לדלג לתוכן

חלום נבוכדנצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איור מימי הביניים

חלום נבוכדנצר, הוא סיפור תנ"כי המסופר בספר דניאל.

הרקע לסיפור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאל חנניה, מישאל ועזריה, היו ארבעה נערים יהודים שהוגלו בידי מלך הכשדים נבוכדנצר השני לבבל, בתקופת מלכותו של יהויקים. ניתנו להם שמות חדשים, דניאל נקרא בלטשצאר, חנניה נקרא שדרך, מישאל נקרא מישך, ועזריה נקרא עבד נגו. הם זוכים למיטב החינוך הבבלי, אולם שומרים על יהדותם מקפידים על הכשרות ומסרבים לעבוד עבודה זרה. נבוכדנצר מתרשם מהם ונותן להם תפקידים בכירים בממלכה.

נבוכדנצר חלם חלום שמטריד את מנוחתו.[1] הוא קורא לחרטומי בבל, ומבקש מהם לפתור אותו. הם מבקשים ממנו לספר להם מה החלום, אולם המלך כבר שכח אותו ומצווה עליהם לנחש אותו בעצמם.[2] החרטומים אינם מסוגלים לעשות זאת ונבוכדנצר פוקד להוציא אותם להורג.[3] דניאל מתפלל שיתגלה לו הפתרון והוא אכן חולם אותו בלילה.[4] הוא ניגש אל אריוך הממונה על ההוצאה להורג ומבקש ממנו להיכנס אל המלך. נבוכדנצר מסכים לקבל אותו ומבקש לדעת מה חלם. דניאל מתאר בדיוק את חלומו של נבוכדנצר. בחלום הוא רואה פסל ענק, ראשו עשוי זהב, חזהו וזרועותיו כסף, בטנו וירכיו נחושת, שוקיו עשויים ברזל, וכפות רגליו חלקם חרס וחלקם ברזל. והנה לפתע מופיעה מאליה אבן ומרסקת את הפסל לרסיסים שאותם מעיפה הרוח. והאבן הופכת להר גדול.[5]

נבוכדנצר הנדהם מכריז שאכן זה היה חלומו ומבקש לדעת את הפתרון. דניאל מסביר לו שראש הזהב משול לממלכת בבל.[6] לפי אחדים מן הפרשנים הקלסיים, זרועות הכסף הן ממלכת פרס האחמנית שתהיה פחותה מבבל,[7] בטן הנחושת משולה ליוון,[8] שוקי הברזל משולים לממלכות ישמעאל[9], כפות הרגליים מרמזות על כך שחלקן יהיו חזקות וחלקן חלשות,[10] והאבן מסמלת את מלכות האלוהים שתשלוט לנצח.[11]

נבוכדנצר נדהם, כורע על ברכיו לפני דניאל ומכיר באמיתות דתו. הוא נותן לדניאל מתנות וממנה אותו על כל החרטומים.[12]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חלום נבוכדנצר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]