חוק שרמן
חוק ההגבלים העסקיים על-שם שרמן משנת 1890[1] (26 Stat. 209, 15 U.S.C. §§ 1–7) הוא חוק מתחום ההגבלים העסקיים במדינת ארצות הברית הקובע את כלל התחרות החופשית בין העוסקים במסחר. החוק הועבר בקונגרס ונקרא על שמו של הסנאטור ג'ון שרמן, מחברו הראשי.
חוק שרמן אוסר באופן כללי על 1) הסכמים אנטי-תחרותיים ו-2) התנהלות חד-צדדית המוציאה מונופול על השוק הרלוונטי או מנסה לעשות מונופול. החוק מסמיך את משרד המשפטים להגיש תביעות לקבלת צו מניעה כנגד התנהגות המפרה את החוק, ובנוסף מסמיך גורמים פרטיים שנפגעו מהתנהגות המפרה את החוק להגיש תביעות תלת-פיצוי, כלומר, תביעות במסגרתן התובע יכול לתבוע עד פי שלושה מגובה הנזק שנגרם בשל העוולה. עם הזמן, בתי המשפט הפדרליים פיתחו קורפוס פסיקה על פי חוק שרמן המגדיר סוגים מסוימים של התנהגות אנטי-תחרותית לבלתי חוקית כשלעצמה, ולעומתם מכפיף סוגי התנהגות אחרים לניתוח כל מקרה לגופו, במסגרתו נבחנת השאלה האם ההתנהגות מגבילה את חופש התחרות באופן בלתי סביר.
מטרת החוק היא למנוע העלאת מחירים מלאכותית על ידי הגבלת סחר או היצע.[2] החוק מגדיר "מונופול תמים", או מונופול שהושג רק בזכות הכשרון, כמונופול חוקי, אך אוסר פעולות שמטרתן לשמר באופן מלאכותי את המעמד הזה, או עסקאות בלתי הולמות ליצירת מונופול. באופן דומה, חוק התחרות הכלכלית הישראלי אינו אוסר על קיומם של מונופולים, אך אוסר עליהם לנצל לרעה את כוחם המונופוליסטי.
מטרת חוק שרמן אינה להגן על מתחרים מפגיעה מעסקים מצליחים באופן לגיטימי, וגם לא למנוע מעסקים להשיג רווחים כנים מהצרכנים, אלא לשמור על שוק תחרותי כדי להגן על הצרכנים מפני ניצול לרעה.[3]
מורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הממשלה הפדרלית החלה להגיש תיקים לפי חוק שרמן ב-1890. הישגי הממשל בתביעותיו היו מעורבים, כאשר חלק ניכר מהתיקים נדחו, אך מנגד חלק התקבלו. לרבים מן התיקים לקח שנים לא מעטות להגיע להכרעה, והדבר כלל דיון בפני ערכאות ערעור.
מקרים בולטים שהוגשו במסגרת החוק כוללים:[4]
- United States v. Workingmen's Amalgamated Council of New Orleans (1893), שהייתה הראשונה שקבעה שהחוק חל על איגודי עובדים.
- Chesapeake & Ohio Fuel Co. v. United States (1902).[5]
- Northern Securities Co. v. United States (1904).
- גם Hale v. Henkel (אנ') (1906) הגיע לבית המשפט העליון. נקבע תקדים להמצאת מסמכים על ידי נושא משרה בחברה, והפללה עצמית של בעל תפקיד בעדותו בפני חבר מושבעים גדול. הייל היה בעל תפקיד ב-American Tobacco Co.
- Standard Oil Co. of New Jersey v. United States (1911).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתרים רשמיים
- משרד המשפטים האמריקאי: אגף ההגבלים העסקיים
- משרד המשפטים האמריקאי: אגף ההגבלים העסקיים – טקסט של SHERMAN ANTITTRUST ACT, 15 USC §§ 1–7
- מידע נוסף
- ntitrust Division's "Corporate Leniency Policy"
- Antitrust (אורכב 11.05.2014 בארכיון Wayback Machine) by Alan Greenspan (אנ')
- "Labor and the Sherman Act" (1940). Yale Law Journal (אנ') 49(3) p. 518.
- Dr. Edward W. Younkins (February 19, 2000). "Antitrust Laws Should Be Abolished"..
- ד"ר אדוארד וו. יונקינס (19 בפברואר 2000). "יש לבטל את חוקי ההגבלים העסקיים".
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Sherman Act" by Congress in the Hart-Scott-Rodino Antitrust Improvements Act|Hart–Scott–Rodino Antitrust Improvements Act of 1976, (Public Law 94-435, Title 3, Sec. 305(a), 90 Stat. 1383 at p. 1397).
- ^ "Sherman AntiTrust Act, and Analysis". 12 במרץ 2011. ארכיון מ-18 בנובמבר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "This focus of U.S. competition law, on protection of competition rather than competitors, is not necessarily the only possible focus or purpose of competition law. For example, it has also been said that competition law in the European Union (EU) tends to protect the competitors in the marketplace, even at the expense of market efficiencies and consumers."< Cseres, Katalin Judit (2005). Competition law and consumer protection. Kluwer Law International. pp. 291–293. ISBN 9789041123800. ארכיון מ-12 במאי 2013. נבדק ב-15 ביולי 2009.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ States, United (26 במרץ 2018). "Sherman Anti-trust Law and List of Decisions Relating Thereto". U.S. Government Printing Office – via Google Books.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "An Early Assessment of the Sherman Antitrust Act: Three Case Studies". ארכיון מ-2015-09-26. נבדק ב-2016-03-08.
