לדלג לתוכן

יעקב נאומבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב נאומבורג
מקום פעילות אופנבך על המיין
פטירה 31 בינואר 1811
ו' בשבט ה'תקע"א
תקופת הפעילות ? – 31 בינואר 1811 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי אברהם אביש מפרנקפורט, רבי טבלי שייאר
חיבוריו נחלת יעקב, חלק יעקב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי יעקב (יאקב) נאומבורג (או: נוימבורג; נפטר בו' בשבט ה'תקע"א, 31 בינואר 1811) היה רב וראש ישיבה גרמני מפרשני ספרות חז"ל. התפרסם בשל ספרו נחלת יעקב על המסכתות הקטנות.

נולד לרב ברוך נוימבורג מחבר הספר "עיטור בכורים" על פירושו של בעל הטורים למקרא (פיורדא תקי"ב). אבי אביו היה ר' אלקנה ש"ץ מפיורדא, צאצא של רבי יונה תאומים-פרנקל מחבר "קיקיון דיונה".

בצעירותו למד אצל רבי אברהם אביש מפרנקפורט ואצל רבי טבלי שייאר ממיינץ, ולאחר נישואיו חי ופעל כרב וראש ישיבה באופנבך על המיין הסמוכה לפרנקפורט.

בשנת תקנ"ג (1793) הדפיס בפיורדא את ספרו על המסכתות הקטנות, בשם "נחלת יעקב"[1]. פירושו זה הפך לביאור הבסיסי למסכתות אלו כשנדפס על גליונות ש"ס זיטומיר ושוב בש"ס וילנא במסכתות אלו בדומה לפירוש רש"י. מאז הוא נדפס בכל מהדורות הש"ס המבוססות על דפוס וילנא.

בשנת תקס"ו, 1806, כתב את ספרו חלק יעקב, פירוש על הספרי. חיבורו זה לא נדפס וכתב היד נמצא בבית הספרים הלאומי בירושלים. בהקדמתו לכתביו, מְתנה המחבר את צערו על שלא זכה לילדים חיים וקיימים, וכותב שמצב זה הניע אותו לכתיבתם כדי להנציח את עצמו. מנחם מנדל זלוטקין מזכיר גם כתב יד בשם "חידושי ר"י נוימבורג" המכיל פירוש שלו על מדרש רבה[2].

מלבד ספריו אלו נדפס ביאורו לסדר העבודה "אמיץ כח" המתאר את עבודת יום הכיפורים בבית המקדש, במחזור קרובות של הרוו"ה. הרוו"ה מצטט פירוש שלו על הפיוט "אל אמונה... אומץ אדירי כל חפץ" שבקדושתא לתפילת מוסף ביום הראשון של ראש השנה, בתוך "פירוש הרוו"ה" הנדפס במחזורים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הספר נחלת יעקב, פיורדא תקנ"ג, באתר היברובוקס
  2. ^ זלוטקין, אוצר הספרים, ח"ב, ירושלים תשכ"ה. אות ח' פריט 343. עמ' 95.