הצגת המקור של הדף "זירת ים סוף"


{{יחידה צבאית
| שם = זירת ים סוף
| סמל = [[קובץ:Isnavzis.jpg|200px]]
| כיתוב סמל = סמל זירת ים סוף
| סוג = זירה ימית
| תאריך הקמה = יוני [[1967]]
| מקים היחידה = אלוף [[שלמה אראל]] מפקד חיל הים.
| דרגת המפקד = קצין ים בדרגת [[אל"ם]]
| מפקדים = [[#מפקדי הזירה|מפקדי הזירה]]
| כינוי = זי"ס
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| שיוך = {{דגל|חיל הים הישראלי||+}}
| יחידת אם = {{דגל|חיל הים הישראלי||+}}
| תאריך פירוק = אפריל 1982
| מלחמות = {{דרגה|מלחמת ההתשה||+}} {{ש}}{{דרגה|מלחמת יום הכיפורים||+}}
| כוח אדם = 400 איש במצב רגיל 1,200 בתקופת המלחמה.
| ציוד עיקרי = כלי שיט, תחנות מכ"ם, רציפים ומבני מגורים.
}}
[[קובץ:ZiratYamSuf.png|ממוזער|300px|פריסת יחידות זירת ים סוף 1967–1982]]
'''זירת ים סוף (זי"ס)''' הייתה אחת משתי הזירות העיקריות בהן פעל [[חיל הים הישראלי]] (לצד [[הים התיכון]]) בין יוני [[1967]] לאפריל [[1982]]. בעת [[מלחמת ההתשה]] ו[[מלחמת יום הכיפורים]] השתתפו יחידות הזירה בפעולות לחימה ימיות, חלקן בשיתוף פעולה עם כוחות יבשה ו[[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]], והיא הייתה האחראית על גבולותיה הימיים של ישראל ב[[ים סוף]], על חופי [[סיני]] ועל אבטחת חופש השיט ב[[מפרץ סואץ]] וב[[מפרץ אילת]].

הבסיס העיקרי של מפקדת הזירה היה לחוף מפרץ [[שארם א-שייח']]. מ-1980, בעקבות [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]], הצטמצמו גבולות הזירה והועברה מפקדת הזירה ל[[בסיס אילת]], שם היא מתמקדת כיום בשמירת האינטרסים הימיים של ישראל במפרץ אילת ובים סוף עד מוצאו ל[[האוקיינוס ההודי|אוקיינוס ההודי]] ב[[קרן אפריקה]]. כיום בחיל הים משמש הביטוי "זירת ים-סוף" - או בקיצור זי"ס - ככינוי החלופי ל[[בסיס אילת]].

==משימות הזירה ==
זירת ים סוף פעלה בים ומהים על מנת לשמור על הביטחון ולהגן על הגבולות הימיים של מדינת ישראל, על חופיה, [[חופש השיט]], והנכסים האסטרטגיים של מדינת ישראל בזירה. לפקד ולשלוט בכוחות ימיים ולפעול בשילוב כוחות קרקעיים, אוויריים וגורמי מודיעין בתחומי הזירה. לבנות את התמונה הימית בגבולות השליטה של הזירה. לשמש בסיס פריסה קדמי לכוחות חיל הים. לבנות את תמונת המודיעין הימי ולהשתלב במערך האיסוף וההתראה של צה"ל וכוחות הביטחון.

משימותיה העיקריות של הזירה הן להוות בסיס יציאה לכוחות הימיים למשימות בזירה הדרומית ולסכל פעילות עוינת בתווך הימי. הזירה אחראית על הביטחון השוטף בגזרה הדרומית של חוף ישראל בים סוף גזרת הפעילות העיקרית הייתה במבואות [[מצרי טירן]] וב[[מפרץ סואץ]].

הזירה הפעילה תחנות מערך הגילוי החופי בגזרתה. בבסיסים פעלו יחידות ימיות ויבשתיות אשר תפקידן להגן על הגבולות הימיים בשגרה, בחירום ובלחימה.

==נכסים אסטרטגיים בתחום הזירה==
במרחב הזירה או בקרבתו נמצאו מתקנים אסטרטגיים שיש צורך להגן עליהם מפעילות עוינת בים ומהים.
* '''ישובים''': בעיר [[אילת]] נמצא ריכוז אוכלוסין בצפיפות רבה. לאורך חופי סיני נמצאו יישובים ומתקני קיט.
* '''[[נמל אילת]]''': הנמל המשמש פתח כניסה ויציאה חשוב ביותר לכל האספקה והיצוא של מדינת ישראל. את הנמל פוקדות אוניות משיט בינלאומי.
* '''מסופי דלק''': הטרמינל של [[חברת קו צינור אילת אשקלון]] משמש להעברת דלקים.
* '''קידוחים ימיים ויבשתיים ומתקני הולכת נפט''' – במפרץ סואץ.

==מבנה הזירה==
{{עץ משפחה/התחלה}}
{{עץ משפחה| | | | | | | | |מזר|מזר=<big>'''מפקד הזירה''' </big>{{ש}}[[קובץ: Isnavzis.jpg|100px|]]}}
{{עץ משפחה| | | | | | | | | |!| | | |}}
{{עץ משפחה| | | | |נגד |-|סגן |נגד='''רס"ר הזירה'''|סגן='''סגן{{ש}} מפקד הזירה'''}}
{{עץ משפחה| | | | | | | | | |!| }}
{{עץ משפחה| | | |מטה|-|-|-|(| | |מטה='''מטה הזירה'''|}}
{{עץ משפחה| | |.|-|(||| | |)|-|פלגות |פלגות ='''פלגות הזירה'''|}}
{{עץ משפחה|מוד| |רב|||!| | |!|מוד=''' קצין מודיעין'''|רב='''רב הזירה'''|}}
{{עץ משפחה| ||.|-|-|-|ז|-|-|+|-|-|(|}}
{{עץ משפחה| ||מפ | |טכני|!| | |אגם| מפ = '''פלגת מפקדה'''|טכני = '''פלגה טכנית''' | אגם='''פלגת מבצעים'''}}
{{עץ משפחה|של|+|אפ|!||!| |.|-|+|-|-|-|,|של='''שלישות'''|אפ='''אפסנאות'''}}
{{עץ משפחה|חן|^|נט|!| |!|F10|משז|צפר||חן='''קצינת ח"ן'''|נט='''נגד טיסות''' |משז='''מי"ק זירתי''' |צפר='''תצפית צפרא'''|F10='''תחנת מכם F10''' }}
{{עץ משפחה||.|-|-|ז|-|-|(||!| }}
{{עץ משפחה|מכונה|אלקט|חימוש|!|מכונה='''מחלקת מנועים'''|אלקט='''מחלקת אלקטרוניקה'''{{ש}}מכ"ם, קשר ולוחמה אלקטרונית |חימוש='''מחלקת נשק ייעודי '''{{ש}}טילים ותותחים |}}
{{עץ משפחה| | | | | | | | ||!|}}
{{עץ משפחה| | || |בת|-|יחיד|-|אם|יחיד='''יחידות הזירה'''|בת=[[אח"י בת ים (ת-83)]] {{ש}}[[קובץ:Isnavbtym.jpg|75px|מרכז]]|אם=[[אח"י בת גלים 2]]{{ש}}[[קובץ:Isnavbtglm.jpg|75px|מרכז]]}}
{{עץ משפחה| |.|-|-|ז|-|-|ז|-|+|-|-|-|ז|-|-|ז|-|,}}
{{עץ משפחה|פ45|915|מעגן|838|נחיתה|אילת|דולפ|915='''[[פלגה 915]]'''{{ש}}[[קובץ:Isnavdabur.jpg|75px|מרכז|]]|מעגן='''יחידת מעגן'''{{ש}}[[קובץ:Isnavgor.jpg|75px|מרכז|סמל פלגות המעגן|]]|838=[[יחידה 838]]{{ש}}ב[[ראס סודר]]{{ש}}[[קובץ:Unit838RasSudar1968-1975.png|מרכז|75px|]]|נחיתה='''פלגת 921'''{{ש}}[[קובץ:Isnavsht11.jpg|100px]]|פ45=[[פלגה 45]]{{ש}}[[קובץ:Palga45.jpg|75px]]|אילת=[[בסיס אילת]]{{ש}}[[קובץ: Isnavzis.jpg|75px]]|דולפ='''בסיס דולפין'''{{ש}}ב[[א-טור]]{{ש}}[[קובץ:Isnavdlfn.jpg|75px|מרכז]]||}}
{{עץ משפחה/סוף}}

==פלגות מטה הזירה ==
[[קובץ:TropoAntennaSharm.jpg|ממוזער|250px|המחנה הצבאי ב[[שארם א-שייח']] וזוג האנטנות לקשר טרופוספירי אשר שימשו לקשר בין המפקדות.]]

===פלגת אג"ם===
פלגת אג"ם הייתה אחראית על ניהול הזירה בחירום ובשגרה. הפלגה מתכננת את משימות הזירה, מקצה משאבים ומקשרת עם יחידות שונות של זרוע הים, צה"ל וכוחות הביטחון השונים.

===פלגת המפקדה===
פלגת המפקדה הייתה אחראית לנושאי כוח האדם והלוגיסטיקה. {{ש}}
'''בנושא כוח האדם''' – מחלקת השלישות הייתה אחראית לקליטת כל חייל ואיש מילואים שהגיע ליחידה. באחריותה מציאת תפקיד מתאים לכל חייל בשיבוצו ביחידה בהתאם לנתוניו האישיים. אחראית על מיצוי אוכלוסיות חיילי החובה ופיתוחם. קידום אנשי קבע, פיקוד וקצונה, מתן שירותי רבנות ורפואה.

'''בנושא הלוגיסטיקה''' – מחלקת אפסנאות הייתה אחראית על שרשרת האספקה בזירה בכלל היבטיה בשגרה ובחירום. מנהלת בתחומים: ציוד אישי, חלקי חילוף, נוזלים, חומרי אחזקה, מזון ותחמושת. הפלגה אחראית גם על תחזוקת כל הנשק והרכבים השונים. על מלאי התחמושת הדלק והמזון. הפעילה מחסנים לציוד אישי ויחידתי. בנוסף, אחראית הפלגה על ארגון תובלת הציוד ותנועת האנשים בתובלה יבשתית וימית. לצורך ארגון הטסת אנשי הקבע ממרכז הארץ לאילת ולבסיס מפרץ שלמה החזיקה הפלגה נגד טיסות וחוליה עורפית בתל אביב.

===פלגה טכנית===
הפלגה הטכנית הייתה אחראית על התקינות והכשירות הטכנית של כלל כלי השייט ומערך תחנות החוף בזירה. טכנאי הפלגה ביצעו תיקוני אחזקות למערכות השונות, מלווים ומבצעים התקנות משימתיות. בנוסף לטיפול השוטף עסקה הפלגה במחצית הראשונה של התקופה בהתארגנות לקראת קליטת [[ספינות סער]] שהגיעו לזירה בשנים 1974–1975

הפלגה חולקה למחלקות על פי תחום העיסוק: {{ש}}
* '''מחלקת מכונה''' הייתה אחראית על כשירות מערכת ההינע כגון מנועים, תשלובות, גנרטורים, מערכות עזר וסניטציה וגם על גוף כלי השיט.
* '''מחלקת מערכות הספק ובקרה''' – הייתה אחראית על כשירות מערכות החשמל, מערכת הניווט, מיזוג אוויר, בקרת מנועים והיגוי בכלי השיט.{{הערה|זאב בן ישראל, [http://moreshetyamit.net/?p=5309 '''עלילות שומפי בזירת ים סוף'''], באתר משמר המורשת הימית, 31 במרץ 2021.}}
* '''מחלקת אלקטרוניקה''' הייתה אחראית על כשירות מערכות האופטיקה (מצלמות, אמצעי ראייה מכ"ם, מערכות נשק מיוצבות ומערכות הקשר המגוונות.
* '''מחלקת חימוש ייעודי''' הייתה אחראית על כשירות מוצבי הנשק בכלי השייט ובעיקר התותח המיוצב.

הפלגה הטכנית נעזרה ב[[מספנה]] שפעלה בנמל הצבאי באילת והפעילה [[מבדוק]] ונתנה שירותים לכלי השיט של זירת ים סוף. מספנת אילת הייתה כפופה ל[[מספנת חיל הים]].

==יחידות בזירה==
בזירה הופעלו אוניות תובלה, 11 [[נחתת|נחתות]], כ-10 ספינות [[ביטחון שוטף]]. שש [[ספינות סער]] שהגיעו לאחר [[הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים|מלחמת יום הכיפורים]] אורגנו ב[[פלגה 45]].

===אוניות תובלה===
מרחקי הבסיסים חייבו הפעלת אוניות הובלה לשם כך שימשה אוניית הנוסעים "הי דרומה",{{הערה|[http://www.sapanut.org.il/HSDB/Templates/showpage.asp?DBID=1&LNGID=2&TMID=112&FID=1424&PID=0&IID=13286 "הי דרומה] באתר ידידי המוזיאון הימי}} האניה המגויסת א/מ דולפין שהכנה לפריצת מצרי טיראן ב[[מלחמת ששת הימים]]. נרכשו האונייות [[אח"י בת גלים (ת-81)]], [[אח"י בת ים (ת-83)]] ו[[אח"י בת גלים 2]].

האניה "הי דרומה" הועסקה על פי חוזה עם [[משרד הביטחון]] והפליגה בין אילת ושארם א־שיח' עם נוסעים וחיילים. כמו כן הובילה אספקה ו־480 טון מים עבור הבסיס הצבאי בשארם א־שיח'. בנובמבר 1969, בעת עגינה ליד הרציף באילת, חובלה על ידי צוללנים מצריים. האונייה ניזוקה, אך נגררה למים רדודים וניצלה. לאחר תיקונים חזרה לשירות. ב־3 בספטמבר 1970 עלתה על [[שרטון]] החוף צפונית מערבית למצר טיראן. מאמצי הורדה לא הצליחו והאונייה הוכרזה כאבדן כללי.

[[אח"י בת גלים (ת-81)]] הוטבעה בתקיפה חבלנים שנייה בנמל אילת. [[אח"י בת ים (ת-83)]] ו[[אח"י בת גלים 2]] נשאו בעיקר עבודת התובלה בזירה.
<gallery>
קובץ:INSBatGalimEilat.jpg|[[אח"י בת גלים (ת-81)]] ליד רציף [[בסיס אילת|הנמל הצבאי באילת]].
קובץ:INSBatGalim2.jpg|אונית הגלנוע [[אח"י בת גלים 2]] במעגן [[שארם א-שייח']]
קובץ:INSBatYam.jpg|אנית התובלה [[אח"י בת ים (ת-83)]] במעגן [[שארם א-שייח']]
</gallery>

===הנחתות===
{{ערך מורחב|שייטת הנחתות}}
לאחר מלחמת ששת הימים הועברו שלוש נחתות באורך 36 מטר, תוצרת [[מספנות ישראל]], בדרך היבשה לאילת. הנחתות נחתכו במספנות ישראל לשני חלקים באורך 15 מטר כל אחד והועברו ברכבת ל[[אשדוד]] ובמשאיות לאילת. בנמל אילת חוברו מחדש והפליגו ל[[שארם א-שייח']].

ב[[מלחמת ההתשה]] הנחיתו שלוש נחתות 36 המטרים כוח משוריין בצד המצרי של מפרץ סואץ ב[[מבצע רביב]], שבמהלכו הושמדו כוחות מצריים רבים.

בהמשך, נרכשה ספינת מעבורת באורך מאה מטרים, ששימשה קודם לכן להעברת מכוניות ונהייתה [[אח"י בת שבע]]. ושלוש נחתות טנקים אמריקאיות ששירתו ב[[מלחמת העולם השנייה]] נקראו אח"י אופיר, אח"י שבא ואח"י תרשיש.

ב-24 בינואר 1970, אירע [[אסון משאית התחמושת]]: בעת שאח"י בת שבע הנחיתה משאית ציוד שלל מ[[מבצע רודוס]] בנמל אילת הופעל מוקש שהיה חמוש ונגרמה התפוצצות כל מטען התחמושת במשאית. התוצאה 24 הרוגים ופצועים רבים.

לפני [[מלחמת יום הכיפורים]] נערכה זירת ים סוף למשימה עיקרית של הנחתת כוח חטיבתי במפרץ סואץ. מגמת המבצע הייתה להגיע לעורפם של המערכים העיקריים המצרים ובכך להוציאם מאיזון. שם הקוד היה "[[מבצע אור ירוק]]" של אוגדה משימתית 440 בפיקודו של אלוף [[מנחם מרון]]. ההכנות למבצע הגיעו לשיאן בחודש אוגוסט 1973, בו התקיים תרגיל רחב היקף בחוף רס א-טנטור במפרץ אילת. במהלך המלחמה הוחלט שאין בכך צורך וההנחתה בוטלה.

בסוף שנת 1974 הועברו, ב[[הפלגת ציפור עדן]], שלוש נחתות 60 מטר תוצרת מספנות ישראל - אח"י אשדוד, אח"י אכזיב ואח"י אשקלון - סביב אפריקה לאילת. הנחתות מדגם שקמה הפעלו כאוניות אם לספינות הבט"ש.

על אחי אשדוד (פ-61) הורכב מנוף חזק כדי לאפשר פריקה של [[נגמ"ש]]ים אמפיביים שלל מדגם BTR. לצורך הסתרת היכולת ההתקפית נמסר שמשימת המנוף היא הרמת סירות ברטרם אל הסיפון.

====גלריה====
<gallery>
File:P53P55ArriveSharm.jpg |נחתות 36 מטר שהורכבו מחדש באילת מגיעות למעגן [[שארם א-שייח']], 1967.
קובץ:Israel Navy ship at Tiran island.jpg|נחתת 36 מטר בחוף האי טירן, 1968.
קובץ:ShikmaPreWarEx.jpg|נחתת מדגם "שיקמה" בתרגיל הנחתת רכב קרבי משורין.
קובץ:BatShevaPreWarEx1.jpg|אח"י בת שבע בתרגיל "מדקדק" מנחיתה רכב קרבי משורין ב[[מפרץ אילת]], מימין נחתת 36 מטר, מאחוריה נחתת דגם 'שקמה' 22 באוגוסט 1973.
File:BatGalim2-1.jpg |אונית הגלנוע [[אח"י בת גלים 2]] בתרגיל הנחתה בחופי סיני.

</gallery>

===פלגת הבט"ש===
{{ערך מורחב|פלגה 915}}
פלגה 915 הוקמה בספטמבר 1970 עם הגעת שלושת ה[[דבור (כלי שיט)|דבורים]] הראשונים כסיירת בפיקודו של הרצל שחף. הסיירת תוגברה בדבור רביעי וחמישי ונעשתה פלגה שפעלה מ[[בסיס מפרץ שלמה]] ובצעה בשנה שלפני המלחמה סיורי מונטנה, עגינה על מצופי העגינה ב[[ראס סודר]], והתקשרות מעת לעת במזחים של [[א-טור]] והרציף ב[[אבו זניימה]].
ספינות הפלגה היו מחולקות בין סיירות שנקראו על שמות המעגנים בהן התמקמו. כל סיירת בפיקוד קצין ים בדרגת סגן מפקד כלי שיט מוסמך.
בנוסף לפעילות מצד גורמים עוינים עמדו בפני מפקדי כלי השיט של הפלגה אתגרים קבועים בעיקר במפרץ סואץ:
* מצב הים שהקשה על פעילות הצוותים בכלי השיט הקטנים.
* הצורך ב[[ניווט]] מדויק כדי להימנע משרטונות האלמוגים בקרבת החופים.

ב-1973 הוחלפו ה[[צרעה (כלי שיט)|צרעות]] בראס סודר בסיירת דבורים בפיקוד דוד בכר, שהעביר את הפיקוד לצבי שחק.{{הערה|[http://palga915.co.il/category/מורשת-קרב-פלגה-915/ ראיונות המפלגים באתר אבירי המפרץ.]}} לאחר תקרית מפגש הדבורים בפיקודו של צביקה שחק כמפקד הסיירת עם הדה קסטרו במאי 1973, הונחתה בראס סודר הנחתת תרשיש שהפכה למזח הדבורים.

במהלך מלחמת יום הכיפורים הורדו דבורים נוספים לזירה חלקם חדשים מהסדרה של דגם 2 אמריקאי {{ביאור|סדרת הדבורים השנייה כללה את: 862, 863, 864, 865, 866.}}בתום המלחמה כללה פלגה 915 כ-10 דבורים. במחצית שנות ה-70 התארגנו הדבורים על בסיס קבוע: סיירת ראס סודר - 3 דבורים, סיירת א-טור - 3 דבורים, סיירת בסיס מפרץ שלמה - 3–4 דבורים וסיירת בבסיס אילת שכללה דבור אחד ו-4 [[יתוש (כלי שיט)|יתושים]].

בתחילת 1977 בוצעה, למשך 3 חודשים, בדיקת היתכנות, בפיקוד [[כוכבי אזרן]], להפעלת [[יתוש (ספינה)|יתושים]] ב[[מעבר מילאן]] כשבסיס ההפעלה היה הנחתת אח"י אופיר שנחתה ב[[ראס כניסה]]. בהמשך שנת 1977 הוקמה סיירת דבורים נוספת של 3 דבורים בראס כניסה - בסיס אופיר, בפיקודו של יהודה יפה.

ב-15 בנובמבר 1975, לאור הסכמי השלום, פונו הדבורים, בפיקודו של [[מייק אלדר]], מראס סודר. כשלושה חודשים טרם הפינוי ולקראתו, הגיעה [[אח"י בת ים (ת-83)]] בפיקודו של [[דוד בן בעשט]] לשמש כאוניית אם לדבורים עד למועד הפינוי. סיירת ראס סודר יחד עם אח"י בת ים ירדה לבסיס מפרץ שלמה לאחר שהייה של שלושה שבועות באבו זניימה. סיירת א-טור הפכה לסיירת הצפונית. אח"י תרשיש הוצפה בראס סודר על ידי [[יחידת הנצלה ימית]] בפקודו של [[יצחק ברוקמן]] והונחתה מחדש במעגן [[א-טור]] לשמש כמזח לדבורים.

במרץ 1977 התקבלו 6 כלים חדשים לסיירת אילת: 5 [[נץ (כלי שיט)|נצים]] רגילים ואחד דגם ללא גשר פתוח, עם צריח נפתח, כלי שטבע במצרי טיראן במהלך תרגיל ימי קרב בנובמבר 1979.
קליטת הנצים והפעלתם הייתה משימה מורכבת ותובענית. כלים אלו הגיעו הגיעו כספטים לשייטת 13, נמצאו לא מתאימים, הועברו ל[[פלגה 914]] ככלי שיט להגנת מבואות, גם שם נמצאו לא מתאימים והוחלט לבדוק את התאמתם באילת נוכח הים השקט יחסית ברוב ימי השנה. הנצים הופעלו עד לפרסום דו"ח ועדת החקירה של אל"ם שמואל פרס שהמליץ להפסיק הפעלתם, והפעלתם הופסק במחצית שנת 1980.

סיירת [[א-טור]] פונתה בספטמבר 1979 ועברה כסיירת "נחשול" לאילת. בסיס אופיר וסיירת ראס כניסה התקפלו גם הם לקראת פינוי שארם א-שייח'.
פלגה 915 סיירת בסיס מפרץ שלמה וסיירת ראס כניסה, בהרכב של 8 דבורים, פונו משארם א-שייח' באפריל 1982.

<gallery>
File:BertamHaifa1972.jpg|ספינת ברטרם חמושה מבצעת ביטחון שוטף ב[[בסיס אילת]] 1972.
קובץ:SharemDaburimBarge.jpg|פלגת דבורים 915 בדוברת העגינה ב[[שארם א-שייח']] 1973.
File:DaburimBarakKanisa1974.jpg|ספינות פלגה 915 במעגן ראס קניסה, 1974.
</gallery>

===ספינות סער===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[הפלגת מוניטין]], [[הפלגת בציר ענבים]], [[הפלגת יופי]]}}
ב-1 באפריל שנת 1974 הגיעו זוג ספינות [[סער 4]]: [[אח"י רשף]] ו[[אח"י קשת]], בפיקודו של סא"ל [[גדעון רז]].

ב-16 באוקטובר 1974 הצטרף זוג נוסף של ספינות [[סער 4]]: [[אח"י רומח (סער 4)]] ו[[אח"י כידון (סער 4)]], בפיקוד סא"ל [[אברהם אשור]]. הספינות שיצאו מ[[חיפה]] ב-16 בספטמבר 1974 הפליגו סביב יבשת [[אפריקה]] הגיעו לבסיס מפרץ שלמה ב[[שארם א-שייח']].

בחודש מרץ 1975 הגיעו זוג ספינות [[סער 2]]: [[אח"י חיפה (סער 2)]] ו[[אח"י עכו]], בפיקוד סא"ל [[אברהם בן שושן]].

שש [[ספינות הסער]] אורגנו ב[[פלגה 45]] אך המשיכו להיחשב גם כחלק מ[[שייטת ספינות הטילים]].

===מוצבי גילוי ושליטה===
[[קובץ:PetrolTowerF10SuezBay.jpg|ממוזער|250px|מגדל קידוח אף 10 במפרץ סואץ, עליו הורכבה תחנת מכ"ם.]]
פלגת השליטה הפעילה מוצב שליטה זירתי המרכז מידע מתחנות הגילוי וההתראה הפרוסות לאורך חופי הזירה ואמצעי גילוי מתוחכמים הפרוסים בנקודות תצפית לאורך החוף. אחראית על כיסוי כל התנועה במרחב הימי ובטווח החופי הסמוך לים בעיקר כדי לאתר כל ניסיון חדירה חבלני לתחומי המדינה. הפלגה הורכבה ממטה הפלגה במפקדת הזירה בשארם א-שייח', תצפית [[מכ"ם]] על [[הר צפרא]] המכסה את [[מצרי יובל]] ומבואות שארם א-שייח', תחנת מכ"ם בראס סודר מופעלת על ידי [[יחידה 838]], תחנת מכ"ם על מגדל הקידוח F-10 מול שדה הנפט ב[[אבו רודס]] ותחנות מכ"ם באילת.

במוצבי התצפית הותקנו מכ"מים ומשקפות ראייה ארוכות טווח. בקריות השליטה היו אחראיות על בניית תמונה בזמן אמת של כלי השיט בגזרתן.
{{מונחון| קשל"טים |קציני שליטה}} מהווים את שלד הפיקוד במוצבי השליטה. הם משמשים בתפקיד כפול: להוות הגורם הבכיר במשמרת אשר מעביר הנחיות בזמן אמת לכוחות המבצעים בים, ולהוות מפקדיהם הישירים של בקריות השליטה והמוצבים.

===יחידות נוספות===
'''[[יחידת סנפיר]]''' האחראית על אבטחת הנמל, בידוק כלי שיט, ומבצעת משימות ביטחון שוטף הכולל מעצר כלי שיט בים. בנוסף מתמחה בצלילות במים רדודים.

'''יחידת מעגן''' – הכוללת שלוש גוררות מתמחה במשימות ימאות ותמיכה בכלי השיט של הבסיס בנמל ובים. בין משימותיה: גרירת כלי שיט חילוץ והצלה, וביצוע עבודות ימאות מורכבות. היחידה הופעלה תחת פלגת אג"ם.

==מוצבי חוץ ==

הגאוגרפיה בזירה גדולה חייבה פרישת בסיסי משנה.

===ראס סודר===
{{ערך מורחב|יחידה 838}}

===בסיס דולפין בא-טור===
{{להשלים|נושא=ישראל|כל הערך=כן}}
<gallery>
File:LCTasPierDaburimSuezBay.jpg|הנחתת אח"י תרשיש הועברה מראס סודר בתפקיד אוניית אם לדבורים ב[[א-טור]], 1974.
</gallery>

===בסיס אילת===
{{ערך מורחב|בסיס אילת}}

==הנצחה==
בכניסה לנמל הצבאי באילת הוקמה מצבה לחללי [[אסון משאית התחמושת]].

<gallery>
קובץ:YadAsonMasait23012020.jpg|ממוזער|250px|אנדרטה לזכר הנספים באסון ביום הסרת הלוט 50 שנה לאחר האירוע, 23 בינואר 2020.
</gallery>

==מפקדי הזירה==
בהקמת היחידה מונו קצינים בדרגת סא"ל בשנת 1970 הועלה התקן לאל"ם, בספטמבר 1976 הועלה שוב התקן לתא"ל ובשנת 1981 כשהיה ברור שהזירה מתכווצת חזרה ל[[בסיס אילת]] הוחזר התקן לדרגת אל"ם.
{|border="1" align="center" class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed"
| colspan="6" |'''מפקדי זירת ים סוף'''
|+
|-
! '''שם || תקופת פיקוד || התפתחות ואירועים מיחדים||תמונה'''
|-
|אל"ם נפתלי רוזן||יוני 1967||מיד בסיום מלחמה||[[ קובץ:Naftali1968.jpg |מרכז|150px]]
|-
| סא"ל [[הדר קמחי]] || יולי 1967 || התארגנות ראשונית|| [[קובץ:ComdrHadarKimchy.jpg| שמאל| |150px]]
|-
|סא"ל יעקב גלעד|| אוגוסט 1967 – אוגוסט 1968|| || [[קובץ:JackGilad1960.JPG|שמאל|150px]]
|-
| [[זאב אלמוג (אברוצקי)]] || אוגוסט 1968 – אפריל 1970||[[מבצע רביב]] ו[[אסון משאית התחמושת]]|| [[קובץ:PikiWiki Israel 32544 Israel Defense Forces.jpg|שמאל|150px]]
|-
|אל"ם [[עזרא קדם (כריש)]] || אפריל 1970 – יוני 1972 || ||[[קובץ:EzraKedemKarish1968.jpg|150px|שמאל|]]
|-
|אל"ם [[זאב אלמוג]] || יולי 1972 – ספטמבר 1974 || כולל [[הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים|מלחמת יום הכיפורים]] || [[קובץ:ZAlmog1970.jpg|שמאל|150px]]
|-
|אל"ם [[גדעון רז]]|| ספטמבר 1974 – אוגוסט 1975 || ||[[קובץ:AlamGideonRaz.jpg| שמאל|150px]]
|-
|אל"ם [[שבתאי לוי (קצין)|שבתאי לוי]] || אוגוסט 1975 – ספטמבר 1976|| || [[קובץ:Shabtaimashat.jpg|150px|שמאל]]
|-
|תא"ל [[יצחק דוידי]]|| ספטמבר 1976 – אוגוסט 1979|| ||
[[קובץ: Y_Davidi_1979.jpg|שמאל|150px]]
|-
| תא"ל [[חיים שקד]]|| אוגוסט 1979 – ספטמבר 1981|| || [[קובץ:Chaim shaked shekerjiski.jpg|150px|שמאל]]
|-
|אל"ם [[משה אורון]] || ספטמבר 1981 – ספטמבר 1982|| פינוי [[שארם א-שייח']] ו[[מבצע הולנדי מעופף]]||[[קובץ: MosheOron.jpg|150px|שמאל]]
|-
|}

==הזירה במלחמת ההתשה==
{|border="1" align="center" class="wikitable mw"
| colspan="6" |'''אירועים במלחמת ההתשה'''
|+
|-
|'''מועד'''||'''אזור התרחשות'''||'''שם האירוע'''|| '''פעילות'''
|-
|19 במאי 1969||חוף מערבי של מפרץ סואץ||איסוף מודיעין || כוח של לוחמי [[שייטת 13]], בשני "חזירים" בפיקודו של רס"ן עמנואל פז, ערך סיור מקדים בראס עדבייה, לשם איסוף מודיעין.
|-
| 21 ביוני 1969 || ראס עדביה במפרץ סואץ ||[[מבצע בולמוס 5]]||כח שייטת 13 בפיקוד [[שאול זיו]] ביצע פשט מהים והרג 32 חיילים מצריים, חמשת המבנים והמתקנים שביעד פוצצו. לכוח הישראלי היו שני פצועים קל.
|-
|23 ביוני 1969||בסיס אילת||תוספת לסדר הכוחות ||[[אח"י בת שבע]] שהובאה מ[[טנזניה]] על ידי [[צבי גבעתי]] ונמסרה ל[[שאול חורב]] שהגיע לאילת
|-
|20-19 ביולי 1969 || צפון מפרץ סואץ||[[הפשיטה על האי גרין]]|| פשיטה מהים על [[האי גרין]] והשמדת הכוחות המצריים שהיו בו. לצה"ל היו 6 הרוגים.
|-
|7 בספטמבר 1969 || ראס סאדאת במפרץ סואץ ||[[מבצע אסקורט]]|| פשיטת צוללים מ[[שייטת 13]] והטבעת טרפדות מצריות.
|-
| 9 בספטמבר 1969 || חוף המערבי של מפרץ סואץ ||[[מבצע רביב]]||הנחתה ופשיטה משורינת השמדת כוחות חיר ושריון מצריים
|-
| ליל 15–16 בנובמבר 1969 || נמל אילת || פיגוע חבלנים ימיים|| מוקשו שתי אוניות אזרחיות
|-
| 25-22 דצמבר 1969 ||חוף מערבי מפרץ סואץ || [[מבצע תרנגול 53]]||
|-
| 22 בינואר 1970 || האי [[שדואן]] ||[[מבצע רודוס]]||השמדת כוח מצרי באי.
|-
| 24 בינואר 1970 || נמל הצבאי באילת ||[[אסון משאית התחמושת]]||משאית עמוסה בחימוש שלל התפוצצה עשרות נהרגו
|-
|ליל 4–5 בפברואר 1970 || הנמל הצבאי באילת|| פיגוע חבלנים ימיים ||[[ אח"י בת גלים (ת-81)]] הוטבעה ו[[אח"י בת שבע]] הועברה לחוף הצפוני ורק ניזוקה.{{הערה|מיקי רענן, [http://moreshetyamit.net/?p=4998 הצלת אח"י בת שבע] באתר משמר המורשת הימית.}}
|-
|5 בפברואר 1970 ||נמל [[ע'רדקה]] || [[מבצע זיקוקית ב]]||תקיפה אווירית
|-
|27 באפריל 1970 || הנמל הצבאי באילת|| פיגוע חבלנים ימיים ||לא נמצאו כלי שיט בנמל
|-
|03 מאי 1970 || א-טור||הפגזת בסיס א-טור || חולית [[קומנדו ימי]] מצרי ירתה 15 רקטות לעבר בסיס חיל הים. לא נגרם נזק והתוקפים יצאו בלי פגע.
|-
| ליל 13–14 במאי 1970 || ראס בנאס ||[[מבצע קשת אווירי]]||המשחתת המצרית היחידה ששהתה בים סוף טובעה וכלי שיט נוספים נפגעו.
|-
| 15 במאי 1970 || הנמל הצבאי באילת|| פיגוע חבלנים ימיים||נהרג [[צולל]] שעסק בעבודת הנצלה של [[אח"י בת גלים (ת-81)]] הטבועה.
|-
|ב־3 בספטמבר 1970|| מפרץ אילת ||החפה לא רצויה||א.מ "היי דרומה" עלתה על שרטון החוף צפונית מערבית למצר טיראן. מאמצי ההנצלה לא צלחו והיא ננטשה.
|-
|5 בינואר 1972||מפרץ סואץ||תפיסת סירה||תפיסת אנשי מודיעין מצריים שחדרו עם סירת דיג.{{הערה|יעקב בוגץ', [http://moreshetyamit.net/?p=3294 תפיסת סירת מודיעין ] באתר משמר המורשת הימית.}}
|-
|נובמבר 1972||מפרץ אילת ||תרגיל הנחתה||הנחתת חטיבת טנקים בחוף [[דהב]] כהכנה למבצע "אור ירוק".
|-
|13 באוגוסט 1973 ||צפון מפרץ סואץ ||קרב ימי ||תקיפת דה קסטרו מצרי והשבתתו.
|-
|22 באוגוסט 1973||[[מפרץ אילת]]||תרגיל "מדקדק" || תרגיל הנחתת [[רכב קרבי משורין]] על ידי [[אח"י בת שבע]], נחתות 36 מטר ונחתות דגם 'שקמה'.
|-
|}

===גלריה===
<gallery>

קובץ:Greenislndraid.jpg|תרשים הפשיטה על האי גרין, יולי 1969{{הערה|[[מייק אלדר]] "'''שייטת 13'''", [[ספריית מעריב]], [[1993]], עמוד 406.}}
קובץ:Nt36raviv.jpg|[[מבצע רביב]] - הנחתת אח"י קיסריה (פ-53) מעמיסה [[נגמ"ש]] שלל מסוג [[BTR-50]] בחוף המצרי במהלך המבצע, ספטמבר 1969.
קובץ:Batgalimcapsized.jpg| אח"י בת גלים שחובלה שקועה בנמל הצבאי באילת, מאי 1970.
קובץ:BatShevaEx.jpg|טעינת טנקים ב[[אח"י בת שבע]] במסגרת תרגיל ''הרף עין'', נובמבר 1972.
File:Dekastro.gif|ספינת משמר מצרית תוצרת מספנות דה קסטרו, שהותקפה על ידי זוג דבורים בפיקוד צבי שחק 5 במאי 1973.
</gallery>

==הזירה במלחמת יום הכיפורים==
{|border="1" align="center" class="wikitable mw"
| colspan="6" |'''אירועים במלחמת יום הכפורים'''
|+
|-
|'''מועד'''||'''אזור התרחשות'''||'''סוג פעילות'''|| '''אירוע'''
|-
| 6 באוקטובר 1973 || מפרץ סואץ ||קרב ים חוף ||[[קרב מרסא תלמאת]]
|-
|9-8 באוקטובר 1973||צפון מפרץ סואץ||קרב ימי||הטבעת דה קסטרו מצרי על ידי זוג דבורים בפיקוד [[עמי איילון]]
|-
| ליל 9–10 אוקטובר 1973 || נמל [[ע'רדקה]] || פשיטת צוללים||[[מבצעי מגבית|מגבית 10]]
|-
| ליל 11–12 באוקטובר 1973 || נמל [[ע'רדקה]] || פשיטת צוללים||[[מבצעי מגבית|מגבית 11]]
|-
|ליל 13–14 באוקטובר 1973 || האי [[שדואן]] ||תקיפה ים חוף||[[מבצעי מגבית|מגבית 14]]
|-
| 15-14 באוקטובר 1973|| מפרץ סואץ ||קרב ים חוף ||[[ תקיפת מעגן ראס-ע'ריב]]
|-
|ליל 19–20 באוקטובר 1973 || נמל [[ע'רדקה]] || תקיפה בסירת נפץ||[[מבצעי מגבית|מגבית 15]]
|-
| ליל 21–22 באוקטובר 1973 || נמל [[ע'רדקה]] || תקיפה ברקטות ||[[מבצעי מגבית|מגבית 16]]
|-
|24 באוקטובר 1973||נמל עדביה||תפיסת נמל ||דבורי [[פלגה 915]] בהובלת יעקב בוגץ' נכנסו לנמל עדביה. אנשי מפקדת הזירה נכנסו בהמשך היום. שתי טרפדות מצריות נתפסו.
|-
|24 באוקטובר עד סוף נובמבר ||צפון מפרץ סואץ||מצור ימי||[[פלגה 915]] בפיקוד [[עמי איילון]] עסקה בחסימת מעבר ל[[הארמייה השלישית (מצרים)|הארמייה השלישית]] של צבא מצרים הנצורה בסיני.
|-
|26 באוקטובר 1973||מצרי יובל||פגיעה ממיקוש ימי||המכלית "סיריס", רב חובל דני נקדימון, נפגעה ממוקשים. הצוות חולץ והמכלית טבעה מאוחר יותר.
|-
|29 בנובמבר 1973||דרום מפרץ סואץ||חידוש העברת נפט||חידוש תנועת מכליות בנתיב שהוכן במצרי מילאן.
|-
|10 בנובמבר 1973||דרום מפרץ סואץ ||מיקוש ימי||בקרבת המכלית "סירניה" התפוצצו שני מוקשים ימיים. פרצה שרפה אך איש לא נפגע.
|-
|}

===גלריה===
<gallery>
קובץ: Siris_6.jpg|המכלית "סיריס", רב חובל דני נקדימון, שנפגעה ממוקשים ב-26 באוקטובר 1973.
קובץ:AboveDrownedSiris.jpg|בדיקת המיקוש הימי במסוק מעל האונייה סיריס בתהליך טביעתה.
File:Koko.226.jpg|המכלית סירניה עושה את דרכה במפרץ סואץ, כשהיא מעבירה נפט גלמי מראס סודר ל[[אבו רודס]], נובמבר 1972.
קובץ:DaburDockingRasSudar.jpg|ספינת דבור מס 881 מועלית לתיקון בחוף [[ראס סודר]] לאחר שנפגעה מאש מצרית מהאי גרין. ההספנה נעשית באמצעות מתקן מיוחד על גלגלים שתוכנן ונבנה בחיל הים, נובמבר 1973.
File:POWPrtAdabia24101973.jpg |שבויים מצריים בנמל עדביה.
קובץ:זאב אלמוג, עוזי לבצור והמזר המצרי 24 באוקטובר 1973.jpg|אל"ם זאב אלמוג (מימין), מפקד זירת ים סוף וסא"ל עוזי לבצור (במרכז), מג"ד 195, בשיחה עם מפקד נמל עדביה המצרי (משמאל) שהיה גאה על כך שנכנע לכוח שריון ולא לכוח ימי.
קובץ:K-123AbuRodes26101973.jpg|טרפדת שלל מצרית מסדרת [[הטרפדות מסדרה K-123]]. מועלית על ידי אנשי [[יחידת הנצלה ימית]] לחוף ב[[אבו רודס]], 26 אוקטובר 1973.
</gallery>

==לאחר המלחמה עד הפינוי==
{|border="1" align="center" class="wikitable mw-"
| colspan="6" |'''אירועים'''
|+
|-
|'''מועד'''||'''אזור התרחשות'''||'''סוג פעילות'''|| '''אירוע'''
|-
| 1 באפריל 1974 || מפרץ שלמה ||הגדלת סדר הכוחות ||[[אח"י רשף]] ו[[אח"י קשת]] הגיעו לזירה לאחר שהקיפו את אפריקה ב[[הפלגת מוניטין]] בפיקוד סא"ל [[גדעון רז]].
|-
| מאי 1974 ||דרכי הנגב|| אח"י שיקמונה (פ-55)||הנחתת הועברה בדרך היבשה מאילת לאשדוד.
|-
| יוני 1974 ||דרכי הנגב|| אח"י עציון גבר (פ-51)||הועברה בדרך היבשה אך בעת הפריקה בנמל אשדוד קרס המנוף.
|-
| 16 באוקטובר 1974 || מפרץ שלמה ||הגדלת סדר הכוחות || [[אח"י רומח (סער 4)]] ו[[אח"י כידון (סער 4)]] הגיעו לזירה לאחר שהקיפו את אפריקה ב[[הפלגת בציר ענבים]] בפיקוד סא"ל [[אברהם אשור]].
|-
|נובמבר 1974 ||תעלת סואץ|| אח"י קיסריה (פ-53)||הנחתת הועברה בדרך התעלה מאילת לאשדוד.
|-
| 25 במרץ 1975 ||מפרץ שלמה ||הגדלת סדר הכוחות ||[[אח"י חיפה (סער 2)]] ו[[אח"י עכו]] הגיעו לזירה לאחר שהקיפו את אפריקה ב[[הפלגת יופי]] בפיקוד סא"ל [[אברהם בן שושן]].
|-
| 30 בספטמבר 1978 || דרום מפרץ אילת ||עצירת אוניית מחבלים ||[[חסימת אגיוס דמיטריוס]]
|-
|יולי 1979||מפרץ ותעלת סואץ||פינוי||שלושת הנחתות מדגם 60 מטר בפיקוד [[יצחק דוידי]] מתפנות ל[[בסיס אשדוד]]{{הערה|שחר לנדאו, [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/01/1979-9-beingalim.pdf המשט ההיסטורי בתעלת סואץ] "בין גלים" ספטמבר 1979, עמ' 5-6.}}
|-
| ספטמבר 1981 || החוף הסעודי במפרץ אילת || החפה לא רצויה ||[[מבצע הולנדי מעופף]] פינוי [[אח"י געש (סער 3)]] מהחוף.
|-
|בין 8 ל-15 בנובמבר 1981||הים האדום - חוף סודאן||חילוץ והבאת עולים||[[אח"י בת גלים 2]] בפיקוד אילן בוכריס ביצעה חילוץ עולים מאתיופיה, מפקד בכיר אל"ם [[משה אורון]].
|-
|4 אפריל 1982||מפרץ אילת||פינוי|| ריכוז כלי השיט ל[[בסיס אילת]]
|-
|}

===גלריה===
<gallery>
 File:MilanPasmarking.jpg|סימון מעבר מילאן במפרץ סואץ לשייט מיכליות, מייד בתום מלחמת יום הכיפורים, 1973.
File:LCTasPierDaburimSuezBay.jpg|הנחתת אח"י אופיר בתפקיד אוניית אם לדבורים ב[[א-טור]].
</gallery>

==לקריאה נוספת==
* {{זאב אלמוג|עמ' 451–935}}.
* [[מייק אלדר]], '''שייטת 13 סיפורו של הקומנדו הימי''', ספרית מעריב, 1993, עמ' 20, 32, 34, 41, 285.
* משה אימבר וגד אריאל, הפרק "סטילים בים סוף", בספר '''שייטת 3 ספינות הטילים בחיל הים''',הוצאה לאור משרד הביטחון, 2005, עמ'45.
* אמיר מושקט ואחרים, '''סיירת על הריף''', ''אח"י פלברה אגדות שקרו באמת'', בית החובל, 2020, עמ'40.
* יוסף עומסי ואחרים, '''לפקד על דבור מילואימניקים''', בזירת ים סוף 1974, ''אח"י פלברה אגדות שקרו באמת'', הוצאת בית החובל 2020, עמ' 128.
* אופיר שוהם ואחרים, '''סיפורי המדהימים מרס סודר''', ''אח"י פלברה אגדות שקרו באמת'', הוצאת בית החובל 2020, עמ' 274.
* מיכאל קורן ואחרים, '''ספורט זה לא בריא''', ''אח"י פלברה אגדות שקרו באמת'', הוצאת בית החובל 2020, עמ' 288.

==קישורים חיצוניים==
===זכרונות משתתפים===
* [http://palga915.co.il/ אתר אבירי המפרץ] סיפורי פלגה 915 ב{{ה|ים האדום}}.
* לוחמים מבסיס חיל הים ברס סודר [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/02/1974-9-bg.pdf סובב וסובב הקומקום], סיפורי מלחמת יום הכיפורים, 'בין גלים' ביטאון חיילי חיל הים ספטמבר 1974, עמ' 4–5.
* דרור איסמן ועופר רז, [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/01/1982-4-beingalim-157.pdf '''מפקדי הזירה מספרים'''], 'בין גלים' 157, אפריל 1982 עמ' 25.
* כוכבי אזרן, [http://moreshetyamit.net/?p=2323 ראיון עם יעקב הרצוג קברניט המכלית סירניה במלחמת יום הכיפורים], באתר משמר המורשת הימית, יוני 2013 עדכון 12 ביוני 20
* בני אהרון, [http://moreshetyamit.net/?p=4137 קצין המודיעין בזירת ים סוף], באתר משמר המורשת הימית, 1 דצמבר 2013.
* דני נחושתן, [https://sites.google.com/site/zeevalmog13/mktb-rb-sml-nhwstn קרב מרסא תלמאת], 31 בדצמבר 2014.
* יעקב בוגץ' [http://moreshetyamit.net/?p=3294 תפיסת סירת מודיעין מצרית], באתר משמר המורשת הימית 25 באפריל 2014.
* [https://www.youtube.com/watch?v=lEFz6NWt-88 הפרידה מזירת ים סוף 4 באפריל 1982] ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון, 4 ביוני 2014.
* [[גדי שפי]], [http://moreshetyamit.net/?p=4030 תיאור מבצע מגבית 16], באתר משמר המורשת הימית, 6 בפברואר 2015.
* גבי חי שילה, [http://moreshetyamit.net/?p=2558 דיווח מפקד אח"י געש על נסיבות ההחפה], באתר משמר המורשת הימית, 24 במאי 2015.
* עמוס בן אריה, [http://moreshetyamit.net/?p=4351 הפלגת הרקולס פריגטות לים האדום], אתר משמר המורשת הימית 2017.
* יואל פלג, [http://moreshetyamit.net/?p=3874 מפקד יחידה 838 במלחמת יום הכיפורים], אתר משמר המורשת הימית, 2 במרץ 2018.
* [[אמנון בן ציון]], [http://moreshetyamit.net/?p=3833 יחידה 838 בראס סודר], אתר משמר המורשת הימית 12 באפריל 2018
* יואל צדיקביץ, [http://moreshetyamit.net/?p=3981 מודיעין בים האדום במלחמת יום הכיפורים ותקרית המים עם הסובייטים], באתר משמר המורשת הימית, 29 ביולי 2018
* [[נמרוד ארז]], [http://moreshetyamit.net/?p=4011 תקיפת ראס ע'ריב], באתר משמר המורשת הימית, 18 באוגוסט 2018.
* אלי מרק, [http://moreshetyamit.net/?p=3990 פעילותי במבצעי מגבית במלחמת יום הכיפורים], באתר משמר המורשת הימית, אוגוסט 2018.
* אמנון בן ציון [http://moreshetyamit.net/?p=4111 פלגת מפקדה זירת ים סוף במלחמת יום הכיפורים], באתר משמר המורשת הימית, ספטמבר 2018.
* אבי רייטן, [http://moreshetyamit.net/?p=4119 שלישות זירת ים סוף במלחמת יום הכיפורים], באתר משמר המורשת הימית' ספטמבר 2018.
* דיטה ניב, [http://moreshetyamit.net/?p=4116 תמונות מזכרונותיה של קצינת ח"ן וחינוך בזירה], באתר משמר המורשת הימית, ספטמבר 2018.
* דוד בכר [http://moreshetyamit.net/?p=3747 פלגת דבורים בסערה במפרץ סואץ], באתר משמר המורשת הימית, 16 בינואר 2018.
* יואל פלג, [http://moreshetyamit.net/?p=3874 מפקד יחידה 838 במלחמת יום הכיפורים] באתר משמר המורשת הימית, 2 במרץ 2018.
* גדעון כורם, [http://moreshetyamit.net/?p=3970 זכרונות מקרב מרסא תלמאת], באתר משמר המורשת הימית, יולי 2018.
* [[עמי אילון]], [http://moreshetyamit.net/?p=4102 דבורים במלחמת יום הכיפורים] באתר משמר המורשת הימית, אוגוסט 2018.
* רלו רוזנברג [http://moreshetyamit.net/?p=4793 חוויותי במלחמת יום הכיפורים בזירת ים סוף], אתר משמר המורשת הימית, אפריל 2020
* שמואל לוקס, [http://moreshetyamit.net/?p=4809 השתתפותי בקרב מרסא תלמאת], אתר משמר המורשת הימית, מאי 2020.
* מיקי רענן, [http://moreshetyamit.net/?p=4998 הצלת אח"י בת שבע.] באתר משמר המורשת הימית, ספטמבר 2020.
* מרדכי דקל ומנחם רזניק, [http://moreshetyamit.net/?p=5061 דבורים בעדביה במלחמת יום הכיפורים], אתר משמר המורשת הימית, 18 בנובמבר 2020.
* מרדכי שלו [http://moreshetyamit.net/?p=5301 '''הבאת הגוררת מיכל במהלך מלחמת יום הכיפורים'''] אתר משמר המורשת הימית, אפריל 2021.
* יעקב בוגץ' [https://bogatch.home.blog/2023/08/10/%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%96%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%99%d7%9d-%d7%a1%d7%95%d7%a3-%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%aa/ '''מלחמת יום הכיפורים בזירת ים סוף'''], אתר בוגץ' 2023.

===מאמרים===
* [[אורי פורת]], [https://2020-uploaded.fresh.co.il/2020/08/10/68611126.pdf סיור למוקדי הסערה טרפדות בים האדום], 'מערכות ים' 85–86, יולי 1967, עמ' 23.
* [[צבי אלגת]], [https://2020-uploaded.fresh.co.il/2020/08/10/68611126.pdf ושבו בנים לגבולם שחרור שארם א-שייח], 'מערכות ים' 85–86, יולי 1967, עמ' 34.
* יעקב מרסו [https://2020-uploaded.fresh.co.il/2...19/96694730.pdf הזירה - הים האדום]{{קישור שבור|19 באוקטובר 2021}}, "מערכות ים", 91, נובמבר 1968 עמ' 12–13
* אלי שחף [https://2020-uploaded.fresh.co.il/2...19/96694730.pdf פנים חדשות בראי הימים ראיון עם ג'ק גלעד]{{קישור שבור|19 באוקטובר 2021}}, "מערכות ים", 91, נובמבר 1968 עמ' 17
* אלי שחף [https://2020-uploaded.fresh.co.il/2...19/96694730.pdf המפגש עם קומנדו מצרי ראיון עם חיים אברבנאל]{{קישור שבור|19 באוקטובר 2021}}, "מערכות ים", 91, נובמבר 1968 עמ' 24
* דן פופר, [https://2020-uploaded.fresh.co.il/2...19/96694730.pdf סיני סביב סביב]{{קישור שבור|19 באוקטובר 2021}}, "מערכות ים", 91, נובמבר 1968 עמ' 29–32
* אלי שחף, [https://2020-uploaded.fresh.co.il/2...19/96694730.pdf הוא נחת ישר לשארם סמל מוריס עובדיה]{{קישור שבור|19 באוקטובר 2021}}, "מערכות ים", 91, נובמבר 1968 עמ' 37.
* אריה סמסונוב, [https://2020-uploaded.fresh.co.il/2...20/68197592.pdf תגבורת ימית לאילת]{{קישור שבור|19 באוקטובר 2021}}, "מערכות ים" 93-92 מרץ 1969, עמ' 31.
* [[מיכה לימור]], [https://2020-uploaded.fresh.co.il/2...20/68197592.pdf ראשונים במיצרים - ראשונים בשרם-א-שייך]{{קישור שבור|19 באוקטובר 2021}}, "מערכות ים" 93-92 מרץ 1969, עמ' 36.
* אריה דובלין, [https://2020-uploaded.fresh.co.il/2020/08/21/79280132.pdf נשואין במפרץ שלמה], "מערכות ים" 94, יוני 1969 עמ' 44.
* מאיר שפיר, [https://2020-uploaded.fresh.co.il/2...24/47077055.pdf הפשיטה לראס-עדביה]{{קישור שבור|19 באוקטובר 2021}}, "מערכות ים" 95, אוגוסט 1969 עמ' 14.
* אריה דובלין, [https://2020-uploaded.fresh.co.il/2020/08/26/87903567.pdf העימות הימי בזירת ים סוף], "מערכות ים", 96, נובמבר 1969, עמ' 18.
* עודד עגור ואמנון בן ציון, [https://2020-uploaded.fresh.co.il/2020/08/26/87903567.pdf כחול לבן בסיני], "מערכות ים", 96, נובמבר 1969, עמ' 19.
* רס"ן משה, [https://2020-uploaded.fresh.co.il/2020/08/26/87903567.pdf המהלומה המוחצת - טיבוע טרפדות מצריות ברס סאדת], "מערכות ים", 96, נובמבר 1969,עמ' 22.
* [[זאב יחזקאלי]], [https://2020-uploaded.fresh.co.il/2020/08/26/87903567.pdf החפה בחוף אבו דרג' - פשיטה משורינת בסיוע כוחות חיל הים], "מערכות ים", 96, נובמבר 1969, עמ' 24.
* מאיר שפיר ואריה דובלין, [https://2020-uploaded.fresh.co.il/2020/08/30/88749841.pdf הפשיטה על האי גרין] 'מערכות ים' 99–100 ספטמבר 1970, עמ' 66.
* מאיר שפיר ואריה דובלין, [https://2020-uploaded.fresh.co.il/2020/09/02/68134955.pdf תמונות מפרץ שלמה, הסיירת במפרץ אילת, ראשונים בשארם א-שיך, על האי טיראן, לכידת מחבלים ואנשי מודיעין], "מערכות ים" מרץ 1971 40.
* רפאל שטיגליץ, [https://2020-uploaded.fresh.co.il/2020/11/01/52195450.pdf הספינה המסתורית בשארם], "מערכות ים", 109, יולי 1972, עמ' 44.
* ע. עוז, [https://2020-uploaded.fresh.co.il/2020/11/02/75548041.pdf שארם - חלום ומציאות], "מערכות ים", 110, נובמבר 1972, עמ' 37.
* [[אורלי אזולאי]], [https://2020-uploaded.fresh.co.il/2020/11/02/32098782.pdf בסיס אילת פנים רבות לו], "מערכות ים", 111 מרץ 1973, עמ' 30.
* יוחנן שדה, [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/01/beingalimjanuary1974.pdf לילה בגרדקה - סיפורו של יוחנן], 'בין גלים' ינואר 1974, עמ' 4.
* [[אורלי אזולאי]], [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/01/beingalimjanuary1974.pdf המלחמה על ראס - סודר], 'בין גלים' ינואר 1974, עמ' 10.
* רפיקי, [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/01/beingalimjanuary1974.pdf לאחר 28 שנים בעדביה], 'בין גלים' ינואר 1974, עמ' 21.
* [[בנימין תלם]], [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/01/1974-3-beingalim.pdf מפרץ סואץ כדגם זעיר למשמעותה של שליטה ימית], "בין גלים", מרץ 1974 עמ' 2.
* רפיקי, [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/01/1974-6-beingalim.pdf בסיס ח"י באילת], "בין גלים" יוני 1974, עמ' 10.
* קובי, [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/02/1974-9-bg.pdf סובב וסובב הקומקום - סיפורי רס סודר], 'בין גלים' ספטמבר 1974, עמ' 4.
* עמוס מגד, [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/01/1974-11-beingalim.pdf ראס-סודר - רשימותיו של מבקר], 'בין גלים' נובמבר 1974, עמ' 8.
* [[אורלי אזולאי]], [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/01/1975-4-beingalim.pdf הכתובת שלי היא מדבר סיני ], 'בין גלים' אפריל 1975, עמ' 6.
* בתיה שם-אל, [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/01/1975-6-beingalim.pdf בסיס חיל הים בשארם - בסימן התרחבות], 'בין גלים' יוני 1975 עמ' 24.
* בתיה שם-אל, [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/01/1975-7-beingalim.pdf יחידות בחיל - היתושים בסיירת הימית של אילת אינם עוקצים], 'בין גלים' יולי 1975 עמ' 18.
* בתיה שם-אל, [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/01/1975-8-beingalim.pdf אל"ם גדעון מפקד זירת ים סוף, חול מים שמים-בסיס ח"י בראס סודר, הפשיטה על האי גרין], "בין גלים" אוגוסט 1975 עמ' 1–11.
* צבי כהן, [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/01/1975-10-beingalim-1.pdf המהלומה המוחצת - טיבוע שתי טרפדות מצריות בראס סדאת], "בין גלים" אוקטובר 1975, עמ' 24.
* אופיר שהם, [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/01/1975-10-beingalim-1.pdf שיר לסיירת הימית], "בין גלים" אוקטובר 1975, עמ' 29.
* נעמי פרנקל, [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/01/1976-6-beingalim-1.pdf דברי מפקד זי"ס], 'בין גלים' גיליון יום חיל הים ה-29 סיון תשל"ו יוני 1976, עמ' 16.
* דבורה הדר, [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/02/1976-9-bg.pdf תא"ל שבתאי לוי נפרד מהזירה עליה פיקד], "בין גלים" ספטמבר 1976 עמ' 2.
* דבורה הדר, [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/01/1977-3-beingalim.pdf המטבח בבסיס אילת המטבח הטוב לשנת 1976], "בין גלים" מרץ 1977 עמ' 1.
* שחר לנדאו, [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/01/1979-9-beingalim.pdf המשט ההיסטורי בתעלת סואץ בפיקוד דוידי], 'בין גלים' ספטמבר 1979 עמ' 4.
* שחר לנדאו, [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/01/1980-6-beingalim.pdf פקידת האגמ ורד בשארם], 'בין גלים' יוני 1980 עמ' 23.
* רמי אנטואן, [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/01/1980-6-beingalim.pdf האם תוגבל ישראל בשיט במצרי טירן ראיון עם סא"ל ברוך הולנדר פרקליט חיל הים], 'בין גלים' יוני 1980 עמ' 48.
* שלמה מן, [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/01/1981-6-beingalim.pdf כך כבשנו את המבצר], 'בין גלים' יוני 1981 עמ' 5.
* מרב בוקשפן וצבי רייך, [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/01/1982-1-beingalim.pdf ששים ושתים שעות בחוף הסעודי], 'בין גלים' ינואר 1982 עמ' 1.
* שלמה מן, [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/01/1982-4-beingalim-157.pdf הפרידה משארם א-שייך], בין גלים 157, אפריל 1982 עמ' 1
* דרור איסמן ועופר רז, [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/01/1982-4-beingalim-157.pdf '''נווי מדבר על גדות מפרץ סואץ'''], 'בין גלים' 157, אפריל 1982 עמ' 28.
* אברהם זוהר, [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/01/1982-6-8-beingalim-se1.pdf הנחיתה שהחישה את מותו של נאצר], 'בין גלים' הוצאה מיוחדת 1, 8 ביוני 1982 עמ' 2.
* אבי אובל, [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/02/1989-8-bg-178.pdf '''עשרים ושתים שנה לזירת ים סוף'''], 'בין גלים' 178 אוגוסט 1989 עמ' 19.
* [[רמי לונץ]] וצפי מרלי, [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/02/2001-10-bg.pdf '''מדים לבנים בים האדום'''], "בין גלים" גיליון 1 אוקטובר 2001 עמ' 62.
* [[אלי רהב]], [http://moreshetyamit.net/?p=2309 תנועת המיכליות בים האדום בעת מלחמת יום הכיפורים], באתר משמר המורשת הימית 4 באוגוסט 2013.
* רביב הדר, [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/03/2014-5-bg.pdf '''זירת ים סוף - 40 שנה לקרבות הימיים במלחמת יום הכיפורים'''], 'בין גלים' מאי 2014, עמ' 24.

==ביאורים==
{{ביאורים}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{ש}}{{בסיסי חיל הים הישראלי}}
{{coord|27|57|00|N|34|22|00|E|type:landmark|display=title}}
[[קטגוריה:בסיסי חיל הים הישראלי]]