הצגת המקור של הדף "חגי"

{{פירוש נוסף|נוכחי=נביא התנ"כי}}
{{אישיות רבנית}}
[[קובץ:Tissot Haggai.jpg|180px|ממוזער|שמאל|חגי. ציור מעשה ידי [[ג'יימס טיסו]]]]
'''חַגַּי''' הוא [[נביא]] [[תנ"ך|תנ"כי]] מימי [[שיבת ציון]]. [[ספר חגי|ספרו]] בן שני הפרקים הוא העשירי ב[[תרי עשר]], וממוקם בין [[ספר צפניה]] לבין [[ספר זכריה]]. עיקרו עידוד שבי הגולה לבנות את [[בית המקדש השני]].

==רקע==
שמונה עשרה שנים לאחר [[הכרזת כורש]], מצא [[עם ישראל]] את עצמו במצב קשה: בית המקדש היה חרב, העמים השכנים התנכלו בדרכים שונות ו[[כתב השטנה|הביאו לעצירת בניין המקדש]] והמצב ה[[כלכלה|כלכלי]] היה בכי רע. התלהבותו של העם בראשית ימי שיבת ציון, הניכרת היטב בתחילת [[ספר עזרא]], פגה ופינתה את מקומה לדאגות: {{ציטוטון|זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה וְהָבֵא מְעָט, אָכוֹל וְאֵין לְשָׂבְעָה, שָׁתוֹ וְאֵין לְשָׁכְרָה, לָבוֹשׁ וְאֵין לְחֹם לוֹ - וְהַמִּשְׂתַּכֵּר מִשְׂתַּכֵּר אֶל צְרוֹר נָקוּב|{{תנ"ך|חגי|א|ו|קצר=כן}}}}. חגי נשלח לחדש את ההתלהבות, ולשכנע את העם וראשיו ([[זרובבל בן שאלתיאל]] פחת [[ממלכת יהודה|יהודה]] ו[[יהושע בן יהוצדק]] [[כהן גדול|הכהן הגדול]]) שבניין בית המקדש אפשרי; ויתרה מזאת, כי פתרון כל בעיותיהם תלוי בבניינו. 

בנוסף, ניסה חגי לשכנע את העם שאין צורך בבית מקדש מפואר; כעת מוטלת הבנייה על העם, על אף שהוא חסר משאבים, ואל להם לצפות לבית מקדש מפואר כמקדש [[שלמה]]. הכסף שייך ל[[אלוהים (יהדות)|אלוהים]], אשר רוצה את ליבם ומחשבותם- ולא את כספם, ועל כן מובטח כי {{ציטוטון|גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן|{{תנ"ך|חגי|ב|ט|קצר=כן}}}}. 

חגי הצליח במשימתו, ו[[בית המקדש]] נבנה בעקבות דבריו, ונחנך בשנת שתים לדריווש.

==חגי האיש==
לא ידועים פרטים רבים על חגי כאדם פרטי, כיוון שהוא נזכר רק בספרו ובספר עזרא ({{תנ"ך|עזרא|ה|א|ללא=ספר}}; {{תנ"ך|עזרא|ו|יד|ללא=ספר}}). מהעובדה שהעם וראשיו נשמעו לו ומילאו אחר דבריו אפשר להסיק שהיה אדם בעל מעמד ציבורי גבוה. ניתן לשער, אם כי לא בוודאות, מתוך דבריו: "מִי בָכֶם הַנִּשְׁאָר, אֲשֶׁר רָאָה אֶת-הַבַּיִת הַזֶּה בִּכְבוֹדוֹ הָרִאשׁוֹן; וּמָה אַתֶּם רֹאִים אֹתוֹ עַתָּה - הֲלוֹא כָמֹהוּ כְּאַיִן בְּעֵינֵיכֶם" ({{תנ"ך|חגי|ב|ג|קצר=כן}}) שראה את הבית הראשון, ולפיכך גילו באותה עת היה גבוה למדי (למעלה מ-67 שנים).

ככל הנראה שהה חגי ב[[ירושלים]] או בסביבותיה בזמן מאורעות הספר.

==זמנה של נבואת חגי==

נבואת חגי מתפרשת על פני שני פרקים, במהלך זמן של כ-שלושה וחצי חודשים. תחילת נבואתו היא '''בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם, לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ, בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי, בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ''' ({{תנ"ך|חגי|א|א|ללא=ספר}}). החודש הששי הוא חודש אלול (הספירה מתחילה מחודש ניסן), שנת 520 לפני הספירה. חגי קורא בשם ה' לזרובבל בן שאלתיאל ולעם היושב בציון לבנות מחדש את בית המקדש. קריאתו נענית ומלאכת הבניה החלה כשלושה שבועות לאחר מכן, '''בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ, בַּשִּׁשִּׁי, בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם, לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ''' ({{תנ"ך|חגי|א|יד|טו|ללא=ספר}}). נבואת חגי מסתיימת ביום בו נוסד בית המקדש השני, '''בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי, בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ''' ({{תנ"ך|חגי|ב|י|יח|ללא=ספר}}) (חודש כסלו בשנת 520 לפני הספירה).

==חגי על פי מסורת חז"ל==

חגי, כאחד מאחרוני הנביאים, זכה להיות, על פי מסורת [[חז"ל]], חלק חשוב משלשלת החכמים המעבירים את ה[[תורה]] מדור לדור: 

"...ו[[עזרא הסופר|עזרא]] ובית דינו קבלו מ[[ברוך בן נריה]] ובית דינו, בית דינו של עזרא הן הנקראין אנשי ה[[כנסת הגדולה]] והם: חגי [[זכריה הנביא|זכריה]] ו[[מלאכי]] ... והרבה חכמים" ([[משה בן מימון|רמב"ם]], הקדמה ל[[משנה תורה]]).

בין השאר, מסופר ב[[תלמוד]] על כך שתיקן חגי מספר תקנות [[הלכה|הלכתיות]] (כל ההפניות בהמשך הן לתלמוד הבבלי):

:"העיד רבי סימאי משום חגי זכריה ומלאכי על שני [[אדר]]ים שאם רצו לעשותן שניהן מלאין עושין שניהן חסרין עושין אחד מלא ואחד חסר עושין" ([[מסכת ראש השנה]] יט ע"ב).

:"...מעיד אני עלי שמים וארץ שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא ואמר שלשה דברים: ' [[צרת הבת]] אסורה, [[עמון]] ו[[מואב]] [[תרומות ומעשרות|מעשרין]] [[מעשר עני]] ב[[שמיטה|שביעית]] ומקבלים [[גיור|גרים]] מן הקרדויין ומן התרמודים'" ([[מסכת יבמות]] טז ע"א).

:"אמר [[רבי אליעזר בן הורקנוס|רבי אליעזר]]: זקנים הראשונים, מקצתן היו אומרים: 'חצי [[קב (מידת נפח)|קב]] עצמות וחצי [[לוג (יחידת מידה)|לוג]] דם לכל רובע עצמות ורביעית דם לא לכל' ומקצתן היו אומרים: 'אף רובע עצמות ורביעית דם'... אמר [[רבי יעקב בר אידי]]: 'מפי שמועה אמרו - מפי חגי זכריה ומלאכי'" ([[מסכת נזיר]] נג ע"א). 

:"האומר לשלוחו: 'צא והרוג את הנפש' - הוא חייב ושולחיו פטור. [[שמאי הזקן]] אומר משום חגי הנביא: 'שולחיו חייב'" ([[מסכת קידושין]] מג ע"א).

:"תניא אמר [[רבי יהודה הנשיא|רבי]]: 'אלמלא דבריהן דברי תורה ודברי בריבי קבלה אנן דברי בריבי שומעין וכל שכן שדבריהם [[דברי קבלה]] ודברי בריבי דברי תורה'. והאמר מר אין הכרעה שלישית מכרעת? אמר [[יוחנן בר נפחא|ר' יוחנן]]: 'מפי שמועה אמרה מפי חגי זכריה ומלאכי'" ([[מסכת חולין]] קלז).

:"אמר [[רבה בר בר חנה]] אמר ר' יוחנן: 'שלשה נביאים עלו עמהם מן הגולה: אחד שהעיד להם על המזבח, ואחד שהעיד להם על מקום המזבח, ואחד שהעיד להם שמקריבין אף על פי שאין בית'. במתניתא תנא: [[רבי אליעזר בן יעקב]] אומר: 'שלשה נביאים עלו עמהן מן הגולה: אחד שהעיד להם על המזבח ועל מקום המזבח, ואחד שהעיד להם שמקריבין אף על פי שאין בית, ואחד שהעיד להם על התורה שתכתב אשורית" ([[מסכת זבחים]] סב ע"א).

בנוסף, מיוחס לחגי [[תרגומי התנ"ך#תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום של הנביאים]] ל[[ארמית]]: 

:"תרגום של נביאים [[יונתן בן עוזיאל]] אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי" ([[מסכת מגילה]] ג ע"א).

על פי [[תרגום השבעים]] כתבו חגי וזכריה כמה מאחרוני מזמורי ה[[תהילים]] (קמ"ו-קמ"ח).

לאחר מותם של חגי זכריה ומלאכי נפסקה הנבואה:

:"...דתנו רבנן: משמתו חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש מישראל ואף על פי כן היו משתמשים בבת קול..." ([[מסכת סוטה]] מ"ח ע"ב, ומובא בנוסח דומה גם ב[[מסכת יומא]] ט ע"ב). 

חגי כמעט שאינו מופיע לבדו; במרבית הציטוטים מופיעים חגי זכריה ומלאכי יחדיו, כאחרוני הנביאים ובעלי הסמכות הנבואית הבכירה.

==השם חגי==

השם חגי (בגרסאות שונות במקצת) חוזר לאורך ה[[תנ"ך]] מספר פעמים: אחד מבניו של [[גד]] נשא את השם חַגִּי ({{תנ"ך|בראשית|מו|טז|קצר=כן}}, {{תנ"ך|במדבר|כו|טו|קצר=כן}}). אחת מנשיו של [[דוד המלך]] ואמו של [[אדוניה]] נקראה חַגִּית.

השם חַגִּיָּה הוא שמו של אחד מצאצאי [[מררי]] בן [[לוי (דמות מקראית)|לוי]]. השם נפוץ ב[[מכתבי יב]] ונמצא גם בחותמות עבריות וטביעות על גבי כדים שנמצאו בחפירות ב[[ארץ ישראל|ארץ]]. 
ב[[משנה]] לא מופיע השם חגי, אולם ב[[תלמוד|תלמוד הבבלי]] וה[[תלמוד ירושלמי]] מצוי שם זה.

היישוב [[בית חגי]] נקרא גם על שם הנביא.

'''משמעות השם''': השם מרמז על [[חג]] שאירע בשעת לידתו של נושא השם, או על השמחה הרבה שחשו הוריו על לידתו.

==ספר חגי==
{{ערך מורחב|ספר חגי}}
הרעיון העיקרי בספר הוא חידוש [[תקופת בית ראשון|ימי בית ראשון]] על ידי בניית [[בית המקדש השני]] וחזרת ה[[מונרכיה|מלוכה]] ביהודה, ומרבית הפסוקים עוסקים בתיאור מאמצי השכנוע והעידוד של חגי לבניית בית המקדש. עם זאת, ישנה פסקה בספר ({{תנ"ך|1=חגי|2=ב|3=י|4=יד|ללא=ספר|קצר=כן}}), בה מנהל חגי שיחה עם ה[[כהן|כהנים]], שמטרתה אינה ברורה. על פי פרשני [[ימי הביניים]], המסתמכים על הגמרא ([[מסכת פסחים]] יז ע"ב), מדובר בתוכחה או בבדיקה האם יודעים הכהנים את [[דיני טומאה וטהרה]], ובכך מוכנים לעבודה בבית המקדש. בגמרא חלוקים ה[[אמוראים]] האם ידעו הכהנים להשיב היטב או לא. לפי פרשנות חדשה יותר, נאם חגי נגד שיתופם של עמי הסביבה בבניין בית המקדש. 

בתחילת הספר מתאר חגי את המצב הכלכלי הגרוע, ומתאר את הדרך הפשוטה והישירה לשפר אותו- בניין המקדש: "פָּנֹה אֶל הַרְבֵּה וְהִנֵּה לִמְעָט, וַהֲבֵאתֶם הַבַּיִת וְנָפַחְתִּי בוֹ; יַעַן מֶה, נְאֻם ה' צְבָאוֹת?! יַעַן בֵּיתִי אֲשֶׁר הוּא חָרֵב, וְאַתֶּם רָצִים אִישׁ לְבֵיתוֹ! עַל כֵּן עֲלֵיכֶם כָּלְאוּ שָׁמַיִם מִטָּל, וְהָאָרֶץ כָּלְאָה יְבוּלָהּ" ({{תנ"ך|1=חגי|2=א|3=א|4=ט|ללא=ספר|קצר=כן}}). 

הספר מספר לנו גם על תוצאות נבואותיו של חגי: "וַיִּשְׁמַע זְרֻבָּבֶל בֶּן שַׁלְתִּיאֵל וִיהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְכֹל שְׁאֵרִית הָעָם בְּקוֹל ה', וְעַל דִּבְרֵי חַגַּי הַנָּבִיא, כַּאֲשֶׁר שְׁלָחוֹ ה' אֱלֹקֵיהֶם... וַיִּירְאוּ הָעָם מִפְּנֵי ה'... וַיָּבֹאוּ וַיַּעֲשׂוּ מְלָאכָה בְּבֵית ה'" ({{תנ"ך|1=חגי|2=א|3=יב|4=יד|ללא=ספר|קצר=כן}}). גם בספר עזרא (פרק ה פסוק א) מוזכר חגי כאחד מן הנביאים שזירזו את העם לבנות את בית המקדש, ודבריו נפלו על אוזניים קשובות. 

לאחר מכן משיב הנביא לטענות העם, הנשמעות בספר עזרא: "וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר רָאוּ אֶת הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן בְּיָסְדוֹ, זֶה הַבַּיִת בְּעֵינֵיהֶם, בֹּכִים בְּקוֹל גָּדוֹל" ({{תנ"ך|1=עזרא|2=ג|3=יב|קצר=כן}}). לפיו, המגמה המרכזית בבניין בית המקדש אינה ליצור בניין מפואר, אלא מקום בו הושקע - באופן יחסי - מכספם ומאמציהם של ישראל. העם יעשה את שביכולתו, ומן השמיים יסייעו: "גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן, אָמַר ה'" ({{תנ"ך|1=חגי|2=ב|3=ט|ללא=ספר|קצר=כן}}). נבואה זו נתגשמה לאחר מכן, כפי שמעידה הגמרא: "מי שלא ראה בית המקדש בבנינו לא ראה בנין מפואר מעולם. מאי היא? אמר [[אביי]]...: זה בנין [[הורדוס]]" ([[מסכת סוכה]] נא ע"ב).

נקודת המפנה בספר מתרחשת ביום [[כ"ד בכסלו]]. ביום זה החלו העם בפועל להקים את המקדש והניחו את יסודותיו. חגי אומר שהחל מיום זה - יום יסוד היכל ה', יחל שינוי משמעותי במצב החקלאי והכלכלי בארץ, וזאת בזכות הקמת המקדש. 

בסופו של הספר מבטיח חגי: "וְהָפַכְתִּי כִּסֵּא מַמְלָכוֹת, וְהִשְׁמַדְתִּי חֹזֶק מַמְלְכוֹת הַגּוֹיִם; וְהָפַכְתִּי מֶרְכָּבָה וְרֹכְבֶיהָ, וְיָרְדוּ סוּסִים וְרֹכְבֵיהֶם, אִישׁ בְּחֶרֶב אָחִיו". כנראה מתייחס חגי למאורעות פוליטיים צבאיים וניסיונות מרד נגד [[דריווש הראשון]] שאירעו בתקופתו. הוא מרגיע את זרובבל: "בַּיּוֹם הַהוּא... אֶקָּחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי... וְשַׂמְתִּיךָ כַּחוֹתָם כִּי בְךָ בָחַרְתִּי" ({{תנ"ך|1=חגי|2=ב|3=כב|4=כג|ללא=ספר|קצר=כן}}), ורומז בכך לחידוש ימי המלוכה (על פי חלק מן הדעות, היה [[זרובבל בן שאלתיאל]] נצר ל[[בית דוד]]).

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיטקסט=חגי}}
{{ספר תנ"ך|שם=חגי|תורת אמת=d_root__002_navi__24_hagay|ממרא=22}}
* [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/prshnt4.htm#s22 מאמרים על חגי], יהושע רוזנברג, אתר '''דעת'''.
* [http://www.tora.us.fm/tnk1/nvia/tryasr/xg-01.html מבצע ההסברה לבניין המקדש], אראל סגל, אתר ארגון נוער חובב תנ"ך (נח"ת).
* [https://web.archive.org/web/20131013010642/http://alon.hasharon.k12.il/new_ataralon/mikzoot/bible/work/hagay.htm סיכום ספר חגי], מאירה נורדן.
{{ltr|
* H. G. Mitchell, J. M. P. Smith, & J. A. Bewer, [http://archive.org/stream/criticalexegeti00mitc ''Haggai, Zechariah, Malachi and Jonah''] (International Critical Commentary), Edinburgh: T. & T. Clark, 1912. Online copy at the [[ארכיון האינטרנט|Internet Archive]]
}}

{{נביאים בתנ"ך}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:נביאים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:תרי עשר]]
[[קטגוריה:יהודי המאה השישית לפנה"ס]]
[[קטגוריה:אישים שעל שמם יישובים בישראל]]
[[קטגוריה:שיבת ציון]]
[[קטגוריה:כנסת הגדולה]]
[[קטגוריה:עולים מבבל לארץ ישראל בעת העתיקה]]
[[קטגוריה:עולים לארץ ישראל במאה ה-6 לפנה"ס]]