וולפגנג פון קלוגה
 | |
| לידה |
30 באוקטובר 1882 שטטין, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
19 באוגוסט 1944 (בגיל 61) ואהלשטדט, גרמניה המערבית  |
| מדינה |
גרמניה  |
| השתייכות |
הקיסרות הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1912–1944 (כ־32 שנים) |
| דרגה |
 גנרל-לויטננט |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-292 מפקד הדיוויזיה ה-357 מפקד הדיוויזיה ה-408 מפקד הדיוויזיה ה-226 מפקד מבצר דנקרק | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
  | |
וולפגנג פון קלוגה (בגרמנית: Wolfgang von Kluge; 5 במאי 1892 – 30 באוקטובר 1976) היה גנרל בוורמאכט בזמן מלחמת העולם השנייה, ואחיו של גינתר פון קלוגה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריירה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קלוגה נולד ב-5 במאי 1892 בשטטין למשפחה פרוסית בעלת מסורת צבאית. אביו מקס פון קלוגה היה גנרל לויטננט בצבא הפרוסי, אשר פיקד על הדיוויזיה ה-18 במהלך מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1912 התגייס פון קלוגה לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הארטילריה ה-11 (נסיכות הבוחר מהסן ה-1), ובשנת 1914 הועבר לרגימנט הארטילריה של המשמר ה-2. במהלך מלחמת העולם הראשונה לחם עם גדודו, ומ-1917 כיהן בתור מפקד הסוללה. בחודשי המלחמה האחרונים הוא שירת במטה קורפוס המילואים ה-1 עד לפירוקו בפברואר 1919. לאחר מכן הוא שירת במטה הקורפוס ה-18, שם הוא נשאר עד ספטמבר 1919. על פעולותיו במלחמה קיבל פון קלוגה את עיטור צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה ואת אות הפציעה בשחור.
לאחר המלחמה הצטרף פון קלוגה לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. בשנת 1925 הוא הועלה לדרגת האופטמן, ובשנת 1934 הוא הועלה לדרגת מיור. בשנת 1936 הוא הועלה לדרגת אוברסט לוטננט, ובשנת 1939 הוא הועלה לדרגת אוברסט.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1 באוקטובר 1940 הוא מונה למפקד רגימנט הארטילריה ה-31, וב-1 באוקטובר 1941 הוא מונה למפקד אגד הארטילריה ה-107. בתפקיד זה הוא לחם עם קבוצת ארמיות מרכז במהלך הקרב על מוסקבה, ולאחר מכן פעל במסגרת ארמיית הפאנצר השלישית. ב-1 באוקטובר 1942 מונה פון קלוגה למפקד הדיוויזיה ה-292, וב-28 בנובמבר 1942 קיבל את עיטור הצלב הגרמני בזהב. ב-1 באפריל 1943 הוא הועלה לדרגת גנרל-מיור, וב-29 באוגוסט 1943 הוא קיבל את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. באותה שנה הוא נפצע באחד הקרבות, ולאחר החלמתו הועבר לעתודת המילואים.
ב-1 בדצמבר 1943 מונה קלוגה למפקד הדיוויזיה ה-357, אשר במרץ 1944 לחמה באזור טרנופול. ב-15 ביוני 1944 הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-408, שבאותה תקופה שימשה רק לצורכי אימונים, וב-6 ביולי 1944 הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-226 שזה עתה הוקמה. הדיוויזיה הוקמה לראשונה בשלזיה ב-26 ביוני, ואז עברה לדנקרק. כוחותיו של קלוגה ספגו הפסדים ניכרים בלחימה על קאלה ונאלצו לסגת לדנקרק עד ה-26 באוגוסט 1944.
לאחר שאחיו הגדול של פון קלוגה, גנרלפלדמרשל גינתר פון קלוגה, התאבד ב-19 באוגוסט 1944[1], נחקרה רמת האמינות הפוליטית של אחיו - וולפגנג. בתחילת ספטמבר מפקד פה-דה-קאלה, אדמירל פרידריך פריזיוס, עבר עם המטה שלו לדנקרק, והחליף את קלוגה כמפקד המבצר דנקרק, ובסוף שנת 1944 פרש פון קלוגה מהצבא.
לאחר המלחמה התגורר פון קלוגה בקיל, והיה יו"ר איגוד החיילים הגרמנים בשלזוויג-הולשטיין, וב-30 באוקטובר 1976 הוא מת בוואהלשטדט.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בשל מעורבותו בקשר העשרים ביולי