טמפונדה קרדיאלית

טמפונדה קרדיאלית
תחום	קרדיולוגיה
גורם	סרטן, אי-ספיקת כליות
תסמינים	טכיקרדיה, ורטיגו, קוצר נשימה, שיעול
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine	156951
MeSH	D002305
סיווגים
ICD-11	BB23

טמפונדה קרדיאלית (לבבית) (בעברית: דַּחַס מסב הלב^[1]), היא מצב חירום רפואי הנוצר בעקבות התמלאות החלל שבין שכבות כיס הלב (פריקרד) בנוזל כלשהו היוצרת לחץ על שריר הלב ומונעת ממנו כיווץ והרפייה מלאים. מצב זה עלול להיות קטלני אם הוא לא מטופל במהירות. הסיבות העיקריות להיווצרות טמפונדה קרדיאלית כוללות מחלה גידולית, דלקת קרום הלב מסיבה לא ידועה (אידיופתית) ואי-ספיקת כליות. טמפונדה כזו יכולה להיווצר גם עקב דימום לתוך המרווח הפריקרדיאלי לאחר ניתוח לב, טראומה, או טיפול של חולים הסובלים מדלקת קרום הלב חריפה בנוגדי קרישה המגבירים את הדמם, ומכאן את הסכנה להיווצרות טמפונדה.

הגורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגורמים יכולים להיות קרע באבי העורקים (אאורטה), סרטן ריאות בשלב מתקדם, פציעות חיצוניות באזור הלב, התקף לב (MI), ניתוח לב פתוח, דלקת כיס הלב (פריקרדיטיס), אורמיה וטראומה.

תסמינים קליניים ובדיקות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים שלושה מאפיינים עיקריים לטמפונדה לבבית הקרויים גם "משולש בק" Beck's) Triad):

תת-לחץ דם
קולות לב חלשים או היעדר קולות לב בהאזנה על ידי סטטוסקופ
התרחבות של ורידי הצוואר

בטמפונדה נגרמת הפרעה למילוי החדרי וכתוצאה מכך יש ירידה בתפוקת הלב. לעיתים מספיקים כ-200cc של נוזל כדי לייצר את הסימפטומים והקליניקה - בעיקר אם הדליפה מתפתחת במהירות; לפעמים ידלפו מעל 2,000 מ"ל, במידה וההתפתחות היא איטית.

באק"ג ניתן לראות ירידה במשרעת (אמפליטודה) מכלול QRS. כמו כן נפוצה תבנית המכונה "Electrical alternans", במסגרתה קיים שינוי במשרעת מכלול QRS בין פעימה לפעימה.

"דופק פרדוקסלי" (Paradoxical pulse) הוא מאפיין נוסף של טמפונדה. במצב זה, נמדד לחץ דם נמוך יותר בשאיפת אוויר (יותר מ-10 מ"מ כספית) מאשר בנשיפת אוויר - כלומר, כשהמטופל שואף אוויר קיים קושי למשש דופק ביד או שהדופק יהיה מוחלש יותר, לעומת בזמן נשיפה (באדם בריא יש באופן נורמלי ירידה בלחץ דם סיסטולי בזמן שאיפה עד כ-10 מ"מ כספית אך בטמפונדה הירידה משמעותית יותר). הסיבה לכך היא המכניזם: בטמפונדה - שני חדרי הלב עטופים בשק אשר מתמלא בנוזל ומונע מהם להתרחב; בעת שאיפת אוויר, יש עליה בזרימת הדם לחדר ימין והוא מתרחב על חשבון חדר שמאל, וכתוצאה מכך יש ירידה בנפח האפקטיבי של דם שיוצא מחדר שמאל לשאר הגוף - ולכן קיים קושי במישוש הדופק בזמן שאיפה. מצב זה יכול להתרחש לא רק בטמפונדה לבבית אלא גם אצל כשליש מן החולים הסובלים מפריקרדיטיס קונסטרוקטיבי, וכן במצבים של תסחיף ריאתי (Pulmonary edema) ומחלות ריאה חסימתיות (COPD).

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

טמפונדה לבבית היא מצב מסכן חיים המחייב פינוי מיידי לבית חולים. הטיפול הרפואי הראשוני יכלול בירור הגורם לטמפונדה, חמצן, החדרת נוזלים דרך הוריד (עירוי) להעלאת לחץ הדם וייתכן ויינתנו אף תרופות המגבירות את יכולת הכיווץ של הלב, כדי להגדיל את המרווח בין הסיסטולה (כיווץ הלב) לדיאסטולה (התרפות הלב). פעולות רפואיות אלו ניתנות לביצוע על ידי צוותי רפואת חירום בשטח, במסגרת טרום-אשפוזית. פעולות מתקדמות יותר, שניתן לבצע רק בבי"ח, הן ניקוז הנוזל מאזור הלב בפרוצדורה הנקראת ניקור פריקרדיאלי, או אף כריתת חלק מכיס הלב על מנת לאפשר ללב להתרחב שוב כראוי.