התאחדות הרבנים פליטי רוסיא ושאר ארצות

ועד העזרה התאחדות הרבנים פליטי רוסיא ושאר ארצות הוא ארגון לסיוע לרבנים שהוקם בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20, אשר הקים את שיכון הרבנים ואת אוצר הפוסקים.

תולדות הארגון

בהתגבר רדיפות הדת בברית המועצות, איבדו הרבנים את משרותיהם ברוסיה וסבלו חרפת רעב^[1]. חלקם נמלטו מרוסיה חסרי כל ועלו לארץ ישראל. בארץ ישראל היו רק מעט משרות לרבנים, ורבני רוסיה, חלקם מבוגרים מאוד נותרו ללא פרנסה. לצורך סיוע לרבנים הוקמה התאחדות רבני רוסיה שספקה תמיכות לרבנים^[2]^[3], ביוזמת הרב איסר זלמן מלצר. בשנות ה-30 הגיעו לארץ ישראל גם רבנים חסרי כל מגרמניה, פולין, אוסטריה וצ'כוסלובקיה וההתאחדות סייעה גם להם^[4]. בשנת 1940 יצא הרב יעקב קלמס לארצות הברית מטעם ההתאחדות ושם הוא קיבל הבטחה לתמיכה קבועה של הג'וינט.

עם הזמן, כאשר הגיעו רבנים מכל מדינות אירופה, שונה שם הארגון ל"התאחדות הרבנים פליטי רוסיא ושאר ארצות".

פעילות

בשנת 1938 עסקו חלק מהרבנים שנתמכו על ידי ההתאחדות בלימוד תלמוד ירושלמי סדר זרעים בבית הכנסת זיכרון משה^[5].

החל משנת 1938 פעלה ההתאחדות להקמת שיכון הרבנים.

בתחילת 1939 הצליחה ההתאחדות לאסוף כ-100 לא"י לחודש, בעוד הצרכים שנדרשו עמדו על כ-300 לא"י לחודש^[6].

בשנת 1941 ההתאחדות תמכה בכ-250 משפחות של רבנים פליטים^[7]. ההתאחדות גם העניקה סיוע רפואי ועזרה במציאת משרות רבניות ביישוב היהודי בארץ ישראל. בשנת 1944 הקימה ההתאחדות את אוצר הפוסקים כדי לספק עבודה לרבנים הנתמכים^[8]. בשנת 1948 דיווחה ההתאחדות על תמיכה בכ-400 נתמכים^[9].

ראשי ההתאחדות

בשנות ה-30 עמדו בראש הארגון הרב מאיר סטולביץ, הרב שמואל קיפניס מאוברוץ', הרב מרדכי סנדר קופשטיין מראדין והרב אברהם ישראל משה סלומון מחרקוב^[10]. אליהם הצטרף לאחר עלייתו, הרב יהושע צימבליסט^[3]. איתם פעל הרב איסר זלמן מלצר^[11].

בנשיאות ההתאחדות עמדו בשנת 1940 הרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב איסר זלמן מלצר והרב יעקב קלמס. בהנהלה היו נשיא הכבוד הרב יהושע (הורודנער) צימבליסט, היושב ראש הרב מאיר סטולביץ מחסלביץ שהיה אז הרב של זיכרון משה, סגן היושב ראש הרב שלמה יוסף זוין, הגזבר הרב משה חסקין והמנהלים הרב שמואל קיפניס מאוברוץ', הרב מרדכי סנדר קופשטיין מראדין והרב אברהם יוסף לונדין^[12] עד פטירתו^[4].

הערות שוליים

^ אגודת הרבנים בפולין לטובת הרבנים הרעבים שברוסיה, דואר היום, 7 בנובמבר 1933
^ עלבונה של תורה, דואר היום, 23 בפברואר 1936
^ ¹ ² רבני רוסיה, הצופה, 19 במרץ 1939
^ ¹ ² התאחדות הרבנים פליטי רוסיא ושאר הארצות, הצופה, 2 באוקטובר 1940
^ מן הספרות התלמודית, הצופה, 18 בפברואר 1938
^ תיקון טעות, הצופה, 21 במרץ 1939
^ התאחדות הדבניפ פליטי רוסיה ושאר הארצות בירושלים, הצופה, 30 במאי 1941
^ התאחדות הדבניפ פליטי רוסיה ושאר הארצות, הצופה, 21 ביולי 1944
^ ועד התאחדות הרבנים הפליטים, הצופה, 10 בספטמבר 1948
^ הרב אברהם ישראל משה סלומון ז"ל, הצופה, 14 באוקטובר 1956
^ תוספת, הצופה, 26 במרץ 1939
^ ניתן לקרוא עליו ב: הרב אברהם יוסף לונדין ז"ל, הצופה, 20 בפברואר 1940 והרב דוד דראבקין, הרב אברהם יוסף לונדין ז"ל, הַבֹּקֶר, 21 במרץ 1940

[1] אגודת הרבנים בפולין לטובת הרבנים הרעבים שברוסיה, דואר היום, 7 בנובמבר 1933

[2] עלבונה של תורה, דואר היום, 23 בפברואר 1936

[הצופה39-3] ¹ ² רבני רוסיה, הצופה, 19 במרץ 1939

[הצופה40-4] ¹ ² התאחדות הרבנים פליטי רוסיא ושאר הארצות, הצופה, 2 באוקטובר 1940

[5] מן הספרות התלמודית, הצופה, 18 בפברואר 1938

[6] תיקון טעות, הצופה, 21 במרץ 1939

[7] התאחדות הדבניפ פליטי רוסיה ושאר הארצות בירושלים, הצופה, 30 במאי 1941

[8] התאחדות הדבניפ פליטי רוסיה ושאר הארצות, הצופה, 21 ביולי 1944

[9] ועד התאחדות הרבנים הפליטים, הצופה, 10 בספטמבר 1948

[10] הרב אברהם ישראל משה סלומון ז"ל, הצופה, 14 באוקטובר 1956

[11] תוספת, הצופה, 26 במרץ 1939

[12] ניתן לקרוא עליו ב: הרב אברהם יוסף לונדין ז"ל, הצופה, 20 בפברואר 1940 והרב דוד דראבקין, הרב אברהם יוסף לונדין ז"ל, הַבֹּקֶר, 21 במרץ 1940

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]