לדלג לתוכן

חומצה לקטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חומצת חלב
שם סיסטמטי 2-Hydroxypropanoic acid
שמות נוספים Lactic acid
כתיב כימי C₃H₆O₃ עריכת הנתון בוויקינתונים
מסה מולרית 90.08 גרם/מול
מראה מוצק לבן
מספר CAS 50-21-5
מצב צבירה נוזל
מסיסות מסיס
טמפרטורת היתוך 18 °C
291.15 K
טמפרטורת רתיחה 119 °C
392.15 K
מקדם שבירה 1,439
חומציות 3.86 ‏pKa
אנתלפיית התהוות סטנדרטית 694- קילוג'ול למול
הערה כללית נתנים על היתוך נכונים לתערובת רצמית, טמפרטורת ההיתוך של אננטיומר טהור 25C
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
המבנה הכימי של חומצה לקטית

חומצה לקטיתאנגלית: Lactic acid) או חומצת חלב[1] היא תרכובת אורגנית קטנה בעלת חשיבות רבה בביולוגיה.

מקור שמה של החומצה במילה הלטינית Lac, "חלב". החומצה התגלתה לראשונה בחלב. למרות הדמיון בשם ללקטוז, אין מדובר בנגזרת של סוכר זה (בלקטוז 12 אטומי פחמן ובחומצה לקטית - שלושה בלבד). למרות זאת קיים ביניהם קשר: חיידקים המצויים בחלב הופכים את סוכר החלב, לקטוז, לחומצה לקטית בתהליך תסיסה, ולכן שמה הטריוויאלי של החומצה הלקטית הוא חומצת חלב.

חומצה לקטית היא חומצה הידרוקסיקרבוקסילית: היא מכילה קבוצת קרבוקסיל (COOH) לצד קבוצת הידרוקסיל (OH). היא זהה לחומצה פרופנואית, חומצה קרבוקסילית בעלת שלושה אטומי פחמן, רק שבחומצה לקטית מוחלף אחד אטומי המימן בקבוצת הידרוקסיל. שמה הכימי הוא חומצה הידרוקסיפרופנואית (Hydroxypropanoic acid) ונוסחתה: CH3CHOHCOOH.

כשהחומצה מאבדת אטום מימן שמקורו בקבוצת הקרבוקסיל מתקבל יון לקטט (Lactate) בעל מטען שלילי: -CH3CHOHCOO.

לקטט הוא התוצר הסופי של אחד מתהליכי התסיסה הידועים והחשובים ביותר. לקטט נוצר בתא בתנאים של מחסור בחמצן כתוצאה מחיזור (מסירת אלקטרונים ל-) פירובט. פירובט, תוצר הגליקוליזה (תהליך פירוק הגלוקוז בתא), נבדל מלקטט בשני אטומי מימן הנמצאים בלקטט והנעדרים בפירובט (בפירובט קיימת קבוצת קרבוניל במקום קבוצת הידרוקסיל).

פיזיולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקטט, האניון של חומצה לקטית, מהווה תוצר ביניים בין המטבוליזם האירובי והאנאירובי בתאים, ומהווה חומר דלק חשוב לתאים.

בזמן פעילות גופנית מתגבר קצב ייצור הלקטט בתאי השריר וחלק מהלקטט דולף לזרם הדם ומעלה את ריכוזו בפלזמה. ככל שעולה עצימות הפעילות, הולך ומתגבר קצב הייצור, ובתלות בעצימות הפעילות ויכולת פינוי הלקטט על ידי רקמות אחרות הריכוז מתייצב ברמה גבוהה מהנורמה או שממשיך לעלות עד להפסקת הפעילות מתשישות, כאשר הסף בין התחומים מוגדר כסף הלקטט או הסף האנאירובי.

לאחר תום הפעילות הגופנית, ממשיך הגוף לנצל את הלקטט ברקמות שונות עד לחזרתו לריכוז המנוחה תוך פחות משעה מתום הפעילות.

בניגוד למיתוס הרווח, אין קשר בין כאב שריר מושהה (״שריר תפוס״, DOMS) לבין ייצור חומצת החלב בגוף.[2][3]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חומצה לקטית בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ חומצת חלב במילון אפייה [כלכלת הבית] (תשי"ז–תשי"ט–תש"ך), באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ Roth, Stephen M. "Why Does Lactic Acid Build Up in Muscles? And Why Does It Cause Soreness?". Scientific American (באנגלית). נבדק ב-2017-07-02.
  3. ^ ארז ביבי, למה כואב לנו אחרי האימון?, באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, ‏2023-03-21