ספר דניאל

ספר דניאל

דניאל בגוב האריות. ציור מעשה ידי רובנס. מוצג בגלריה הלאומית לאמנות בוושינגטון די. סי.
דניאל בגוב האריות. ציור מעשה ידי רובנס. מוצג בגלריה הלאומית לאמנות בוושינגטון די. סי.
תקופת התרחשות	בין גלות יהויכין ועד לתחילת ימי הבית השני.
סוגה	ספרי נבואה
מספר פרקים	12
מספר פסוקים	357
סדרת ספרים	כתובים
הספר הקודם	מגילת אסתר
הספר הבא	ספר עזרא
דמויות מרכזיות	דניאל
יצירות נגזרות	משתה בלשאצר, משתה בלשצר, The Burning Fiery Furnace, חוקי פרס ומדי, Susanna Bathing

ספר דָּנִיֵּאל הוא אחד מהספרים בסדר כתובים בתנ"ך. הספר כתוב בעברית ובארמית.

זמנו של הספר

ספר דניאל עוסק בתקופה שבין שמונה עשרה שנים לפני חורבן בית המקדש הראשון (אמצע מלכות יהויקים מלך יהודה), ועד לימי דריווש השני מלך פרס ומדי, כלומר - תחילת ימי הבית השני. התלמוד מייחס את חיבור הספר לאנשי כנסת הגדולה, היינו - לתחילת תקופת בית שני.

הספר מכיל התייחסות למאורעות היסטוריים, הן מתקופתו של דניאל עצמו (בעיקר ביחס לנבוכדנצר) והן לחזיונות נבואיים עתידיים העוסקים בשקיעת האימפריה הפרסית ועליית הממלכות היווניות (הדיאדוכים).

בקריאה ביקורתית של פרקי החזונות של ספר דניאל ניתן למצוא בספר רמיזות רבות לשלטון ההלניסטי בארץ ישראל, כמו לאלכסנדר מוקדון שכבש את ארץ ישראל מן הפרסים, ולממשיכיו - המלכויות של תלמי ושל סלאוקוס. דמות מפתח בחזונות היא אנטיוכוס הרביעי אפיפאנס, המכונה בספר דניאל "מלך הצפון". רבים מחזיונות דניאל מתארים את מלחמתו של אנטיוכוס בממלכת תלמי, ואת הגזירות שהטיל על קיום מצוות היהדות בשנים שלפני מרד החשמונאים.

רמזים על אחרית הימים בספר דניאל עשויים ללמד על תאריך חתימתו המשוער. כך נאמר במקום אחד כי ”עַד עֶרֶב בֹּקֶר אַלְפַּיִם וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְנִצְדַּק קֹדֶשׁ” (דניאל, ח', י"ד), וההשערה היא שמדובר על 1150 יום בהם יעמוד המקדש מחולל, כלומר עד חודש כסלו ג'תקצ"ז (165 לפנה"ס).

בסוף הספר חוזה דניאל: ”וּמֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד וְלָתֵת שִׁקּוּץ שֹׁמֵם יָמִים אֶלֶף מָאתַיִם וְתִשְׁעִים” (דניאל, י"ב, י"א); ולבסוף הוא מתקן שוב את התאריך: ”אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ לְיָמִים אֶלֶף שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה” (דניאל, י"ב, י"ב).

אף שלפי ביקורת המקרא ספר דניאל נחתם בסביבות מרד החשמונאים, שזורות בו אגדות קדומות יותר. רעיונות של שמירת מצוות תוך כדי סכנה, ותפילות שלוש פעמים ביום לכיוון ירושלים, מופיעים בו לראשונה במקורות יהודיים.

תוכן הספר

הספר מחולק לשניים - החלק הראשון מספר על חיי דניאל וחבריו בממלכות בבל ופרס (פרקים א-ו); החלק השני הוא חזיונות דניאל (פרקים ז-יב).

• פרק א': בתחילת הספר מסופר על ילדי משפחות מלוכה מממלכות שנכבשו על ידי בבל שהגלה נבוכדנצר לבבל. המלך מצווה את שר הסריסים להביא מילדי הממלכות הכבושות מספר ילדים שאותם ילמדו חכמה ואת הלשון הכשדית. בין הילדים נמצא דניאל ועימו חנניה, מישאל ועזריה. דניאל וחבריו מחליטים לשמור את מצוות התורה על אף המציאות הבעייתית שבה הם נמצאים - החלטה המהווה אבן יסוד בהבנת דמותו של דניאל. על אף שהארבעה לא אוכלים מאוכל המלך ומסתפקים בזרעונים ומים הם מתגלים כבריאים יותר וחכמים יותר מכל שאר הילדים שהובאו אל המלך.

ערך מורחב – חלום נבוכדנצר

• פרק ב': נבוכדנצר חולם חלום שמפעים את רוחו ואף אחד מיועציו לא מצליח לגלות את החלום ולפתור אותו. בעקבות זאת, נבוכדנצר מתחיל להוציא את החכמים להורג. לבסוף, דניאל עוצר את הקטל כשהוא מגיע לנבוכדנצר ומגלה את חלומו ופותר אותו. בחלום ראה נבוכדנצר פסל שעשוי מראשו ועד כפות רגליו מהחומרים זהב, כסף, נחושת, ברזל וחרס. לפתע הגיחה אבן גדולה שהשמידה את הפסל ואז גדלה עד שמילאה את כל העולם. פתרון החלום, אמר דניאל, הוא שראש הזהב מייצג את ממלכת בבל ואחריה ממלכות נוספות יקומו אחת אחרי השנייה עד שלבסוף האל יקים ממלכה חזקה שתשרוד לנצח. ממלכה זו מיוצגת על ידי האבן שהשמידה את הפסל.

נבוכדנצר שהתרשם מדניאל ממנה אותו ואת חבריו לשרים בממלכה.

• פרק ג': מסופר על פסל ענק שבנה נבוכדנצר. נבוכדנצר ציווה כי ברגע השמעת התזמורת כולם ישתחוו לפסלו, אולם חנניה, מישאל ועזריה סירבו להשתחוות לפסל, הושלכו לכבשן האש ויצאו משם ללא פגע. הדבר הרשים את נבוכדנצר וגרם לו לשבח את אלוהי ישראל. דניאל אינו מוזכר בסיפור זה.
• פרק ד': נבוכדנצר חולם חלום נוסף על עץ אדיר שנכרת על ידי מלאך ורק שורשיו נשארים מחוברים לארץ. לאחר שבע שנים (שבעה מועדים) העץ חוזר לגודלו. דניאל המבוהל מפרש למלך בפתרון החלום הוא שנבוכדנצר שמיוצג על ידי העץ האדיר יאבד את אנושיותו וינהג כמנהג חיה במשך שבע שנים. לאחר שבע שנים נבוכדנצר יחזור למלכותו. הדבר מתגשם לאחר שנה, ולבסוף לאחר שנבוכדנצר חוזר למלכותו הוא שוב משבח את אלוהים.

ערך מורחב – משתה בלשצר

• פרק ה': לאחר מות נבוכדנצר נראה שקרנו של דניאל שקעה, כיוון שבפעם הבאה שהוא מוזעק לפתור חלום הוא אינו נמצא בחצר ואינו מוכר בה, אלא נקרא לבוא ממשרה שולית. דניאל מצליח לפתור כתב חידה שמופיע על כותל הארמון של בלשאצר, מלך בבל: "מנא מנא תקל ופרסין". לפי הסברו, אלוהים מנה את מלכותו של בלשאצר והחליט לחלק אותה בין מדי ופרס. סיפור זה הונצח בציור מפורסם של הצייר ההולנדי רמברנדט.

משתה בלשאצר, רמבראנדט

ערך מורחב – דניאל בגוב האריות

• פרק ו': לאחר שדניאל הופך לשר החשוב ביותר של דריווש המדי השרים האחרים מקנאים בו. הם מעודדים את המלך להשליך כל אדם שיבקש בקשה מאל או מאדם מלבדו לגוב אריות. דניאל ממשיך להתפלל לאלוהיו, מושלך לאריות ואלו לא נוגעים בו לרעה. לעומת זאת, המלשינים מוצאים את מותם בשיניהם, בפקודת המלך. אלוהי ישראל מוכר על ידי המלך וזוכה לכבוד רב. ניכרים קווי דמיון בולטים בין מעשה זה, שבמרכזו עומד דניאל לבדו, לבין מעשה כבשן האש, שבמרכזו עומדים חנניה, מישאל ועזריה.

חלקו השני של הספר אינו היסטורי אלא נבואי. מסופר בו כיצד דניאל חולם חלומות ופתרונותיהם מובאים לו בתוך החלום, על ידי מלאך הממונה לבאר לו את אשר הוא רואה. מודגשת מאוד חוסר היכולת של דניאל להבין בעצמו את החזיונות - ככל הנראה כדי להדגיש שהעיסוק בעתיד הוא בלתי אפשרי בלי סיוע אלוהי ולמנוע עיסוק באסכטולוגיה. בחלק זה חוזרת הנבואה על ארבע המלכויות, והיא אף נכנסת לפרטים בכל הנוגע לבית סלאוקוס ('מלך הצפון') ובית תלמי ('מלך הנגב').

מלבד הערך המוסרי והדתי של הספר, הוא מכיל מידע היסטורי רב, הן על האימפריה הנאו-בבלית ויותר מזה על המאות ה-2-4 לפנה"ס, התקופה ההלניסטית, והוא אף נכנס לפרטי פרטים בסכסוך בין הסלאוקים לתלמיים. במחקר מקובל כי חלקו השני של ספר דניאל הוא ספר פסאודואפיגרפי, ונכתב כנבואה בדיעבד בתקופת מרד החשמונאים, בסביבות שנת 164-165 לפנה"ס.

בספר דניאל כלולים חישובי קיצין שאינם נהירים ואינם ניתנים לפירוש, אך מפרשים השתמשו בהם כדי לנבא את בוא הגאולה, ובדרך כלל השתדלו לפרשה בצורה שתקרב אותה לזמנם. דניאל עצמו מתואר כמי שעסוק בחישובי מועד הגאולה, אולם הוא שוגה בהם והמלאך גבריאל מתקן אותו. המלאך עצמו אומר לדניאל שהעיסוק בחישובי קיצין הוא חסר טעם, אך נראה שהצורך הפסיכולוגי במתן 'תאריך יעד' לתום הסבל של עם ישראל בגולה גבר על האזהרה הזו. נקודה בולטת מאוד בדברי רב סעדיה גאון, שהסביר באריכות שאין לעסוק בחישובי קיצין כיוון שהם נדונים לכישלון, אך הציג חישוב משל עצמו.

כשישה פרקים מן הספר כתובים בארמית (מפרק ב, פסוק ד, עד סוף פרק ז), השפה המדוברת בפי היהודים בבבל ובפרס. הדבר הוביל לפופולריות מסוימת של ספר זה על פני ספרים אחרים בתנ"ך הכתובים בעברית מקראית, שהייתה קשה להבנה לפשוטי העם. הפער הזה בא לידי ביטוי במשנה המספרת שבימי בית שני הכהנים הגדולים היו לעיתים בורים עד כדי כך שלא היו יכולים להתמודד עם כתבי הקודש הכתובים עברית, ולפיכך היו קוראים לפניהם בארמית:

אם היה חכם (=הכהן הגדול) דורש, ואם לאו תלמידי חכמים דורשין לפניו (=בערב יום הכיפורים). ואם רגיל לקרות – קורא, ואם לאו – קורין לפניו. ובמה קורין לפניו? באיוב ובעזרא ובדברי הימים. זכריה בן קבוטל אומר - פעמים הרבה קָרִיתִי לפניו בדניאל (=הכתוב ארמית).

תפילת נבונאיד

במגילות קומראן נמצא ספר דניאל בגרסה מעט שונה, בה נמצאת תפילת נבונאיד. בחפירות הארכאולוגיות שנעשו בשנת 1956 בקומראן, נמצאה במערה מס' 4 קטע מגילה בשפה הארמית המכיל תפילה של המלך נבני מבבל המזוהה על ידי החוקרים כנבונאיד. על פי התפילה נבונאיד היה נגוע בשחין ולכן גלה לתימן. הוא פגש שם יהודי מבני גלות יהודה שהציע לו להתפלל לאלוהים, ובעקבות כך אלוהים כיפר לו על חטאיו והוא נתרפא. השערת החוקרים היא שאותו איש יהודי הוא דניאל.

תוספות מאוחרות

ערך מורחב – תוספות לספר דניאל

בתרגום השבעים נמצאות מספר תוספות לספר דניאל שאינן נמצאות בנוסח המסורה. תוספות אלו נחשבות ביהדות כחלק מהספרים החיצוניים, אף על פי שאינן ספר העומד בפני עצמו.

לקריאה נוספת

• הרב יגאל אריאל, מור והדס: עיונים בדניאל ואסתר, חיספין תש"ס
• נעמה גולן, סיפורי דניאל: ניתוח ספרותי של דניאל א-ו, עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ז
• הרב יעקב מדן, דניאל - גלות והתגלות, הוצאת תבונות, תשס"ו
• אהרן מונדשיין, הפירוש הקצר לספר דניאל – ר' אברהם אבן עזרא; מהדורה ביקורתית בצירוף מבוא, ביאורים, מפתחות ונספחים, עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תשל"ז
• דליה עמארה, תרגום השבעים לספר דניאל: התרגום, המצע והעריכה, עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בן-גוריון, תשס"ו
• רבקה רביב, חמודות אתה: דניאל וספרו באספקלריה של ספרות חז"ל, הקיבוץ המאוחד: ספריית הילל בן-חיים, תש"ף
• אליעזר שלוסברג, תפיסות ושיטות בפירושו של רב סעדיה גאון לספר דניאל, עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ט
• הרב שלומי בדש, חזון וחלומות: שיעורים על ספר דניאל, הוצאת מכון הר ברכה, 2021, תשפ"א.

• John J. Collins, Daniel (Minneapolis: Fortress, 1993).
• Alexander A. Di Lella, Daniel (AB; Garden City, NY: Doubleday, 1978).
• James A. Montgomery, Daniel (ICC; Edinburgh: T&T Clark, 1927, 1964).
• Norman W. Porteous, Daniel (OTL; London: SCM, 1965).

קישורים חיצוניים

• ספר דניאל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ספר דניאל באתר בני ציון - בונים קומה בתנ"ך
• ספר דניאל, באתר ויקיטקסט
• ספר דניאל, באתר מקראות גדולות הכתר
• ספר דניאל, באתר "תורת אמת"
• ספר דניאל, באתר מכון ממרא
• רשימת מאמרים על ספר דניאל באתר רמב"י
• רשימת מאמרים על דניאל באתר רמב"י
• פירוש ספר דניאל, באתר "הידברות"
• ספר דניאל, בפודקאסט עושים תנ"ך, באירוח חוקר המקרא, ד"ר שחר ענבר
• הנבחר, רומן היסטורי מאת שלמה קאלו המבוסס על ספר דניאל
• רבקה רביב, ‏עיצוב נבואות ארבע המלכויות בדניאל בספרות חז"ל, JSIJ‏ 5, 2005
• רבקה רביב, ‏על מקומו המקורי של ספר דניאל בתנ"ך העברי, JSIJ‏ 6, 2007

• James A. Montgomery, Daniel (International Critical Commentary), Edinburgh: T. & T. Clark, 1927. Online copy at the Internet Archive