ז'ילבר דוראן
 | |
| לידה |
1 במאי 1921 שאמברי, סבואה, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
7 בדצמבר 2012 (בגיל 91) רומילי, סבואה עילית, צרפת |
| מדינה |
צרפת |
| מקצוע |
פילוסוף, לוחם בתנועת ההתנגדות הצרפתית, סוציולוג, אנתרופולוג |
| מידע חסיד אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
|
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | ז'ילבר דוראן |
  | |
ז'ילבר דוראן (בצרפתית: Gilbert Durand, 1921, שאמברי – 2012, מויה (Moye) (צר'), מזרח צרפת) היה אנתרופולוג, פילוסוף, סוציולוג, חוקר מיתולוגיה וחסיד אומות העולם מצרפת.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוראן למד פילוסופיה ואנתרופולוגיה והיה תלמידם של גסטון בשלאר וקרל גוסטב יונג. הוא היה חבר "הבונים החופשיים".
פעילות להצלת יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת העולם השנייה היה דוראן מפקד רשת המחתרת הצרפתית "גאליה" שהייתה קשורה לכוחות הפנים הצרפתיים (French Forces of the Interior) (אנ'), חלק משורות תנועת ההתנגדות הצרפתית, ופעלה בשאמברי. שמו המחתרתי היה "המפקד בק" (Commander Beck) והוא היה אחראי על מספר פעולות מחתרת בהן זיוף מסמכים. משנת 1942 ועד יוני 1943 פעל דוראן על דעת עצמו, ובניגוד להוראות מפקדיו, והנפיק כ-60 מסמכי זהות מזויפים עבור יהודים. כמו כן ארגן מחסות זמניים בבתי מקלט ומסתור עבור יהודים נרדפים וכן משפחות אומנה עבור כ-15 ילדים יהודים נרדפים שאותם מסר להשגחתו פקיד של האוז'י"ף בשאמברי. אחת המשפחות שלהן סייע נמלטה מפריז בתקופה שאחרי גירוש היהודים מפריז ביולי 1942. משפחה זו התיישבה בשאמברי, אך נתנה מחסה לחבר המחתרת הצרפתית שדימם על סף ביתה. כתמי הדם הסגירו את המשפחה וזו נאלצה לברוח והגיעה לדוראן. זה ארגן עבור המשפחה מקלט בפרסן (Pressins), כפר קטן במחוז איסר (Isère) שבמזרח צרפת. דוראן ארגן תעודת זהות מזויפת עבור אבי המשפחה וכן מקום עבודה במחוז דרום (Drôme) שבדרום צרפת. יתר בני המשפחה שרדו אף הם.
דוראן עצמו נעצר על ידי הגסטפו, עונה במשך מספר שבועות, נכלא למשך שמונה חודשים, אך לא הסגיר את סודות המחתרת.
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1947 החל דוראן בקריירת הוראה באוניברסיטת גרנובל (Grenoble). בעקבות בשלאר, התחקה דוראן אחר מקורותיו של הדמיון בדימויים ובעצמים המוחשיים, ואחר האופן שבו התודעה מארגנת את הדמיון ויוצרת סדר מכאוס. ביצירתה ועיבודה של קטגוריזציה זו הסתמך דוראן על בשלאר ועל מירצ'ה אליאדה. דוראן הציע תורה שאותה כינה "מבנה אנתרופולוגי של הדמיון" (Structures anthropologiques de l'imaginaire - SAI) וכן הציע סיווג (קלסיפיקציה, קטגוריזציה) על בסיס שני עקרונות - התחקות אנתרופולוגית אחר מקורות הדמיון, וביקורת הסטרוקטורליזם, ברוח תורתו של בשלאר. לפי דוראן, הדמיון אינו אינסופי אלא משתחזר לפי צירי ייחוס ודפוסי תהליכים דומים. מבנה החוויה המיסטית ניתן להתפענח על ידי קווי דמיון של הומולוגיה (אנ') ואנלוגיה. חוויות של הדמיון ניתנות לקיבוץ סביב ציר הזהות והאישיות, או לפיזור, על ידי הניגוד והמניעה ההדדית (אנ'). בסיס התאוריה של דוראן כלל הפרדה בין מקור הדמיון לבין מחקרו האנתרופולוגי וארגון תכניו.
בשנת 1966 ייסד דוראן באוניברסיטת גרנובל, עם מספר שותפים, מרכז הכשרה רב תחומי שהוקדש לחקר האתוסים והדמיון. למרכז זה, שנקרא "המכון לחקר הדמיון" (Centre de recherche sur l'imaginaire) (צר'), הוקמו כ-60 סניפים.
בשנת 1988 ייסד דוראן עם שותפים את כתב העת האירופאי "מחברות אירופאיות לחקר הדמיון" (Cahiers européens de l'imaginaire) (צר').
הנצחה והכרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2000 הכיר יד ושם בז'ילבר דוראן בתור חסיד אומות העולם. בשנת 2007 קיבל דוראן תואר קצין בלגיון הכבוד.
בין מספידיו של דוראן היה הסוציולוג הצרפתי מישל מאפזולי (אנ'), שהיה מתלמידיו.
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Les Structures anthropologiques de l'imaginaire, Paris, Dunod (הוצאה ראשונה: Paris, P.U.F., 1960).
- Le Décor mythique de la Chartreuse de Parme, Paris, José Corti (1961)
- L'Imagination symbolique, Paris, PUF (הוצאה ראשונה בשנת 1964).
- Sciences de l’homme et tradition. Le nouvel esprit anthropologique, Paris, Albin Michel (הוצאה ראשונה: Tête de feuille-Sirac, Paris, 1975).
- Figures mythiques et visages de l’œuvre. De la mythocritique à la mythanalyse, Paris, Berg International, 1979.
- L'Âme tigrée, Paris, Denoël, 1980.
- La Foi du cordonnier, Paris, Denoël, 1984.
- Beaux-arts et archétypes. La religion de l'art, Paris, P.U.F., 1989.
- L’Imaginaire. Essai sur les sciences et la philosophie de l'image, Paris, Hatier, 1994.
- Introduction à la mythodologie. Mythes et sociétés, Paris, Albin Michel, 1996.
- Champs de l’imaginaire. Textes réunis par Danièle Chauvin, Grenoble, Ellug, 1996.
- Les Mythes fondateurs de la franc-maçonnerie, Paris, Dervy, 2002.
- עם סימון ויירן (Simone Vierne), Le Mythe et le Mythique, Paris, Albin Michel, 1987.
- עם סון שאויינג (Sun Chaoying), Mythes, thèmes et variations, Paris, Desclée de Brouwer, 2000.
- Imagens e Reflexos do Imaginário Português, Lisbon, Hugin Editores, 2000. הוצאה חדשה תחת הכותרת: Portugal - Tesouro Oculto da Europa, Lisbon, Ésquilo, 2008.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פעילותו של ז'ילבר דוראן, באתר יד ושם (באנגלית)