ויליאם בבל

**ויליאם בבל**
לידה	1690?; לונדון, ממלכת אנגליה
פטירה	23 בספטמבר 1723 (בגיל 33 בערך); איזלינגטון, הממלכה המאוחדת
מוקד פעילות	ממלכת בריטניה הגדולה
זרם	המוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	צ'מבלו, עוגב, כינור

ויליאם בֶּבֵּל (באנגלית: William Babell;‏ 1690 - 23 בספטמבר 1723) היה מוזיקאי אנגלי, מלחין ומעבד פורה של מוזיקה קולית לצ'מבלו.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

את חינוכו המוזיקלי קיבל מאביו, צ'ארלס בבל, נגן בסון בתזמורת דרורי ליין, מיוהאן כריסטוף פפוש וייתכן גם מהנדל. היה כנר בתזמורת הפרטית של ג'ורג' ה-I וכצ'מבליסט מ-1711, בחברת ויליאם קורבט, ג'יימס פייסיביל ומאוחר יותר מת'יו דובורג. עמד בקשרים עם תיאטרון לינקולן ין. בנובמבר 1718 קיבל את משרת נגן עוגב ב"כנסיית כל הקדושים" שברחוב ברד (All Hallows, Bread Street). לימים ירשו ג'ון סטנלי.

כתב מספר עיבודים למקלדת של אריות אהובות בזמנו. אלה יצאו לאור בצרפת, הולנד וגרמניה כמו גם באנגליה, והיו נדבך המוניטין המוזיקלי שיצא לו. סגננו הושפע עמוקות מזה של הנדל בשל היכרותו הקרובה עם עבודתו, עם שיטותיו ואיתו. מאתזון, בן זמנו של בבל, חשב כי זה עלה על הנדל בנגינה בעוגב, לעומתו היסטוריון המוזיקה, ברני, ביקר את נוהגו לבצע עיבודים בטענה, כי בבל:

רכש תהילה ברבים על ידי עיבוד ארכני ללא צורך של השירים האהובים מהאופרה רינאלדו (מאת הנדל) ומאחרות, בנות התקופה, לתרגילי אצבעות ראוותניים ומבריקים, שאפשרו לו להדהים את קהל שומעיו הנבער מדעת בנגינת צלילים בודדים בזריזות אצבעות בלבד, ללא טעם, הבעה, הרמוניה או מודולציה, ולזכות במוניטין של מבצע דגול בהשקעה מועטה ... מר בבל... מפגין הן בטלנות והן שחצנות כאחת.

למעט הביקורת של ברני, היסטוריון המוזיקה וחברו, ג'ון הוקינס, ציין, "בבל עשה חיל... כשעיבד את האריות לספר תרגילי נגינה, שבודדים מלבדו יוכלו לבצע כראוי, ומזה זמן רב הם מהוללים בצדק'. בין העתקי בבל לאריות, 'Vo' far guerra', מרינאלדו, שהנדל ייעד כקטע ראווה לנגינתו בצ'מבלו ומצטיין בווירטואוזיות. ההעתק של בבל נעשה מן הזיכרון, לאחר ששמע את הנדל מאלתר אותו במהלך ביצוע היצירה. ב-1894 הוציא לאור המו"ל פרידריך קריזנדר את עיבוד רינאלדו של בבל לכלי מקלדת בכרך ה-48 של "חברת הנדל הגרמנית" (ההוצאה כללה 105 כרכים). בנוסף הלחין בבל סונאטות לכינור או אבוב וקונטינואו, קונצ'רטי ומגוון יצירות אחרות. הפרקים האיטיים שהלחין מאירים מסורות ביצוע, קישוט ואלתור במאה ה-18, ומהווים דוגמה חשובה עבור מוזיקולוגים ומבצעים באסכולת הביצוע ההיסטורי. מותו המוקדם יוחס לאופיו הדקדנטי, בדומה לתיאורים של הנדל, ידידו. הוא נקבר בכנסיית "כל הקדושים" בקננברי, איזלינגטון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]