות אורחון. הם גם העם הראשון אליו יש התייחסות כ"טורקי", או "tūjué", מילה שמשמעותה "חזקים".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גקטורקים בוויקישיתוף
P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.