יוהאן מאתזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוהאן מאתזון
Johann Mattheson
לידה 28 בספטמבר 1681
המבורג, האימפריה הרומית הקדושה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 באפריל 1764 (בגיל 82)
המבורג, האימפריה הרומית הקדושה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה Aristoxenus עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם המוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול טנור עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה עוגב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוהאן מאתזוןגרמנית: Johann Mattheson לרוב מופיע כ-Johannes)‏ (28 בספטמבר 168117 באפריל 1764) היה מלחין, סופר, מילונאי, דיפלומט ותאורטיקאי מוזיקה גרמני.

ביוגרפיה וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאתזון נולד ומת בהמבורג. היה ידיד קרוב של הנדל, אף כי כמעט והרג אותו בריב פתאומי, במהלך הצגת האופרה "קלאופטרה" של מאתזון בשנת 1704. הנדל ניצל רק הודות לכפתור גדול, שהיטה הצידה את חרבו של מאתזון. השניים התפייסו לאחר מעשה.

מאתזון, בנו של גובה מס אמיד, קיבל חינוך ליברלי רחב-יריעה ולצד הכשרה מוזיקלית כללית, למד נגינה בכלי מקלדת ובכינור, הלחנה ושירה. בגיל תשע כבר שר וניגן בעוגב בכנסייה והיה חבר במקהלת האופרה של המבורג. הופעת הסולו הראשונה שלו הייתה עם האופרה של המבורג בשנת 1696. תחילה שר תפקידי נשים ואחר, כשקולו התחלף, המשיך להופיע באופרה בתפקידי טנור, ניצח על חזרות וחיבר אופרות בעצמו. הוא כיהן כמנצח מקהלה בקתדרלה משנת 1718 עד שחירשות גוברת הביאה לפרישתו מן התפקיד.

במקצועו היה מאתזון דיפלומט, וזה היה עיסוקו העיקרי משנת 1706. מאתזון למד אנגלית בבית הספר ודיבר בה באופן שוטף. הוא היה מחנכו של בן השגריר האנגלי, סר ג'ון ויץ', ובהמשך היה למזכירו של השגריר. במסגרת תפקידו ייצג את השגריר בשליחויות דיפלומטיות מחוץ לגרמניה. היה מעורה בחיי המוזיקה של לונדון ואף מיודד עם מספר מלחינים אנגליים בהם הנדל וויליאם בבל. בשנת 1709 נשא אישה אנגליה.

כתיבתו התאורטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאתזון מפורסם בעיקר כתאורטיקאי מוזיקה. כתביו בנושאים של ביצועי מוזיקה, סגנון תיאטרלי והרמוניה של הבארוק הגרמני הם היסודיים והמעמיקים ביותר. נוסף לכתבים מקוריים - בייחוד בנושא הקשר בין שיטות לימוד של רטוריקה ומוזיקה - אסף וערך את רוב הרעיונות שנודעו בזמנו. חיבורו הידוע ביותר כיום יצא לאור בצורת ספר עב-כרס הוא Der vollkommene Capellmeister (דר פולקומנה קאפלמייסטר, בתמונה משמאל). הספר סוקר בצורה מעמיקה את יסודות המוזיקה אשר על המושא הכותרת, "המנהל המוזיקלי המושלם", לשלוט בהם ולהכירם. יש לציין שמאתזון היה אדם דעתן וגם חיבורו עוסק בהשקפת עולמו המוזיקלית האישית ועל כן יש להתייחס לתוכן הדברים בהתאם.

Der vollkommene Capellmeister

כתיבתו המוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר תפוקתו היוצרת הייתה ווקאלית וכללה שמונה אופרות ומספר רב של אורטוריות וקנטטות. כמו כן כתב סונאטות ומוזיקה לכלי מקלדת, כולל יצירות שתכליתן הוראת נגינה בכלי מקלדת. כל המוזיקה שלו, פרט לאופרה אחת, אורטוריה אחת וכמה קבצים של מוזיקה אינסטרומנטלית, נעלמה במהלך מלחמת העולם השנייה, אך הושבה להמבורג על ידי ירוואן (ארמניה) בשנת 1998. במכלול הזה ארבע אופרות ורוב האורטוריות. כתבי היד נמצאים כיום בספרייה הממלכתית והאוניברסיטאית של המבורג, לשעבר הספרייה העירונית של המבורג.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Johann Mattheson", "Rhetoric and music" from The New Grove Dictionary of Music and Musicians, ed. Stanley Sadie. 20 vol. London, Macmillan Publishers Ltd., 1980. ISBN 1-56159-174-2
  • Manfred Bukofzer, Music in the Baroque Era. New York, W.W. Norton & Co., 1947. ISBN 0-393-09745-5
  • יוהאן מאתזון, "מוזיקה ורתוריקה" מתוך מילון גרוב החדש למוזיקה ומוזיקאים, עורך סטנלי סיידי, כרך 20, לונדון.
  • מנפרד בוקופצר, "מוזיקה בתקופת הבארוק", ניו יורק, ו. ו. נורטון ושות', 1947.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוהאן מאתזון בוויקישיתוף