יו קארת'י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יו קארת'י
Hugh Carthy
קארת'י, הטור של בריטניה 2018
קארת'י, הטור של בריטניה 2018
לידה 9 ביולי 1994 (בן 29)
פרטסון, בריטניה
גובה 193 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 63 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כביש
התמחות מטפס
קבוצה נוכחית EF Education–EasyPost
קבוצות עבר קאחה–רוראל (2015–2016)
הישגי שיא
גרנד טורס
וואלטה אספניה:
קטע אחד (2020)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יו ג'ון קארת'יאנגלית: Hugh John Carthy; הוא רוכב אופני כביש מקצועי בקבוצת EF Education–EasyPost. קארת'י ניצח קטע וסיים שלישי כללי בוואלטה אספניה 2020.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קארת'י החל את קריירת הרכיבה שלו בקבוצת Rapha Condor הבריטית מדרג הקונטיננטל. ב-2014, ניצח קארת'י בקטע הפרולוג ב-Mzansi Tour וסיים שישי כללי. קארת'י סיים שישי גם בטור של יפן, וניצח בו את קטגוריית הרוכב הצעיר וההרים, אך ההישג הכי גדול של קארת'י במרוץ הגיע בטור דה קוריאה, כשניצח את הקטע השביעי וניצח את הדירוג הכללי, כשהוא מנצח לראשונה בקריירה שלו מרוץ קטעים. לאחר מכן סיים רביעי באליפות בריטניה עד גיל 23 בנגד השעון.

קאחה–רוראל (2015–2016)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2015, הפך קארת'י למקצוען עם הצטרפותו לקבוצת קאחה–רוראל הספרדית. בעונה זו ערך הופעת בכורה במרוץ וורלד טור כשהתחרה בוואלטה אל פאייס ואסקו, וסיים במקום ה-85. בהמשך העונה סיים תשיעי ב-USA Pro Challenge ותשיעי ב-Tour du Gévaudan Languedoc-Roussillon.

ב-2016, סיים תשיעי בוולטה אה קטלוניה, 1:01 דקות פער מנאירו קינטנה המנצח. לאחר מכן התחרה בשני מרוצים חד יומיים, ג'ירו דל'אפנינו וגראן פרמיו מיגל אינדוראין, בשניהם הגיע קארת'י במקום השמיני. בהמשך העונה ניצח את הוואלטה אסטוריאס, מרוץ בן שלושה קטעים, לאחר שניצח את הקטע הראשון במרוץ. קארת'י המשיך לבלוט בספרד, כשסיים שישי במרוץ החד יומיPrueba Villafranca-Ordiziako Klasika. קארת'י נבחר לסגל קבוצתו, קאחה–רוראל, שזכתה בכרטיס חופשי לוואלטה אספניה וערך הופעת בכורה באחד ממרוצי הגרנד טור. התוצאה הטובה ביותר של קארת'י במרוץ הייתה מקום 39 בקטע ה-9, והוא סיים במקום ה-125 הכללי.

Cannondale-Drapac Pro Cycling Team[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2017, הצטרף קארת'י ל-Cannondale-Drapac Pro Cycling Team מדרג הוורלד טור. הוא ערך הופעת בכורה בג'ירו ד'איטליה, סיים במקום ה-92 הכללי והתוצאה הטובה ביותר שלו הייתה מקום 21 בקטע ה-4.

עונת 2018 נפתחה אצל קארת'י בקולומביה, כשסיים במקום ה-18 בטור של קולומביה ובמקום ה-13 בוולטה אה קטלוניה. בהמשך העונה ערך השתתפות שנייה ברציפות בג'ירו וסיים במקום ה-77. לאחר מכן סיים במקום ה-18 בטור דה רומאנדי ומשם עבר להתחרות בארצות הברית, כשסיים חמישי בטור של יוטה, 2:42 דקות מספ קוס המנצח, ושלישי בקולורדו קלאסיק, 22 שניות מגאווין מאניון המנצח. בטור של בריטניה קארת'י סיים במקום ה-14.

ב-2019, פתח את העונה עם מקום שלישי ב-Tour Cycliste International du Haut Var, 5 שניות מטיבו פינו המנצח ומקום 12 בטור של חבל הבסקים, 5:25 דקות מיון איסאגירה המנצח. קארת'י נבחר בפעם השלישית ברציפות לסגל קבוצתו לג'ירו, הפעם התבלט הרבה יותר משתי הפעמים הקודמות ושימש כמוביל הקבוצה לצד ג'ו דומברווסקי. קארת'י סיים שמיני בקטע ה-9, רביעי בקטע ה-15 וחמישי בקטע ה-16. הוא סיים במקום ה-11 הכללי, 16:36 דקות מריצ'רד קאראפאס המנצח ושלישי בקטגוריית הרוכב הצעיר, כשדומברווסקי סיים במקום ה-12 כללי. בטור דה סוויס, ניצח קארת'י את הקטע ה-9 והאחרון במרוץ לאחר בריחת סולו של יותר מ-90 קילומטרים, קארת'י גם ניצח את קטגוריית ההרים במרוץ עם 60 נקודות, כשהקטע ה-9 אותו ניצח, היה ההררי ביותר במרוץ וכלל שלוש עליות בקטגוריה HC. קארת'י גם זינק לוואלטה אספניה, אך היה מעורב בתאונה בקטע ה-6 של המרוץ ביחד עם מוביל הקבוצה ריגוברטו אוראן, ונאלץ לפרוש לפני תחילת הקטע ה-7.

2020: שלישי בוואלטה אספניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קארת'י פתח את 2020 בטור דה לה פרובאנס, בקטע ה-3 והמכריע של המרוץ, שהסתיים בחלק מהדרך לעליית המון ונטו, סיים שלישי ובסופו של דבר רביעי כללי, 1:38 דקות מנאירו קינטנה המנצח. בהמשך העונה התחרה בטור דה פראנס לראשונה, בקטע ה-9 של המרוץ היה חלק מקבוצת הבריחה ביחד עם בן קבוצתו דניאל מרטינס. בעוד קארת'י סיים תשיעי את הקטע, שזו הייתה התוצאה הטובה ביותר שלו במרוץ, מרטינס ניצח את הקטע. קארת'י סיים במקום ה-37 את הטור. לאחר מכן התחרה קארת'י גם בוואלטה אספניה, הוא היה אמור לשמש שם כפועל של מרטינס, אך בפועל הוא נראה הרבה יותר טוב מהקולומביאני שפרש לבסוף לפני תחילת הקטע ה-4. המרוץ נפתח עם שלושה קטעים גבעתיים, בשלושתם קארת'י סיים בעשירייה הראשונה, שביעי בקטע ה-1, ושמיני בקטעים 2 ו-3. גם בקטע ה-6 קארת'י סיים שמיני, ועלה למקום השני הכללי, 18 שניות מריצ'רד קאראפאס, כשהוא חולף על פני פרימוש רוגליץ' ודן מרטין. בקטע ה-8 קארת'י סיים חמישי, 33 שניות מרוגליץ' שניצח את הקטע, ונעקף חזרה על ידיו ועל ידי מרטין וחזר למקום הרביעי, 44 שניות מקאראפאס. בקטע ה-12, שנחשב לקטע הקשה ביותר במרוץ והסתיים על העלייה המיתולוגית מעבר אנגלירו, קארת'י ניצח את הקטע, מקדים ב-16 שניות את אלכסנדר ולאסוב וקאראפאס, כשהוא הופך לבריטי הראשון לנצח על העלייה. הוא חזר למקום השלישי הכללי, 32 שניות מקאראפאס, כשהוא מוריד את מרטין למקום הרביעי. קארת'י שמר על המיקום הזה עד תום הוואלטה, והספיק לסיים רביעי בקטע ה-14 שהיה נגד השעון ובקטע ה-17. בסופו של דבר הוא סיים בפער של 1:15 דקות מרוגליץ' שניצח את הוואלטה, ובפער של 51 שניות מקאראפאס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יו קארת'י בוויקישיתוף