יורי ארציבושב

יורי ארציבושב
לידה	28 במרץ 1877; מוסקבה, האימפריה הרוסית
פטירה	12 בנובמבר 1952 (בגיל 75); פריז, צרפת
תחום יצירה	גרפיקה, portrait (print)

יורי ארציבושב (ברוסית: Юрий Арцыбушев) (1877–1952) היה אמן, סופר ועיתונאי רוסי. ^[1] ארציבושב שימש כעורך הראשי של כתב העת הסאטירי זריטל (צופה) ^[2] וכמארגן של תיאטרון המיניאטורות במוסקבה. ^[3] הוא ידוע במערכונים החיים שלו על פוליטיקאים ומהפכנים רוסים כולל אלה של ולדימיר לנין וליאון טרוצקי מהאספה המכוננת הרוסית בפטרוגרד.

ביוגרפיה

יורי נולד במשפחתם של קונסטנטין ארציבושב (1849–1901), אציל מלידה, מהנדס רכבות, ואשתו מריה לחטינה (1859–1919). ^[4] יורי בילה את ילדותו ונעוריו במוסקבה. הוא סיים את בית הספר ווסקרסנסקי במוסקבה. בשנת 1898 הוא נכנס למחלקה לאדריכלות של בית הספר הגבוה לאמנות באקדמיה לאמנויות בסנט פטרבורג, אך לא השלים את לימודיו.

מאז 1916, כאשר הופיעו סימנים חדשים למהפיכה חברתית, החל ארציבושב ליצור סדרות של סקיצות של משתתפי מפגשים, אסיפות ומשפטים שונים. סדרת המערכונים הראשונה נעשתה במשפטים על התעללויות בצבא (קיץ 1916), על משתתפי פרעות המזון (סתיו 1916), על סוכני משרד הביטחון של מוסקבה (אפריל 1917). בסוף 1916 הקדיש ארציבושב סדרת רישומים לדומא של העיר מוסקבה.

לאחר פברואר 1917 צייר ארציבושב בקונגרסים של האספה המכוננת הרוסית, צי הסוחר הרוסי, הקונגרס הכל-רוסי של אנשי הרכבת וקונגרס הרופאים הצבאיים.

בשנים 1917–1918 צייר יורי דיוקנאות של מנהיגים פוליטיים וציבוריים של אותה תקופה, עבורם השתתף במיוחד במפגשים של הסובייטי פטרוגרד ובפגישות שונות.

בשנת 1918 עבר לדרום רוסיה, התגורר בקייב ובאודסה. ב-24 בדצמבר 1919 עזב ארציבושב את אודסה לסרביה ועד מהרה עבר מבלגרד לפריז. יורי חי באלג'יריה, צרפת, איטליה. הוא צייר דיוקנאות של אנשי תרבות בהגירתם.

בשנת 1946 קיבלו ארציבושב ואשתו אזרחות סובייטית. ב-1947 חזרו לברית המועצות והתגוררו בטביליסי. הוא עבד בתיאטרון עד לשנת 1950. באותה שנה הוא הוגלה לקזחסטן בה נפטר בשנת 1952.