חטיפת העיתונאים הרומנים בעיראק

ב-28 במרץ 2005, בעיראק, נחטפו שלושה עיתונאים רומנים ומורה הדרך שלהם. החוטפים תבעו מממשלת רומניה להשיג את כוחותיה מעיראק (באותה תקופה שהו בעיראק כ-860 אנשי צבא רומנים), כתנאי לשחרור החטופים. החטיפה בוצעה יום לאחר ביקורו של נשיא רומניה, טראיאן בססקו, אצל חיל המשלוח הרומני בעיראק.

שלושת העיתונאים החטופים, אובידיו אוחנסיאן, סורין מישקוצ'י ומרי-ז'אן יון (בתו של הסנטור הרומני ואסילה יון), שוחררו ב-22 במאי 2005.

החטיפה

שני עובדי ערוץ הטלוויזיה המסחרי הרומני Prima TV, יחד עם כתב של כתב העת הרומני România liberă (רומניה החופשית) ועם מלווה ומתרגם יליד עיראק בעל אזרחות אמריקאית (משנת 2000) בשם מוחמד מונאף, שהתגורר ברומניה משנת 2001 ועבד שם בשירותו של איש עסקים ממוצא סורי בשם עומר היית'ם, שהו מזה כשבוע בעיראק לצורך העבודה עיתונאית של הרומנים. באותו יום הם נסעו באזור בגדאד ברכב פרטי הנהוג בידי המלווה הערבי. רכב אחד של החוטפים חסם את מעבר כלי הרכב בו נסעו העיתונאים ורכב חוטפים נוסף חסם את אפשרות המילוט ברברס. העיתונאים והמלווה שלהם נלקחו באיומי רובים והוכנסו לתאי המטען של מכוניות החוטפים. החטופים הוסעו לחדר גדול ובו מזרנים מונחים על הרצפה. בערב העבירה מרי-ז'אן יון מסרון לערוץ הטלוויזיה בו עבדה ובו הודיעה על חטיפתם וביקשה שיפנו לשגרירות הרומנית בעיראק. בהמשך הודיע משרד החוץ הרומני על ייתכנות של חטיפת עיתונאים רומנים בעיראק.

ב-30 במרץ מסר עומר היית'ם, מי שמימן את נסיעת העיתונאים לעיראק, שהתקשר אליו אלמוני ותבע ארבעה מיליוני אירו תמורת שחרור העיתונאים. לאחר הפרסום הזה צולמו החטופים על ידי חוטפיהם בעזרת ציוד הצילום שלהם והצילומים נשלחו לגיבוי תביעתם לנסיגת הכוחות הרומנים מעיראק.

ב-22 באפריל הקרין ערוץ הטלוויזיה אלג'זירה סרטון של החטופים הרומנים ובו לראשונה הציגו את עצמם החטופים כארגון הבריגדות מואד אבן ג'אבאל (Muadh Ibn Jabal). החוטפים נתנו לממשלת רומניה אולטימטום ובו תביעה להוצאת הכוחות הרומניים מעיראק תוך ארבעה ימים, אחרת החטופים יוצאו להורג. בסרטון הופיע גם מוחמד מונאף, שבהיותו בעל אזרחות אמריקאית, פנה לנשיא בוש וביקש ממנו לפעול להצלת חייו. בערוץ אלג'זירה הופיעו גם שתי נשים, שהציגו עצמן כאמו ואחותו של מוחמד מונאף וטענו שמונאף חזר לעיראק, לאחר 25 שנות גלות, כדי לבקר את אביו החולה. מומחים לקריאת שפתיים פענחו את דברי מרי-ז'אן יון בסרטון ואלה היו דבריה: "Rog poporul român să găsească soluţia pentru retragerea trupelor din Irak. Sîntem terorizaţi. Vă rugăm să găsiţi soluţii umane. Sîntem intr-o stare fizică şi psihică proastă. Părinţii noştri sînt speriaţi. Găsiţi soluţii umane, dacă nu, vom fi ucişi" (אני מבקשת מהעם הרומני למצוא פתרון לנסיגת הכוחות מעיראק. אנחנו תחת טרור. אנחנו מבקשים שתמצאו פתרונות אנושיים. אנחנו במצב פיזי ונפשי גרוע. הורינו מפוחדים. מצאו פתרונות אנושיים, אחרת יהרגו אותנו).,.

השחרור

ביום 22 במאי 2005 הודיעה המנהלת הנשיאותית של רומניה על כך, שהחל מהשעה 13:44, באותו יום, העיתונאים הרומנים ומורה הדרך שלהם נמצאים בידי השלטונות הרומנים. נשיא רומניה, טראיאן בססקו, הופיע בתקשורת והודה למשפחות החטופים, לשירותים החשאיים של רומניה, לקהילה הערבית ברומניה, לשירותים החשאיים הזרים שעזרו ולשלטונות האמריקאים בעיראק.

באותו ערב שודר באלג'זירה סרטון נוסף ובו ארבעת החטופים ואחד החוטפים ובסרטון הודיע החוטף על שחרור החטופים כהיענות לבקשתו של שייך סעודי ושל הקהילה הערבית-מוסלמית ברומניה.

לאחר שבי, שנמשך 55 ימים, הובאו למחרת, ביום 23 במאי, העיתונאים בחזרה לרומניה. העיתונאים הרומנים המשוחררים מסרו ידיעות על המקומות בהם הוחזקו ועל שבוים נוספים, שהיו איתם וביניהם פלורנס אובנה והמלווה העיראקי שלה, האמריקאי Roy Hallums והפיליפיני Robert Tarangoy.

החקירה והמשפט

באוקטובר 2005 נפתח ברומניה משפטם של עומר היית'ם ומוחמד מונאף החשודים בקשירת קשר לחטיפת העיתונאים הרומנים וחטיפת אנשים פוליטיים רומנים, הכל לשם קבלת כופר נפש של ארבעה מיליוני יורו.

עומר היית'ם נידון לעשרים שנות מאסר ומוחמד מונאף, הכלוא בעיראק, נידון לעשר שנות מאסר. בית המשפט הטיל עליהם גם תשלום פיצויים לחטופים, ארבעה מיליוני יורו לכל אחד מהם. היית'ם שוחרר בערבות, באמתלות רפואיות, לקראת ערעורו והצליח לברוח מרומניה בקיץ 2006 ולהגיע לסוריה.

לעזרתו של עומר היית'ם ובני משפחתו גויס עורך דין ישראלי, מרדכי ציבין.

תאוריות הקונספירציה

התאוריה של אלנה אודראה

אלנה אודראה, שהייתה שרת התיירות של רומניה, התבטאה בנושא באומרה שמרי-ז'אן יון ודאי ידעה מראש על הצפוי לקרות ושהחטיפה הוסיפה לה מוניטין ופרסום. דברי אלנה התבססו על העובדה שעומר היית'ם היה חבר באותה מפלגה עם אביה של מרי-ז'אן ושהשניים הכירו לפני כן. מרי-ז'אן יון הכחישה דברים אלה מכל וכל וטענה שהם נועדו לייצור שערורייה פוליטית.

התאוריה של אובידיו אוחנסיאן

אוחנסיאן פרסם לאחר שחרורו ספר בן 300 עמודים, בהוצאת מינרבה, בשם Amintiri din portbagaj (זכרונות מתא המטען), על תקופת שביו.

הבאתו של עומר היית'ם לרומניה

ב-19 ביולי 2013 הודיע דובר נשיא רומניה שעומר היית'ם הובא לרומניה, כדי שירצה את מאסרו.

ראו גם

• פלורנס אובנה

קישורים חיצוניים

• סודות החטיפה בעיראק, 2 בנובמבר 2008, Florel Manu, Adevărul (ברומנית)
• החטיפה בעיראק: חמש שנות מסתורין, 12 באוקטובר 2010, Cristian Delcea, Mihai Voinea, Adevărul (ברומנית)
• היית'ם ומונאף אבודים בעולם, 6 באפריל 2010, Liliana Năstase, Adevărul (ברומנית)
• מוחמד מונאף, איש מפתח בחטיפת העיתונאים בעיראק, 19 ביולי 2013, Virgil Burlă, Evenimentul zilei (ברומנית)
• Marie-Jeanne Ion: מפגשים באפס מעלות(הקישור אינו פעיל), 30 ביוני 2005, Jurnalul Național (ברומנית)
• Marie-Jeanne Ion באתר של Ziare.com (ברומנית)
• עומר היית'ם בראיון הראשון לאחר הימלטותו מרומניה: "החוטפים הם אחרים" (ברומנית)
• Muadh Ibn Jabal Brigade באתר של START National Consortium for the Study of Terrorism and Responses to Terrorism (באנגלית)
• העיתונאים הרומנים החטופים שבו הביתה בויקיחדשות (באנגלית)