משה טייטלבוים (הראשון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי משה טייטלבוים
Moshe Teitelbaum.jpg
לידה 1759
ה'תקי"ט
פשמישל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 ביולי 1841 (בגיל 82 בערך)
כ"ח בתמוז ה'תר"א עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה שאטוראליאויהיי, הונגריה
מדינה האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ווישניצא, שאטוראליאויהיי
מקום פעילות שאטוראליאויהיי
תקופת הפעילות ? – 16 ביולי 1841 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו החוזה מלובלין
חיבוריו תפילה למשה, שו"ת השיב משה
אב רבי צבי הירש מזברוב
אם חנה
צאצאים רבי אלעזר ניסן טייטלבוים מדראביטש, חנה אשת רבי אריה לייבוש מווישניצא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ציון הישמח משה והרבנית

רבי משה טייטלבוים (ה'תקי"ט 1758כ"ח בתמוז ה'תר"א, 1841) היה הרב של קהילת יהודי אוהעל בשאטוראליאויהיי שבהונגריה, מראשי מפיצי החסידות בהונגריה. נכדו היה האדמו"ר הראשון בשושלת סיגוט, ממנה יצאה חסידות סאטמר. מכונה הישמח משה על שם ספרו.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפרעמישלא בגליציה בשנת ה'תקי"ט, לרבי צבי הירש וחנה. בגיל 13 נישא לחיה שרה בת רבי ניסן מפרעמישלא. תחילה היה רבי משה מתנגד, ולאחר מכן נהיה חסיד.

בצעירותו למד תורה אצל דודו, אחי אביו, רבי יוסף רבה של קולבסוב ואצל דודו, אחי אמו, רבי אריה יהודה הלוי בעל דרישת אריה רבה של סטריזוב.

בשנת ה'תקמ"ד, בגיל 25, התמנה לרב העיירה שינווא, ובשנת תקס"ח נתקבל לרב ואב"ד שאטוראליאויהיי, ואלפים ורבבות נסעו אליו.

בהשפעת חתנו, רבי אריה לייב ליפשיץ, בעל "אריה דבי עילאי" שהיה תלמידו של החוזה מלובלין התקרב ונעשה גם הוא תלמיד מובהק של החוזה מלובלין. קיבל גם מהמגיד מקוזניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב והאוהב ישראל מאפטא. עסק רבות בחלוקת קמעות ועורר בכך את התנגדותו של רבי נפתלי מרופשיץ שאמר שלפי האר"י אסור להתעסק עם שמות הקודש, לאחר חליפת מכתבים בניהם ומופת של ה"ישמח משה" ביטל רבי נפתלי את ההתנגדותו לקמיעות ה"ישמח משה"[1].

עם תלמידיו נמנו: רבי יואל אשכנזי, אב"ד זלוטשוב בעל "מלא הרועים", רבי מנחם מנדל פנט מדעעש, רבי צבי הירש פרידמן מליסקא, בעל "אך פרי תבואה", ורבי יהודה גרינפלד.

נפטר בכ"ח בתמוז ה'תר"א ונקבר בשאטוראליאויהיי.

בנו, רבי אלעזר ניסן, כיהן כרב בדרוהוביץ' וממנו המשיכה שושלת אדמו"רי סיגט. בתו, חנה נישאה לרבי אריה לייב ליפשיץ רבה של וישניצה ומחבר ספר השו"ת "אריה דבי עילאי".

נכדו, רבי חנניה יום טוב ליפא מייער-טייטלבוים שהיה אדמו"ר מסאסוב, ניצל בנס מהשואה לאחר מכן עלה לישראל ובנה בגני תקווה, את שכונת "קריית ישמח משה", על שם ספרו של סבו רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה".[2][3][4][5][6]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נדפסו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר נפלאות מגדולי ישראל בקטעים המדברים על ה"ישמח משה" ובספר החכמה מאי"ן של חסידות סטיטשין.
  2. ^ ישעיהו אביעם, קרית "ישמח משה" מתחרה לקרית "צאנז", מעריב, 15 במרץ 1962
  3. ^ צבי אלגת, הגיע האדמו"ר מסאסוב, מעריב, 8 בינואר 1963
  4. ^ נורתה אבן-פינה ל"ישמח משה" מיסודו של האדמו"ר מסאסוב, דבר, 15 במרץ 1963
  5. ^ אבן פינה לבית מדרש בקרית ישמח משה, מעריב, 29 במרץ 1967
  6. ^ שפי גבאי, אדמו"רים וחצרותיהם עולים לישראל, דבר, 23 בספטמבר 1966