טנהא
טַנְהַא בשפת הפאלי היא תשוקה או צמא נפשי.
כאשר מדברים בבודהיזם על תשוקה, מתכוונים לניסיון למצוא סיפוק בדברים חולפים.
גאוטמה בודהה בארבע האמיתות האצילות לימד כי:
- האמת הראשונה (דוקהה) היא בדבר קיומו של הסבל.
- האמת השנייה היא בדבר מקורו של הסבל (סמודייה): יש גורם לסבל הזה, והוא המשיכה או התשוקה, הטנהא ששורשה בבורות וחוסר הבנה.
- האמת השלישית היא בדבר סילוקו של הסבל.
- האמת הרביעית היא בדבר הדרך לשחרור מסבל.
הטנהא עליה דיבר בודהה היא הצורך למצוא סיפוק בדברים חסרי ממשות אמיתית ולכן גם כאשר האדם משיג דברים אלו הוא אינו מגיע לסיפוק אמיתי ארוך טווח ולכן הוא אינו מרגיש שלמות והוא סובל.
התשוקה השלילית ביותר היא זו ההופכת לרכושנות, הרצון להיות בעלים של חפצים אינו בריא לדעתו של הבודהה.
סילוק הצורך הנפשי הזה היא מטרתו של הבודהיזם, ומי שיצליח להתגבר על הטנהא יוכל להגיע אל האושר.
הדרך המובילה לסיומו של הסבל ידועה כ"הדרך המתומנת הנאצלת" וכוללת הבנה נכונה, חשיבה נכונה, דיבור נכון, עשייה נכונה, סגנון חיים נכון, מאמץ נכון, מודעות נכונה והתבוננות נכונה.
ישנה גם השתוקקות חיובית, זו ההשתוקקות להארה והיא נקראת "צ'אנדה" אם כי גם התשוקה לידע צריכה להיות מבוקרת.
להבדיל מפילוסופיות אחרות, הבודהיזם לא דורש מהאדם לסגף עצמו או להימנע מעונג, ולכן גם השואפים להארה יכולים להינשא, לגדל ילדים ולעבוד. מותר להם לרצות עונג פיזי, לחגוג וליהנות מחייהם.
אחת התשוקות ההרסניות ביותר לדעתו של בודהה היא התשוקה להיות צודק תמיד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טנהא, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)