לדלג לתוכן

ישו מרפא רבים בארץ גינסר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הסיפור הזה, הוא חלק מן הנסים של ישו, שבו מתואר בקצרה על נסי ריפוי של חולים רבים ליד העיר כנרת.

ישו מרפא חולים מאת גוסטב דורה

לאחר נס הלחם והדגים, תלמידיו של ישו יצאו לשוט בספינה על הכנרת. הם התקשו מאוד לשוט ולחתור כנגד הזרם והרוח, ואז ישו נגלה אליהם כשהוא הולך על המים (מרקוס י"ד: 52-34).

על פי בשורת מתי ובשורת מרקוס, (מתי יד: 36-34, מרקוס ו: 56-53). ישו ותלמידיו עוברים ל"ארץ גינוסר" (השם היווני של העיר כנרת) וכאשר ישו עובר שם, רבים שומעים על נוכחותו ובאים להירפא. כל החולים שנגעו בכנף בגדו (או בציצית בגדו), זוכים לריפוי מיידי באופן נסי.

ציטוטים מהבשורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי בשורת מתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

34 וַיַּעַבְרוּ אֶת־הַיָּם וַיָּבֹאוּ אַרְצָה גִּנֵּיסַר׃ 35 וַיַּכִּירוּ אֹתוֹ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם הַהוּא וַיִּשְׁלְחוּ אֶל־כָּל־סְבִיבוֹתֵיהֶם וַיָּבִיאוּ אֵלָיו אֵת כָּל־הַחוֹלִים׃ 36 וַיְבַקְשׁוּ מִמֶּנּוּ רַק לִנְגֹּעַ בִּכְנַף בִּגְדוֹ וְכָל־הַנֹּגְעִים נוֹשָׁעוּ׃

הבשורה על-פי מתי, פרק י"ד, פסוקים 34–36, בתרגום דליטש

לפי בשורת מרקוס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

53 וַיַּעַבְרוּ אֶת־הַיָּם וַיָּבֹאוּ אַרְצָה גִּנֵּיסַר וַיִּקְרְבוּ אֶל־הַיַּבָּשָׁה׃ 54 וַיְהִי כְּצֵאתָם מִן־הָאֳנִיָּה וַיַּכִּירֻהוּ׃ 55 וַיָּרוּצוּ בְּכָל־הַכִּכָּר הַהוּא מִסָּבִיב וַיָּחֵלּוּ לָשֵׂאת אֶת־הַחֹלִים בְּמִשְׁכָּבוֹת אֶל־כָּל־מָקוֹם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ כִּי הוּא שָׁם׃ 56 וּבְכָל־מָקוֹם אֲשֶׁר יָבֹא אֶל־הַכְּפָרִים אוֹ אֶל־הֶעָרִים וְאֶל־הַשָׂדוֹת שָׁם שָׂמוּ אֶת־הַחוֹלִים בַּחוּצוֹת וַיִּתְחַנְּנוּ לוֹ שֶׁיִּגְּעוּ רַק בִּכְנַף בִּגְדוֹ וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר נָגְעוּ־בוֹ וְנוֹשָׁעוּ׃

הבשורה על-פי מרקוס, פרק ו', פסוקים 53–56, בתרגום דליטש

בשתי הבשורות, חולים שחפצו להירפא, בקשו לגעת בכנף בגדו, כלומר בציצית שעל לבושו של ישו, "פתיל התכלת" שעל פי מצוות התורה, במדבר ט"ו 38[1], חייב כל יהודי לעשות לו על ציצת כנף בגדו"[2].

ההיסטוריון מהמאה הראשונה יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס) מתייחס לאזור כנרת כאל אזור פורה עם אדמה פורייה מאוד[3]. העיר שכנה בערך באמצע הדרך בין כפר נחום למגדלא[4].

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ לח דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל-כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם, לְדֹרֹתָם; וְנָתְנוּ עַל-צִיצִת הַכָּנָף, פְּתִיל תְּכֵלֶת. לט וְהָיָה לָכֶם, לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת-כָּל-מִצְוֺת יְהוָה, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא-תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם, וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר-אַתֶּם זֹנִים, אַחֲרֵיהֶם. מ לְמַעַן תִּזְכְּרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֶת-כָּל-מִצְוֺתָי; וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, לֵאלֹהֵיכֶם. (במדבר ט"ו 40-38)
  2. ^ Meyer's NT Commentary on Matthew 9, accessed 20 January 2017
  3. ^ The Physical Geography, Geology, and Meteorology of the Holy Land by Henry Baker Tristram 2007 ISBN 1593334826 page 11
  4. ^ Lamar Williamson 1983 Mark ISBN 0804231214 pages 129–130