חסידות דעש
חסידות דֶּעשׁ או חסידות דֶּעעֶשׁ, היא שושלת חסידית, הקרויה על שם העיר דז' שבה היא נוסדה. כיום מכהנים באדמו"רות מספר צאצאים של השושלת. החצר המרכזית נמצאת בבני ברק ומונה למעלה מ-30 משפחות.
השושלת[עריכת קוד מקור | עריכה]
מייסד השושלת היה רבי יחזקאל פנט, (תקמ"ג-כ' בניסן תר"ה) מחבר הספר "מראה יחזקאל". הוא נולד בעיירה ביליץ בשלזיה לרב יוסף ולבריינדיל בשנת תקמ"ג (1783). למד בלייפניק אצל הרב ברוך פרנקל-תאומים (ה"ברוך טעם"), בפראג אצל הרב יהודה לייב פישלס , הרב שמואל לנדא והרב אלעזר פלקלס, ובקלויז של לינסק אצל הרב מנחם מנדל רבין, רבה של לינסק ואביו של ר' נפתלי מרופשיץ. את דרכי החסידות למד אצל החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ ואצל ר' מנחם מנדל מרימנוב, רבו המובהק. בתקס"ז נתמנה לרבה של אוסטריק בגליציה, בתקע"ג מונה לרבה של טרצאל בהונגריה, ובתקפ"ג החל בתפקידו הידוע ביותר כרבה של קרלסבורג. העיר הייתה בירת טרנסילבניה לפני קלוז'. נודע במאמר שכתב ובו הוא מתמודד עם טענות ה'מתנגדים' בדבר ביטול תורה אצל האדמו"רים. הוא כותב כי רבותיו הם גאונים, בקיאים ומתמידים.
אחריו שימש באדמו"רות בנו הצעיר רבי מנחם מנדל פנט, מחבר הספרים "מעגלי צדק", "שערי צדק" ו"אבני צדק". רבו בתורת הנגלה היה החתם סופר, ובתורת החסידות היה תלמידו של רבי משה טייטלבוים (הראשון) מחבר הספר ישמח משה. שני בנים נוספים היו רבי חיים בצלאל - רב מפורסם בטאשנד מחבר ספר 'דרך יבחר', רבי יצחק משה מדעעש ורבי יהודה לייביש מטראצל.
האדמו"ר השלישי היה בנו של רבי מנחם מנדל, רבי משה פנט. התפרסם כקדוש ורבי יחזקאל שרגא הלברשטאם העריצו[דרוש מקור]. נפטר בכ"ד בכסלו תרס"ג. החתן של רבי מנדל היה רבי שבתי בן רבי משה, מחבר הספר "מבשר טוב"[1].
האדמו"ר הרביעי בשושלת היה בנו של רבי משה, רבי יחזקאל פנט מחבר הספר "כנסת יחזקאל", (ב' בטבת ה'תר"ל, נימיג'אה, רומניה - כ"ב בכסלו ה'תר"צ דעש, רומניה) רב מפורסם בדורו. היה חתן הרב שמואל פולק מווישווא. חתניו של רבי יחזקאל היו רבי יהושע גרינוולד רבה של אונגוור ושל חוסט ורבי יוסף משה מייזליש מאויוואר.
בן נוסף של רבי משה היה רבי חיים מנחם מענדל מדעעש. היה חתנו של רבי יעקב שמשון קנר מטשכויב (חתנו של רבי משה הלברשטאם (שינאווא) בנו של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם). בתו, לאה אסתר הייתה נשואה לרבי משה יהושע הגר, האדמו"ר מויז'ניץ.
עוד בן היה רבי יצחק יחיאל מיכל שמילא את מקום אביו בנשיאות קופת ארץ ישראל. בנו רבי יחזקאל מנחם היה חותנם של שני בניו של בן דודו רבי יוסף מדעעש. בנו רבי שמואל היה חתן רבי ברוך הלברשטאם מקשאנוב.
החמישי בשושלת והאחרון מרבני השושלת לפני מלחמת העולם השנייה, היה ר' יעקב אלימלך פנט מחבר ספר "זכרון יעקב", חתנו של רבי יעקב שמשון קנר מטשכויב. הוא סירב לעזוב את קהילתו, ועלה על המוקד באושוויץ בי"ד בסיוון תש"ד.
רבי יוסף פנט מדעעש ובניו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחיו של רבי יעקב אלימלך, רבי יוסף, כיהן כאדמו"ר אחר השואה בעיר דעעש ברומניה. רבי יוסף (נולד תרנ"ה), בשנת תר"ע נשא את בת הרב בעריש וינברג מקראקא מגזע פשעדבורז'-אפטא-קשאנוב ומגדולי חסידי שינאווא. כיהן כרב בקהילת טעקנדארף, ולאחר מכן (החל מתרפ"ט) בקהילת אילאנדא, שם פתח ישיבה גדולה מפורסמת, שזכתה לשבח מפי גדולי הדור - רבי אליעזר פיש מביקסאד שהיה שולח את חסידיו לישיבה, ורבי מאיר שפירא שביקר בישיבה לפני שהקים את ישיבת חכמי לובלין ועל פיה תיקן כמה מהסדרים בישיבתו.
בשנת תש"ד ברח עם משפחתו לרומניה ולבוקרשט. אחרי המלחמה חזר לדעעש והחל לארגן את הקהילה מחדש. כשהחלו הרדיפות הקומוניסטיות ברח לווינה ומשם דרך גרמניה לפריז, כשהוא מתכנן לעבור לארץ ישראל (תוכנית אותה ביטל עם השמועה על הקמת המדינה). בשנת תש"ט היגר לארצות הברית. תחילה פתח בית מדרש בשכונת בראונסוויל שבברוקלין ואחר כך עבר לויליאמסבורג. נפטר בי' באב תשכ"ב. בתחילה שימש בנו ממשיך דרכו ר' צבי מאיר את הקהילות באדמו"רות ולאחר מכן בהסכמת האח הגדול פתחו האחים קהילות ושימשו כאדמו"רים.
בניו:
- משה (נהרג בשואה).
- הרב צבי מאיר (תרפ"ג - ב' בתמוז תשס"ג) מדעעש בתי מדרשו היו בויליאמסבורג ובני ברק. מקום בו כיהן אביו רבי יוסף חתן רבי יחזקאל מנחם בן דודו זקינו רבי יצחק מיכל מדעעש. אחר פטירתו החל לכהן בנו הגדול רבי יצחק יחיאל מיכל, האדמו"ר הנוכחי מדעעש בבני ברק, חתנו של רבי אברהם חיים ראטה משומרי אמונים. בנים נוספים מכהנים כאדמו"רים מדעעש, רבי משה זאב בויליאמסבורג ורבי ישכר דב במונרו[2].
- רבי אלימלך אלתר מדעעש בורו פארק. היה חתן רבי מאיר מלינסק. בנו הראשון רבי יחיאל אשר זעליג, חתן רבי יואל בעער מראצפערט בברזיל, מכהן כאדמו"ר מקארלסבורג בקנדה. בנו השני רבי יעקב מנדל, ממלא את מקומו בבורו פארק וכן קיבל את בית המדרש של אביו בשכונת גאולה בירושלים. בנו השלישי רבי יחזקאל גר באנטוורפן ומכנה את עצמו אדמו"ר מדעעש.
- רבי דוב בעריש מדעעש ירושלים. חתן רבי משה ('העטרת משה') ממאקאווא. התגורר לפני כן בשכונת קריית אליעזר בחיפה. כיום מכהן בנו רבי יוסף חתנו של הרב משה הלברשטאם. בית מדרשו מצוי בשכונת רמות פולין בעיר.
- רבי שמואל יהודה מדעעש, התגורר במונסי, בהמשך עבר למיאמי שבפלורידה, בנוסף לבית המדרש "מעגלי צדק דעעש" בבורו פארק. היה חתן רבי יחזקאל מנחם בן דודו זקנו רבי יצחק מיכל מדעעש. בנו רבי יוסף מנדל, חתן בן דודו (בן אחי אביו ובן אחות אמו) ר' יצחק יחיאל מיכל מדעעש, ממלא את מקומו בבורו פארק. חתנו רבי יוסף חיים מושקוביץ הוא האדמו"ר משאץ-ויליאמסבורג וחתנו רבי ישכר דב טויב הוא אב"ד זיכרון נפתלי ארי' ויליאמסבורג,
חתניו של רבי יוסף: רבי נפתלי הורוביץ מביסטריץ ואב"ד בודעשט בן הרב אברהם אביש הורוביץ מקראלי; רבי אלתר מאיר דוד הלברשטאם, דיין בסאטמר (בנו של רבי חיים מסאטמאר בן רבי שלום אליעזר), נהרג בשואה; רבי אלעזר מייזליש מאויהל, נשוי לבתו רייזל; רבי צבי הירש מייזליש מווייצען, נשוי לבריינדל[3] (שני האחרונים בני רבי דוד מייזליש מאויהל); רבי נחום צבי מביקסאד (זיווג שני של בריינדל); רבי צבי אביגדור פעקעטע; רבי נפתלי צבי הלברשטאם מבאבוב, נשוי להעסא; ורבי ישכר בעריש לויפער.
רבי משה פנט[עריכת קוד מקור | עריכה]
אח נוסף של רבי יעקב אלימלך היה רבי משה פנט מדעעש שאץ. היה חתנו של רבי משה מושקוביץ משאץ צ'רנוביץ'. בנו רבי נחום מאיר מדעעש שאץ היה ממשיך דרכו בבית הכנסת זיכרון משה בורו פארק (נפטר בו' בשבט תשע"ח).
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אלימלך בינדיגר
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לקריאה באתר hebrewbooks.
- ^ ראו עוד על רבי צבי מאיר בפורום אידישע וועלט פארומס.
- ^ היא כתבה את הספר באנגלית A sun and a Shield שתורגם גם ליידיש בשם "א זון אין א פאנצער", שמתאר את ימי חייהם ונדודיהם בשואה.
