חיים בצלאל פנט
הרב חיים בצלאל פנט (כ"ג בסיון ה'תקס"ג, 13 ביוני 1803 – י"ט בניסן ה'תרל"ד, 6 באפריל 1874) היה רבה של טשנד ומחוז טרנסילבניה במשך ארבעים שנה.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בביליץ שבשלזיה, בנם הבכור של הרב יחזקאל פנט, בעל "מראה יחזקאל", וחיה רחל, בת הרב משה הניג מלינסק שבגליציה. אחיו הצעיר היה הרב מנחם מנדל פנט, האדמו"ר הראשון של שושלת חסידות דעש.
בגיל 12 החל ללמוד אצל החתם סופר, שלימים דיבר בשבחו. בברכתו של רבי משה טייטלבוים, ה"ישמח משה", התקבל בעודו בחור לכהן כרבה של בלקן[1]. נישא לשרה אסתר, בתו של הגביר לייבוש ניילנדר. הוא עזב את רבנות בלקן, ובמשך עשר שנים היה סמוך על שולחן חותנו באלפר הסמוכה לסטאנוב. בשנת ה'תקצ"ד (1834) התמנה כרבה של טושנאד והמחוז, וכיהן ברבנות ארבעים שנה.
נפטר בשנת 1874. לאחר מותו הוציאו צאצאיו את כתביו לאור. בנו הוא הרב אשר שמואל פנט, שכיהן כרב בהידלומוש (ה'תקצ"ה - י' בשבט ה'תרס"ט).
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דרך יבחר – שו"ת וחידושים על הש"ס
- אוצר חיים – על פרשיות התורה
- אוצר החיים – על ספר תהילים
- דברות אש – דרושים
- ים הנבחר – על מסכת גיטין
- ים הרחב – על מסכת חולין
