יהודה הירשברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה הירשברג
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 30 בנובמבר 1903
פטירה 20 בספטמבר 1960 (בגיל 56)
ענף מדעי כימיה
מקום מגורים פולין, ישראל
תרומות עיקריות
חקר פוטוכרומיזם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יהודה הירשברג (30 בנובמבר 190320 בספטמבר 1960) היה כימאי ישראלי, פרופסור במכון ויצמן. עסק בתחום הפוטוכימיה, ונודע בזכות מחקריו של תופעת הפוטוכרומיזם - שינוי הפיך של צבען של מולקולות בעקבות חשיפה לאור; הירשברג גם העניק לתופעה את שמה. בין השנים 19481955 היה הירשברג יושב ראש הסתדרות הכימאים בארץ ישראל, לימים החברה הישראלית לכימיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה הירשברג נולד ב-1903 בפולין ועלה לארץ ישראל כחלוץ בשנת 1923. בשנותיו הראשונות בארץ עבד בכמה קיבוצים. בשנת 1925, עם פתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים נרשם ללימודים שם ולאחר סיום לימודיו במחזור הראשון של בוגרי האוניברסיטה יצא לבלגיה להמשיך בלימודיו שם במלגת לימודים. לאחר סיום לימודיו באוניברסיטה החופשית של בריסל וקבלת תואר דוקטור (1931) התמנה לאסיסטנט שם.

עם הקמת מכון זיו ברחובות בשנת 1933 נענה הירשברג להזמנתו של חיים ויצמן והצטרף לצוות עובדיו הראשונים, ככימאי הפיזיקלי היחיד במכון. מאז ועד יומו האחרון עבד במוסד, שהיה עם הזמן למכון ויצמן והיה לראש המעבדה לפוטוכימיה וספקטרוסקופיה.

בשנת 1952 זכה הירשברג בפרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים של עיריית תל אביב-יפו על תגליותיו בתחום הפוטוכרומיזם.

הירשברג נפטר בסתיו 1960[1] ממחלת לב, בגיל 56. נקבר בבית העלמין הישן ברחובות. הותיר אישה, פרנקה, רופאת עיניים.

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעריכתו:

  • יהודה הירשברג (עורך), מחקרים בכימיה: מוגשים על ידי הסתדרות הכימאים בארץ ישראל לפרופ’ חיים וויצמן ליום הולדתו השבעים, ירושלים; (תל אביב: דפוס הפועל הצעיר), תש"ה 1944

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Hirshberg, Yehuda, in: Who's who Israel, 1956, p. 219.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]