הצגת המקור של הדף "חטיבה 401"

{{יחידה צבאית
| שם = חטיבה 401
| סמל = [[קובץ:תג יחידה 401.svg|150px]]
| כיתוב סמל = סמל היחידה, המשמש גם כ[[תג יחידה|תג היחידה]] שלה
| מוטו = 
| כינוי = עקבות הברזל
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| שיוך = {{סמל|צה"ל|25|+}}
| יחידת אם = {{סמל|עוצבת הפלדה|20|+}}
| מקים היחידה = 
| מלחמות = {{דרגה|מלחמת ההתשה||+}}{{ש}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת יום הכיפורים||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת לבנון הראשונה||+}}{{ש}}[[האינתיפאדה הראשונה]]{{ש}}[[האינתיפאדה השנייה]]{{ש}}{{דרגה|מלחמת לבנון השנייה||+}}{{ש}}[[מבצע עופרת יצוקה]]{{ש}}{{דרגה|מבצע צוק איתן||+}}{{ש}}[[מלחמת חרבות ברזל]]
| עיטורים = {{דרגה|צל"ש הרמטכ"ל||+}} (גדוד 601){{ש}}{{דרגה|צל"ש אלוף||+}} (גדוד 52)
| כוח אדם = 
| ציוד עיקרי = [[מגח 6]] (עד 2004);{{ש}} [[מרכבה (טנק)|מרכבה סימן 4]] (2004–2012);{{ש}}כיום [[מרכבה סימן 4מ]] ובהסבה ל[[מרכבה ברק]]
| דרגת המפקד = {{דרגה|אלוף-משנה||+}}
| מפקדים = [[#מפקדי החטיבה|ראו בהמשך]]
| סוג = [[חטיבה|חטיבת]] [[חיל שריון|שריון]] סדירה
| תאריך הקמה = 1967
| יחידות בת = * [[קובץ:גדוד-9.jpg|20px]] [[גדוד 9]]
* {{סמל|גדוד 46}} [[גדוד 46]]
* [[קובץ:גדוד-52.jpg|20px]] [[גדוד 52]]
* [[קובץ:Gdud601logo.png|20px]] [[גדוד 601]]
| מפקד נוכחי = 
}}
[[קובץ:NGP 6692.jpg|ממוזער|250px|[[טנק]] [[מרכבה סימן 4]] של חטיבה 401 בעת ביצוע ירי ב[[תותח]]]]
[[קובץ:Merkava4m-Windbreaker-0036a.jpg|ממוזער|250px|[[טנק]] [[מרכבה סימן 4מ]] של חטיבה 401 עם [[מערכת הגנה אקטיבית לטנקים]] "[[מעיל רוח (מערכת נשק)|מעיל רוח]]" במהלך [[מבצע צוק איתן]].
]]
'''חטיבה 401''', המכונה גם "'''עוצבת עקבות הברזל'''", היא [[חטיבה|חטיבת]] [[חיל השריון הישראלי|שריון]] סדירה ב[[צה"ל]] תחת פיקוד [[עוצבת הפלדה]] (אוגדה 162). כיום החטיבה מפעילה [[טנק]]י [[מרכבה סימן 4מ]] עם [[מערכת הגנה אקטיבית לטנקים]] "[[מעיל רוח (מערכת נשק)|מעיל רוח]]" ומערכת ניהול קרב ממוחשבת [[צי"ד]], וכן החלה בקליטת טנקים מסוג [[מרכבה ברק]]. טנקים אלה הם המתקדמים בצה"ל ובין המתקדמים בעולם.

==היסטוריה==
===התפתחות הרכב החטיבה===
* החטיבה הוקמה בשנת 1967 על בסיס גדוד טנקי מגח 46 "שלח", גדוד מילואים איתו לחמה במלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה הוסב גדוד 46 לגדוד סדיר, ולחטיבה נוספה פלוגת קשר. ב-1968 הועבר לחטיבה גדוד מגח סדיר 79. בכך הפכה 401 לחטיבת טנקים מגח סדירה, הראשונה בצה"ל. בהמשך 1968 הועבר לחטיבה גדוד שלישי, גדוד ה[[חרמ"ש]] 195 "אדם" אשר הוסב ב-1970 לגדוד טנקים מגח סדיר. עם שלושה גדודים אלה, לחמה החטיבה בסיני במלחמת ההתשה ובשנים שעד מלחמת יום כיפור.
*בפרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]] הועבר גדוד 79 ל[[חטיבה 14]] ו-401 קיבלה תמורתו את גדוד מגח 52 "הבוקעים". במקביל, גם פלוגת הסיור של חטיבה 14 הועברה ת"פ חטיבה 401. הפלס"ר נשאר תחת 401 עד לפירוקו בסוף 1974.
*ב 1981 הועבר גדוד 195 לחטיבה 500, שהייתה ממוקמת בבקעת הירדן.
*ב[[מלחמת לבנון הראשונה|מלחמת שלום הגליל]], סופח לחטיבה גדוד מילואים 8578. לאחר המלחמה הוקם גדוד 34, על בסיס חיילי [[ישיבת הסדר|ישיבות ההסדר]] מגדוד 8578. ב-1988 הוסב גדוד 34 ליחידת [[נ"ט]] ומספרו שונה ליחנ"ט-94 בשם [[גדוד דוכיפת]]. בהמשך הפך לגדוד [[חירמ"כ]], אשר הועבר ב-2005 ל[[חטיבת כפיר]].
* ב-1988 הוקמה פלוגה ט', פלוגת מרגמות (7). בהמשך הוסבה לחרמ"ש מכוון שטחים. לאחר מכן נעשה ניסיון להקים גדוד חרמ"ש על בסיס שתי פלוגות חרמ"ש סדירות.
* ב-1991, לאחר פירוק [[חטיבה 211]], הועבר גדוד עשת (9), גדוד פלמ"ח במקור, לחטיבה 401. החטיבה הועברה לאוגדה 162 ותפסה במקום 211 את גִזרת אדומים.
* ב-1992 הוקם בחטיבה פלס"ר מילואים, שפעל תחתיה עד 2003.
* ב-2003, עם פירוק חטיבה 500, הועבר פלס"ר 500 הסדיר, לחטיבה 401. הפלס"ר פעל תחת החטיבה עד לפירוקו בשנת 2021.
* ב-2006 הוכפף גדוד אסף (601) של [[חיל ההנדסה הקרבית]] תחת פיקוד החטיבה.
===גדוד 79===
גדוד 79 היה גדוד ה[[מגח]] הראשון בצה"ל. הגדוד הוקם בשנת 1965, במסגרת [[חטיבה 7]]. במהלך ארגון חטיבות השריון לפי סוגי טנקים, הועבר הגדוד בשנת 1968 לחטיבה 401, שהפכה מחטיבת מילואים לחטיבת מגח סדירה.
====מפקדי גדוד 79 (ת"פ חטיבה 401)====
{{להשלים|נושא=ישראל|נושא2=צבא וביטחון}}

{| cellspacing="0" cellpadding="4" border="1"
|- bgcolor="#F8D119"
!שם||תקופת כהונה||הערות
|-
| [[אביגדור בן-גל]] || 1968–1970 ||מפקד הגדוד במרבית תקופת מלחמת ההתשה. לימים [[מפקד פיקוד הצפון]].
|-
| [[דן שני|דן שני (פרידברג)]] || 1970 ||עיטור המופת במלחמת ששת הימים. נפל במלחמת ההתשה, בעת היותו מג"ד 79.
|-
| [[אביגדור בן-גל]] ||1970 || הוחזר לפקד על הגדוד עקב נפילתו של דן שני
|-
| [[יעקב לפידות]] || 1970–1972 || לימים מפקד [[המכללה לביטחון לאומי]]
|-
|[[שלמה ניצני]] || 1972–1973 || פיקד על הגדוד במלחמת יום כיפור, עד לפציעתו ב-7 באוקטובר 1973
|}
===מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה===
למלחמת ששת הימים הגיעה החטיבה, עדיין בשלבי הקמתה, רק עם גדוד המילואים מגח 46. על הגדוד פיקד מח"ט 401 סא"ל [[אורי בר-און]]. הגדוד לחם במסגרת אוגדה 84 בפתחת רפיח. לאחר המלחמה הושלמה הקמת החטיבה, כחטיבת טנקי מגח סדירה, שפעלה יחד עם [[חטיבה 14]] ב[[אוגדת סיני]] (252). תפקיד האוגדה כלל החזקה בקו ה[[תעלת סואץ|תעלה]] שהשתרע לאורך 160 קילומטרים. החטיבה הייתה הראשונה לקלוט טנקי [[מגח|מגח 6]] שנרכשו בכספי הסיוע האמריקני. גדודים 46 ו-79 של החטיבה השתתפו ב[[מבצע אסותא]] באזור א-צפי מדרום ל[[ים המלח]] מבצע שנערך במקביל ל[[פעולת כראמה]].{{הערה|1=[http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=64651&itemId=51240&itemType=3&prm=t=3&template=6 מלחמת ההתשה], על חטיבה 401, אתר יד לשריון}}

במהלך [[מלחמת ההתשה]] הייתה החטיבה בית יוצר לטנקיסטים מנוסים שהיוו את עיקר מערך ה[[שירות המילואים בישראל|מילואים]] שהשתתף ב[[מלחמת יום הכיפורים]].{{הערה|1=[http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=64688 אודות חטיבה 401] באתר [[יד לשריון]]}}

===מלחמת יום הכיפורים===
לפני [[מלחמת יום הכיפורים]] הוצבה החטיבה בחזית הדרום תחת פיקודה של [[אוגדה 252]]. שתי חטיבות האוגדה (401 ו-14) נהגו להחליף זו את זו מדי שלושה חודשים: אחת החטיבות הוצבה בקו המוצבים והשנייה בעורף לאימונים וטיפול בטנקים ובכלים אחרים. בעת זו היה [[דן שומרון]], שעבר הסבה לחיל השריון מן [[הצנחנים]], מפקד החטיבה. עם פרוץ המלחמה, היה תורה של חטיבה 401 להיות בעורף והיא הוצבה במחנות [[רפידים]] ו[[ביר תמדה]]. בפרוץ הקרבות, משיקולי פריסה ומיקום, הועבר [[חטיבה 401#גדוד 79|גדוד 79]] לחטיבה 14. בהתאם, גדוד 52 הועבר לחטיבה 401.

עם תחילת הצליחה, פתח [[חיל האוויר המצרי]] ב[[המתקפה האווירית המצרית ביומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים|מטס הפצצה גדול]]. מפקדת החטיבה נפגעה ותשעה חיילים נהרגו. החטיבה קיבלה פקודה לנוע לעבר החלק הדרומי של תעלת סואץ ולחבור למעוזים. החטיבה ביצעה את הפקודה, אך הצעתו של דן שומרון לפנות את המוצבים נפלה על אוזניים ערלות. מפקד האוגדה, האלוף [[אברהם מנדלר|מנדלר]] הורה לאנשי המוצבים להישאר במעוזים ואסר על הפינוי. שומרון, מפקד החטיבה, ניסה להציל חלק מן הלוחמים שכותרו במעוזים, אך כשל.{{הערה|אלישיב שמשי, נוע כבר, לכל הרוחות! על מהירות בשדה הקרב, [[הוצאת מערכות]], 2011, עמ' 94–97}} בשעות הראשונות של המלחמה, גדוד 52 בפיקודו של [[עמנואל סקל]] (עדיין ת"פ חטיבה 14 בקו המוצבים) לחם לבדו בארמייה ה-3 המצרית הצולחת בגזרה המרכזית, כשהוא סופג ובולם את מכת הפתיחה המפתיעה. בסביבות 16:30, בעיצומה של הלחימה הועבר הגדוד, בהוראה בקשר, לחטיבה 401 . את רוב פגיעותיו, בחללים ובפצועים, ספג הגדוד באותן ארבע עד שש שעות לחימה קשות עד הגיע ראשוני טנקי התגבורות של חטיבה 401 בשעה 20:00.

החטיבה קיבלה, כמתוכנן, את הפיקוד על הגזרה הדרומית, שחולקה באופן הבא:
* החלק הדרומי שכלל את תצפית ראס מסאלה, ואת מעוזי “המזח” ו”הכפר” - באחריות גדוד 195 בפיקוד סא”ל [[עוזי לבצור|עוזי לבצור (לנצנר)]], מתוגבר במה שנותר מפלוגה א' של גדוד 52, שלחמה במקום מפרוץ האש.
* מרכז הגזרה ומעוז ”מפצח” - באחריות גדוד 52, בפיקוד סא"ל [[עמנואל סקל]], שבשלב זה כלל את הכוח שנותר מפלוגה ב’, את הפלס”ר, ואת פלוגה כ’ מגד’ 195.
* צפון הגזרה, כולל שני צדי ציר הגידי, ומעוזי “בוצר” ו”ליטוף” - באחריות גדוד 46 בפיקוד רס”ן [[דוד שובל]], מתוגבר במה שנותר מפלוגה ג’ של גדוד 52, שלחמה במקום מפרוץ האש.

החטיבה ניסתה לבלום את התקדמות החי"ר והשריון המצריים לתוך שטח סיני, אך נחלה הצלחה חלקית בלבד. בסוף היום השני למלחמה נותרו בחטיבה פחות ממחצית הטנקים במצב שמיש ועשרות חיילים נהרגו. עם זאת, פעולות החטיבה עיכבו את פריסת הגשרים בגזרת דרום התעלה.[[קובץ:M60A1-Patton-Blazer-latrun-2.jpg|ממוזער|250px|מגח 6 אשר שירת את החטיבה לפני טנק המרכבה]]ב-8 באוקטובר תקפה החטיבה את הכוחות המצריים באזור "[[מפצח (מעוז)|מפצח]]" סמוך לציר "לקסיקון", והשמידה כ-20 טנקים ועוד משאיות תחמושת, אך נאלצה לסגת בעקבות ההפגזות המצריות ותקיפות [[חיל האוויר המצרי]]. באותו יום אחר הצהריים הגיעה [[חטיבה 164]] לגזרה, ונטלה את האחריות על גזרת [[מעבר הגידי]], בעוד חטיבה 401 התייצבה באזור [[מעבר המיתלה]].

ב-9 באוקטובר בלמה החטיבה מתקפה של הדיוויזיה ה-19 המצרית, והשמידה כ-60 טנקי אויב. באותו יום נטשו כוחות גדוד 46 את רכס קרת מורה על פי הוראות הפיקוד, מהלך שהתברר לאחר מכן כטעות גדולה שעליה שילמו כוחות החטיבה ביוקר רב. בימים הבאים המשיכו כוחות החטיבה בלחימה נגד הכוחות המצריים בגזרה, וב-12 באוקטובר תפס [[גדוד 202]] בפיקודו של [[דורון רובין]] את השטח שמדרום לחטיבה.

ב-13 באוקטובר נהרג מפקד האוגדה [[אלברט מנדלר]] מדרום לגזרת החטיבה, כתוצאה ממארב טילי [[סאגר]] שנורו על ידי המצרים, ובמקומו מונה למפקד האוגדה [[קלמן מגן]]. ב-14 באוקטובר השתתפו כוחות החטיבה ב[[קרב השריון ב-14 באוקטובר|בלימת מתקפת השריון המצרית]], וגדוד 46 סייע לגדוד 202 ולכוחות נוספים ב[[קרב ואדי מבעוק]], שבמהלכו הוא פגע ב-60 כלי רק"מ מצריים מבלי שספג שום אבדות.[[קובץ:Merkava4 MichaelMass01.jpg|ממוזער|250px|אימון של חטיבה 401 ב[[מרכבה סימן 4]]]][[קרב בלימה|קרבות הבלימה]] בגזרה זו נמשכו עד 18 באוקטובר, כאשר כוחות חטיבה 401 יחד עם [[חטיבה 164]] וגדוד 202 הבטיחו את מעברי המיתלה והגידי מפני כוחות [[הארמייה השלישית (מצרים)|הארמייה השלישית המצרית]].

ב-18 באוקטובר בצהריים החלה החטיבה בתנועה לעבר הגשרים שעל התעלה, למעט גדוד 52 שבשלב זה הושאר בגדה המזרחית, ולמחרת חצו כוחות החטיבה את התעלה ונכנסו לאזור החיץ החקלאי. במהלך ה-19 באוקטובר סייעו כוחות החטיבה למתקפתה של [[חטיבה 217]] על מתחם "מקצרה", ולאחר מכן השתתף גדוד 46 בניסיון לטהר את בסיס הטילים 6115, אולם נסוג לאחר שכמה חיילים וביניהם המג"ד [[דוד שובל]] נפצעו, ולאחר שנפגעו כמה טנקים. בימים שלאחר מכן התקדמו כוחות החטיבה דרומה לעבר [[סואץ (עיר)|סואץ]]. ב-23 באוקטובר חצה גם גדוד 52 את התעלה, והתקדם בלחימה לעבר חבירה עם החטיבה. ב-24 באוקטובר כוחות החטיבה כבשו את נמל [[עדבייה]], ובכלל זה את מפקדת זירת [[ים סוף]] המצרית. ב-28 באוקטובר גדוד 52 חבר לחטיבה בק"מ ה-101.

===לאחר מלחמת יום הכיפורים===
עם תום המלחמה, ולאחר הסכם הפסקת האש עם המצרים, הוחזרה החטיבה לצד המזרחי של התעלה והוצבה בצומת [[טסה (מחנה)|טסה]] בפיקודו של [[אהוד ברק]], לשעבר מפקד [[סיירת מטכ"ל]]. באותה עת כללה החטיבה 3 גדודי [[מגח]] (52, 46 ו-195). סמח"ט 401 היה סא"ל [[עמנואל סקל|עמנואל סאקל]].

מג"ד 195 היה [[דני יתום]] (לשעבר הסגן של אהוד ברק כשהאחרון היה מפקד [[סיירת מטכ"ל]]).

כשנה לפני פרוץ [[מלחמת לבנון הראשונה]] עבר גדוד 195 לחטיבה 500, והחטיבה תוגברה בגדוד מילואים שהורכב מחיילים בני ישיבות ההסדר.

===מלחמת לבנון הראשונה===
[[קובץ:401st armoured brigade of the Armored Corps Operate Near the Gaza Border-20-july-2014-.jpg|ממוזער|250px|טור משוריין של חטיבה 401 ב[[מבצע צוק איתן]] הכולל [[טנק]]י [[מרכבה סימן 4מ]] ו[[דחפור]]י [[דחפור די-9 בשירות צה"ל|D9]].]]
ב[[מלחמת לבנון הראשונה]] לחמה החטיבה בפיקודו של אל"ם [[עוזי לבצור]], תחת פיקוד [[אוגדה 252]] בפיקוד תא"ל [[עמנואל סקל]] בגיס המזרחי, במזרח [[הגזרה המזרחית במלחמת לבנון|הגזרה המזרחית]], בסמוך ל[[גבול לבנון–סוריה]]. החטיבה כללה 3 גדודי [[מגח]] 6 – גדוד 46 בפיקוד סא"ל צביקה פריד, גדוד 52 בפיקוד סא"ל [[אורי אגמון]], וגדוד מילואים 8578 בפיקוד סא"ל עופר פירעם. החטיבה פרצה בכיוון עין יטא דרך [[ראשיא]] ו[[כפר קוק (לבנון)|כפר קוק]], והתייצבה בהפסקת האש באזור דיר אל-עשייר.

לאחר המלחמה, על בסיס חיילי ישיבות ההסדר מגדוד המילואים, הוקם גדוד סדיר – גדוד 34.

===אחרי מלחמת לבנון הראשונה===
לאחר מלחמת לבנון ביצעה החטיבה פעילות [[ביטחון שוטף]] בגזרות שונות, בהן [[יהודה ושומרון]], [[רצועת עזה]], [[רמת הגולן]] ו[[רצועת הביטחון]] בדרום לבנון (עד סמוך לנסיגה בשנת 2000). חלק מהפעילות נעשתה תוך שימוש ב[[טנק]]ים וחלקה הייתה פעילות [[חיל רגלים]].

בחודש יולי 1993, במסגרת [[מבצע דין וחשבון]], ביצעו כוחות של גדוד 9 ירי פגזים אל מטרות מחבלים בלבנון.

עם פרוץ [[האינתיפאדה השנייה]] עברה פעילותה המרכזית של החטיבה ל[[רצועת עזה]] ו[[יהודה ושומרון]].

החטיבה משתמשת כיום בטנק [[מרכבה סימן 4]] שהחליף את טנקי ה[[מגח]] 6ב' גל שבהם השתמשה החטיבה עד 2004.

=== מלחמת לבנון השנייה ===
החטיבה נטלה חלק פעיל בכל מהלך [[מלחמת לבנון השנייה]]. הטנקים החדישים נלחמו בעיקר בגזרות המזרחיות באזור מטולה וכמו כן השתתפו בקרבות [[בינת ג'בייל]]. עקב השימוש המוגבר ב[[נגד טנקים|נשק נ"ט]] הרסני ומכיוון שטנקים של החטיבה היוו את הקו הראשון בלחימה בגזרתם, ספגה החטיבה אבדות רבות. 12 מלוחמיה נהרגו בקרבות בלבנון ועשרות נפצעו.{{הערה|שם=פעם שנייה|{{ynet|חנן גרינברג|בפעם השנייה נפגע מפקד גדוד בשריון|3290272|13 באוגוסט 2006}}.}}

===פעילות ביטחון שוטף ברצועת עזה===
החטיבה השתתפה בפעילות ברצועת עזה, ואף זקפה לזכותה פגיעה במחבלים ולכידתם.{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט|כשגולני מחאו כפיים לשריון|623/745|17 באוגוסט 2007|1|1}}.}} במהלך הלחימה בעזה השתתף גדוד 52 במבצעים רבים ופגע בעשרות מחבלים, ועל כך הוענק לו [[פרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות|פרס הרמטכ"ל ליחידה המצטיינת]] לשנת 2008.{{הערה|{{nrg|רועי שרון|"כולם יוזמים, חותרים למגע ורוצים להילחם"|718/143|5 באפריל 2008|1|1}}.}} ב-2010 החלו לצייד את טנקי ה[[מרכבה סימן 4]] של החטיבה ב[[מערכת הגנה אקטיבית לטנקים|מערכת ההגנה האקטיבית לטנקים]] "[[מעיל רוח (מערכת נשק)|מעיל רוח]]". במרץ 2011 רשמה המערכת יירוט היסטורי של [[רקטה נגד טנקים]] ששוגרה לעבר טנק של גדוד עשת. במחצית השנייה של שנת 2012 הסתיימה התקנת "מעיל רוח" בכל טנקי החטיבה.

חטיבה 401 הייתה [[חטיבה|חטיבת]] [[חיל השריון]] המובילה ב[[מבצע צוק איתן]] ב-2014 וזאת הודות למערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח" שמגינה עליה מפני [[רקטה נגד טנקים|רקטות נ"ט]] ו[[טיל נגד טנקים|טילי נ"ט]]. במהלך המבצע השמידו כוחות החטיבה מטרות טרור רבות ופגעו בעשרות מחבלים, שמהם לפחות 120 נהרגו. מערכת "מעיל רוח" פעלה בהצלחה ויירטה מספר רקטות וטילי נ"ט שנורו לעבר הטנקים, לרבות טילי [[קורנט (טיל)|קורנט]] מתקדמים. מערכת [[צי"ד]] שהותקנה בטנקים ייעלה באופן ניכר את ניהול הקרב והתקשורת בין הטנקים ל[[חמ"ל]] ולגורמים השונים בשדה הקרב.

ב-2023 החלה החטיבה בהסבה לטנק ה[[מרכבה סימן 4 ברק]] (שנקרא גם בקיצור [[מרכבה ברק]]). זהו הדגם המתקדם ביותר של טנק המרכבה, והוא כולל מיגון משופר, מערכת "מעיל רוח" משודרגת, חיישנים רבים ל[[איכון]] מטרות, מערכת [[C4ISTAR]] עם [[בינה מלאכותית]] ושיפורים רבים נוספים.{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|טנק "בלתי שביר", עם קסדות טייס ומסכי מולטי טאץ': ה"ברק" הגיע לצה"ל {{!}} תיעוד|news/article/s1kygkvja#autoplay|19 בספטמבר 2023}},{{ש}}{{אתר צה"ל||ה"ברק" נכנס לפעולה - אתם תרגישו את הרעם. הצצה ראשונה|אתרי-יחידות/חטיבה-401/כל-הכתבות/2023/טנק-ברק-מרכבה-סימן-4-ארבע-חדש-חיל-שיריון-שריון-כלי-רק-ם-מהפכה/|19 בספטמבר 2023}}.}}
[[קובץ:SoI-War 23-10-29 IDF 03-05.jpg|ממוזער|248x248 פיקסלים|צוות הקרב החטיבתי 401 פושט בחופים הצפוניים של רצועת עזה במהלך [[הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל|התמרון הקרקעי]] ב[[מלחמת חרבות ברזל]]]]

=== מלחמת חרבות ברזל ===
{{הפניה לערך מורחב|חטיבה 401 במלחמת חרבות ברזל}}
ב[[מלחמת חרבות ברזל]] לחמה חטיבה 401 במספר רב של קרבות. במהלך [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת הפתע על ישראל]] סייעה החטיבה רבות בהדיפת מתקפת הטרור של [[חמאס]]. בשלב השני של הלחימה, עם תחילת [[הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל|התמרון הקרקעי בעומק שטח רצועת עזה]], החטיבה הייתה בין הראשונות שנכנסו לשטח הרצועה מכיוון צפון, כבר ב-27 באוקטובר.{{הערה|שם=אהרוןאחסאן}}

החטיבה השתתפה בקרבות רבים בצפון הרצועה, כמו ב[[קרב עזה (2023)|כיתור העיר עזה]] כשבועיים לאחר תחילת התמרון, המשיכה במבצעים בצפון הרצועה גם חודשים רבים לאחר מכן, ואף הובילה אחדים מהם, כמו את הלחימה במרחב [[בית החולים א-רנתיסי]].

בשלב השלישי של הלחימה, החל מאמצע חודש פברואר [[2024]], הובילה החטיבה מספר קרבות אזוריים שבהם צה"ל השתמש ב[[מסדרון נצרים]] כדי להגיע במהירות ליעדים בסביבה.{{הערה|{{Ynet|יואב זיתון|ממלחמה ללחימה: הפשיטות הקטלניות, וסימני שלטון פלסטיני חלופי לחמאס {{!}} תמונת מצב|article/bktxmap26|24 בפברואר 2024}}}} המוצלח שבהם היה [[מבצע ניתוח מקומי]], שכלל השתלטות מחודשת על [[בית החולים שיפא]], אך לפניו היו מבצעים ב[[שאטי]] וב[[זייתון]], ואחריו ב[[נוסייראת]].

ב[[קרב רפיח (2024)|קרב רפיח]] הובילה החטיבה את כוחות [[אוגדה 162]], כבשה את [[מעבר רפיח]], התקדמה לאורך [[ציר פילדלפי]] כולו, עד קו החוף, ולחמה במספר גדודי חמאס לאורך הציר. ב-26 ביוני התקיים בתוך רפיח טקס החלפת מפקד החטיבה, ובו נכנס לתפקידו אל"ם [[אחסאן דקסה]], במקום אל"ם [[בני אהרון]] שפיקד על החטיבה מתחילת המלחמה.{{הערה|{{ערוץ7|עוזי ברוך|בטקס קרבי שנערך ברפיח: המח"ט שהשמיד את תחנת שדרות - סיים את תפקידו|641449|26 ביוני 2024}}}}{{הערה|שם=אהרוןאחסאן}}

ב-20 באוקטובר 2024 נפל מפקד החטיבה אל"ם [[אחסאן דקסה]] בקרב בשכונת [[ג'באליה]] שבעזה. דקסה וקצינים נוספים ירדו מהטנקים שלהם לקבוצת פקודות בעמדת תצפית רגלית. [[מטען צד]] שהוטמן בסביבה התפוצץ ופגע בחבורת הפיקוד. פרט למח"ט שנהרג, באירוע זה נפצע קשה מג"ד 52 סא"ל יהודה שלו.{{הערה|שם=דקסה|{{ynet|יואב זיתון, ליאור אל-חי ועינב חלבי|מפקד חטיבה 401, אלוף-משנה אחסאן דקסה, נפל בג'באליה|article/s1rcs9zekx|20 באוקטובר 2024}}}} עקב התקרית, אל"ם [[מאיר בידרמן]] שבמקור יועד לתפקיד סגן מפקד [[אוגדה 162]], מונה למח"ט 401 באופן זמני.{{הערה|{{דבר העובדים||מחליפו של אחסאן דקסה ז"ל: מפקד חטיבת הבקעה אל"ם מאיר בידרמן|551211|21 באוקטובר 2024}}}} סא"ל דניאל אלה, מג"ד 52 שקדם ליהודה שלו, הוחזר לפקד על הגדוד עקב פציעתו של שלו.{{הערה|שם=דקסה}}

==גדודי החטיבה==
הרכב החטיבה מבוסס על [[גדוד]]י שריון, שחלקם התחלף במהלך השנים. בחלק מהשנים כללה החטיבה גם גדוד [[חיל רגלים]] וכיום כוללת החטיבה גם גדוד [[חיל ההנדסה הקרבית|הנדסה קרבית]]. יחידות החטיבה העיקריות כיום:
* גדוד שלח (46)
* גדוד הבוקעים (52)
* גדוד עשת (9)
* גדוד אסף (601) של [[חיל ההנדסה הקרבית]]
* [[פלוגת חיל קשר|פלחי"ק]] אייל (298)

<gallery>
קובץ:גדוד-9.jpg|גדוד 9 "עשת"
קובץ:גדוד-46.jpg|גדוד 46 "שלח"{{ש}}(שמו וסמלו של הגדוד זהים ל[[חטיבה 460#סמלים של הגדודים|גדוד שלח 532 בחטיבה 460]])
קובץ:גדוד-52.jpg|גדוד 52 "הבוקעים"
קובץ:Gdud601logo.png|גדוד 601 "אסף"
</gallery>

===גדוד 46 (שלח)===
גדוד 46 הוקם כגדוד חי"ר ב[[מילואים]], לאחר [[מלחמת העצמאות]],{{הערה|1=[http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=64659&itemId=278&itemType=0 גדוד 46 – שלח], באתר יד לשריון}} והשתתף בלחימה ב[[מלחמת סיני]]. ב-1961 עבר הסבה לשריון ופעל תחת [[חטיבה 7]] כגדוד טנקי [[AMX-13]]. ב-1965 עבר הסבה ל[[מגח]]. ב-1967 הועבר לחטיבת המגח 401 בעת הקמתה, והיווה את גדוד ההקמה שלה. ככזה יצא ל[[מלחמת ששת הימים]], ולחם בה כגדוד מגח מילואים בפיקודו של [[אורי בר-און]]. הגדוד כלל שתי פלוגות אורגניות בפיקוד [[אמנון גלעדי]] ו[[שלום אנגל]] (עין גל), ושתי פלוגות מבית הספר לשריון – פלוגת קמ"ט (קורס מפקדי טנקים) בפיקוד [[דן שני]], ופלוגת קק"ש (קורס קציני שריון) בפיקוד [[עמוס כץ]]. פלוגת שלום אנגל הייתה הפלוגה היחידה בצה"ל עם תותחי 105 מ"מ ומנועי סולר. 7 פלוגות המגח האחרות (3 של 401, ו-4 הפלוגות של [[חטיבה 401#גדוד 79|גדוד 79]]) היו עם מנועי בנזין ותותחי 90 מ"מ. הגדוד לחם בין השאר גם תחת [[חטיבת הצנחנים]] ב[[אוגדה 84]] בקרבות ההבקעה ב[[רפיח]]. לאחר המלחמה הוקם כגדוד סדיר בפיקודו של [[אריה קרן]] והשתתף ב[[פעולת כראמה]]. ב[[מלחמת ההתשה]] פעל ב[[סיני]], בפיקודם של [[עמוס כץ]] ו[[משולם רטס]]. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] לחם בגזרה הדרומית של [[תעלת סואץ]]. הגדוד השתתף בלחימה ב[[מלחמת לבנון הראשונה]]. ב-2004 קלט את טנקי המרכבה 4 והשתתף בלחימה ב[[מלחמת לבנון השנייה]] בין השאר ב[[הקרב בסלוקי|קרב הסלוקי]]. ב[[מבצע צוק איתן]] לחם הגדוד בגזרת [[בית חאנון]].
      
'''מלחמת חרבות ברזל:'''       

ביום שמחת תורה 07/10/2023 שהה הגדוד ברגילה כאשר הטנקים שלו שהו ברמת הגולן. עם פרוץ הקרבות הוקפץ הגדוד תחת פיקודו של סא"ל גל לוי והחל להיערך לירידה דרומה, כאשר מפקדי הגדוד נלחמו בדרום רגלית ועל גבי רכבים. פלוגת "אפעה משלח" (פלוגה א') הוקפצה מביתה בשעה 11:00 ולאחר סיום הכנת הכלים בימ"ח החטיבתי, החלה הפלוגה לרדת דרומה "על זחלים". מסע של 120 ק"מ במשך 12 שעות עד שהגיעה לכפר עזה<ref>{{Citation|title=עשו מה שלא נעשה 50 שנה: מסע הגבורה של הטנקיסטים להצלת כפר עזה|url=https://www.youtube.com/watch?si=rEJPdEIXh4jyg4_W&v=0NrRrVTFg04&feature=youtu.be|date=2024-02-25|accessdate=2024-10-30|last=כאן {{!}} חדשות - תאגיד השידור הישראלי}}</ref>, שם נטלה הפלוגה חלק קריטי בקרב לשחרור בני הערובה בקיבוץ. ב27 באוקטובר החל התמרון הקרקעי במלחמה וגדוד 46 שויך לצוות הקרב החטיבתי של חטיבה 401 בפיקודו של אל"ם בני אהרון. הגדוד הוביל את החטיבה ולמעשה את האוגדה בתמרון, כבש את יעדי מוצב הספינה, מוצב באדר, מחנה הפליטים שאטי, שכונת רימאל, כיכר פלסטין<ref>{{Citation|title=כיכר פלסטין, עזה - נר ראשון של חנוכה|url=https://www.youtube.com/watch?v=MfarcDZmnK0|date=2023-12-09|accessdate=2024-10-30|last=Apex Media Crew}}</ref>, כיתר את מרחב ג'באליה וכבש את שכונת דארג' תופאח. במהלך הקרב על כיתור שכונת ג'באליה נפצע מפקד פלוגה א' גולן קריגר והוחלף על ידי סגנו מתן ברוס למשך שלושה שבועות עד לחזרתו של קריגר לשדה הקרב. <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/military-life/article/14972003|כותרת="להישאר בבית זו לא אופציה": נפצע קשה בקרבות וחזר ללחימה|אתר=www.israelhayom.co.il|תאריך_וידוא=2024-10-30}}</ref> לקראת סוף שלב הלחימה השני במלחמה, הועבר הגדוד תחת פיקודה של חטיבת הנח"ל. תחת חטיבת הנח"ל לקח הגדוד חלק במשימת ביתור הרצועה על ידי נוכחות ב"מסדרון נצרים" וכעבור כחודשיים השתתף הגדוד בפעולה הכירורגית בשכונת זייתון תחת פיקודה של אוגדה 99<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%94-%D7%AA%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2-%D7%AA%D7%AA%D7%A7-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%96%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%92%D7%93%D7%94-99/|כותרת=אוגדה 99 השלימה מבצע אוגדתי במרחב המסדרון והעמיקה את אחיזת צה"ל|אתר=www.idf.il|תאריך_וידוא=2024-10-30}}</ref>. בסיום הפעולה בשכונת זייתון הצטרף הגדוד יחד עם חטיבת הנח"ל למאמץ המלחמתי בשכונת רפיח,  כבש את שכונת שאבורה ותל סולטאן וסייע רבות בהחזקת השטח ובהשמדת תשתיות וחיסול מחבלים. הגדוד לקח חלק קריטי בשחרור החטוף פרחאן אל-קאדי ובאיתור המנהרה בה נמצאו שש הגופות של החטופים  הרש גולדברג-פולין, עדן ירושלמי, אורי דנינו, אלכס לובנוב, אלמוג סרוסי וכרמל גת שהוצאו להורג בדם קר על ידי רוצחי חמאס.      

====מפקדי גדוד 46====
{{להשלים|נושא=ישראל|נושא2=צבא וביטחון}}

{| border="1" cellpadding="4" cellspacing="0"
|- bgcolor="#F8D119"
!שם||תקופת כהונה||הערות
|-
| [[ולטר הנגבי]]|| 1962 ||
|-
| [[יצחק בן ארי (קצין)|יצחק בן ארי]]|| 1962–1963 ||
|-
| [[אורי אורן]]|| 1963 ||
|-
| [[גדעון גורדון]] || 1963–1965 || לימים מפקד [[עוצבת מרכבות הברזל]]
|-
| ? || ? ||
|-
| [[אורי בר-און]] || 1967 || מפקד הגדוד במלחמת ששת הימים, במקביל לתפקידו כמפקד חטיבה 401, שהייתה בשלבי הקמה. לימים ראש [[מטה (צבא)|מטה]] [[פיקוד הצפון]]
|-
| [[אריה קרן]] || 1967–1968 ||מג"ד 46 הראשון, כגדוד סדיר.
|-
| [[עמוס כץ]] || 1968–1969 || לימים מח"ט 188, ומפקד [[עוצבת סיני]]
|-
| [[משולם רטס]] || 1969–1971 || בעל [[עיטור העוז]], נפל במלחמת יום הכיפורים
|-
| [[גדעון אבידור]] || 1971–1972 ||
|-
| [[גיא בר-כוכבא]]|| 1972–1973 ||
|-
| [[דוד שובל]] || 1973–1974 || מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים. לימים מח"ט 14 במלחמת לבנון הראשונה, ומפקד [[עוצבת בני חיל]]
|-
| [[חיים אלקן]] || 1974–1975 || לימים מפקד [[חטיבה 421]]
|-
| [[עמית ברוך]]|| 1975–1976 ||
|-
| [[מתניה יריב]]|| 1976–1977 ||
|-
| [[יהודה נווה]]|| 1977–1978 ||
|-
| [[אהרון באומוול]]|| 1978–1980 ||
|-
| [[ישראל גולדשטיין (קצין)|ישראל גולדשטיין]]|| 1980–1981 ||
|-
| [[צביקה פריד]]|| 1981–1982 ||מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה
|-
| [[זאב גולדבלט]] || 1982–1983 ||
|-
| [[ציון ספיר]] || 1983–1985 || לימים מפקד [[חטיבת מנשה]] ומנכ"ל [[האגודה למען החייל]]
|-
| [[דודו קידר]]|| 1985–1986 ||
|-
| [[אודי אדם]] || 1986–1987 || לימים [[מפקד פיקוד הצפון]]
|-
| [[אורי רוזנטל (קצין)|אורי רוזנטל]]|| 1987–1988 ||
|-
| [[מוטי קרמר]]|| 1988–1989 ||
|-
| [[דידי בן יואש]] || 1989–1991 || לימים קצין השריון הראשי בחירום
|-
| [[אורי כהן-שובל]]|| 1991–1992 ||
|-
| [[חלוצי רודוי]] || 1992–1994 || לימים [[קצין שריון ראשי]]
|-
| [[גדי יעקב]] || 1994–1996 ||
|-
| [[אסף גורן (קצין)|אסף גורן]]|| 1996–1997 ||
|-
| [[אמיר לב]]|| 1997–1999 || לימים סגן מפקד חטיבה 401
|-
| [[יצחק תורג'מן]] || 1999–2001 || לימים ראש [[אט"ל]]
|-
| [[תומר גולן]]|| 2001–2003 ||
|-
| [[דוד קמחי (קצין)|דודי קמחי]] || 2003–2005 ||
|-
| [[אלעד רצאבי]]|| 2005–2007 || מפקד הגדוד ב[[מלחמת לבנון השנייה]]
|-
| [[ג'וני כהן]] || 2007–2009 || לימים מפקד [[חטיבה 600]]
|-
| [[ערן שני]] || 2009–2011 || לימים מפקד [[חטיבת מרכבות הפלדה]]
|-
| [[דודו סונגו]] || 2011–2013 || לימים מפקד חטיבה 401
|-
| [[אוהד מאור]] || 2013–2015 || לימים [[קצין שריון ראשי]]
|-
| צפריר הר שושנים || 2015–2017 || לימים סגן מפקד חטיבה 401
|-
| [[יצחק אלפסי (קצין)|יצחק אלפסי]]|| 2017–2019 || לימים מפקד [[עוצבת ראם]]
|-
| נעמן הלר || 2019–2021 || לימים קצין המבצעים של [[פיקוד הדרום]]
|-
| רותם ולצמן || יולי 2021 – מאי 2023 || לימים סגן מפקד [[חטיבת הנח"ל]]
|-
| גל לוי || מאי 2023 – || מפקד הגדוד ב[[מלחמת חרבות ברזל]]
|}

===גדוד 52 (הבוקעים)===
הגדוד הוקם בנובמבר 1947{{הערה|1=[http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=64659&itemId=279&itemType=0 גדוד 52 – הבוקעים], באתר יד לשריון}} ולחם ב[[מלחמת העצמאות]] במסגרת [[חטיבת גבעתי (תש"ח)|חטיבת גבעתי]] ([[חטיבה 5 במלחמת העצמאות|חטיבה 5]]). כאשר מוספרו חטיבות צה"ל במהלך המלחמה, קיבל הגדוד את המספר 52 מפני שהוא הגדוד השני שהוקם בחטיבת גבעתי, שקיבלה את המספר 5. השם "הבוקעים" ניתן לגדוד מפני שהשתתף בפריצת המצור על הנגב, שהטיל הצבא המצרי. למעשה, זהו גדוד "הבוקעים" השני, שכן גדוד 51 של גבעתי (שב-1956 עבר ל[[חטיבת גולני|גולני]]) שלחם באותם קרבות, קיבל עוד קודם לכן את השם "הבוקעים" (גדוד "הבוקעים" הראשון). בשנת 1956 הועבר גדוד 52 ל[[חטיבה 7]].
[[קובץ:Israeli Armored Corps (3).jpg|ממוזער|טירונים של חטיבה 401 בטקס סיום מסלול]]
ב[[מלחמת סיני]] היה גדוד חרמ"ש בפיקוד [[אורי רום]], במסגרת חטיבה 7. ב-1958 הוסב לגדוד טנקים מסוג [[שרמן (טנק)|שרמן]] ו-[[AMX-13|AMX]]. במחצית הראשונה של [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]], פלוגות השרמן של הגדוד השתתפו [[המלחמה על המים|במלחמה על המים]], במסגרת חטיבה 7. בשנת 1965 הוקם בחטיבה 7 גדוד המגח הראשון (גדוד 79). בתמורה, הועבר גדוד 52 לחטיבה 14.

ב[[מלחמת ששת הימים]] – שתי פלוגות [[שרמן (טנק)|שרמן]] M50 ו-M51, ופלוגת [[AMX-13|AMX]], בפיקוד [[ששון יצחקי]]. הגדוד לחם במסגרת [[חטיבה 14]] ונטל חלק מרכזי ב[[קרב אבו עגילה]].

ב-1968 הגדוד הוסב לטנקי [[מגח]].

ב[[מלחמת ההתשה]] גדוד מגח שהוצב בגזרת [[קו בר-לב]] תחת פיקוד [[חטיבה 14]].

ב[[מלחמת יום הכיפורים]] גדוד מגח בפיקוד [[עמנואל סקל]]. לפני המלחמה הגדוד היה ממוקם בקו התעוזים (קו המוצבים) באזור [[ראס סודר]] בגזרה הדרומית של החזית המצרית, כשהוא מאויש במלואו. מפקדי הפלוגות היו דויד קוטלר (מ"פ א), [https://www.izkor.gov.il/חנוך%20סנדרוב/en_989129d380b8d53111471c7a39f08e56 חנוך סנדרוב] (מ"פ ב), ובועז עמיר (מ"פ ג). בשעות הראשונות של המלחמה, עדיין ת"פ חטיבה 14, הגדוד לחם לבדו בארמייה ה-3 המצרית הצולחת, כשהוא סופג ובולם את מכת הפתיחה המפתיעה. משיקולי פריסה ומיקום, בסביבות 16:30 בעיצומה של הלחימה הועבר הגדוד, בהוראה בקשר, לחטיבה 401 שמפקדה היה [[דן שומרון]]. בתמורה העבירה 401 את גדוד 79, לחטיבה 14. את רוב פגיעותיו, בחללים ובפצועים, ספג הגדוד באותן ארבע עד שש שעות לחימה קשות עד הגיע ראשוני טנקי התגבורות של חטיבה 401 בשעה 20:00. גדוד 52 השתתף בקרבות הבלימה ובמתקפת הנגד, וצלח את התעלה עד שהתמקם בקילומטר ה-101; בקרבות ספג הגדוד אבדות כבדות. הגדוד סיכל מאמץ צליחה של המצרים בדרום [[האגמים המרים|האגם המר]], השמיד כמעט כליל גדוד שריון מצרי, ונחלץ לעזרת גדוד שכן במסגרת התקפה חטיבתית לאורך ציר המיתלה תוך שהוא חוצה מערך אויב של כוחות שריון וחי"ר.

ב[[מלחמת לבנון הראשונה]] – לחם כגדוד [[M60 פטון|מגח M60]] בפיקוד [[אורי אגמון]], במסגרת חטיבה 401.

ב[[מלחמת לבנון השנייה]] – גדוד [[טנק מרכבה סימן 4|מרכבה סימן 4]], בפיקוד גיא קבילי שנפצע, והוחלף על ידי [[צחי שגב]] (המג"ד שקדם לו). הגדוד השתתף בלחימה בגזרה המרכזית של [[דרום לבנון]], במסגרת חטיבה 401.

ב[[מבצע צוק איתן]] – גדוד מרכבה סימן 4 בחטיבה 401. בימי המבצע לחם תחת פיקוד [[חטיבת גבעתי]]. על פועלו זכה הגדוד ב[[צל"ש אלוף]] [[פיקוד הדרום]].{{הערה|{{ערוץ7|ישי קרוב|גדוד הבוקעים יקבל את צל"ש האלוף|292269|2 בפברואר 2015}}}}

בשנת 2023 החל הגדוד להצטייד בטנקי מרכבה 4 ברק לצד מרכבה 4 - 400, בעוד מרכבה 4מ היו צריכים לעבור ליחידות המילואים. אבל עם תחילת מלחמת חרבות ברזל שהביאה גם לטבילת האש הראשונה של דגם "הברק", נוצר צורך מבצעי להמשך השימוש בדגם 4מ עד להסבת יחידות המילואים ובמקביל הצורך בעוד טנקים זמינים.{{מקור}}

====מפקדי גדוד 52====
{{להשלים||נושא=ישראל|נושא2=צבא וביטחון}}

{| class="sortable" border="1" cellpadding="4" cellspacing="0"
|- bgcolor="#F8D119"
!שם||תקופת כהונה||הערות
|-
| [[יעקב פרי (פרולוב)]] || 1947–1948|| לימים [[נשיא בית הדין הצבאי לערעורים]]
|-
| [[אביב ברזילי]] || 1948–1949||
|-
| [[יוסף גבע]] || 1949–1951 || לימים [[נספח צה"ל]] ב[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]]
|-
| [[אברהם טמיר]] || 1951–1952 ||לימים ראש [[אגף התכנון]]
|-
| [[אהרון דורון]] || 1952–1953 || לימים [[ראש אגף כוח אדם]]
|-
| [[שלמה להט]] (צ'יץ') || 1954–1955|| לימים מח"ט 7, מפקד [[אוגדה 252|עוצבת סיני (אוגדה 252)]] בדרגת [[אלוף]], ראש [[אגף כוח האדם|אכ"א]], ו[[ראש עיריית תל אביב-יפו|ראש עיריית תל אביב]].
|-
| [[יצחק בר-און]] || אוגוסט–אוקטובר 1956 ||
|-
|[[אורי רום]]
|1956–1957
|מפקד הגדוד (חרמ"ש) ב[[מלחמת סיני]]. לימים ראש [[הג"א]]
|-
| [[אלברט מנדלר]] || 1959–1960||מג"ד 52 הראשון, כגדוד טנקים. לימים [[חטיבה 8|מח"ט 8]] במלחמת ששת הימים, ומפקד [[אוגדה 252|עוצבת סיני (אוגדה 252)]] בדרגת [[אלוף]]. נהרג במלחמת יום הכיפורים בעת היותו מפקד האוגדה.
|-
|[[משה פלד (אלוף)|מוסה פלד]]
|1960–1962
|לימים אלוף, מפקד גייסות שריון
|-
| [[משה בר כוכבא]]
| 1962–1963
| לימים אלוף, מפקד פיקוד דרום
|-
| [[שאול גבעולי]] || 1963–1964|| לימים [[קצין חינוך ראשי]]
|-
| [[גדעון אלטשולר]] || 1964–1965 ||לימים מפקד [[חטיבה 274]]
|-
|[[ששון יצחקי]] || 1965–1967 || מפקד הגדוד ב[[מלחמת ששת הימים]]. לימים מפקד החטיבה
|-
| [[אמנון רשף]] || 1967–1969 || לימים מפקד [[גייסות השריון]]
|-
| [[רן שריג (קצין)|רן שריג]] || 1970–1972 || מפקד הגדוד במלחמת ההתשה, לימים מפקד [[עוצבת ראם]]
|-
| [[נחום זקן]] || 1972–1972|| מפקד [[חטיבה_500#גדוד_433_(גור)|גדוד 433]], מפקד [[חטיבה 656]], וסגן מפקד [[גייסות השריון]]
|-
| [[עמנואל סקל]] || 1972–1974|| מפקד הגדוד ב[[מלחמת יום הכיפורים]], לימים מפקד [[מפקדת חילות השדה]]
|-
| [[עוזי בן יצחק]] || 1974–1975 || לימים מפקד [[באלי"ש]] ומפקד [[אוגדת יהודה]]
|-
|מוטי פז || ||
|-
|דב ישראלי
|
|
|- דובי ישראלי
|[[אורי אגמון]] ||ינואר 1981 – יולי 1982
| מפקד הגדוד ב[[מלחמת לבנון הראשונה]]. לימים מפקד [[עוצבת סיני]]
|- עפר כרמל
|שמואל פז ||1984 ||
|-
|מוטי בר לב ||1985 |
|-
| חיים מלכא || 1986–1987 ||
|-
|מתי שולמן ||1988–1990 ||
|-
|[[זהר עמיר]] || 1990–1992 ||לימים מח"ט 264 (27)
|-
| [[סמי תורג'מן]] || 1992–1994 || לימים [[אלוף פיקוד הדרום]]
|-
| [[יוני צור]]|| 1994–1996 ||
|-
| [[בועז אברהם]] || מרץ 1996 – מרץ 1998 ||
|-
| [[יגאל סלוביק]] || 1999–2001 || לימים ראש [[חטיבת כוח האדם]] ב[[זרוע היבשה]]
|-
| איציק כהן || 2001–2003 ||
|-
| [[צביקה צורן]] || || לימים מפקד מחוז חיפה בפיקוד העורף
|-
| [[צחי שגב]] || ||
|-
| [[גיא קבילי]]|| –2006|| מפקד הגדוד [[מלחמת לבנון השנייה|במלחמת לבנון שנייה]] עד לפציעתו
|-
| [[צחי שגב]] ||2006– ||חזר לפקד על הגדוד במלחמת לבנון השנייה לאחר פציעת המג"ד
|-
| [[רונן דגמי]] || ||לימים מפקד מחוז דרום ב[[פיקוד העורף]]
|-
|[[ארז סעדון]]|| ||
|-
| [[רונן תמים]] || 2010–2012 || לימים מפקד [[חטיבת מרכבות הפלדה]]
|-
| [[אודי צור]] || 2012–2014 || לימים מפקד [[חטיבה 7]]
|-
| [[שגיב דהן]] || 2014–2016 || מפקד הגדוד ב[[מבצע צוק איתן]], לימים [[ראש מטה (צבא)|ראש מטה]] [[פיקוד הצפון]]
|-
|[[ניסים חזן]]|| 2016–2018 ||לימים מפקד [[עוצבת ראם]]
|-
| אפיק מזור || 2018–2020 ||
|-
| [[ניב דאובה]]|| אוקטובר 2020 – יולי 2022 || לימים מפקד [[חטיבת קרייתי]]
|-
| דניאל אלה|| יולי 2022 – יולי 2024 ||מפקד הגדוד ב[[מלחמת חרבות ברזל]] עד פציעתו ב[[קרב רפיח (2024)|קרב רפיח]]
|-
| יהודה שלו|| יולי 2024 - אוקטובר 2024|| נפצע קשה בקרב בג'באליה ב-20/10/2024, בתקרית בה נפל מח"ט 401 אל"ם [[אחסאן דקסה]].
|-
| דניאל אלה|| אוקטובר 2024  ||חזר לפקד על הגדוד לאחר פציעת מחליפו.
|-
| אור יול|| אוקטובר 2024 - מכהן   ||
|}

===גדוד 9 (עשת)===
[[חטיבת הנגב|הגדוד התשיעי]] של ה[[פלמ"ח]], לחם ב[[מלחמת העצמאות]] במסגרת [[חטיבת הנגב]]. הגדוד הוקם זמן קצר לפני כיבוש באר שבע, כגדוד פשיטה ממוכן, בפיקוד [[ישראל כרמי]]. הגדוד כלל שתי פלוגות ג'יפים של "יחידת הפשיטה", ואת [[חיות הנגב|יחידת "חיות הנגב"]] בהרכב של שתי מחלקות, שהועברה מ[[חטיבת הנגב|הגדוד השני]], וצוידה ב-10 זחל"מים. בהמשך, הוסבה יחידה זו לפלוגת חרמ"ש. בסיסו של הגדוד היה ליד [[קיבוץ רוחמה]] ב[[הנגב|נגב]].

הגדוד התשיעי היה הגדוד היחידי מחטיבת הנגב-פלמ"ח, שהמשיך להתקיים לאחר סיומה של מלחמת העצמאות. ב-1949 עם פירוק חטיבת הנגב, הועבר ל[[חטיבה 7]] כגדוד חי"ר. ב-1953 הוסב שוב ל[[חרמ"ש]]. ב-1955 נקלטו בגדוד טנקי [[AMX-13]]. ב[[מלחמת סיני]] לחם במסגרת [[חטיבה 7]], כגדוד טנקי [[AMX-13]]. פלוגה ב' AMX-13 סופחה במלחמה ל[[חטיבה 202|חטיבת הצנחנים 202]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.202.org.il/Pages/shirion/shirion.php|כותרת=פלוגת שריון - טנקים מסוג AMX13|אתר=www.202.org.il|תאריך_וידוא=2024-08-06}}</ref>

ב[[מלחמת ששת הימים]] לחם כגדוד חרמ"ש בפיקודו של [[מרדכי אביגד]], במסגרת חטיבה 7. מפקדי הפלוגות במלחמה היו [[יואב וספי]], [[עוזי לבצור]] ו[[יוסי פלד]]. ב-1968 הועבר הגדוד ל[[חטיבה 14]], כאשר זו העבירה את גדוד החרמ"ש 195 לחטיבה 401.

ב[[מלחמת ההתשה]] לחם כגדוד חרמ"ש בגזרת [[קו בר-לב]] במסגרת חטיבה 14. ב-1970 הוסב לגדוד [[מגח|טנקי מגח]] (במקביל לגדוד 195 שהוסב בחטיבה 401).

ב[[מלחמת יום הכיפורים]], הגדוד בפיקוד [[יום-טוב תמיר]] לחם בגזרת צפון סיני. הגדוד כלל 3 פלוגות מגח בפיקוד [https://news.walla.co.il/item/3573951 המ"פים] [https://www.izkor.gov.il/יהונתן%20צוובנר/en_231982bda4683d471a4ed9d5fbfb7060 יונתי (יהונתן) צוובנר], [https://www.izkor.gov.il/אורי%20הקמן/en_5eb99a032fa50c260caabd3f356a8a54 אורי הקמן] ו[https://www.izkor.gov.il/נועם%20דביר/en_273888bada7a390d835aa4753b28b295 נועם דביר]. סך הכול 33 טנקים. על אף שהיה שייך אורגנית ל[[חטיבה 14 במלחמת יום הכיפורים|חטיבה 14]], במלחמה היה כפוף מבחינה מבצעית ל[[חטיבה המרחבית 275]] שישבה ב[[פלוסיום#בלוזה|בלוזה]] בפיקודו של אל"ם [[פנחס נוי]] (אלוש) ולחם במסגרת זו. עם פרוץ האש התקדם הגדוד למשימותיו הקבועות מראש לפי [[פקודת שובך יונים|תוכנית "שובך יונים"]]: פלוגה אחת פוצלה לצמדי טנקים שנשלחו למעוזים באזור הביצות הצפוני ביותר (ממעוז "כתובה" ועד "[[מעוז בודפשט|בודפשט]]"), פלוגה נוספת נשלחה לאזור מעוז "מפרקת", והפלוגה השלישית לאזור [[קנטרה]] ומעוז "מילנו". חיילי החי"ר המצרי שצלחו את התעלה החלו לירות על הטנקים בטילי נ"ט ולתקוף את המעוזים. טנקים רבים נפגעו בשעות הראשונות ללחימה ואחרים עלו על מוקשים ושקעו בביצות. עד שעות הערב נותרו מהגדוד טנקים בודדים שהמשיכו ללחום, כדוגמת "[https://www.hativa14.com/2014/11/2533טנק&#x20;הקצינים טנק הקצינים]",<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.hativa14.com/2014/11/2533|כותרת=האב השכול שיצא לחפש את בנו בחולות סיני|אתר=חטיבה 14|תאריך=2014-11-01|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2024-08-12}}</ref> ומחלקת טנקים בפיקוד [[שלמה ערמן]] (סמל המחלקה שלקח פיקוד בנפול מפקדו). אך הגדוד ירד מהסד"כ הצה"לי. במהלך הקרבות נהרגו 67 מלוחמיו,{{הערה|{{מעריב אונליין|יוסי מלמן|"הדירו אותנו מההיסטוריה": לוחמי הגדוד הנעלם ממלחמת יום כיפור נחשפים|news/military/Article-601161|1 באוקטובר 2017}}}} מרביתם תוך שעות ספורות. בין ההרוגים גם שלושת מפקדי הפלוגות. רבים נוספים נפצעו או נפלו בשבי. הלוחמים שנותרו התפזרו בין יחידות שונות בגזרה. בשעה 20:00 הגיעה לאזור [[חטיבה 460]] ומפקד גדוד 9, יום-טוב תמיר, הצטרף לחטיבה ולחם איתה עד סוף המלחמה. חיילים רבים מהגדוד עוטרו לאחר המלחמה בעיטורים, ביניהם [[שלמה ערמן]] ו[[יובל נריה]] שעוטרו ב[[עיטור הגבורה]]. לאחר המלחמה, בלחץ המג"ד יום-טוב תמיר, הגדוד הוקם מחדש, בפיקודו, תחת [[חטיבה 14]].

בדצמבר 1980 הועבר הגדוד ל[[חטיבה 211]] שב[[פיקוד המרכז]].{{הערה|[[משה גבעתי (היסטוריון)|משה גבעתי]], '''בדרך המדבר והאש – תולדות גדוד 9''', הוצאת מערכת הביטחון ומערכות, תשנ"ד-1994, עמ' 434}} ב[[מלחמת לבנון הראשונה]], לחם כגדוד טנקי מגח במסגרת [[חטיבה 211]]. ב-1983–1984 הגדוד הוסב לטנקי [[מרכבה סימן 2 ב'|מרכבה סימן 2ב]].

ב-1991, עם פירוק חטיבה 211, עבר הגדוד לחטיבה 401, ועקב כך הוסב לטנקי מגח. ב-2005 עבר, עם כלל החטיבה, הסבה לטנקי [[טנק מרכבה סימן 4|מרכבה סימן 4]]. ככזה, השתתף בלחימה ב[[מלחמת לבנון השנייה]]. בהמשך, פעל ולחם במסגרת חטיבה 401 בכל המבצעים והמלחמות, כולל ב[[מבצע צוק איתן]] וב[[מלחמת חרבות ברזל]].

====מפקדי גדוד 9====
{{להשלים|נושא=ישראל|נושא2=צבא וביטחון}}

{| border="1" cellpadding="4" cellspacing="0"
|- bgcolor="#F8D119"
!שם||תקופת כהונה||הערות
|-
| [[ישראל כרמי]] || מאי 1948 – נובמבר 1948 || מפקד הגדוד הראשון לימים [[קצין משטרה צבאית ראשי]]
|-
| [[חיים בר-לב]] || נובמבר 1948 – אוגוסט 1949 || מפקד הגדוד ב[[מבצע חורב]]. לימים ה[[רמטכ"ל]] ה-8
|-
|[[יהונתן דותן]] || אוגוסט 1949 – פברואר 1950||
|-
| זאב אשכולות || פברואר 1950 – מרץ 1950 ||
|-
| סוורין הורוביץ || מרץ 1950 – אפריל 1951 ||
|-
| [[אריה שחר (שוורצמן)]] || אפריל 1951 – ינואר 1953 || לימים ראש [[מטה (צבא)|מטה]] [[פיקוד הדרום]]
|-
| [[שמואל גבעון]]|| נובמבר 1953 – אפריל 1954 ||
|-
| [[יצחק ארד]] || אפריל 1954 – יוני 1955 ||
|-
| [[אורי רום]] || יוני 1955 – אוקטובר 1956|| לימים ראש [[הג"א]]
|-
| [https://www.izkor.gov.il/ישראל%20הדר/en_24ac23184dbdd358cc176abb133392e5 ישראל הדר] || אוקטובר 1956 – דצמבר 1956|| מפקד הגדוד במלחמת סיני, נפטר מסרטן שלושה חודשים לאחר מינויו
|-
| [[ישראל גרנית]] || דצמבר 1956 – ספטמבר 1958 || לימים מפקד [[עוצבת מרכבות הברזל]]
|-
| משה נחשון (ליפסון) || ספטמבר 1958 – ספטמבר 1959 ||
|-
| [[בצלאל אמיר]] || ספטמבר 1959 – נובמבר 1960 || לימים [[קצין חינוך ראשי]]
|-
| [[ולטר הנגבי]]|| נובמבר 1960 – אפריל 1962 ||
|-
| [[מרדכי צפורי]] ||אפריל 1962 – פברואר 1963 || לימים [[קצין שריון ראשי]]
|-
| [[אלי דורון]]|| פברואר 1963 – יולי 1964||
|-
| אלדד אבידר || יולי 1964 – אוקטובר 1966||
|-
| [[מרדכי אביגד|מרדכי (מקסי) אביגד]] || אוקטובר 1966 – יולי 1967 || לימים [[נספח צה"ל]] ב[[מערב גרמניה]], מפקד הגדוד במלחמת ששת הימים
|-
| יגאל בן דוד || יולי 1967 – ינואר 1968
|-
| [[יעקב הדר]] || פברואר 1968 – אוקטובר 1968|| לימים מפקד [[עוצבת בני חיל]]
|-
| [[שלמה ארבלי]] ||אוקטובר 1968 – דצמבר 1969 || מפקד הגדוד במלחמת ההתשה
|-
| [[אוריאל רוזן]] || דצמבר 1969 – מרץ 1971 ||
|-
| [[גיורא חייקה]] || מרץ 1971 – 1973|| לימים מפקד [[המרכז הלאומי לאימונים ביבשה]]
|-
| [[יום-טוב תמיר]] || 1973 – מרץ 1974 || מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים, לימים [[נספח צה"ל]] ב[[אנגליה]]
|-
| [[דני בנדל]] || מרץ 1974 – אוגוסט 1974 ||
|-
| אהוד סוקול || אוגוסט 1974 – ספטמבר 1976 ||
|-
| צוק בוסתן || ספטמבר 1976 – פברואר 1978 ||
|-
| רמי כהן || פברואר 1978 – יולי 1978 ||
|-
| [[שמי עטר]]|| יולי 1980 – יולי 1981 ||
|-
| [[יצחק לב-ארי]] || יולי 1978 – נובמבר 1979||
|-
| [[יגאל אייל]] || נובמבר 1979 – יולי 1980||
|-
| שלמה אריאל || יולי 1981 – ספטמבר 1982 || מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה
|-
| [[יפתח רון-טל]] || ספטמבר 1982 – מרץ 1984 || לימים [[מפקד זרוע היבשה]]
|-
| אודי אמיר || מרץ 1984 – ||
|-
| צחי כהן || ||
|-
| אילן פרץ || – יולי 1995 ||
|-
| [[אגאי יחזקאל]] || יולי 1995 – 1998 || לימים רח"ט תכנון ב[[אגף התכנון]]
|-
| [[עינב שלו]] || || לימים מח"ט 401 ו[[קצין אג"ם]] [[פיקוד המרכז]]
|-
| [[תומר יפרח]]|| 2003–2005|| לימים מפקד [[חטיבה 188]]
|-
| [[אפי דפרין]]|| 2005–2007|| מפקד הגדוד ב[[מלחמת לבנון השנייה]], לימים מפקד [[חטיבה 27]]
|-
| [[ליאור הוכמן]]|| 2006|| מפקד הגדוד למשך מספר חודשים לאור פציעתו של אפי דפרין במלחמת לבנון השנייה. לימים מפקד [[חטיבה 460]]
|-
| יאיר ברנס || 2007–2008 || הודח ב-2008 בעקבות הפיגוע במסוף נחל עוז{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג|הודח מג"ד שיריון בעקבות הפיגוע במסוף נחל עוז|3534347|22 באפריל 2008}}}}
|-
| [[אוהד נג'מה]] || 2008–2010 || לימים מפקד החטיבה וקצין שריון ראשי
|-
| [[איתי ברין]] || 2010–2013 || לימים מפקד [[עוצבת ראם]] ו[[נספח צה"ל]] בפולין
|-
| יוראי בן חור || 2013 || פרש מתפקידו
|-
| [[אופיר זילברשטיין]] || 2013–2015 || מפקד הגדוד ב[[מבצע צוק איתן]], לימים מפקד [[חטיבת הראל]]
|-
|[[גידי כפיר-אל]] || 2015–2017 || לשעבר מפקד [[גדוד הדס]] ב[[בה"ד 1]], לימים קצין אג"ם של [[עוצבת געש]]
|-
| [[אלעד אפרתי]] || 2017–2019 || לימים מפקד [[גדוד 196]] ב[[חטיבה 460]]
|-
| [[נתנאל לסרי]]|| 2019–2021 || לימים קצין אג"ם של [[עוצבת הפלדה]] ומפקד [[עוצבת הגולן]]
|-
| אליעזר אברמוביץ' || 2021–2023 ||לימים סמח"ט 401
|-
|נתנאל ביטון
|אוגוסט 2023 –
|מפקד הגדוד ב[[מלחמת חרבות ברזל]]
|}

===פלס"ר 401===
[[קובץ:IDF Palsar 401 old.jpg|ממוזער|250x250px|סיכת לוחם פלס"ר 401 (לשעבר פלס"ר 500)]]
[[קובץ:פלס"ר 401.jpeg|ממוזער|250x250px|לוחמי [[:קובץ:פלס"ר 401.jpeg#filelinks|פלס"ר 401]] מדמים מלחמה]]
ככל [[פלס"ר שריון|פלס"רי השריון]] תפקידה של פלוגת הסיור (פלס"ר) היה איסוף מודיעין קרבי בתוך שטח האויב, בזמן אמת ובצורה נסתרת, עבור חטיבת השריון והובלתה אל הלחימה. יחידה זו ביצעה גם משימות חי"ר, וסיור (רגלי ורכוב). היחידה זכתה ב-5 צל"שים, רובם במהלך [[מלחמת לבנון השנייה]]. בספטמבר 2021 נסגרה היחידה ולוחמיה הוסבו ליחידות מובחרות אחרות.{{הערה|{{אתר צה"ל|עינב גרינברג כהן|מ-1992 עד 2021 - הצטרפנו לרגעים האחרונים של פלס"ר 401|37458|15 בספטמבר 2021}}}}
=== היסטוריה ===
==== מלחמת ההתשה ====
היחידה הוקמה לראשונה בשנת 1968, בזמן [[מלחמת ההתשה]]. תפקידה העיקרי היה ביצוע פעילות מבצעית לאורך [[תעלת סואץ]], כולל תצפיות ארוכות טווח, מארבים וסיורים. מסלול ההכשרה כלל אימוני חי"ר, רכב: ג'יפ סיור ונגמ"ש, סיירות, טופוגרפיה וניווט, ומודיעין שדה. אחד ממפקדיה הבולטים באותה תקופה היה רס"ן בני קצין. בסוף שנת 1972 פורקה היחידה לראשונה.
==== מלחמת יום הכיפורים ====
[[קובץ:פלס"ר 401 בתרגיל.jpg|ממוזער|250x250px|פלס"ר 401 בתרגיל]]
ל[[מלחמת יום הכיפורים]] יצאה החטיבה ללא פלס"ר. אלא שבמסגרת איגוד כוחות, הועברה פלוגת הסיור של [[חטיבה 14]] לפיקוד חטיבה 401. ערב המלחמה, דיווחו תצפיות הפלס"ר על סימני מלחמה בצד המצרי: [[פינוי מוקשים]], חבישת קסדות וסיורי מפקדים. היחידה השתתפה בקרבות הבלימה הקשים, כולל התקפת הנגד עם גדוד 52 בשישה באוקטובר. במקביל פרסה היחידה רשת תצפיות בגזרה הדרומית של תעלת סואץ, ודיווחה על כוחות אויב. ב-14 באוקטובר, במהלך [[קרב ואדי מבעוק]], תצפית הפלס"ר שמוקמה על ידי קמ"ן החטיבה סרן [[עמיחי בוכוול]], מול הוואדי, ותוגברה באנשי מודיעין פיקוד הדרום, דיווחה על התקפה מצרית אוגדתית. התקפה זו נעה במסתור הוואדי, וניסתה לאגף את אוגדה 252 מדרום. כחות טנקים של החטיבה הוזעקו למקום, פתחו באש, השמידו כלי רק"מ מצריים רבים, ועצרו את ההתקפה. בהמשך השתתפה היחידה בצליחת התעלה, והגיעה עם חטיבה 401 עד לאזור [[הקילומטר ה-101 בכביש קהיר–סואץ]], שם שהתה קרוב לחצי שנה. בקרבות מלחמת יום הכיפורים איבד הפלס"ר שבעה מלוחמיו, בהם מפקד הפלוגה רב-סרן נחום שמר. לאחר הסדר הביניים והנסיגה מהגדה המערבית של התעלה, פרס הפלס"ר רשת תצפות ארוכות טווח באזור [[טסה (מחנה)|מחנה טסה]], כשהוא מתוגבר בפלס"רי מילואים. בסוף שנת 1974 פורק גם פלס"ר זה.

==== הלחימה בלבנון ====
היחידה הוקמה שוב על ידי יוצאי מחלקות סיור מגדודי החי"ר תחת השם פלס"ר 401 (מילואים) בשנת 1992, וזאת כדי לתת מענה לצורך הצה"לי ביצירת נתיב התקדמות של כלים כבדים ומגושמים (דוגמת טנקים) אל תוך שטחי אויב ולצורך תצפיות וטיווח ארטילרי של מטרות בשטחים עוינים.
==== האינתיפאדה השנייה ====
באפריל 2002 השתתפה היחידה בכיבוש המוקטעה ברמאללה כחלק ממבצע [[חומת מגן]] במסגרת שיתוף פעולה עם [[חטיבת גולני]].
כמה מפעולות היחידה היחידות שזכו לפרסום היו תפיסתם של רוצחי השר [[רחבעם זאבי]] ב[[יריחו]], תפיסתו של מרואן ברגותי (ראש התנזים) ולקיחת חלק ב[[מבצע הבאת ביכורים]].
במרץ 2003 הרגו חיילי היחידה 5 מחבלים בכפר [[טמון]] שהיו בדרכם לביצוע פיגוע באחד מישובי בקעת הירדן. על פעולה זו קיבלה היחידה אות הוקרה מהרמטכ"ל [[משה (בוגי) יעלון]].
[[קובץ:פלס"ר 401 בצוק איתן.JPG|ממוזער|250x250px|פלס"ר 401 בדרך לרצועת עזה בצוק איתן 2014]]
'''מעבר פלס"ר 500 (סדיר) לחטיבה 401'''

בדצמבר 2003 פורקה [[חטיבה 500|חטיבת השריון 500]] אשר לה היתה יחידת פלס"ר סדירה. היחידה הועברה לחטיבה 401. סמל וסיכת היחידה נשארו סמלי פלס"ר 500. בסיס היחידה נשאר עד 2008 במחנה בקעות בבקעת הירדן, בו שכנה בעבר חטיבה 500. 

==== מלחמת לבנון השנייה ====
במלחמת לבנון השנייה ביצעה היחידה, בפיקוד מפקדה היוצא, רס"ן שלומי צן, ומפקדה הנכנס, רס"ן יוסי פנסו, יוצא [[חטיבת גולני]], מספר רב של פעילויות בעומק שטח האויב, ובכלל זה מארבי תצפית ארוכי טווח שכללו שהייה בשטח מעל למאה שעות, וכן פשיטות על כפרים בשליטת ה[[חזבאללה]]. במהלך [[הקרב בסלוקי]] חילצו לוחמי הפלס"ר את הפצועים של גדוד 9 מתוך הטנקים וסייעו לחילוץ הנפגעים של [[חטיבת הנח"ל]]. לאחר המלחמה קיבלו חמישה מלוחמי היחידה צל"שים על פועלם במהלכה, ובהם סמ"ר [[איתי שטיינברגר]], שנפל בקרב ב[[ע'נדוריה]] בגזרה המזרחית, בעודו רץ לחלץ פצועים תחת אש, ו[[יותם שש]], מפקד צוות בסיירת, אשר קיבל את צל"ש הרמטכ"ל.
==== מבצע עופרת יצוקה ====
במבצע עופרת יצוקה ביצעה הפלס"ר, בפיקוד רס"ן ארז טל, תצפיות מקדימות לזיהוי מטרות בעבור כוחות חטיבה 401, וניתבה את כוחות החטיבה ליעדיה. כמו כן ביצעה הפלס"ר פשיטות על מעבדות נפץ ברצועת עזה.
[[קובץ:פלס"ר 401 בתרגיל 2014.jpg|ממוזער|250x250px|פלס"ר 401 מתאמנים בדרום 2013]]
==== מבצע צוק איתן ====
במבצע צוק איתן פעלה היחידה יחד עם [[חטיבת הנח"ל]] בעומק מרחב [[בית חאנון]] ו[[בית לאהיא]], פשטה על בתי מחבלים וסרקה מנהרות בגזרתה.

==== מלחמת חרבות ברזל ====
{{ערך מורחב|חטיבה 401 במלחמת חרבות ברזל}}
ב[[מלחמת חרבות ברזל]] נלחמו צוותי הקרב של החטיבה באזור [[א-שאטי]] – [[מחנה פליטים]] שהוא שכונה בצפון-מערב העיר [[עזה]], וסייעו לצה"ל להשיג שליטה באזור זה.

==== מפקדי הפלס"ר ====
{| border="1" cellpadding="4" cellspacing="0"
|- bgcolor="#F8D119"
!
שם
!
תקופת כהונה
!
הערות
|-
| יואל רונן
| 1992–1994
| מקים היחידה
|-
| זיו אייל
| 1994–1996
| {{רווח}}
|-
| דרור חוג'יבקוב
| 1996–1997
| {{רווח}}
|-
| חיים בן לולו
| 1997–1999
|
|-
| [[ירון פינקלמן]]
| 1999–2001
| מפקדה בפרוץ [[האינתיפאדה השנייה]], לימים מפקד [[עוצבת האש]]
|-
| נועם לנזיני
| 2001–2003
| מפקדה במבצע [[חומת מגן]] וכיבוש המוקטעה, ובמעצר [[מרוואן ברגותי]]
|-
| [[גלעד עמית]]
| 2003–2005
| לימים קצין אג"ם של [[פיקוד המרכז]]
|-
| שלומי צן
| 2005–2006
| {{רווח}}
|-
| יוסי פנסו
| 2006–2008
| מפקדה בעת [[מלחמת לבנון השנייה]]
|-
| ארז טל
| 2008–2009
| מפקדה ב[[מבצע עופרת יצוקה]]
|-
| יוסי בן יקר
| 2009–2010
|
|-
| לירון ארוך
| 2010–2012
| {{רווח}}
|-
| נדב עטר
| 2012–2013
| {{רווח}}
|-
| אורן צבר
| 2013–2014
| מפקדה ב[[מבצע שובו אחים]], לימים מפקד [[סיירת חרוב החדשה|סיירת חרוב]]
|-
| אלכסיי רודיאנוב
| יולי 2014 – מרץ 2015
|[[מצטיין שר הביטחון]], מפקדה ב[[מבצע צוק איתן]]
|-
|יואב אמיר{{הערה|{{דובר צה"ל|יפתח כרמלי|לראשונה: פלס"ר 401 קיימה הכשרה ייעודית ללחימה ברצועת עזה|1133-22182|7 במאי 2015}} {{קישור שבור|1 ביולי 2017}}}}
|מרץ 2015 – אוגוסט 2016
|
|-
|שי סויסה
|אוגוסט 2016 – ספטמבר 2017
|
|-
|אלי מלאכי
|ספטמבר 2017 – אוגוסט 2018
|
|-
|איתן סמואל
|אוגוסט 2018 – יולי 2019
|
|-
|עומר בנימין
|יולי 2019 – יוני 2020
|
|-
|יואל שישפורטיש
|יוני 2020 – יוני 2021
|
|-
|גל יניב
|2021
|מפקד היחידה האחרון
|}

=== פלמ"ס (פלוגה מסייעת)===
[[הפלוגה המסייעת בחיל השריון]] ([[מסייעת שריון]]) היא [[פלוגה]] שתפקידה לסייע ל[[טנק]]ים ולכוחות הלוחמים של חיל השריון בשדה הקרב באמצעות כוחות [[סיירת (יחידה צבאית)|סיור]], כוחות [[תצפית (צבא)|תצפית]] ואש [[מרגמה|מרגמות]]. בכל גדוד שריון ישנה פלוגה מסייעת.

בחטיבה 401 קיימות 3 מסייעות, אחת בכל גדוד.
* מסייעת נץ – גדוד 9
* מסייעת אלפא – גדוד 52
* מסייעת זאב – גדוד 46
המסייעת של השריון נסגרה והוחלפה בפלוגות החת"ק (פלוגות חשיפה תקיפה). פלוגות אלה הן בעלות ייעוד זהה לפלוגה המסייעת של חיל השריון, אך הן עוברות את הכשרתן בבסיסי ההכשרות של חיל הרגלים, ונשלחות לגדודי השריון "בהשאלה", כחלק משינוי כולל של הרמטכ"ל אביב כוכבי במחזור מרץ 2021.

=== גדוד 601 ===
{{הפניה לערך מורחב|גדוד 601}}
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - 401st Brigade Training at Golan Heights, Feb 2010.jpg|ממוזער|250px|דחפורים של גדוד 601 באימון חטיבתי]]

[[קובץ:Gdud601logo.png|75px|ימין]]
[[קובץ:Swords of Iron-gdud 601 asaf (4).jpg|ממוזער|לוחמי גדוד 601 במהלך קרב ב[[עזה]], [[מלחמת חרבות ברזל]]]]
'''גדוד אסף (601)''' הוא [[גדוד]] סדיר של [[חיל ההנדסה הקרבית]] המוכפף מבצעית לחטיבת השריון "עקבות הברזל" (401). הגדוד כולל פלוגות [[פלס (צבא)|פלס]]ים שנלחמים רגלית לצד כוחות היבשה ומתמחים בנושא ה[[חבלה (פעילות מלחמתית)|חבלה]] וה[[מטען חבלה|מטענים]], לצד זאת מפעילים [[נגמ"ש]]י [[חיל הנדסה|הנדסה]] כבדים מדגם [[נמ"ר הנדסי]], ו[[פלוגת צמ"ה]] המפעילה [[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפורי די-9 משוריינים]], [[מחפרים בשירות צה"ל|מחפרים ממוגנים]], כלי [[צמ"ה]] ממוגנים אחרים ואמצעי [[גשר|גישור]] שונים. תפקיד הגדוד במלחמה הוא לסייע לכוחות ה[[חיל שריון|שריון]] וה[[חיל רגלים|חי"ר]] בלחימה בשטח בנוי ופתוח, ולפלס את הדרך לטנקי החטיבה דרך [[מוקש|שדות מוקשים]], [[תעלת נ"ט|תעלות נ"ט]], [[סוללה (הנדסה אזרחית)|סוללות עפר]], זירות [[מטען חבלה|מטענים]] ועוד. כמו כן, הגדוד בונה עמדות ירי ועמדות [[מגנן (ביצור מודרני)|מגנן]] לטנקים, וכן מחלץ טנקים וכלי רכב פגועים או תקועים בסיוע [[חיל החימוש]].
{{-}}

== ארגון בוגרי 401 ==

אחדים מבוגרי חטיבה 401 הקימו בשנת 2012 ארגון בשם "ארגון בוגרי 401". מטרת ארגון הבוגרים היא קידום שיתופי פעולה עסקיים והתנדבותיים בין בוגרי החטיבה. הארגון מעניק מלגות והנחות לקורסי [[פסיכומטרי]] והשלמת בגרויות למשוחררי החטיבה הנזקקים לעזרה כלכלית. הארגון מחבר בין בוגרי החטיבה למטרות [[חיפוש עבודה]], [[חניכה]] וליווי של בוגרי חטיבה צעירים על ידי בוגרי חטיבה ותיקים במסגרת פרויקט "אמץ בוגר" ותמיכה ביוזמות עסקיות של בוגרי חטיבה 401.{{הערה|[http://www.401alumni.org אתר ארגון בוגרי 401]{{קישור שבור|26.10.2021}}}}

==מפקדי החטיבה==
{| border="1" cellpadding="4" cellspacing="0"
|- bgcolor="#F8D119"
|'''שם'''||'''תקופת כהונה'''||'''הערות'''
|-
| [[אורי בר-און]] || 1967 – אוקטובר 1968 || מפקד החטיבה ב[[מלחמת ששת הימים]],{{הערה|1=אני נשבע לך, [[אביגדור קהלני]] מראיין מפקדים שלחמו במלחמת ששת הימים במלאת 40 שנה למלחמה, [[גלי צה"ל]] [http://glz.co.il/NewsIndexSub.aspx?NewsCatId=57]. {{קישור שבור|11.8.2012}}}} לימים ראש מטה [[פיקוד צפון]]
|-
| [[ששון יצחקי]] || אוקטובר 1968 – יולי 1970 ||
|-
| [[דב תמרי]] || יולי 1970 – 1972 || לימים מפקד [[עוצבת עמוד האש]]
|-
| [[אברהם רותם]] || 1972–1973 || לימים ראש [[מחלקת ההדרכה]]
|-
| [[דן שומרון]] || 1973–1974 || מפקד החטיבה במהלך [[מלחמת יום הכיפורים]]. לימים ה[[רמטכ"ל]] ה-13
|-
| [[אהוד ברק]] || 1974–1975 || לימים ה[[רמטכ"ל]] ה-14, שר הביטחון וראש הממשלה
|-
| [[עמנואל סקל]] || 1975–1977 || לימים מפקד [[מפקדת חילות השדה]]
|-
| [[מנחם עינן]] ||1978-1977 || לימים [[ראש אג"א]]
|-
| [[חגי רגב]] || 1978–1979 || לימים [[מזכיר צבאי לשר הביטחון]]
|-
| [[יצחק רבין (קצין)|יצחק רבין]] || 1979–1981 || לימים [[קשנ"ר]]
|-
| [[זאב ליבנה]] || 1981–1982 || לימים [[מפקד פיקוד העורף]] ו[[נספח צה"ל]] ב[[ארצות הברית]]
|-
| [[עוזי לבצור]] || 1982–1983 || מפקד החטיבה ב[[מלחמת לבנון הראשונה]]. לימים [[נציב קבילות החיילים]]
|-
| [[יצחק אשל]] || 1983–1985 ||לימים מפקד [[עוצבת עמוד האש]]
|-
| [[מוטי פז]] || 1985–1986 || לימים מפקד [[עוצבת אדום]]
|-
| [[עוזי דיין]] ||1986–1987 || לימים [[סגן הרמטכ"ל]]
|-
| [[שלמה ינאי]] || 1987–1990 || לימים [[אלוף פיקוד דרום]], ו[[ראש אגף התכנון]]
|-
| [[איל בן ראובן]] ||1989–1991 || לימים מפקד [[המכללות הצבאיות]] ו[[חבר הכנסת]]
|-
| [[אביגדור קליין]] || 1991–1993 || לימים [[קצין שריון ראשי]]
|-
| [[אודי שני]] || 1993–1994 || לימים [[ראש אגף התקשוב]]
|-
| [[אבי מזרחי]] || 1994–1996 || לימים [[מפקד פיקוד המרכז]]
|-
| [[עוזי זגורי]]|| 1996–1998 ||
|-
| [[אלי רייטר]] || 1998–2000 || לימים מפקד [[עוצבת געש]]
|-
| [[גיא צור]] || 2000–2002 || לימים [[מפקד זרוע היבשה]]
|-
| [[יעקב ברק]] || 2002–2004 ||לימים מפקד זרוע היבשה ו[[ראש אט"ל]]
|-
| [[מוטי כידור]] || 2004–2006 || מפקד החטיבה במהלך [[מלחמת לבנון השנייה]]
|-
| [[יצחק תורג'מן]] || 2006 – מרץ 2008 || לימים [[ראש אט"ל]]
|-
| [[יגאל סלוביק]] || מרץ 2008 – מרץ 2010 || לימים ראש [[חטיבת כוח האדם]] ב[[זרוע היבשה]]
|-
| [[עינב שלו]] || מרץ 2010 – יולי 2012 || לימים ראש [[חטיבת היבשה]] בזרוע היבשה
|-
| [[סער צור]] || יולי 2012 – אוגוסט 2014 || מפקד החטיבה ב[[מבצע צוק איתן]], לימים מפקד [[מערך התמרון]] ו[[הגיס הצפוני]]
|-
| [[יאיר וולנסקי]] || אוגוסט 2014 – יולי 2016 || לימים סגן [[מבקר מערכת הביטחון]]
|-
| [[אוהד נג'מה]] || יולי 2016 – אוגוסט 2018 || לימים [[קצין שריון ראשי]]
|-
| [[דודו סונגו]] || אוגוסט 2018 – יולי 2020 ||
|-
| [[אוהד מאור]] || יולי 2020 – מאי 2022 || לימים קצין שריון ראשי
|-
| [[בני אהרון]] || מאי 2022 – 25 ביוני 2024{{הערה|שם=אהרוןאחסאן|{{אתר צה"ל|מערכת את"צ|אל"ם אחסאן דקסה נכנס לתפקידו כמח"ט 401|211360|26 ביוני 2024}}}} || מפקדה הראשון של החטיבה ב[[מלחמת חרבות ברזל]]
|-
| [[אחסאן דקסה]] || 25 ביוני 2024{{הערה|שם=אהרוןאחסאן}} – 20 באוקטובר 2024 || מפקדה השני של החטיבה במלחמת חרבות ברזל.{{ש}}נהרג בקרב ב[[ג'באליה]].
|-
|[[מאיר בידרמן]]
|20 באוקטובר 2024 - מכהן
|מ"מ לאחר נפילתו של אחסאן דקסה
|}

== טנקים ששירתו בחטיבה לאורך השנים ==
<gallery>
קובץ:M48-Patton-latrun-2-1.jpg|[[מגח|מגח 3]] (Patton - M48)
קובץ:105 mm Gun Full Tracked Combat Tank M60A3 - General Patton Museum, Chiriaco Summit, CA. (21428937128).jpg|[[מגח|מגח M-60]] (Patton M-60 מקורי)
קובץ:M60A1-Patton-Blazer-latrun-2.jpg|[[מגח|מגח 6]] (Patton M60 משודרג)
קובץ:MerkavaMk4 ZE001m.jpg|[[טנק מרכבה סימן 4|מרכבה סימן 4]]
קובץ:Merkava-Mk4m-whiteback01.jpg|[[מרכבה סימן 4מ]]
קובץ:Merkava-Mk-4-Barak-0001.jpg|[[מרכבה סימן 4 ברק]]
</gallery>

==לקריאה נוספת==
* [[משה גבעתי (היסטוריון)|משה גבעתי]], '''בדרך המדבר והאש - תולדות גדוד 9''', תל אביב: [[הוצאת 'מערכות']] ו[[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], תש"נד - 1994.
* [[אלישיב שמשי]], '''נוע כבר, לכל הרוחות!''', [[מודן הוצאה לאור|הוצאת מודן]], 2011, פרק חמישי: מהירות בהבנת שדה הקרב, חטיבת שריון 401 בקרבות הגנה בסיני 6–7 באוקטובר 1973, עמודים 85–102.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:401st Brigade (IDF)|שם ויקישיתוף=חטיבה 401}}
* {{סמל|אתר רשמי}} [https://401.org.il/ עמותת חטיבה 401 עקבות הברזל]
* [https://yadlashiryon.com/news/5-בפברואר-2013-מחט-401-בזכות-האמצעים-ויכולות/ מח"ט 401: "בזכות האמצעים ויכולות הטנק יכולים להגיע יותר עמוק ומהר"]
* {{הארץ|אנשיל פפר|פלוגת הסיור: סיירת נוסטלגיה|1.1263163|28 במאי 2009}}
* [https://web.archive.org/web/20091125125053/http://www.yehida.co.il/index.php?option=com_content&view=article&id=54&Itemid=29 פלס"רי השריון] באתר יחידה – אתר יחידות צה"ל
* {{נענע10|רובי המרשלג|תיעוד: צה"ל מנסה את מערכת "מעיל רוח"|764480|7 בדצמבר 2010||news}}
* {{mako|רוני דניאל|כך צה"ל מתכונן למלחמה הבאה|f0c9f3b5495fc21004|news-channel2/Friday-Newscast|17 בדצמבר 2010}}
* {{ynet|יואב זיתון|צה"ל חוגג היסטוריה: "מעיל רוח" עונה לנסראללה|4036319|1 במרץ 2011|סופית=}}
* {{ישראל היום|לילך שובל|"401 היא החטיבה הממוגנת בעולם"|19710|}}
* {{וידאו}} [http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=BuNcyNpTuvc המנון חטיבה 401] באתר [[יוטיוב]]
* אתר האינטרנט של בוגרי החטיבה – [https://web.archive.org/web/20171013000811/http://www.401alumni.org/ ארגון בוגרי 401].
* {{ynet|[[רון בן ישי]]|היי-טנק: עם השריון המתחדש שיילחם בחיזבאללה|4350863|1 במרץ 2013|סופית=}}.
* {{וידאו}} [https://web.archive.org/web/20160303181731/http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=64566&itemId=5035&itemType=0 1 באוגוסט 2013: "בלי טנקים החי"ר לא רוצה לזוז"], אתר [[יד לשריון]] ו[[ישראל היום]]
* {{מעריב השבוע|[[בן כספית]]|הכוכבים של "צוק איתן": כך פיצחו הטנקים את תשתית הטרור של חמאס|22 באוגוסט 2014|זיהוי=pn6Vq{{=}}E&0r9VQ{{=}}GEDGI}}
* [http://www.gd46401.org.il אתר האינטרנט של גדוד 46 במלחמת יום כיפור]
* {{יוטיוב דובר צה"ל||רץ כצבי וגיבור כארי|44dnRZYqaTI|9 באפריל 2015}}
* יהודה בריל, [http://yadlashiryon.com/wp-content/uploads/2017/05/ספר-אינטרנטי-מלחמת-ההתשה-יהודה-בריל.pdf גדוד 79 מחטיבה 401 במלחמת ההתשה], 2017, באתר [[יד לשריון]]
* {{ביטאון יד לשריון|[[עוזי לבצור]]|הצליחה - קרבות בגדה המערבית אל אזור הצליחה|44|120|(תיאור קרבות חטיבה 401 במחצית השנייה של מלחמת יום הכיפורים), ספטמבר 2013, עמ' 127-120}}[http://yadlashiryon.com/wp-content/uploads/2017/05/ספר-אינטרנטי-מלחמת-ההתשה-יהודה-בריל.pdf]
* {{אתר צה"ל||חטיבה 401 באימון|11778|21 בדצמבר 2016}}
* {{אתר צה"ל|נעמה זלצמן|4 גבולות, חצי שנה, וגלריה מיוחדת של לוחמי 401|11804|19 ביוני 2017}}
* שמואל שמואל, [https://www.maarachot.idf.il/2024/מאמרים/הטנק-לא-מת-עכשיו-הבה-נדבר-על-מחלקת-השריון/ הטנק (לא)מת. עכשיו הבה נדבר על מחלקת השריון], [[מערכות]], 28 במרץ 2024
* {{אתר צה"ל||חטיבת השריון 401 חוגגת 50 שנה להקמתה|11825|15 באוגוסט 2017}}
* {{הארץ|עופר אדרת|סיפורם הנשכח של הלוחמים שהשמידו חטיבה מצרית ב–73' יוצא מהבוידעם|1.4475586|29 בספטמבר 2017}}
* {{מעריב אונליין|[[יוסי מלמן]]|הגדוד הנעלם: הלוחמים שאיבדו 67 מחבריהם ונדחקו מספרי ההיסטוריה|news/israel/Article-601267|2 באוקטובר 2017}}
* {{אתר צה"ל|אודם כץ|ב-401 מסכמים את 22' - וכבר מתגלגלים קדימה|86691|8 בדצמבר 2022}}
* [[מיכאל יעקובסון]]: [https://michaelarch.wordpress.com/2022/03/16/סיבוב-באנדרטה-לחללי-גדוד-שיריון-46-בעין/ סיבוב באנדרטה לחללי גדוד שריון 46 בעין הבשור], באתר 'חלון אחורי', 16 במרץ 2022
* {{אתר צה"ל|איה חיימוביץ'|ביקשנו מ-401 לסכם 11 ימי תרח"ט. לתוצאה הזו לא ציפינו|101323|8 במרץ 2023}}
* [[גדוד 52 במלחמת יום כיפור]]: [https://www.hativa14.com/category/אתרים-גדודיים-ויחידות/גדוד-52], באתר 'חטיבה 14', 16 במרץ 2017

; גדוד 601 הנדסה קרבית "אסף"
* [http://www.handasa.org.il/page_15109 אבן מספר 10: גדוד אסף 601], באתר עמותת [[חיל ההנדסה הקרבית]]
* [https://www.handasa.org.il/page_17686 גדוד אסף 601], באתר עמותת [[חיל ההנדסה הקרבית]]
* [https://web.archive.org/web/20140419012159/http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=64659&itemId=635&itemType=0 גדוד אסף], באתר [[יד לשריון]]
* {{וידאו}} [https://www.youtube.com/watch?v=6qdvqKVDeio סרטון צמ"ה 601], ב[[יוטיוב]]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{חטיבות שריון סדירות בצה"ל}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:חטיבה 401|*]]
[[קטגוריה:חטיבות שריון בצה"ל|401]]