מסכתות קטנות

מסכתות קטנות הן קבוצת חיבורים הערוכים בסגנון המשנה. הן נחשבות בדרך כלל כברייתות (כלומר ספרות ששייכת לתקופת התנאים), אולם חלקן נכתב בתקופות מאוחרות יותר. המסכתות הקטנות נבדלות מן התוספתא בכך שחלק מהן מאוחרות - מאות שישית עד שמינית, ובכך שבניגוד לתוספתא - רובן אינן ערוכות לפי סדר המסכתות במשנה.

המסכתות הקטנות נדפסות בדרך כלל בסוף סדר נזיקין במהדורות של התלמוד הבבלי. בשמונה הראשונות יש חומר מקורי רב שאיננו מופיע במקומות אחרים בספרות חז"ל, ובשבע האחרונות ישנו בעיקר ליקוט ממקומות אחרים.

על המסכתות הקטנות לא נכתבו הרבה פרושים. בין השאר הרב חיים קנייבסקי הוציא ביאור על רוב ככול המסכתות^[1].

רשימת המסכתות הקטנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבות דרבי נתן – מסכת זו ערוכה ברובה לפי הסדר של מסכת אבות (ומעין התוספתא, הערוכה כאמור לפי סדר המשנה). במהדורת שכטר יש שתי גרסאות על פי כתבי יד: בנוסח א (המקובל בדפוסים) יש 41 פרקים, ובנוסח ב יש 48 פרקים.
מסכת סופרים – יש שתי נוסחאות מקבילות אבל שונות בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי.
אבל רבתי – הלכות קבורה, הספד ואבלות (נקראת גם מסכת שמחות בלשון סגי נהור).
מסכת כלה – אירוסין, נישואין, יחסי אישות. מסכת זו נחשבה בין המסכתות הפחות נלמדות עד כדי כך שמהווה מדד לתלמיד חכם בעל ידע מקיף ש"שולט אפילו במסכת כלה".
כלה רבתי – הרחבה למסכת הקודמת, ערוכה בצורת משנה וגמרא.
דרך ארץ רבה – נימוסין, בין אדם לחברו.
דרך ארץ זוטא – הדרכות מוסר לתלמידי חכמים: עצות לביקורת עצמית וצניעות.
- פרק השלום –נקרא על שם תחילתו "גדול השלום" על דרכי השלום בין אדם לחברו. פרק השלום הוא הפרק האחרון של "דרך ארץ זוטא", אבל יש שמתייחסים אליו כמאמר בפני עצמו.
מסכת עבדים - פירוט דיני עבדים.
מסכת גרים - דרכי קבלת גרים.
מסכת כותים - היחס בהלכה לכותים (שומרונים).