הצגת המקור של הדף "חטיבה 14"

{{יחידה צבאית
| סמל = [[קובץ:Brigade 14 sign.svg|מרכז|200px]]
| כיתוב סמל = תג היחידה של החטיבה
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| שיוך = {{סמל|צבא ההגנה לישראל||+}}
| סוג = [[חטיבה|חטיבת]] [[חיל שריון|שריון]]
| יחידת אם = {{סמל|עוצבת סיני||+}}
| מלחמות = {{דרגה|מלחמת ששת הימים||+}} {{ש}} {{דרגה|מלחמת יום כיפור||+}} {{ש}} {{דרגה|מלחמת לבנון הראשונה||+}}{{ש}}[[מלחמת חרבות ברזל]]
| ציוד עיקרי =
| תאריך הקמה = [[1958]]
| מפקדים = [[#מפקדי החטיבה|ראו בהמשך]]
| יחידות בת = * גדוד 79
* גדוד 87
* גדוד 184
* פלס"ר 5440
* גדחה"ן 271
* פלחי״ק 5133
}}
'''חטיבה 14''' ('''חטיבת המחץ''', או בכינויה "'''חטיבת הביזון'''") היא [[חטיבה|חטיבת]] [[חיל השריון הישראלי|שריון]] מילואים, שפורקה וחודשה מספר פעמים. בעבר החטיבה הורכבה בחלקה מכוח סדיר ובחלקה מכוח מילואים. היא נודעה בעיקר בזכות השתתפותה ב[[קרב אום-כתף]] ב[[מלחמת ששת הימים]], באבדות הרבות שספגה ב[[מלחמת יום הכיפורים]] בעת שנשאה בנטל העיקרי של בלימת הכוחות המצרים שחצו את [[תעלת סואץ]], ובכיבוש [[קרב החווה הסינית|החווה הסינית]] בקרב שאפשר את [[מבצע אבירי לב|צליחת התעלה]] והכרעת [[זירת הדרום במלחמת יום הכיפורים|חזית הדרום]].

בשנת 2014 מוזגה החטיבה עם [[חטיבה 278]], כאשר למטרת שימור המורשת, הוחלט כי החטיבה הממוזגת תיקרא 14. גם מספרי הגדודים (79, 87, 184) נשמרו.

החטיבה היא תחת [[עוצבת סיני|אוגדה 252]] וכוללת בתוכה גדודי [[חיל השריון|שריון]], גדוד [[חיל הרגלים|ח"יר]], גדוד [[חיל ההנדסה הקרבית|הנדסה קרבית]] ו[[פלוגת סיור]].

==היסטוריה==
במקור התבססה חטיבה 14 על [[חטיבת עציוני|חטיבה 6]] ("עציוני") ההיסטורית מ[[מלחמת העצמאות]], חטיבה שפורקה בשנת [[1949]].

ב-[[1955]] הוקמה חטיבה 6 מחדש כחטיבת חי"ר ב[[מילואים]] הכפופה ל[[פיקוד המרכז]]. החטיבה לא נטלה חלק ב[[מלחמת סיני]]. בספטמבר [[1958]] שונה שמה לחטיבה 14, וממאי [[1959]] הוכפפה ל[[פיקוד הדרום]]. בראשית [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] עברה החטיבה הסבה לחטיבה ממוכנת. שני גדודי חי"ר הוסבו לגדודי חרמ"ש במילואים. בשנת 1965 לאחר הקמת גדוד המגח 79 בחטיבה 7, הועבר גדוד 52 לחטיבה 14 – כגדוד טנקים סדיר שכלל טנקי [[שרמן M50/M51|סופר שרמן]] ו-[[AMX-13]].{{הערה|[http://www.hativa14.com/היסטוריה החטיבה מראשיתה ועד היום], באתר חטיבה 14}}

=== מלחמת ששת הימים ===
[[קובץ:Six-Day War. IDF 14th Armored Brigade.jpg|250px|ממוזער|טנקים של חטיבה 14 בהתקדמות על ציר ארגמן (דרומית לאבו עגילה), 5 ביוני 1967]]
חטיבה 14 הייתה חטיבת החוד באוגדה, שפעלה בציר המרכזי בפיקודו של [[אריק שרון]]. מפקד החטיבה היה [[מרדכי ציפורי]]. באותה עת כללה החטיבה את גדוד הטנקים הסדיר 52 בפיקוד של [[ששון יצחקי]] (שכלל שתי פלוגות טנקי [[M51 שרמן|שרמן M50 ו-M51]] ופלוגת טנקי AMX-13 שצורפה ל[[סיירת שקד]]), ואת גדודי ה[[חרמ"ש]] במילואים 58 ו-83. לחטיבה סופח גדוד 63 בפיקודו של [[נתן ניר|נתק'ה ניר]] (סמג"ד [[יצחק בן-שהם]]) – גדוד טנקי [[צנטוריון]] שהופעלו על ידי בית ספר לשריון (ביסל"ש), וגש"פ (גדוד שריון פיקודי) 226.

[[קרב אום-כתף|קרב ההבקעה העיקרי בגזרה המרכזית]] היה על מתחמי [[אום-כתף]]. בשלב ראשון נכבש תוך שעתיים על ידי כוחות החטיבה מוצב החוץ – טראת אום בסיס. פריצה זו נועדה לסלול את הדרך לכיבוש מתחמי [[אבו עגילה]].

כסיוע ל[[קרב משולב|קרב המשולב]] [[איגוף אנכי|הוסקו]] בליל [[6 ביוני]] כוחות צנחנים מ[[חטיבה 80]] בעורף מתחם אום-כתף במטרה לפגוע בסוללות התותחים ולזרוע בלבול בכוח המצרי. את קרב הפריצה המשוריין עצמו ניהל ששון יצחקי, [[מפקד גדוד]] 52. פריצת הטנקים את הקו הראשון לפנות בוקר התאפשרה לאחר שכוחות נח"ל וחי"ר של [[חטיבה 99]] בפיקוד [[יקותיאל אדם]] החלו בכיבוש היעד המצרי המבוצר, שכלל תעלות בטון ארוכות ומצדיות רבות. כשכוחות החי"ר הצה"לי הגיעו לציר המרכזי בתוך היעד המבוצר החלה פריצת השריון. עם אור בוקר 6 ביוני הסתיים כיבוש היעד כולו על ידי החי"ר הצה"לי. כוחות חטיבה 14 נעו מערבה בתוך היעד תוך ניהול אש מול השריון המצרי שהתרכז במתחם אום-כתף ובמתחם אום שיחאן. במקביל, נכבשה אבו עגילה על ידי גדוד 63 בפיקוד נתן ניר, שנע בציר אוגף מצפון דרך הדיונות.

בלילה שבין 6 ל-[[7 ביוני]], נכנסה האוגדה למתחם בו היה אמור להימצא כוח שריון מיוחד מצרי, שרוכז במגמה לנתק את הנגב הדרומי ולכבוש את אילת. תחת זאת נתקלה החטיבה בג'בל חרים ב"מתחם רפאים" מוקף שדות מוקשים. החדירה לשדה המוקשים בלילה גבתה קורבנות מפלוגת הסיור. האוגדה המשיכה בתנועה מהירה לכיוון דרום מערב לעבר מצודת [[נח'ל]] כאשר חטיבה 14 מובילה. עם התקרבותה לנח'ל, נערכה החטיבה במארב עם שתי זרועות תוך המתנה לכוחות הדיוויזיה השישית המצרית בפיקודו של [[גנרל]] [[סעד א-שאזלי|שאזלי]], שנסוגו מאזור תמד מערבה תוך ניסיון להתחמק מניתוק וכיתור. שני גדודי החטיבה בסיוע אווירי נטרלו תוך הפתעה את יחידות השריון של הדיוויזיה השישית.

עם סיום הקרב יצאה החטיבה במסע מהיר ל[[מעבר המיתלה|מיתלה]] תוך השמדת כוחות שונים. כיבוש נח'ל ושליטה על הציר נח'ל – מעבר המיתלה היוו את אקורד הסיום במלחמת ששת הימים של החטיבה עם מספר אבדות קטן יחסית.

=== הסבת החטיבה לחטיבה סדירה ===
לאחר המלחמה אורגנה החטיבה מחדש. בתחילה הוקם גדוד חרמ"ש 195. מגדודי החרמ"ש במילואים 58 ו-83 הוקמה [[חטיבת מרכבות הברזל]]. בנובמבר [[1967]] הוסב גדוד 52 לטנקי [[מגח]], גדוד 184 הוקם כגדוד טנקי מגח שני, גדוד 195 הועבר ל[[חטיבה 401]] ובתמורה קיבלה החטיבה את גדוד החרמ"ש 9.

=== מלחמת ההתשה ===
בתקופה שבין [[מלחמת ששת הימים]] ובין [[מלחמת יום הכיפורים]] החזיקה החטיבה לסירוגין, יחד עם חטיבה 401, את קו ה[[תעלת סואץ|תעלה]], שהשתרע לאורך 160 קילומטרים.

החטיבה כללה שני גדודי טנקים – גדוד 52 וגדוד 184, וכן גדוד [[חרמ"ש]] 9. בשנת 1970 הוסב גדוד 9 לגדוד [[טנקים]], בדומה לגדוד 195 בחטיבה 401.

=== מלחמת יום הכיפורים ===
{{הפניה לערך מורחב|חטיבה 14 במלחמת יום הכיפורים}}
בפרוץ מלחמת יום הכיפורים הייתה החטיבה, בפיקודו של אל"ם [[אמנון רשף]], מוצבת בגזרת תעלת סואץ. הייתה זו חטיבת השריון היחידה שהייתה בקרבת התעלה בפרוץ הקרבות.{{הערה|1=למרות הכוננות שהוכרזה ב-[[3 באוקטובר]], החטיבה השנייה של [[אוגדת סיני]] – [[חטיבה 401]], לא הועברה לכיוון התעלה, אלא ישבה בקו [[רפידים (בסיס)|רפידים]] – [[ביר תמדה]] ונעה לכוון התעלה רק כמה שעות לפני פתיחת המלחמה – על שרשראותיה.}} החטיבה הייתה אחראית על הגזרות המרכזית והדרומית של חזית סיני, נפרסה לאורך כ-200 ק"מ וכללה 5 פלוגות טנקים – 56 טנקים, פלוגת סיור ופלוגת חרמ"ש. במוצאי יום הכיפורים, קיבלה חטיבה 401 את האחריות על הגזרה הדרומית של חזית סיני וגדוד 52 הועבר תחת פיקודה. בהתאמה, העבירה חטיבה 401 את [[חטיבה 14#גדוד 79|גדוד 79]], בפיקוד סא"ל מוני ניצני, לחטיבה 14. גדוד 9 (33 טנקים) היה כפוף מבחינה מבצעית ל[[חטיבה המרחבית 275]] שישבה ב[[פלוסיום#בלוזה|בלוזה]] בפיקודו של אל"ם [[פנחס נוי]] (אלוש) ולחם במסגרת זו. בנוסף לשני גדודים אלה, ניצב מול המצרים גדוד 184, שהוקם לאחר מלחמת ששת הימים, ואשר מנה שתי פלוגות שריון ופלוגת חרמ"ש. עם צליחת המצרים את התעלה נלחמה החטיבה ב-4 דיוויזיות מצריות (למעלה מ-80,000 חיילים מצריים), שכללו מאות טנקי אויב נשק אנטי-טנקי רב, ולוו בהפגזה של כ-2,400 תותחי ארטילריה וגיחות מטוסים.

ביממה הראשונה נפלו בחטיבה 94 לוחמים, 15 מהם – בתקרית בה נשלחו בטעות לתוך מארב קומנדו מצרי, שהיה ידוע לפיקוד. כל אנשי הקבוצה, למעט שניים, נהרגו. הפצועים נרצחו גם הם על ידי המצרים בדם קר כאשר אזלה תחמושתם וניסו להיכנע. גדוד 79 נשחק לחלוטין, ובתשעה לחודש אוחדו שרידיו עם גדוד 196 מבית הספר לשריון. הגדוד המאוחד, בפיקוד סא"ל [[עמרם מצנע]], נקרא גדוד 79, ופעל במסגרת החטיבה בהמשך ימי הלחימה. גדוד 9 התפרק לגמרי ושרידיו, לרבות המג"ד סא"ל [[יום טוב תמיר]], הצטרפו ליחידות אחרות ולחמו במסגרתן.{{הערה|1='''ספר חללי גדוד 9''', מלחמת יום הכיפורים, בעריכת אנשי הגדוד, ספרית הפועלים, תשל"ט–1979}} גדוד 52 בפיקוד סא"ל [[עמנואל סקל]], השתייך לחטיבה 401, וסבל אבדות קשות.

החטיבה השתתפה בכל קרבות הבלימה, אך היעדר תוכנית הגנה פיקודית/אוגדתית נאלצה החטיבה לפצל את כוחותיה, בניגוד לעקרונות המלחמה ותורת הלחימה הצה"לית. מצב זה, פגע ביכולת העמידה וההישרדות שלה: ראשית, אף על פי שהיה ידוע בשלב מסוים לפיקוד שכל המעוזים על שפת תעלת סואץ נשטפו בתקיפה המצרית המסיבית, כולל חוליות סאגרים קטלניות, הוחלט להמשיך ולנסות לחלץ את אנשי המעוזים. שנית, במקום לקבץ יחד כוח גדול יחסית, אגרוף שריון, הטנקים שנשלחו לסייע למעוזים, נעו ביחידות קטנות של 2–3 טנקים ונגמ"שים ובנתיבים צרים בין הביצות באזור התעלה – ועל כן היוו מטרה קלה לחוליות הסאגרים המצריות. ב-[[9 באוקטובר]] הצליח מג"ד 184, סא"ל [[שאול שלו]] לחלץ תחת אש ממתחם בשליטה מצרית על סיפון הטנק שלו את 33 לוחמי מוצב "פורקן". מספר שעות אחר כך נהרג שלו בהתקפה על מעוז "טלוויזיה". קודמו בתפקיד, סא"ל אברהם אלמוג מונה במקומו. החטיבה השתתפה ב[[קרב השריון ב-14 באוקטובר (מלחמת יום הכיפורים)|קרב השריון הגדול ב-14 באוקטובר]] והשמידה חטיבת טנקים של האויב.

בהמשך המלחמה השתתפה החטיבה ב[[קרב החווה הסינית]]. [[אוגדה 143 במלחמת יום הכיפורים|אוגדת שרון]] קיבלה את משימת כיבוש החווה הסינית וצליחת התעלה. בליל [[14 באוקטובר]] מפקדת האוגדה הטילה את משימת כיבוש החווה הסינית על חטיבה 14. החטיבה כבשה מחדש את הגדה המזרחית של התעלה ואת אזור "החווה הסינית" בקרב אכזרי ומתמשך ובכך אפשרה את הצליחה וההכרעה במלחמה. החטיבה מנתה ארבעה גדודי טנקים ושלושה גדודי חי"ר: יחידה 424 – [[סיירת שקד]], "כוח שמוליק", בפיקוד [[רס"ן]] [[שמואל ארד]], שכלל שתי פלוגות [[חטיבת הצנחנים|צנחנים]],{{הערה|1=[[עמירם אזוב]], '''[[צליחה (ספר)|צליחה, 60 שעות באוקטובר 1973]]''', [[הוצאת דביר]], [[2011]], עמוד 119, "בשעה 22:00 הורה [[אמנון רשף|רשף]] לרס"ן שמוליק [ארד]- מפקד כוח חי"ר מובחר, שכלל שתי פלוגות [[חטיבת הצנחנים|צנחנים]] צעירות, ושכונה על שמו- לנוע צפונה ולסייע בחילוץ נפגעים".}} פלוגת צוערי חי"ר מבה"ד 1 בפיקוד רס"ן יצחק זמיר, וגדוד צנחנים ב[[מילואים]] 582 בפיקודו של נתן שונרי. בליל דמים זה איבדה החטיבה 122 מלוחמיה ומתוך 93 טנקים, החטיבה נותרה עם 36 טנקים כשירים.

משה דיין ביקר בשדה הקרב ב-[[17 באוקטובר]] ובספרו אבני דרך,{{הערה|1=משה דיין, אבני דרך: אוטוביוגרפיה, (בהוצאת עידנים דביר, 1982), כרך שני, עמ' 652.}} מתאר את התופת שנגלתה לעיניו:
{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן="שטח החווה הסינית חרוץ תעלות השקיה עמוקות. פזורים בו כמה בניינים, אחד מהם של שתי קומות. החווה היא ממזרח לתעלה, בין האגם המר לאסמעיליה. לא רק אריק [שרון] ואמנון [רשף], שעשו כאן את המלחמה בגופם, גם אני לא יכולתי להסתיר את רגשותיי. מאות כלי רכב קרבי פגועים ושרופים, קצתם עדיין מעלים עשן. טנקים ישראלים ומצריים בלולים אלה באלה, עשרות מטרים בלבד מפרידים ביניהם. מכוניות משא נטושות, פגזים וציוד אישי שנדרדרו מרכב בורח. ובתווך – סוללות סאם-2 וסאם-3. במרכז כל סוללה משגר מחופר בקרקע, וסביבו מכוניות עמוסות טילים – קצתם שלמים וקצתם פגועים, ואיזה נוזל צהוב מטפטף מהם.
כל טנק שהתקרבנו אליו - קיוויתי שלא נגלה, מתחת לשחור השרפה, סימני צה"ל. הלב נצבט. הם לא היו מעטים. אינני טירון במלחמה ובמראותיה. אך כתמונה הזו לא ראיתי. לא במציאות, לא בציור ואף לא בסרטי קולנוע. שדה קטל עצום, משתרע לכל עבר, כמה שהעין משגת. הגוויות (חיילים מצריים) לא היו רבות. אבל הטנקים, הנגמ"שים, התותחים ומכוניות התחמושת, שרופים, פגועים, הפוכים ומעלים עשן, העידו על קרב האימים שהתחולל כאן".}}

החטיבה המשיכה להילחם ואיבטחה את הצליחה עד [[19 באוקטובר]] יום בו היא צלחה את תעלת סואץ, [[קרב מתחם אורחה|כבשה את מערך "אורחה"]] והרגה 300 לוחמי קומנדו מצריים בלחימה בתעלות ובבונקרים שנמשכה יממה.

במסגרת החטיבה נפלו 302 חללים ו-88 מלוחמי החטיבה (גדודים 9, 52 ו-184) נפלו שלא במסגרת החטיבה, כך שסה"כ הנופלים בחטיבה עומד על 390 חללים.

החטיבה נלחמה בקרבות העיקריים של המלחמה ב[[חזית הדרום במלחמת יום הכיפורים|חזית הדרום]], ולמרות אבדותיה, חזרה והשתקמה, תוך כדי הלחימה, ותרמה לניצחון הצבאי במלחמת יום הכיפורים.

=== לאחר מלחמת יום הכיפורים ===
עם פרוץ מלחמת יום כיפור התחלפו גדוד 52 ו[[חטיבה 14#גדוד 79|גדוד 79]] מ[[חטיבה 401]] בשייכותם החטיבתית. לאחר הנסיגה לקו המייצרים נפרשו גדודי החטיבה בגזרה המרכזית בסיני ומפקדתה התמקמה בג'בל אום מחצ'ה.

=== מלחמת לבנון ולאחריה ===
ל[[מלחמת לבנון הראשונה]] יצאה החטיבה מבסיסה החדש ב[[בקעת סיירים]] אליו עברה במסגרת [[הנסיגה מסיני]] ב-[[1982]]. במלחמת לבנון לחמה החטיבה במסגרת [[אוגדה 90]], נגד כוחות מחבלים לאורך רכס כפר משכי, ובהמשך נגד כוחות סוריים. החטיבה מנתה אז שני גדודי פטון סדירים – גדוד 184 בפיקוד [[משה עברי סוקניק]] ו[[חטיבה 14#גדוד 79|גדוד 79]] בפיקוד יעקב סטודניק, גדוד 8576 פטון במילואים בפיקוד [[ישי וקסלר]] וגדוד חיר"ם סדיר, שהורכב מצוערי חי"ר ב[[בה"ד 1]] בפיקוד [[גיורא איילנד]]. לאחר מכן נשארה החטיבה בלבנון, החזיקה את הקו בחזית המזרחית תחת פיקוד [[אוגדה 252]], וכן הוקם גדוד פטון סדיר נוסף (78). בתחילת [[1985]] (לקראת הנסיגה לקו הסגול) החליפה את [[חטיבה 500]], חטיבה 500 עם אוגדה 162 שהו בלבנון שנה רציפה ב[[הגזרה המזרחית במלחמת לבנון|גזרה המזרחית]] וביצעה את הנסיגה במסגרת [[מבצע טבלה סובבת]]. ב-1985 פורקה החטיבה במסגרת צמצום מערך השריון.

ב-[[1990]] הוקמה מחדש כחטיבת מילואים של טנקי פטון על ידי שינוי שם [[חטיבה 330]] (עוצבת אורנים) מאוגדה 252.{{הערה|1= [[אורי אגמון]] בהיותו מח"ט 330 פעל עם מח"טים של החטיבה לשמר את שמה ואת סמלה. לאחר התמנותו למפקד אוגדה 252 מימש זאת - ראו פרק [http://www.hativa14.com/היסטוריה "פירוקים והקמות של החטיבה" באתר חטיבה 14]}} ב-2004 פורקה החטיבה שוב, אך בעקבות בקשתו של אמנון רשף, שמה ומורשתה הועברו ל[[חטיבה 896|חטיבת מילואים 896]] (עוצבת כוכבי האש) מאוגדה 252.{{הערה|1=אמנון רשף,[http://www.hativa14.com/היסטוריה איך שרדה חטיבה 14 שינויים בצה"ל...], אתר חטיבה 14}} ב-[[2014]] במסגרת צמצום כוחות השריון וסגירת מערך טנקי ה[[מגח]] ו[[מרכבה סימן 1]], מוזגה החטיבה עם [[חטיבה 278]] (עוצבת קרני ראם) מ[[אוגדה 252]].{{הערה|1=שאול נגר, [http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=64565&itemId=5898&itemType=0 חטיבה 14 – מותג ומורשת שריונאית שיוסיפו להתקיים], אתר יד לשריון}} גדודי החטיבה הושארו במספריהם של גדודי החטיבה במלחמת יום הכיפורים – 184, 79 ו-87.

=== מלחמת חרבות ברזל ===
עם תחילת [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת הפתע]] גויסה החטיבה, וכוחותיה נכנסו ללחימה ב[[מלחמת חרבות ברזל]]. בשלב ההגנה וטיהור המרחב החליפה החטיבה את [[גדוד 77]] בהגנה וטיהור העוטף.

בשלב היציאה ל[[הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל|תמרון הקרקעי ברצועה]] נלחמה החטיבה במסגרת [[אוגדה 252]]. בין היתר, החטיבה כבשה את "מוצב פלסטין" ששימש את חמאס כבסיס אימונים לפעילויות טרור. במוצב נחשפו מנהרות טרור, מטענים ומוקשים הנועדו לפגוע בלוחמי צה"ל במהלך הקרבות ההשתלטות.{{הערה|{{אתר צה"ל||לוחמי חטיבת המילואים 14 השתלטו על מוצב פלסטין של חמאס. תיעוד|151167|15 בנובמבר 2023}}}}{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|מכאן יצאו מחבלים לפיגועים: חטיבת המילואים השתלטה על מוצב "פלסטין" {{!}} תיעוד|news/article/hkmxzrz4a?|15 בנובמבר 2023}}}} בקרב זה נהרג סרן (במיל') יובל זילבר.{{הערה|{{ynet|ישראל מושקוביץ|"מוצב פלסטין" בעזה נכבש. השם החדש: "מוצב יובל", על שם הלוחם שנפל בקרב|news/article/rybopkena|17 בנובמבר 2023}}}}

בשלב הבא עברה החטיבה למרחב [[בית חאנון]] ולקחה חלק יחד עם [[עוצבת_חצי_האש#מלחמת_חרבות_ברזל|חטיבה 551]] ו[[חטיבה 12]] ב[[קרב בית חאנון (2023)|קרבות במרחב הקסבה של בית חאנון]].{{הערה|{{אתר צה"ל||יומן המלחמה - 23/11|155802|23 בנובמבר 2023}}}}

בשלב האחרון לחמה החטיבה במסגרת [[עוצבת הפלדה|אוגדה 162]], בגזרת העיר [[עזה]], בשכונת [[שיח' רדואן]], ובמחנה הפליטים שאטי, כשתחתיה פעל גם גדוד 697 מ[[עוצבת חצי האש]].{{הערה|{{אתר צה"ל|סרן (מיל') גל פרל|"ייחודו הבולט של צה"ל, שהמפקדים הם סוד כוחו": לקחים מ־1982 ו־2023|194539|30 באפריל 2024}}}} בפעילות זו פגעה בפעילי חמאס, איתרה והשמידה אמצעי לחימה ותשתיות טרור. החטיבה איתרה מנהרות והשמידה אותן, ומצאה אמצעי לחימה רבים וגם מודיעין רב.{{הערה|{{ynet|יואב זיתון, עינב חלבי|מטעני חבלה בגן ילדים, חיסול מחבלים מהאוויר: תיעוד מהרחבת פעילות צה"ל ברצועה|news/article/by6w2y0pp|31 בדצמבר 2023}}}} בין ההישגים הבולטים של החטיבה בעיר עזה היה השמדת רשת מנהרות מרכזית שהתחילה מדירת מסתור של [[יחיא סינוואר]],{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|דירת מסתור של סינוואר אותרה: הובילה לרשת מנהרות ארוכה - שהושמדה {{!}} תיעוד|news/article/hjn3ww2pp|30 בדצמבר 2023}}}}{{הערה|{{אתר צה"ל||יהל"ם איתרו והשמידו את מנהרות המטה הכללי של חמאס בצפון עזה|167782|29 בדצמבר 2023}}}} וכן השתלטות על מלון הבלו ביץ' ששימש כמתחם התארגנות של החמאס, תוך גילוי פירי מנהרות.{{הערה|{{mako|ניר דבורי|שבעה פירי מנהרות נחשפו בחדרי בית המלון - תשתית הטרור הושמדה|3c45a2ed19adc81026|news-military/2024_q1|5 בינואר 2024}}}}

{{מלחמת חרבות ברזל - פיצוץ מנהרות בית החולים רנתיסי}}

בסוף שנת 2023 החטיבה סיימה את לחימתה בעזה.{{הערה|{{וואלה|אמיר בוחבוט|הרמטכ"ל החליט: צה"ל יוציא מעזה 4 חטיבות לוחמות|3632468|31 בדצמבר 2023}}}}{{הערה|{{יוטיוב|wTJj82RUJos|שם=סיפורי חטיבה 14 במלחמת 'חרבות ברזל׳.|אורך=15:42|ערוץ=TOM SOLAN}} סרטון סיכום המלחמה 1}}{{הערה|{{יוטיוב|wTJj82RUJos|שם=סיפורי חטיבה 14 במלחמת 'חרבות ברזל׳.|אורך=15:42|ערוץ=TOM SOLAN}} סרטון סיכום המלחמה 2}}

גדודים אחרים של החטיבה – הגדודים 87 [[גדודי_חיל_ההנדסה_הקרבית#גדודי_מילואים|וגדוד ההנדסה 271]] פעלו תחילה ב[[בית חאנון]] שבצפון הרצועה, ולאחר מכן הצטרפו ל[[עוצבת האש|אוגדה 98]] ופעלו ב[[ח'אן יונס]], ובח'ירבת [[ח'וזאעה]]. גם לאחר יציאת החטיבה, גדודים 271 ו-87 המשיכו במשימותיהם במסגרת חטיבות אחרות.
בחודש אוגוסט 2024 חזרה החטיבה ללחימה ב[[מסדרון נצרים]] עד לראשית אוקטובר.

במהלך המלחמה נהרגו לחטיבה בצוותי הקרב השונים, שבעה חיילים.{{הערה|{{יוטיוב|wTJj82RUJos|שם=סיפורי חטיבה 14 במלחמת 'חרבות ברזל'.|אורך=15:42|ערוץ=TOM SOLAN}}}}{{הערה|{{אתר צה"ל||רס"ם (במיל') קובי דבש ז"ל|160198}}{{ש}}
{{אתר צה"ל||רס"ן (מיל') אריה ריין ז"ל|165897}}{{ש}}
{{אתר צה"ל||רס"ר (במיל') ניתאי מייזלס ז"ל|166012}}{{ש}}
{{אתר צה"ל||רס"ר (במיל') זכריה פסח הבר ז"ל|173768}}{{ש}}
{{אתר צה"ל||רס"ם (במיל') יאיר כץ ז"ל|173769}}{{ש}}
{{אתר צה"ל||סרן (במיל') יובל זילבר ז"ל|144729}}{{ש}}
{{אתר צה"ל||רס"ן (במיל') נצר שמחי ז"ל|177363}}}}

==יחידות החטיבה==
=== גדוד 184 ===
הגדוד הוקם במסגרת חטיבה 14 בסוף 1967, לאחר מלחמת ששת הימים. לוחמיו תפסו את קו המעוזים לנוכח תעלת סואץ ב[[מלחמת ההתשה]] והשתתפו בקרבות מראשית מלחמת יום הכיפורים. בהמשך המלחמה נטלו חלק עיקרי במבצע האוגדתי לצליחת תעלת סואץ. הגדוד, שכלל עם פרוץ הקרבות שתי פלוגות טנקים ופלוגת חרמ"ש אחת, חנה בגזרה המרכזית של תעלת סואץ, ועל לוחמיו הוטל להשתתף בבלימת העוצבות המצריות אשר צלחו את התעלה וחדרו לסיני. למרות ההפתעה ועל אף תנאי הפתיחה הנוראים של הקרבות, הצליחו לוחמי הגדוד לבלום את הכוחות המצריים, כבשו את ה"חווה הסינית" מידיהם וצלחו את התעלה מערבה. שמונים מחיילי הגדוד נפלו במלחמה הקשה.

==== מפקדי גדוד 184 ====
{| class="wikitable"
|+
|'''שם'''
|'''תקופה'''
|'''הערות'''
|-
|יואל גונן
|1967–1968
|
|-
|ישראל סער
|
|מפקד הגדוד במלחמת ההתשה
|-
|גלעד אבירם
|1969–1970
|
|-
|[[ג'קי חזקיה]]
|1971–1972
|
|-
|[[אברהם אלמוג]]
|1972–1973
|
|-
|[https://www.izkor.gov.il/שאול%20שלו/en_d1bbb8c892e0a1eecb0093427ddc5e31 שאול שלו]
|1973
|נהרג במלחמת יום הכיפורים
|-
|[[אברהם אלמוג]]
|1973
|החליף את שאול שלו שנהרג
|-
|בני טרן
|1973–1975
|
|-
|אלי מלמד
|1975–1976
|
|-
|[[גיל דוד]]
|1976–1977
|
|-
|בועז עמיר
|1977–1978
|
|-
|יעקב כץ
|1979–1980
|
|-
|מיכאלי אליעזר
|1980–1981
|
|-
|[[משה סוקניק]]
|1981–1982
|
|-
|[[גידי לבנון]]
|1982–1983
|
|-
|עמיר נאור
|1983–1984
|
|-
|אלי הדר (קוסקס)
|1984–1985
|עד פירוק חטיבה 14 הסדירה
|-
| colspan="3" |'''גדוד מילואים'''
|-
|אייל פלד
|1997–1999
|
|-
|רועי אסף
|2002–2003
|
|-
|אלון קסלר
|2003–2010
|
|-
|צביקה ירום
|2010–2013
|
|-
|אלון ברוך
|2013–2015
|
|-
|אבי שחר
|2015–2020
|
|-
|יעקב רייס
|2020–
|מפקד הגדוד בזמן מלחמת חרבות ברזל
|}

===גדוד 79===
גדוד ה[[מגח]] הראשון בצה"ל, הוקם ב-1965 ב[[חטיבה 7]], ותחתיה לחם ב[[מלחמת ששת הימים]]. במסגרת ארגון חטיבות השריון לפי סוגי טנקים, הועבר הגדוד בשנת 1968 ל[[חטיבה 401]], חטיבת המגח הראשונה. בפרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]], משיקולי מיקום ופריסת כוחות, הועבר הגדוד לפיקוד חטיבה 14 (שבהתאם העבירה את גדוד 52 לחטיבה 401). הגדוד כלל שתי פלוגות טנקים – פלוגה ו’ בפיקודו של זאב פרל, ופלוגה ח’ בפיקודו של [[עמוס וינטרוב]]. הגדוד השתתף בלחימה לבלימת הכוחות המצריים הצולחים. מאוחר יותר תוגבר הגדוד בפלוגת טנקים נוספת ז’, בפיקודו של אברהם שמיר שהיוותה אוסף של אנשי צוות מבית הספר לשריון שלחמה עם הסמג"ד יעקב יעבץ.

עד ל-9 באוקטובר נפגע קשה צוות הפיקוד. הסמג"ד יעקב יעבץ ומ"פ ח’ עמוס וינטרוב נהרגו. מ"פ ו’ זאב פרל ומ"פ ז’ אברהם שמיר נפצעו. ב-7 באוקטובר נפצע קשה ופונה המג"ד [[שלמה ניצני|מוני ניצני]]. הגדוד חדל לתפקד כיחידה תחת סד"כ חטיבה 14, והלוחמים שנותרו צורפו לגדודים 184 ו-196.

ב-9 באוקטובר שונה שמו של גדוד 196 – במקור מבית הספר לשריון בפיקוד [[עמרם מצנע]], לגדוד 79.

במקביל, פלוגות אחרות קובצו תחת גדוד חדש בפיקוד [[יעקב לפידות]], שקיבל את המספר 196.

גדוד 79 המשיך ונטל חלק בקרב השריון ב-14 בחודש, ב[[מבצע אבירי לב]], [[קרב החווה הסינית]], באבטחת ‘מסדרון הצליחה’ ובקרבות בצד המערבי של תעלת סואץ.

לאחר המלחמה פעל הגדוד במסגרת חטיבה 14. עד [[מלחמת לבנון הראשונה]] נשאר עם החטיבה בסיני. לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים עבר לבקעת סיירים.

ב[[מלחמת לבנון הראשונה]] לחם כגדוד סדיר במסגרת חטיבה 14 לאורך רכס כפר משכי, ובהמשך נגד כוחות סוריים. לאחר המלחמה נשאר עם החטיבה בלבנון, ונטל חלק בהחזקת הקו בחזית המזרחית.

==== מפקדי גדוד 79 (ת"פ חטיבה 14) ====
{| class="wikitable sortable"
|+
|-
! תקופה !! שם !! הערות
|-

| 1972–1973 || [[שלמה ניצני]] || פיקד על הגדוד במלחמת יום כיפור, עד לפציעתו.
|-
| 1973–1973 || [[עמרם מצנע]] || פיקד על הגדוד המאוחד 196/79, בהמשך מלחמת יום כיפור, עד לפציעתו. לימים אלוף.
|-
|1973–1974
|נתן בן ארי
|החליף את עמרם מצנע במהלך מלחמת יום כיפור
|-
| 1976–1975 || [[אברהם בן-ארצי]] ||
|-
| 1977–1976 || [[ נחמן ריבקין]]||
|-
|1981–1982
|יעקב סטודניק
|מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה
|-
|2006–2007
|עופר ימיני
|
|-
|2007–2010
|אשר דגן
|
|-
|2010–2017
|עדו גנות
|
|-
|2017–2022
|אמיר עפרי
|
|-
|2022–הווה
|אליחן זרין
|מפקד הגדוד בזמן מלחמת חרבות ברזל
|}

=== פלס"ר 14 ===
[[קובץ:סמל פלסר חטיבה 14.jpg|ממוזער|סמל פלס"ר שריון חטיבה 14. הסמל מורכב מעיצוב סיכת סייר שריון, ובתוכה ה[[ביזון]] של חטיבה 14.]]
תחת פיקוד החטיבה [[פלס"ר שריון|פלוגת סיור שריון]] 5440 המשמשת ככח מנתב, תצפית, חפ"ק, שינוע ועוד.{{הערה|{{אתר צה"ל||ערב מורשת למלחמת יום הכיפורים של פלוגת הסיור בחטיבה 14|115780|2 באוגוסט 2023}}}}{{הערה|https://www.hativa14.com/category/אתרים-גדודיים-ויחידות/פלסר-67}}
במהלך מלחמת חרבות ברזל לקח הפלס"ר חלק בכל שלבי הקרב עד ליציאת החטיבה מעזה ב-31 בדצמבר בסבב הראשון.{{הערה|{{יוטיוב|8MXgm9zbFaE|שם=PALSAR 14 2023 MASTER CLIP 1 1 24 mix|אורך=01:51|ערוץ=Roy Cohen}}}} ארבעה צוותים של הפלס"ר פעלו במלחמה כצוותי תצפית והכוונה, חילוץ ופינוי, [[חפ"ק]] מח"ט וסמח"ט. צוות נוסף של חש"ל (חוליית שליטה) ניתב והוביל כוחות ושיירות לוגיסטיות.

===גדוד 271===

גדוד 271 הוא [[חיל ההנדסה הקרבית|גדוד הנדסה קרבית]] (גדחה"ן) המורכב מחיילים יוצאי הנדסה מגדודים שונים סדירים.

במסגרת [[מלחמת חרבות ברזל]] ב[[רצועת עזה]], הגדוד שימש ככוח מסייע עם שאר כוחות האוגדה במשימות איתור וחיסול רשת [[מנהרות לחימה ברצועת עזה|מנהרות טרור]], פירים, [[לוחמה בשטח בנוי|לחימה בשטח בנוי]], מלכוד חבלה והשמדת מבני טרור, בתי פעילי מחבלים, [[כלי נשק|אמל"ח]] ומשגרי רקטות, פתיחת ציר הנדסי וסיוע בתמרון לשאר כוחות ה[[חיל רגלים|חי"ר]] וה[[חיל שריון|שריון]]. ה[[גדוד]] ופלוגותיו החלו את התקיפה בעיר [[בית חאנון]] תחת [[עוצבת סיני|אוגדה 252]] ולאחר מכן נלחמה ב[[ח'אן יונס|חאן יונס]] תחת [[עוצבת האש|אוגדה 98]].

פלוגת הצמ"ה ופלוגות הפלסים של הגדוד פעלו רבות בלחימה. בפרוץ מלחמת חרבות ברזל פלוגת הצמ"ה פוצלה למספר גזרות. חצי מהפלוגה נלחמה בשכונת הסביבון ב[[בית חאנון]] יחד עם [[חטיבה 551]], וחצי פלוגה פעלה וכבשה את מוצב פלסטין יחד עם חטיבה 14. לאחר שמוצב פלסטין נכבש צוותי הצמה פעלו תחת חטיבה 261 באוגדה 162 ב[[אל-עטאטרה]] אשר בקו החוף. בהמשך, הפלוגה נלחמה במזרח חאן יונס ובבני סוהילה תחת אוגדה 98, פרצה וסללה ציר לוגיסטי אוגדתי, השמידה תשתיות תת"ק ואמל"ח תחת צק"ח 55. פלוגות החבלה ופלוגות הצמ"ה לחמו יחד עם כוחות [[חיל הרגלים|ח"יר]] ו[[חיל השריון|שריון]]. בהמשך, הגדוד הצטרף לתמרון בקרבות ב[[רפיח]] תחת [[עוצבת הפלדה|אוגדה 162]] וחטיבות 12, הנח"ל וגבעתי. הששתף בפשיטות ולחימה אורבנית בשכונות העיר ברפיח, ובאיתור וחשיפת מנהרות ביחד עם יחידת יהל"מ.

=== גדוד 8114 ===
גדוד 8114 הוא גדוד חי"ר המורכב בעיקר מחיילים יוצאי [[חטיבת גבעתי]] מגדוד רותם.

בעברו הגדוד היה משויך ל[[חטיבת הנגב]] והשתתף במבצע "[[עופרת יצוקה]]" וב"[[צוק איתן]]" ברצועת עזה.

במסגרת מלחמת "[[חרבות ברזל]]" ברצועת עזה, השתלט הגדוד ביחד עם יתר גדודי החטיבה על מוצב פלסטין של החמאס בצפון רצועת עזה.
המוצב שימש את חמאס כבסיס אימונים בו התאמנו המחבלים להוצאת פיגועים נגד אזרחי ישראל וחיילי צה"ל. אף על פי שהוסווה כמתקן אימונים בלבד, מהמוצב יצאו מחבלים לפעילויות טרור.

==== מפקדי גדוד 8114 (ת"פ חטיבה 14) ====
{| class="wikitable sortable"
|+
|-
! תקופה !! שם !! הערות
|-
|
|-
|2017–2022
|יוגב טביבי
|
|-
|2022–הווה
|ניר סויסה
|מפקד הגדוד במלחמת "חרבות ברזל"
|}

==חטיבות שקיבלו את השם, המספר והסמל של חטיבה 14==
<gallery widths="150" heights="150" perrow="4">
Uzvat Oranim Hativa 330.png|סמל עוצבת אורנים ([[חטיבה 330]]), קיבלה את השם ואת המספר ב-1990
Uzvat Kohavei haEsh Hativa 896.png|סמל עוצבת כוכבי האש ([[חטיבה 896]]), מוזגה עם החטיבה ב-2004
Uzvat-Karnei-aEsh-Hativa 278.png|סמל עוצבת קרני ראם ([[חטיבה 278]]), מוזגה עם החטיבה ב-2014
</gallery>

==מפקדי החטיבה==
'''מפקדיה בתקופת הראשונה כחטיבה 6''':
{| class="wikitable sortable"
|- bgcolor="#F0F0F0"
|width="30%"|'''שם''' ||width="25%"| '''תקופת כהונה ||width="45%"| '''הערות'''
|-
| אלוף [[דוד שאלתיאל]] || [[1948]] ||
|-
| סגן-אלוף [[משה דיין]] || [[1948]]–[[1949]] || לימים ה[[רמטכ"ל]] ה-4
|-
| סגן-אלוף [[יצחק פונדק]] || [[1949]] ||
|}

'''מפקדיה כחטיבה 14''':
{| class="wikitable sortable"
|- bgcolor="#F0F0F0"
|width="30%"|'''שם''' ||width="25%"| '''תקופת כהונה ||width="45%"| '''הערות'''
|-
| אל"ם [[ישראל טל]] (טליק) || [[1955]]–[[1956]] || מח"ט 6 (חי"ר מילואים). לימים [[סגן הרמטכ"ל]] ו[[ראש אג"ם]]
|-
| סא"ל [[שמעיה בקנשטיין]] || [[1956]]–[[1959]] ||במהלך פיקודו (בשנת 1958) שונה שם החטיבה ל-14 (חי"ר מילואים).
|-
| אל"ם [[ברוך בר-לב]] || [[1959]]–[[1962]] ||במהלך פיקודו הפכה החטיבה לממוכנת (שני גדודים הוסבו לחרמ"ש).
|-
| אל"ם [[שלמה להט]] (צ'יץ) || [[1962]]–[[1965]] || לימים מפקד [[אוגדה 252]], [[ראש אכ"א]] ו[[ראש עיריית תל אביב]]
|-
| אל"ם [[מוסה פלד]] || [[1965]]–[[1967]] || לימים מפקד [[גייסות השריון]]
|-
| אל"ם [[מרדכי ציפורי]] || [[1967]]–[[1968]] ||קשנ"ר ביום כיפור, סגן שר הביטחון, שר התקשורת ומנכ"ל [[המוסד לביטוח לאומי]]
|-
| אל"ם [[קלמן מגן]] || [[1968]]–[[1969]] ||
|-
| אל"ם [[ברוך הראל]] || [[1969]]–[[1971]] ||
|-
| אל"ם [[מרדכי אביגד]] || [[1971]]–[[1972]] ||
|-
| אל"ם [[אמנון רשף]] || [[1972]]–[[1974]] || [[מלחמת יום כיפור]]. לימים מפקד [[גייסות השריון]]
|-
| אל"ם [[עמי רדיאן]] || [[1974]]–[[1975]] ||
|-
| אל"ם [[יעקב לפידות]] || [[1975]]–[[1976]] || לימים מפקד [[המכללה לביטחון לאומי]]
|-
| אל"ם [[עמיר יפה]] || [[1976]]–[[1977]] ||
|-
| אל"ם [[אברהם אלמוג]] || [[1977]]–[[1978]] ||
|-
| אל"ם [[יוסף אלדר]] || [[1978]]–[[1980]] || לימים [[קצין חינוך ראשי]]
|-
| אל"ם [[דני יתום]] || [[1980]]–[[1981]] || לימים [[ראש המוסד]]
|-
| אל"ם [[דוד שובל]] || [[1981]]–[[1982]] || [[מלחמת לבנון הראשונה]]
|-
| אל"ם [[מנשה ענבר]] || [[1982]]–[[1984]] ||
|-
| אל"ם [[יצחק בריק]] || [[1984]]–[[1985]] || לימים מפקד [[המכללות הצבאיות]] ו[[נציב קבילות החיילים]]
|-
| אל"ם [[צביקה קן-תור]] || [[1985]] ||
|-
| אל"ם [[מנשה גולדבלט]] || [[1990]]–[[1997]] ||מפקד אוגדה 78
|-
| אל"ם [[רוני בני]] || [[1997]]–[[1999]] ||לימים קצין משטרה צבאית
|-
| אל"ם [[מוטי כידור]] || [[1999]]–[[2003]] ||לימים מח"ט 401
|-
| אל"ם [[בן ציון גרובר]] || [[2004]]–[[2007]] ||
|-
| אל"ם [[יעקב בנג'ו]] || [[2007]]–[[2009]] ||לימים ראש [[אגף התכנון ובניין הכוח הרב-זרועי|אגף התכנון]]
|-
| אל"ם [[צחי שגב]] || [[2009]]–[[2011]] ||לימים רמ"ח אמל"ח ב[[זרוע היבשה]]
|-
| אל"ם [[חיים עידו]] || [[2011]]–[[2013]] ||
|-
| אל"ם [[גרמן גילטמן]] || [[2013]]–[[2015]] || לימים [[נספח צה"ל]] ברוסיה
|-
| אל"ם [[מורן עומר]] || [[2015]]–[[2017]] || לימים מפקד [[עוצבת סיני]]
|-
| אל"ם [[ניר רוזנברג]] ||[[2017]]–[[2019]]
|לימים מפקד [[חטיבה 188]]
|-
| אל"ם [[דביר אדרי]] || [[2019]]–[[2021]] || לימים מפקד [[חטיבה 460]]
|-
|אל"ם [[אור וולוז'ינסקי]]{{הערה|ביטאון עמותת יד לשריון, [https://yadlashiryon.com/wp-content/uploads/2021/04/השריון_58.pdf גיליון 58], עמ' 33}} || [[2021]]–[[2023]]
|מפקד [[חטיבה 188]]
|-
|אל"ם [[טל אלקובי]]
|[[2023]]–הווה
| מפקד החטיבה ב[[מלחמת חרבות ברזל]]
|-
|}
[[קובץ:PikiWiki Israel 80195 14th brigade in armor.jpg|ממוזער|אנדרטת חטיבה 14 ב[[פארק עוצבות השריון]] בלטרון]]

==הנצחה ומורשת==
* {{אתר צה"ל||אנדרטה חדשה לנופלי חטיבה 14|12016|2 בינואר 2019}}
*[[אנדרטת גדוד 184, אבירי לב]] ביער צרעה.

==לקריאה נוספת==
* [[אמנון רשף]], "'''לא נחדל! - חטיבה 14 במלחמת יום הכיפורים'''", הוצאת דביר, 2013.
* [[משה גבעתי (היסטוריון)|משה גבעתי]], '''בדרך המדבר והאש - תולדות גדוד 9''', תל אביב: [[הוצאת 'מערכות']] ו[[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], תשנ"ד-1994, עמ' 376 - 434.
* [[מעוזיה סגל]], '''עדויות מגובה החול – קרב הצנחנים בחווה הסינית''', [[הוצאת מודן]], [[2007]], עמודים 354–383.
* [[עמירם אזוב]], '''[[צליחה (ספר)|צליחה, 60 שעות באוקטובר 1973]]''', [[הוצאת דביר]], [[2011]].
* [[אילן כפיר]], '''"אחי גיבורי התעלה"''', הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2003]].
* אהוד מיכלסון, '''אבירי לב - גדוד 184''', תל אביב: משרד הביטחון, 2003.
* [[רונן ברגמן]] וגיל מלצר, '''מלחמת יום כיפור – זמן אמת''', [[הוצאת משכל]], [[2004]].
* אילן כפיר, "'''החווה הסינית: קרב השריון הגדול בסיני שהכריע את מלחמת יום כיפור'''", תל אביב הוצאת [[ספרית מעריב]], 2012.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.hativa14.com/ אתר הבית של החטיבה]
* אלוף (מיל') אמנון רשף, "[https://web.archive.org/web/20160512034624/http://www.we-never-cease.co.il/ לא נחדל! - חטיבה 14 במלחמת יום הכיפורים]", הוצאת דביר, 2013
* [https://web.archive.org/web/20131006053939/http://www.hativa14.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/he.pdf יומן הקרב על מתחם "אורחה" באתר חטיבה 14]
* סא"ל דוד, [https://web.archive.org/web/20200222224130if_/http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/7/108777.pdf הקרב על מתחם "אורחה"], [[מערכות (כתב עת)|מערכות]] גיליון 253, דצמבר 1976, עמ' 22–28.
* {{הארץ|עודד מגידו|"החווה הסינית": ערפל קרב|1.1829806|24 בספטמבר 2012}} ביקורת על ספרו של כפיר אודות הקרב בחווה הסינית שבו השתתפה החטיבה
* {{ועדת אגרנט|אמנון רשף, מפקד החטיבה במלחמת יום הכיפורים,|אלמ אמנון רשף - מח"ט 14}}{{קישור שבור|26.10.2021}}
* {{מעריב אונליין|יוסי מלמן|"הדירו אותנו מההיסטוריה": לוחמי הגדוד הנעלם ממלחמת יום כיפור נחשפים|news/military/Article-601161|1 באוקטובר 2017}}
* [http://www.hativa14.com/category/אתרים-גדודיים-ויחידות/גדוד-79 גדוד 79] באתר חטיבה 14
* [http://www.hativa14.com/category/אתרים-גדודיים-ויחידות/גדוד-184 גדוד 184] באתר חטיבה 14
* [https://www.facebook.com/groups/Reg184 קבוצת פייסבוק - גדוד 184, אבירי לב]
* {{יוטיוב|J07FMHv-xRf5HvaO|שם=סיפורי חטיבה 14 במלחמת ׳חרבות ברזל׳|תאריך=29 במרץ 2024|סוג=סרט תיעודי|ערוץ=TOM SOLAN|אורך=15:42 דק'}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:חטיבה 14|*]]
[[קטגוריה:חטיבות שריון במילואים בצה"ל|14]]
[[קטגוריה:חטיבות שריון שפורקו|14]]
[[קטגוריה:חטיבת עציוני]]