טניה מרקוס
 | |
| לידה |
21 בספטמבר 1921 י"ח באלול התרפא  רומני, סומי, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית |
|---|---|
| הוצאה להורג |
29 בינואר 1943 (בגיל 21) כ"ג בשבט ה'תש"ג  קייב, אוקראינה, הרייך השלישי |
| מקום קבורה |
באבי יאר  |
| מדינה |
ברית המועצות |
| השתייכות |
 ברית המועצות, פרטיזנים |
| תקופת הפעילות | 1941–1942 |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם השנייה קרב קייב (1941) | |
| עיטורים | |
 גיבור אוקראינה מדליית מגיני קייב  מדליית הפרטיזן מדרגה שנייה | |
  | |
טטיאנה יוסיפובנה מרקוס (ברוסית: Татья́на Ио́сифовна Ма́ркус ; (21 בספטמבר 1921 - 29 בינואר 1943) הייתה לוחמת יהודייה במחתרת האנטי-נאצית שפעלה בעיר קייב בברית המועצות במלחמת העולם השנייה.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]טניה מרקוס נולדה למשפחה יהודית בעיר רומני ב-1921. כעבור כמה שנים עברה משפחתה לקייב. למדה במחזור ט' של בית ספר מס' 44[1]. בשנת 1938 החלה לעבוד כמזכירת מחלקת כוח אדם של שירות הנוסעים של מסילת הברזל הדרום-מערבית, וביולי 1940 שובצה מרקוס לעבודה בעיר קישינב על ידי המפלגה הקומוניסטית[2][3].
פעילות במחתרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת המלחמה חזרה לקייב ולאחר כיבוש העיר בידי הנאצים, הצטרפה למחתרת העירונית בקייב. היא פעלה בזהות בדויה של בת נסיך גרוזיני בשם מרקוסידזה אשר נרצח על ידי הבולשביקים. מרקוס קנתה את אמונם של הגרמנים, עבדה איתם, הסתובבה בחברתם, והעבירה את המידע שאספה לידי המחתרת. מרקוס ארגנה פעולות חבלה והביאה לחיסולם של מספר קצינים גרמנים, ובעצמה חיסלה כמה ממחזריה הנאצים ביריות אקדח. בפעם אחרת, במהלך מצעד, היא השליכה רימון מוסווה כזר פרחים לעבר שיירה של חיילים גרמנים.
ב-22 באוגוסט 1942 בפקודת הוועד העירוני חיסלה אדם בשם מירונוביץ, ולפי עדויות אחרות היה זה קצין גרמני בשם קארל שטוקרט, והשאירה בכיס המעיל שלו פתק בו חתמה בשמה: "טניה מרקוסידזה". באותו יום הפליגה על סירה עם שני פעילי המחתרת לעיר אוסטר, שם הייתה אמורה לחבור לקבוצת פרטיזנים בשם "להגנת המולדת". אך הגרמנים כבר ניהלו חיפושים אחריה, ובהמשך הצליחו לתפוס אותה. הגרמנים עינו אותה באכזריות בסניף גסטפו בקייב, ברחוב ולדימירסקיה 33, הרביצו לה, אנסו אותה ותלשו את שערותיה. על אף העינויים, היא לא מסרה את שמות חבריה למחתרת. לבסוף, ב-29 בינואר 1943, הוצאה להורג בירייה.
במחתרת של קייב פעלו יהודים רבים ביניהם שמעון (סמיון) ברוז (Bruz), בוריס סונדק (Sondak), וגולדה איזרלביץ'. טניה מרקוס הייתה אחת מיהודים אלו, אך בפרסומי המחתרת היא מופיעה בזהותה הבדויה ללא אזכור מוצאה היהודי.[4]
מורשתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לוח זיכרון בבית ספר קייב מס' 44. הלוח נהרס באביב 2016[5].
- ב-21 בספטמבר 2016 הוענק לה יחד עם אנטולי שפירו התואר "גיבור אוקראינה, כוכב הזהב"[6].
- ב-1 בדצמבר 2009 הוקמה בבאבי יאר אנדרטה לזכרה[7].
- בספטמבר 2011 הוצא בול דואר שהוקדש לה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טניה מרקוס, באתר בית לוחמי הגטאות
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ИЗВЕСТНОЕ И НОВОЕ СЛОВО О ТАНЕ МАРКУС, ZN,UA, 9 באוגוסט 2002
- ^ טטיאנה מרקוס, באתר מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השניה
- ^ "Holocaust in Kiev and the Tragedy of Babi Yar". Yad Vashem (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-4 באוגוסט 2019. נבדק ב-20 במאי 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ יצחק ארד, בצל הדגל האדום: יהודי ברית המועצות בלחימה נגד גרמניה הנאצית., משרד הביטחון, 2008, עמ' 298-299
- ^ В Киеве уничтожили памятную табличку в честь советской подпольщицы, казненной гитлеровцами, 13 במאי 2016 (באוקראינית) (ארכיון)
- ^ "Про присвоєння звання Герой України", Zakon.rada.gov.ua, על אומץ לב אישי והקרבה עצמית הירואית, בלתי מנוצחת של הרוח במאבק נגד פולשים פשיסטים במלחמה הפטריוטית הגדולה של 1941–1945 (באוקראינית)
- ^ "Татьяна Маркус увековечена в Бабьем Яру", sd.net.ua (ברוסית)