יעקב קלמס
הרב יעקב קלמס (בכתיב יידי: קעלעמס, אב ה'תר"ם, 1880 - כ"ו בטבת ה'תשי"ג, 13 בינואר 1953) היה רבה של מוסקבה וחבר מועצת הרבנות הראשית בימי קום מדינת ישראל.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]קלמס למד בישיבות נובהרדוק[1], וילנה וקובנה, והוסמך לרבנות על ידי הרב אריה לייב רובין מוילקומיר, הרב יצחק מווילקומיר והרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין מנובהרדוק. היה רב בפושלוט (1904-1910)[2], בסלאק שבפלך קובנה[3], ובבוגורודסק (פלך מוסקבה). בראשית שנות העשרים של המאה ה-20, לאחר פטירת הרב שמואל רבינוביץ, הרב של מוסקבה, נתבקש למלא את מקומו, אך סירב. הוא התפרנס ממסחר, היה רב בית כנסת חב"ד מרינה רושיצא וחבר ועד הקהילה היהודית במוסקבה[4]. בין השאר טיפל בענייני הרבנות והקים בית דין בעיר. בשנת תרפ"ח הסכים לקבל על עצמו את רבנות מוסקבה[5] ובמהלך כהונתו היה לדמות מרכזית ביהדות ברית המועצות[6] ובדאגה להמשך קיום התורה בברית המועצות. ביתו היה פתוח לרבנים שנרדפו, הוא תמך בהם מכספו[7] והיווה כתובת לתלמידים ורבנים רבים שחפשו דרך לצאת מברית המועצות[8]. היה פעיל בוועד הרבנים ברוסיה בהנהגתו של הרב יוסף יצחק שניאורסון, שפעל לקיום היהדות בברית המועצות.
בכסלו ה'תרצ"ד, בהיותו כבן 64, עלה לארץ ישראל דרך אודסה ביחד עם אשתו חסיה ושתי בנותיו דינה וריבה[9]. בתחילה התיישב ברחוב ביל"ו בתל אביב ופעל כבורר[10]. בדצמבר 1936 נבחר למועצת הרבנות הראשית[11]. ונבחר מחדש בבחירות ב-1945[12]. היה חבר בנשיאות התאחדות הרבנים פליטי רוסיא ושאר ארצות, שסייע לרבנים פליטים ולצורך כך נסע בשנת 1940 לאסוף כספים בארצות הברית[7][13]. בשנת 1947 יצא שוב בשליחות לארצות הברית לאסוף כסף להקמת שיכון הרבנים בירושלים והרב משולם ראטה מלא את מקומו באופן זמני[14]. בינואר 1953 נפטר מהתקף לב בעת ששמע ברדיו על משפט הרופאים[15][16].
שימש כדיין בבית דינו של הרב צבי פסח פרנק בירושלים[17]. השופט חיים כהן תיאר את הרב קלמס כדיין[18]:
- "הרב קלמס היה מהיר בדיבורו וחד בלשונו. לא הסתיר מבעלי הדין או מעורכי הדין את דעתו השלילית עליהם, ולא היה מוכן לבזבז זמן שיפוטי חינם. שניהם היו בקיאים וחריפים ועוקרי הרים - הרב פרנק הקשיב גם לטענות שלא היה בהן ממש, והרב קלמס הפסיק את הטוען מיד והעמיד אותו על טעותו".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד תדהר (עורך), "הרב יעקב קלמס", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1908
- 'קלמס, ר' יעקב ב"ר דוד', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 84 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1282).
- מצבתו באתר "עדה המצבה"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יהודה לייב נקריץ', ישיבת נוברדוק, בתוך: קלמן מירסקי (עורך), מוסודת תורה באירופה בבניינם ובחורבנם, ניו יורק ה'תשט"ז, עמ' 250
- ^ פנקס הקהילות ליטא, עמ 476
- ^ פנקס הקהילות ליטא, עמ 428
- ^ Moscow Jewish Leaders Express Satisfaction with J.D.C. Program for Russia, Jewish Telegraphic Agency, May 9, 1926
- ^ ב Shneur Zalman Chanin, Gems from the Treasury of souls, Beis Moshiach, 2005, pages 12-14, מציג תמונה אחרת של בחירות שבהן הרבי מלובביץ' תמך במועמדותו של קלמס כנגד מועמד חב"די.
- ^ וידעת מוסקבה - רבני מוסקבה, אתר חב"ד אינפו
- ^ 1 2 קבלת פנים, הפרדס אייר ת"ש, עמ' 5-6, באתר היברובוקס
- ^ יעקב לויצקי, בצלו של הגאון ר' יעקב קלמס שליט"א, פוסק, אלול ת"ש, קז, באתר היברובוקס
- ^ לבוא הרב קלמס, דואר היום, 11 בדצמבר 1933
- ^ יעקב קלמס, דואר היום, 20 בדצמבר 1935
- ^ נבחרו הרבנים יעקב מאיר והרצוג, דבר, 2 בדצמבר 1936
- ^ נבחרה מועצת הרבנות הראשית, דבר, 31 בינואר 1945
- ^ ועד העזרה - התאחדות רבנים פליטי רוסיא ושאר ארצות, הפרדס ספר היובל, 1951, עמ' 447-448, באתר היברובוקס
- ^ חדשות מארץ ישראל, הפרדס, אייר תש"ז, עמוד 14, באתר היברובוקס
- ^ מת משבץ הלב ליד הראדיו, מעריב, 14 בינואר 1953
- ^ International: Program for Pogrom, TIME magazine, Jan. 26, 1953
- ^ רבנות ראשית כרך א', באתר ארכיון המדינה, עמ' 51
- ^ חיים כהן, מבוא אישי:אוטוביוגרפיה, כנרת, 2005, עמ' 116