הצגת המקור של הדף "כולנו"

{{פירוש נוסף|נוכחי=מפלגה בראשות משה כחלון}}
{{מפלגה
| צבע כותרת = 00AFF0
| שם = כולנו
| צבע גופן = #FFFFFF
| סמל = [[קובץ:KulanuNew.svg|180px]]
| אידאולוגיות = [[ציונות]], צמצום פערים, מאבק ב[[יוקר מחיה]].
| כנסות = [[הכנסת העשרים|20]]–[[הכנסת העשרים ושלוש|23]]
| אותיות = כ
| ממשלות = [[ממשלת ישראל ה-34|34]]
| מנהיגים = [[משה כחלון]], [[יפעת שאשא-ביטון]]
| מייסד = [[משה כחלון]]
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| שיא כוחה = 10 מנדטים ([[הכנסת העשרים|הכנסת ה-20]])
| שפל כוחה = מנדט אחד ([[הכנסת ה-23]])
| נוצרה מתוך = [[הליכוד]], [[מפלגת קדימה|קדימה]]
| תאריך ייסוד = [[10 בדצמבר]] [[2014]]
| תאריך פירוק = [[15 בדצמבר]] [[2020]]
| רשימה פוליטית =
| מיקום במפה הפוליטית = [[ימין-מרכז]]
| צבעים רשמיים = {{ריבוע צבע|#00AFF0}} [[תכלת]], {{ריבוע צבע|black}} [[שחור]], {{ריבוע צבע|white}} [[לבן]]
| אתר אינטרנט = [http://www.kulanu-party.co.il www.kulanu-party.co.il]
| התמזגה לתוך = [[הליכוד]], [[תקווה חדשה (מפלגה)|תקווה חדשה]]
}}
[[קובץ:Kulanu Kahlon logo.svg|250px|ממוזער|שמאל|סמל התנועה הקודם]]
'''כולנו בראשות משה כחלון'''{{הערה|שמה הרשמי של המפלגה "כולנו בראשות משה כחלון" לא השתנה למרות עזיבתו של [[משה כחלון]] את המפלגה ב-[[2020]]}} (בקיצור: "'''כולנו'''") הייתה [[מפלגה|מפלגת]] [[ימין פוליטי בישראל|ימין]] כלכלית חברתית שהוקמה על ידי [[משה כחלון]] והתמודדה ב{{ה|בחירות לכנסת העשרים}} וב{{ה|בחירות לכנסת העשרים ואחת}}. לקראת ה[[הבחירות לכנסת העשרים ושתיים|בחירות לכנסת העשרים ושתיים]] חתמה המפלגה על הסכם לריצה משותפת עם [[הליכוד]], במסגרתו שוריינו שלושה מקומות לחברי המפלגה ברשימת הליכוד. בהמשך התפקדו כחלון ואלי כהן לליכוד, והמפלגה בראשות [[יפעת שאשא-ביטון]] רצה ברשימה אחת עם הליכוד{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|הסוף של מפלגת כולנו: כחלון התפקד לליכוד|5561400|31 ביולי 2019}}}}. לאחר הקמת מפלגת [[תקווה חדשה - אחדות לישראל |תקווה חדשה]] של [[גדעון סער]], הודיעה יושבת ראש כולנו, [[יפעת שאשא-ביטון]] על פרישתה מהמפלגה והצטרפותה לתקווה חדשה{{הערה|https://twitter.com/sbyifat/status/1338829126829010948}}.

==רקע==
משה כחלון היה [[שר התקשורת]] ו[[שר הרווחה והשירותים החברתיים]] ב[[ממשלת ישראל השלושים ושתיים]] ובמהלכה הוא התפרסם בין היתר ברפורמות בשוק ה[[תקשורת סלולרית בישראל|תקשורת הסלולרית בישראל]].

לקראת סוף כהונתה של ממשלה זו, באוקטובר [[2012]], הודיע כחלון שהוא "לוקח פסק זמן מהחיים הפוליטיים" ולא יתמודד ב[[בחירות מקדימות|בחירות המקדימות]] שיתקיימו ב[[הליכוד|ליכוד]] לקראת [[הבחירות לכנסת התשע עשרה]]{{הערה|{{ynet|[[אטילה שומפלבי]]|פצצה פוליטית: משה כחלון לא יתמודד בפריימריז|4292091|14 באוקטובר 2012}}}}. לקראת הבחירות הכלליות הודיע על תמיכתו בליכוד.

באפריל 2014 הודיע כחלון על חזרה ל[[פוליטיקה של ישראל|פוליטיקה]]. הוא אמר שיתקשה לשוב לליכוד, שלפי טענתו זנח את ההיבט החברתי ואת הפרגמטיזם המדיני בשל השתלטות של גופי [[ימין רדיקלי בישראל|ימין קיצוני]]. עוד טען כי התוצאות שהשיגה הממשלה בהפחתת [[יוקר המחיה]] ובניסיון למנוע את [[בריחת מוחות|בריחת המוחות]] אינן טובות, ושעמדותיו ותמיכתו ב[[המחאה החברתית בישראל 2011|מחאה החברתית בישראל 2011]] התנגשו עם עמדותיו של ראש הליכוד [[בנימין נתניהו]]{{הערה|{{ynet|אמירה לם, ידיעות אחרונות|כחלון חוזר: "הליכוד קיפל את הדגל החברתי"|4507979|8 באפריל 2014}}}}. ב־[[20 באוקטובר]] באותה שנה הצהיר שיקים מפלגה חדשה לקראת הבחירות הבאות{{הערה|{{ynet|איתי בלומנטל|כחלון: אקים מפלגה שתטפל ביוקר המחיה|4582173|20 באוקטובר 2014}}}} ולמחרת עזב את [[הליכוד]]{{הערה|{{סרוגים|גיא עזרא|רשמית: כחלון עזב את הליכוד|93487-רשמית-כחלון-עזב-את-הליכוד|21 באוקטובר 2014}}}}.

==מוסדות==
המפלגה אינה מקיימת מוסדות בעלי משקל או פעילות שטח משמעותית של חברים ופעילים{{הערה|ד"ר אסף שפירא, [https://www.idi.org.il/articles/26896 עוד מפלגת אווירה לרשימה], אתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], 30 במאי 2019}}, ואין בה [[בחירות מקדימות]] (פריימריס) לקביעת העומד בראשה או רשימתה לכנסת. [[תקנון]] המפלגה מ-2014 קבע שמשה כחלון ינהיג אותה בשתי מערכות הבחירות העוקבות, ומסר בידיו את השליטה המלאה בה: בסמכותו לקבוע את הרשימה לכנסת, להחליט על הצטרפות לקואליציה ולמנות את חברי ההנהלה ובעלי התפקידים במפלגה{{הערה|{{הארץ|אילן ליאור|תקנון המפלגה של כחלון מגלה: סמכויות נרחבות ליו"ר, יחליט לבד על הצטרפות לקואליציה|1.2510097|11 בדצמבר 2014}}}}. מבנה זה דומה ביסודו למבנה שהוגדר בתקנון [[יש עתיד]] ו[[ישראל ביתנו]].

==תוצאות המפלגה בבחירות==
===הבחירות לכנסת העשרים===

בדצמבר 2014, בעקבות הקדמת [[הבחירות לכנסת העשרים]], חתם כחלון בשם המפלגה על [[הסכם עודפים]] עם [[ישראל ביתנו]], ו[[רשם המפלגות|רשם]] את המפלגה שהקים{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|הלוגו של "כולנו" וכחלון: שחור במרכז|4602108|10 בדצמבר 2014}}{{ש}}{{קישור שבור|24 באפריל 2018}}[http://old.justice.gov.il/NR/rdonlyres/3AD8B922-660F-4CF3-A707-660E4D7EAD1C/43472/6941.pdf הודעה על הגשת בקשה לרישום מפלגה בפנקס המפלגות], י"פ 6941 מ-14 בדצמבר 2014}}.
ברשימה שובצו [[מייקל אורן]], לשעבר [[שגריר ישראל בארצות הברית]], [[אלי אלאלוף]], שעמד בראש [[ועדת אלאלוף]] למלחמה בעוני ו[[אלוף]] במיל' [[יואב גלנט]]{{הערה|{{mako|עמית סגל|יואב גלנט מצטרף למשה כחלון|8cd95019c98ca41004|news-military/politics-q1_2015|8 בינואר 2015}}}}.

מועמדת נוספת, [[צגה מלקו]], [[עיתונאי]]ת ב[[קול ישראל]], נפסלה מהרשימה אחרי שהוצבה במקום השלישי, משום שלא עברה [[תקופת צינון]] כנדרש בחוק{{הערה|{{כלכליסט|[[שאול אמסטרדמסקי]]|נפסלה מועמדותה של צגה מלקו ברשימת "כולנו" לכנסת|3650834|26 בינואר 2015}}}}.

בבחירות קיבלה המפלגה עשרה מנדטים.

[[קובץ:Reuven Rivlin opened the consultations after the 2015 elections with Kulanu (2).jpg|ממוזער|חברי המפלגה בהתייעצות עם [[נשיא מדינת ישראל]] [[ראובן ריבלין]].]]
המפלגה נכנסה ל[[הממשלה ה-34|ממשלה ה-34]], בראשות [[בנימין נתניהו]], וקיבלה את [[משרד האוצר]] (כחלון), [[משרד הבינוי והשיכון]] (גלנט) ו[[המשרד להגנת הסביבה]] ([[אבי גבאי]], שהיה שר שאינו חבר כנסת){{הערה|{{גלובס||מסתמן: כך תיראה הממשלה ה-34 של ישראל|1001030360|25 באפריל 2015}}}}.

ב-[[27 במאי]] [[2016]] התפטר גבאי מהממשלה וכחלון מונה ממלא מקומו במשרד להגנת הסביבה. בהמשך הצטרף גבאי [[מפלגת העבודה הישראלית|למפלגת העבודה]] ונבחר לעמוד בראשה{{הערה|{{TheMarker|אבי בר-אלי, צבי זרחיה|השר גבאי מתפטר ותוקף: חייבים לעצור את התהליך שמוביל לחורבן הבית ה-3. נתניהו - תתעשת"|1.2957106|27 במאי 2016}}}}. ב-[[1 באוגוסט]] באותה השנה נערך סבב תיקים בממשלה והמשרד להגנת הסביבה הוחזר לליכוד בתמורה למשרד הכלכלה והתעשייה, אליו מונה השר כחלון בנוסף לתפקידו כשר האוצר. בנוסף, מונה מטעם כולנו [[סגן שר]] ב[[משרד ראש הממשלה]], [[מיכאל אורן|מייקל אורן]]. ב-[[23 בינואר]] [[2017]] משרד הכלכלה והתעשייה נמסר לשר במשרה מלאה, [[אלי כהן (פוליטיקאי, 1972)|אלי כהן]].

ב־[[20 באפריל]] [[2017]] בעקבות השעייתו של ראש העיר [[איתמר שמעוני]] נבחר [[תומר גלאם]] על ידי מועצת העירייה לשמש כראש עיריית אשקלון בפועל עד תום הקדנציה. גלאם התמודד על התפקיד מטעם מפלגת "כולנו" מול חבר המועצה מישל בוסקילה (שזכה לתמיכה מצד מפלגות הליכוד וש"ס), וגבר עליו ברוב של 12 מול 10 קולות. גלאם היה ראש העירייה הראשון שנבחר מטעם מפלגת "כולנו"{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי ומתן צורי|ראש עיר חדש באשקלון: המועמד של כחלון ניצח את המועמד של נתניהו|4951595|20 באפריל 2017}}}}. 

ב[[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2018)|בחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו בשנת 2018]], כולנו נחלה הצלחה, כשהכניסה עשרות חברי מועצה מטעמה ונבחרו 12 ראשי רשויות מקומיות.

השר יואב גלנט התפטר ב[[ינואר]] [[2019]] מהממשלה כדי להצטרף לליכוד{{הערה|{{דבר ראשון|דבר ראשון|בדרך לליכוד?|167304|31 בדצמבר 2018}}}}, ואת מקומו תפסה ח"כ [[יפעת שאשא-ביטון]]. נוסף אליו שלושה חברי כנסת מהמפלגה בכנסת העשרים, אלי אלאלוף, מייקל אורן ו[[רחל עזריה]], הודיעו שלא יתמודדו ב[[הבחירות לכנסת העשרים ואחת|בחירות לכנסת העשרים ואחת]]{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|מסתכלים קדימה: שלושה ח"כים צפויים לפרוש מ"כולנו"|5436791|30 בדצמבר 2018}}}}.

===הבחירות לכנסת העשרים ואחת===
לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים ואחת]] הודיעו ארבעה מחברי הכנסת של כולנו על עזיבתם. [[יואב גלנט]] הצטרף לליכוד, [[אלי אלאלוף]] הכריז שהוא פורש מהחיים הפוליטיים, ו[[מייקל אורן]] ו[[רחל עזריה]] בחנו הצטרפות למפלגות אחרות, אך לבסוף עזבו את החיים הפוליטיים.

קמפיין הבחירות של המפלגה התמקד בדמותו של כחלון, שהוצג כמנהיג אכפתי שהיטיב עם מעמד הביניים וכמי שנאמן לערכי [[הליכוד]] ההיסטוריים, שיוצגו בדמותו של [[מנחם בגין]]. המפלגה תוארה בקמפיין כ"ימנית-חברתית" וכ"ימין שפוי"{{הערה|{{ynet|עמיחי אתאלי|כחלון הציג את הרשימה: "המפלגה הימנית החברתית היחידה"|5470473|26 בפברואר 2019}}}}. לאורך מערכת הבחירות צפו הסקרים ירידה ניכרת בכוחה של המפלגה{{הערה|[[יאיר קראוס]], [https://www.makorrishon.co.il/בחירות-תשעט/119979/ ימין משה: יו"ר כולנו בטוח שיישאר במשרד האוצר אחרי הבחירות], [[מקור ראשון]], 3 במרס 2019}}.

בבחירות זכתה כולנו בארבעה מנדטים, פחות ממחצית כוחה בבחירות לכנסת העשרים{{הערה|{{גלובס|טל שניידר|תוצאות האמת: הליכוד עולה ל-36 מנדטים, בנט ושקד מחוץ לכנסת|1001281830|11 באפריל 2019}}}}.

===הבחירות לכנסת העשרים ושתיים ולכנסת העשרים ושלוש===
ב-28 במאי 2019, יומיים לפני פיזור [[הכנסת העשרים ואחת]], הודיע כחלון שאם יוקדמו [[הבחירות לכנסת העשרים ושתיים]], כולנו תתמודד ברשימה משותפת עם [[הליכוד]]{{הערה|[https://www.jdn.co.il/breakingnews/1153524/ כחלון מאשר: "נרוץ בבחירות הקרובות עם הליכוד" ] 28 במאי 2019 באתר [[JDN]]}}.

ברשימה המאוחדת עם הליכוד שובץ כחלון במקום החמישי, ושאר נציגי כולנו בכנסת היוצאת שובצו במקומות 15 ([[אלי כהן (פוליטיקאי, 1972)|אלי כהן]]), 29 ([[יפעת שאשא-ביטון]]) ו-35 ([[טלי פלוסקוב]]). [[רועי פולקמן]] החליט שלא להתמודד בבחירות{{הערה|{{כיכר השבת|יוני גבאי|אחרי האיחוד עם הליכוד: פולקמן הודיע על פרישה|325410|28 ביולי 2019}}}}. כחלון, כהן ופלוסקוב התפקדו לליכוד{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|הסוף של מפלגת כולנו: כחלון התפקד לליכוד|5561400|31 ביולי 2019}}}} ערב הגשת הרשימות. שאשא-ביטון נשארה בכולנו והתמודדה באופן רשמי מטעם המפלגה ברשימה המשותפת עם הליכוד{{הערה|{{כלכליסט|צבי זרחיה|נטו עבודה בעיניים: התרגיל של כולנו שיזרים לה 12.5 מיליון שקל|3767580|4 באוגוסט 2019}}}}, לצד שלושה נציגים שהוצבו במקומות 60, 68 ו-78. שאשא-ביטון היא המועמדת היחידה מטעם כולנו שנבחרה לכנסת ה-22.

לקראת ה[[הבחירות לכנסת ה-23|בחירות לכנסת העשרים ושלוש]] פרש משה כחלון מהרשימה, לקראת פרישה מהחיים הפוליטיים בכלל{{הערה|{{גלובס|טל שניידר|משה כחלון פורש מהחיים הפוליטיים; לא ייכלל ברשימת הליכוד לכנסת הבאה|1001314423|12 בינואר 2020}}}}. שאר השריונים נשמרו ויפעת שאשא-ביטון נכנסה שוב לכנסת. הפעם נכנסה גם טלי פלוסקוב לכנסת (מטעם הליכוד), מהמקום ה-35 ברשימה.

לאחר הקמתה של מפלגת [[תקווה חדשה - אחדות לישראל |תקווה חדשה]], בראשות [[גדעון סער]], לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים וארבע]] ב-2021 הודיעה יושבת ראש כולנו, [[יפעת שאשא-ביטון]] על פרישתה מהמפלגה ועל הצטרפותה לתקווה חדשה{{הערה|https://twitter.com/sbyifat/status/1338829126829010948}}. יושבת ראש המפלגה החזירה את חובות המפלגה לכנסת בגין הלוואה שנטלה במהלך מערכות הבחירות הקודמות{{הערה|{{TheMarker|חגי עמית|כשח"כית מגיעה להחזיר חובות של מפלגתה, אפילו חשב הכנסת מופתע|0000017f-ea94-d3be-ad7f-fabf4bac0000|3 בינואר 2021}}}}. המפלגה לא התמודדה בבחירות לכנסת העשרים וארבע.

==השימוש בביטוי "נטו"==
"כולנו" השתמשה רבות במילה "נטו" בססמאותיה, במטרה להעביר את המסר שפעילותה, ובפרט פעילות העומד בראשה משה כחלון, מכוונת לטובתו הישירה של האזרח. הססמה "כחלון - נטו בשבילי" שימשה את המפלגה במסע הבחירות ב-2015{{הערה|{{ynet|רועי מנדל|קמפיין כולנו: "נתניהו לא חברתי, לפיד לא מעשי. כחלון - נטו בשבילי"|4618788,00|25 בינואר 2015}}}}. במהלך כהונתו של כחלון כשר האוצר ניתן השם "נטו משפחה" לתוכנית כלכלית שכללה את הפחתת שיעורי ה[[מכס]] על מוצרים ביתיים שונים, סבסוד צהרונים ו[[נקודת זיכוי|הקלות במס]] להורים לילדים קטנים{{הערה|{{גלובס|עמירם ברקת|כחלון הציג את תוכנית "נטו משפחה": "מחזירים כסף לציבור"|1001185158|18 באפריל 2017}}}}. המשרד השתמש בסיסמאות "משרד האוצר. נטו בשבילך!" ו"נטו משפחה" כדי לשווק את התוכנית בתשדירי פרסומת בטלוויזיה, ברשתות חברתיות ובעיתונים, וכן השתמש במילה "נטו" במסעות פרסום נוספים. ב-2017 השתמשה המפלגה במסע פרסום בסיסמה "כחלון. נטו בשבילך"{{הערה|{{TheMarker|חגי עמית|נטו כחלון: מה עומד מאחורי הקמפיין הגדול של שר האוצר ו"כולנו"|1.4236674|9 ביולי 2017}}}}, מהלך שאינו שכיח בשנה שאינה שנת בחירות.

==עיקרי המצע==
מצע מפלגת כולנו פורסם בחודש ינואר 2015 והוא מתמקד בנושאים כלכליים וחברתיים.

=== משבר הדיור ===
כחלון הצהיר כי משבר הדיור הוא אחד הנושאים החשובים שעבורם קמה המפלגה{{הערה|שם=גיא עזרא|{{סרוגים|גיא עזרא|כחלון בהשקת הקמפיין: "הליכוד נטש, לפיד אכזב"|104521-כחלון-בהשקת-הקמפיין-הליכוד-נטש-יאיר-ל|15 בינואר 2015}}}}. המפלגה הציגה תוכנית לרפורמה בשוק הדיור שמטרתה קיצור שרשרת הייצור לבניית דירה, על ידי טיפול בכל מרכיבי התהליך לבניית דירה: תכנון, שיווק, פיתוח, רישוי ובנייה, תוך איחוד כלל הסמכויות למשרד אחד.

=== הוזלת מחירי השירותים הבנקאיים ===
תוכנית להוזלת מחירי השירותים הבנקאיים ולהקלה על עסקים קטנים בקבלת אשראי על ידי יצירת תנאים חדשים לתחרות בענף הבנקאות ועידוד כניסת בנקים חדשים למשק. בנוסף, מתייחס המצע להסרת חסמים במעבר בין בנק לבנק{{הערה|{{ynet|נועם דביר, אביטל להב ורועי מנדל|תוכנית כחלון לדיור: כל האחריות במשרד אחד|4625382|11 בפברואר 2015}}}}.

=== יוקר המחיה ומחירי המזון ===
המצע כולל הוזלה של יוקר המחיה על ידי הגברת התחרות בשוק המזון הישראלי, הן בקרב יצרנים והן בקרב רשתות שיווק, באמצעות טיפול בבירוקרטיה הממשלתית והסרת חסמי שוק{{הערה|1=[https://www.kulanu-party.co.il/platformcategory/?cat=93 המצע של כולנו-הוזלת יוקר המחיה בישראל] באתר כולנו כחלון}}.

=== צמצום הפערים בחברה הישראלית ===
כחלון התייחס פעמים רבות בנאומיו לנושא צמצום הפערים בחברה הישראלית.
* שוויון הזדמנויות בחינוך דרך יישום פיילוט ב-300 בתי ספר שירחיב את הדיפרנציאליות בתקצוב בתי הספר והרשויות המקומיות והשמת דגש על החינוך בפריפריה.
* מערכת הבריאות הציבורית – פעילות להרחבה ניכרת של [[סל הבריאות]], קיצור זמני ההמתנה לטיפולים, פעילות לשינוי מבני בענף הביטוח על מנת לרסן את הרפואה הפרטית בישראל ופעילות תקיפה כנגד תופעת "[[רפואה שחורה|הרפואה השחורה]]" בישראל.
* מלחמה בעוני דרך אימוץ מלא של מסקנות דו"ח [[הוועדה למלחמה בעוני בישראל|הוועדה למלחמה בעוני]] בראשותו של מס' 3 ברשימת המפלגה, אלי אלאלוף.
* דיור ציבורי – צמצום התורים לדיור הציבורי, הלוואות למשפחות נזקקות בתהליך השכירות עד לשלב החתימה על החוזה ושימוש ברווחי מכירת הדירות הציבוריות לטובת שיפוצן.
* קידום השוויון לנשים דרך הרחבת הסיוע במעונות יום לילדים עד גיל 3, הרחבת האפשרות ל[[צהרון|צהרונים]] חינם לגילאים 3–9 ביישובים לפי קריטריונים סוציו-אקונומיים, שוויון הזדמנויות לנשים חרדיות בשוק העבודה, בחינה מעמיקה ומחודשת לצורכי משפחות חד-הוריות ומאבק באלימות כלפי נשים.
* שיפור איכות חיי הקשישים דרך צמצום התור בהמתנה למוסד סיעודי בסבסוד המדינה, הרחבת התשתית הקהילתית של מרכזי יום, הגדלת הקצבה למקבלי [[השלמת הכנסה]] ו[[קצבת זקנה]], והגברת האכיפה על המוסדות לאשפוז סיעודי לתשושי נפש{{הערה|1=[https://www.kulanu-party.co.il/platformcategory/?cat=109 המצע של כולנו-צמצום פערים בחברה הישראלית] באתר כולנו כחלון}}.

=== עידוד תעסוקה והגברת הצמיחה ===
מצע המפלגה מתייחס בהרחבה לעידוד התעסוקה במשק באמצעות מספר תוכניות:
* רפורמה בתנאי האשראי לעסקים הקטנים והבינוניים שאמורה לשפר את תנאי מתן האשראי לעסקים אלו.
* סיוע ישיר לעסקים ולעצמאים דרך הרחבת חוק [[דמי אבטלה]] לעצמאים וצמצום הביורוקרטיה שמגבילה צמיחת עסקים קטנים.
* הרחבת ההכשרות המקצועיות למגזר החרדי ואוכלוסיות המיעוטים בישראל.
* הגברת אכיפה וענישה בתחום חוקי העבודה, בדגש על "אוכלוסיות מוחלשות".
* עידוד התעסוקה והיזמות בקרב אנשים עם מוגבלויות.
* שיפור וייעול מערכת התחבורה הציבורית לחיבור המטרופולינים הגדולים לערים ולפרברים סביבם, על ידי הקמת ארבע רשויות מטרופוליניות.
* מלחמה ב"הון השחור" והפחתת נטל המס דרך שיפור מערך הניהול והגבייה של אגף הכנסות המדינה{{הערה|1=[https://www.kulanu-party.co.il/platformcategory/?cat=98 המצע של כולנו-עידוד תעסוקה והגברת הצמיחה] באתר כולנו כחלון}}.

=== מצע הצעירים והסטודנטים ===
* העלאת שכר חיילי החובה – לוחמים – 1,350 ₪, תומכי לחימה – 940 ₪, וחיילים עורפיים - 670 ₪.
* הורדת [[זכות הבחירה לכנסת]] לגיל 17.
* מניעת ניצול בני נוער בהעסקתם על ידי הרחבת האכיפה של תנאי ההעסקה.
* מתן אפשרות לסטודנטים לקבל הלוואות בערבות המדינה למימון שכר הלימוד, שיוחזרו כשהסטודנט ישתלב במעגל העבודה.
* הסרת החסמים המעכבים בניית [[מעונות סטודנטים]] בישראל.
* חקיקת [[הצעת חוק שכירות הוגנת|חוק שכירות הוגנת]], לקביעת כללים שיחייבו כל הסכם שכירות.
* יצירת התנאים לשוק שכירות ארוך טווח, בדגש על דירות 3 חדרים.

==נציגי המפלגה בכנסת==
{{מנדטים|סוג=מפלגה|2015=10|מקסימום=10|כנסות=4|2019=4|2019ב=1|2020=1}}
{| class="wikitable" border="1"
! style="width:15%;" | כנסת
! style="width:40%;" | חברי כנסת
! style="width:45%;" | הערות
|-
|'''הכנסת ה-20 (2015)'''
| 10 מנדטים: [[משה כחלון]]<sup>2</sup>, [[יואב גלנט]]<sup>3</sup>, [[אלי אלאלוף]], [[מיכאל אורן|מייקל אורן]], [[רחל עזריה]], [[טלי פלוסקוב]], [[יפעת שאשא-ביטון]], [[אלי כהן (פוליטיקאי, 1972)|אלי כהן]], [[רועי פולקמן]], [[מירב בן ארי]], [[אכרם חסון]]<sup>2</sup>, [[אשר פנטהון סיום]]<sup>3</sup>
| style="font-size:90%;" valign="top" |
# [[שי באב"ד]] שהוצב במקום ה־11 ברשימה התפטר ממנה ביוני 2015 על מנת לכהן כמנכ"ל משרד האוצר.
# ב־29 בינואר 2016 הפסיק כחלון את חברותו בכנסת במסגרת "[[החוק הנורווגי הקטן]]" והוחלף על ידי [[אכרם חסון]].
# ב־2 בינואר 2019 התפטר יואב גלנט מהכנסת עקב מעברו למפלגת הליכוד והוחלף על ידי אשר פנטהון סיום.
# לרשימת מועמדים מלאה ראו [http://bechirot20.gov.il/election/Candidates/Pages/OneListCandidates.aspx?LPF=Search&WebId=6adadc15-e476-480b-9746-04490aedeb0f&ListID=ba72a662-765c-45af-9d48-fb68080956af&ItemID=45&FieldID=ListNickname_GxS_Text כאן]
|-
|'''הכנסת ה-21 (2019)'''
|4 מנדטים: [[משה כחלון]], [[אלי כהן (פוליטיקאי, 1972)|אלי כהן]], [[יפעת שאשא-ביטון]], [[רועי פולקמן]]
|לרשימת מועמדים מלאה ראו [https://bechirot21.bechirot.gov.il/election/Candidates/Pages/OneListCandidates.aspx?LPF=Search&WebId=6adadc15-e476-480b-9746-04490aedeb0f&ListID=ba72a662-765c-45af-9d48-fb68080956af&ItemID=93&FieldID=ListNickname_GxS_Text כאן]
|-
|'''הכנסת ה-22 (2019) במסגרת הליכוד'''
|מנדט אחד (מתוך 32 ל[[הליכוד|רשימה]] כולה): [[יפעת שאשא-ביטון]]
|שני חברי כנסת שהיו חלק ממפלגת כולנו התפקדו לליכוד לפני הבחירות לכנסת ה-22 ([[משה כחלון]] ו[[אלי כהן (פוליטיקאי, 1972)|אלי כהן]]), לכן [[יפעת שאשא-ביטון]] נשארה נציגת כולנו היחידה שנכנסה לכנסת
|-
|'''הכנסת ה-23 (2020) במסגרת הליכוד'''
|מנדט אחד (מתוך 36 ל[[הליכוד|רשימה]] כולה): [[יפעת שאשא-ביטון]]
|שני חברי כנסת שהיו בעבר חלק ממפלגת כולנו, שוריינו ברשימה לאחר שהתפקדו לליכוד ([[אלי כהן (פוליטיקאי, 1972)|אלי כהן]] ו[[טלי פלוסקוב]])
|}

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אתר רשמי|https://www.kulanu-party.co.il/}}
* [https://web.archive.org/web/20200227092539/https://www.kamakesef.com/ כמה כסף] - אתר הקמפיין של מפלגת כולנו לבחירות הכנסת ה-21, מועד א'

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{סיעות הכנסת ה-20}}
{{סיעות הכנסת ה-21}}
{{רשימות המתמודדות בבחירות לכנסת ה-20}}
{{רשימות המתמודדות בבחירות לכנסת ה-21}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ישראל: מפלגות]]
[[קטגוריה:ישראל: מפלגות ימין היסטוריות]]
[[קטגוריה:סיעות בכנסת]]
[[קטגוריה:סיעות החברות בממשלת ישראל ה-34]]
[[קטגוריה:הבחירות לכנסת העשרים]]