טניה פרס

טניה פֶּרֶס (1927–2014) הייתה שחקנית תיאטרון ישראלית.

ביוגרפיה

טניה פרס נולדה במשפחה יהודית אמידה בקישינב שברומניה בראשית שנות ה-30. את תקופת השואה עברה בטרנסניסטריה, ניצלה וב-1944 עלתה לארץ ישראל. בתחילה הייתה חברת קיבוץ גבולות^[1]. סיימה את לימודיה בסמינר למורים ובית הספר למשחק בהנהלת צבי פרידלנדר שליד תיאטרון "הבימה" בתל אביב. שיחקה בשנות ה-50 וה-60 בתיאטרון אורות, תיאטרון "הבימה" ("אי לייק מייק"^[2], "יומנה של אנה פרנק"^[3], "הביצה"^[4], "סילונים", "רצח החפים מפשע"), תיאטרון "דו-רה-מי"^[5], תיאטרון "אשנב"^[6], בתיאטרון משה הלוי^[7], ותיאטרון הקאמרי^[8].

במחצית השנייה של שנות ה-60 בחוף השנהב עם בעלה, החלה לצייר וערכה שתי תערוכות. עם שובה לישראל המשיכה לעסוק בציור ולהציג בתערוכות, ולא שבה לשחק.

בשנת 2006 ראה אור ספרה "ילדת הדרכים", ספר לבני הנעורים המתאר את קורותיה במלחמת העולם השנייה (1941–1944). ב-2008 הופיע הספר בשפה הרוסית.

פרס נפטרה בשנת 2014 ונקברה בבית הקברות של קיבוץ גבולות.

Таня Перес, Дитя дорог: хроники 1941-1944; авторизованный перевод с иврита, [Israel]: Книга-Сэфер, 2008.

איור:

עירית עמית, הרפתקה הפוכה: ואם תרצו מעשה בגדעון והתולעת; צירה טניה פרס, ירושלים: אחיעבר, תש"ם. (לילדים)

טניה פרס, מתוך מתוך: שמעון לב-ארי, מדריך מאה שנה לתיאטרון העברי, אתר אוניברסיטת תל אביב
טניה פרס(הקישור אינו פעיל), באתר הבימה
רוז קלר, ספרים: על "ילדת הדרכים", באתר הארץ, 6 בפברואר 2007
טניה פרס, בארכיון הבימה

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.