מסרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מסרון (SMS) שהתקבל בטלפון סלולרי

מִסרון או הודעת טקסט, ובאנגלית: אס־אם־אסאנגלית: SMS, ראשי תיבות של Short Message Service) הוא שירות המאפשר להעביר הודעות כתובות קצרות באמצעות טלפון. תחילתו של שירות זה בטלפון הסלולרי, ולאחר מכן הוא הותאם גם לטלפון הקווי. הסיבה לכך שההודעות קצרות כפולה: גם רוחב הפס המועט של הרשת הסלולרית, וגם הקושי שבהקלדת הטקסט לתוך הטלפון.

מאז הוצג השירות בשנת 1992 הוא הפך לנפוץ ביותר בכל רחבי העולם. בפיליפינים, לדוגמה, מועברים יותר מסרונים מאשר שיחות קוליות. בשנת 2010 הועברו בעולם 6,100,000,000,000 הודעות קצרות.

זהו שירות הערך המוסף (Value Added Service) העיקרי שהצליח ברשתות של טלפונים סלולריים, מלבד התא הקולי. בעקבות הצלחתו האדירה נעשה ניסיון לשדרגו לשירות של העברת מסרי מולטימדיה בהם תמונות וקול. השירות המשוכלל יותר קרוי Multimedia Messaging Service ‏(MMS).

המסרון הוא למעשה הן שירות למשתמש והן תשתית להעברת מידע לטלפון. תשתית זו מנוצלת בין השאר כדי לרכוש רינגטונים וצלמיות או להעברת הוראות טכניות למכשיר. מגבלת הגודל של המסרון נובעת מכך שהוא עושה שימוש בערוץ הבקרה של הטלפון הסלולרי ולא בערוץ המידע. שימוש זה נעשה משום שבתקופה שנוצר השירות ערוץ הבקרה היה היחיד שידע להעביר מידע לא קולי. כיום יש שיטות מתקדמות יותר שה־MMS עושה בהן שימוש.

אופן השימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסרון קיים במספר אופני שימוש:

  • אדם לאדם: משלוח הודעה בין שני מכשירים.
  • מכונה לאדם: משלוח הודעות תוכן, כגון שירותי חדשות, תזכורות, שירותי בידור (כגון "בדיחה יומית") ושירותי הודעות מוכנות.
  • אדם למכונה: משלוח הודעות לשרת מרכזי. משמש למגוון שימושים, כגון הצבעות, תרומות ושיחות (Chat) בתוכניות טלוויזיה. ערוצי טלוויזיה לנוער מקדישים אף שעה קבועה לשיחות מסרונים, כשהצופים שולחים הודעות שמוצגות על המסך וברקע מתנגנים שירים. בתוכניות המציאות הפך השימוש בהצבעות על ידי מסרונים פופולרי במיוחד כאשר הצופים קובעים את התוצאה בזמן אמת. ההכנסות ממשלוחי המסרונים הפכו להיות משמעותיות לחברות שמפיקות תוכניות אלו.

בישראל הושק השירות בשנת 1998, אולם הוא הפך פופולרי רק לאחר שמפעילי הרשתות הסלולריות אפשרו לשלוח הודעות ביניהם. בשנת 2003 נשלחו בישראל קרוב למיליארד וחצי הודעות קצרות. בשנת 2004 נעשה שימוש במסרונים כדי לבחור את אחד ממדליקי המשואות ביום העצמאות ואת השיר שייצג את ישראל באירוויזיון.

המסרון הביא לפריחה של מספר תחומים שנשכחו עם התקדמות התקשורת הממוחשבת. שניים מתחומים אלה הם קיצורים ופרצופים הבנויים מאותיות ניקוד שהיו נפוצים בתחילת השימוש בחדרי שיחה ("צ'טים") באינטרנט, וציורי ASCII - ציורים הבנויים מתווי מחשב, שהיו נפוצים בראשית ימי האינטרנט, וברשת ה-BBS. מדענים איריים מצאו ב-2007 כי קיימת השפעה שלילית לשימוש בשפת קיצורים על עושר שפתם של בני נוער‏[1].

בשנים האחרונות מנסות חברות הסלולר להעביר את המנויים לשירותי העברת הודעות מתקדמים יותר בטכנולוגיית MMS. שירותים אלה מאפשרים להעביר הודעות טקסט ארוכות יותר, תמונות ואפילו וידאו.

בעת קבלת מסרון, מתריע מכשיר הטלפון הסלולרי למשתמש על קבלת ההודעה באמצעות רינגטון או התרעה קולית אחרת, ולעתים באמצעות רטט. אחת ההתרעות הקוליות הנפוצות עבור מסרון הינה סדרה של 8 צפצופים, בתבנית של שלושה צפצופים קצרים, שני צפצופים ארוכים ושוב שלושה צפצופים קצרים. התרעה קולית זו מתבססת על שפת המורס, ומשמעותה בשפה זו היא "S.M.S".

המימוש הטכני של המסרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטלפון סלולרי מספר ערוצי שידור שמתקשרים עם תחנת הבסיס כדי להעביר מספר סוגי מידע:

  1. קול (Audio): השיחה עצמה.
  2. מידע דיגיטלי (Data): כגון גלישה באינטרנט.
  3. בקרה (Control): ניהול הרשת. לדוגמה: יידוע הטלפון על שיחה חדשה, הקצאת ערוצי קול ומידע, העברה בין תחנות בסיס שונות וכו'.

ערוצי המידע הדיגיטלי הם המקום הטבעי להעביר הודעות טקסט. למרות זאת, בעת יצירת השירות לא היו קיימות עדיין טכנולוגיות טובות למימוש ערוצי מידע (כדוגמת GPRS). מסיבה זו הודעות SMS עוברות בתוך ערוץ הבקרה.

מכיוון שערוץ הבקרה הוא חיוני ומרכזי בהפעלת הרשת הסלולרית, השילוב של שירות המסרון בו יצר בעיות עומס. מסיבה זו המסרון מוגבל כל כך בגודלו: אילו הוא היה גדול יותר, הוא היה מפריע להודעות הבקרה.

מסרונים ברשתות GSM מוגבלים ל־160 תווים באנגלית ול-70 תווים בעברית. עובדה זו נובעת מאופן קידוד תוכן אלפאנומרי של מסרונים. עברית, אשר דורשת קידוד של 16 סיביות, מגבילה את אורכו של תוכן אלפאנומרי ל-70 תווים, לעומת אנגלית, אשר מצריכה קידוד של 7 סיביות בלבד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רויטרס, הולכת ופוחתת השפה, באתר וואלה!, 27 באפריל 2007