הצגת המקור של הדף "כורדים"

{{פירוש נוסף|נוכחי=עם הכורדי|אחר=יהודים מאזור כורדיסטן, המכונים בישראל "כורדים"|ראו=[[יהדות כורדיסטן]]}}
{{קבוצה אתנית
| שם = כורדים
| תמונה = <div style="margin-top:1px; margin-bottom:1px;">[[קובץ:Portrait of Saladin (before A.D. 1185; short).jpg|80px]][[קובץ:Nizami_Rug_Crop.jpg|80px]]{{ש}}[[קובץ:M-barzani.jpg|80px]][[קובץ:Jalal Talabani.jpg|80px]]<div style="background-color:#ffde80">
| כיתוב = [[צלאח א-דין]] • [[חכים ג'מאל א-דין נזאמי|ג'מאל א-דין נזאמי]]{{ש}}[[מוסטפא ברזאני]] • [[ג'לאל טאלבאני]]
| אוכלוסייה = 30–46 מיליון
| ריכוזי אוכלוסייה = {{דגל|טורקיה}} '''[[טורקיה]]''' 14.3–20 מיליון {{ש}}
{{דגל|איראן}} '''[[איראן]]''' 8–12.2 מיליון {{ש}}
{{דגל|עיראק}} '''[[עיראק]]''' 5.6–8.5 מיליון {{ש}}
{{דגל|סוריה}} '''[[סוריה]]''' 2–3.6 מיליון {{ש}}
{{דגל|גרמניה}} '''[[גרמניה]]''' 1.2–1.5 מיליון {{ש}}
{{דגל|אפגניסטן}} '''[[אפגניסטן]]''' 200,000 {{ש}}
{{דגל|אזרבייג'ן}} '''[[אזרבייג'ן]]''' 150,000 {{ש}}
{{דגל|צרפת}} '''[[צרפת]]''' 150,000 {{ש}}
{{דגל|ישראל}} '''[[ישראל]]''' 100,000–250,000 (רובם המכריע יהודים) {{ש}}
{{דגל|שוודיה}} '''[[שוודיה]]''' 83,600 {{ש}}
{{דגל|לבנון}} '''[[לבנון]]''' 80,000 {{ש}}
{{דגל|הולנד}} '''[[הולנד]]''' 70,000 {{ש}}
{{דגל|רוסיה}} '''[[רוסיה]]''' 63,800 {{ש}}
{{דגל|שווייץ}} '''[[שווייץ]]''' 60,000 {{ש}}
{{דגל|בריטניה}} '''[[בריטניה]]''' 50,000 {{ש}}
{{דגל|קזחסטן}} '''[[קזחסטן]]''' 46,000 {{ש}}
{{דגל|ארמניה}} '''[[ארמניה]]''' 45,000 {{ש}}
{{דגל|טורקמניסטן}} '''[[טורקמניסטן]]''' 40,000 {{ש}}
{{דגל|דנמרק}} '''[[דנמרק]]''' 30,000 {{ש}}
{{דגל|אוסטריה}} '''[[אוסטריה]]''' 23,000 {{ש}}
{{דגל|יוון}} '''[[יוון]]''' 22,000 {{ש}}
{{דגל|ארצות הברית}} '''[[ארצות הברית]]''' 21,000 {{ש}}
{{דגל|גאורגיה}} '''[[גאורגיה]]''' 14,000 {{ש}}
{{דגל|קנדה}} '''[[קנדה]]''' 6,000 {{ש}}
| שפות = '''[[כורדית]]''', [[ארמית]], [[פרסית]], [[טורקית]], [[ערבית]], [[אנגלית]], [[צרפתית]], [[גרמנית]], [[אזרית]], [[עברית]]; שפות הארצות בהן הם נמצאים
| דת = <small>'''רוב:'''</small>{{ש}}[[אסלאם סוני]], [[אסלאם שיעי]], [[אלווים]]{{ש}}<small>'''מיעוט:'''</small>{{ש}}[[יזידים]], [[יארסאניזם]], [[זורואסטריות]], [[אגנוסטיות]], [[יהדות]], [[נצרות]]
| קבוצות = [[איראנים]]
}}
'''כורדים''' (ב[[כורדית]]: '''کورد''' / '''Kurd''') הם [[קבוצה אתנית]] ו[[לאום]] המהווים חלק מהעמים ה[[איראנים|איראניים]]. מספרם של הכורדים מוערך בכ־25 עד 40 מיליון נפש. מרבית הכורדים חיים ב[[טורקיה]], [[איראן]], [[עיראק]] ו[[סוריה]]. יש גם קהילות כורדיות קטנות יותר ב[[ארמניה]] וב[[גאורגיה]]. בעבר גם התקיימה קהילה כורדית עתיקה ליד [[קאבול]] שב[[אפגניסטן]], אך היא עזבה את המדינה בזמן מלחמת האזרחים האפגנית. רוב הכורדים הם [[מוסלמים]].<ref name="RiK">{{cite web|title=Religion in Kurdistan|first=M.|last=Van Bruinessen|url=http://www.hum.uu.nl/medewerkers/m.vanbruinessen/publications/Bruinessen_Religion_in_Kurdistan.pdf|format=Religion in Kurdistan|publisher=Hum.uu.nl|accessdate=7 July 2013|archive-url=https://web.archive.org/web/20131109073537/http://www.hum.uu.nl/medewerkers/m.vanbruinessen/publications/Bruinessen_Religion_in_Kurdistan.pdf|archive-date=9 November 2013|url-status=dead|df=dmy-all}}</ref>

מראשית [[המאה ה-20]] הכורדים שואפים להקים [[מדינה]] עצמאית בחבל הארץ [[כורדיסטן]], אך עקב התנגדותן העזה של המדינות באזור לא עלה בידי הכורדים להקים מדינה. כתוצאה מכך, נותרו הכורדים הקבוצה הלאומית הגדולה ביותר ללא מדינה משלהם. המדינות בהן חיים הכורדים, [[עיראק]], [[איראן]], [[סוריה]] ו[[טורקיה]] אינן מכירות בלאומיות הכורדית וחלקן אף שוללות מהם זכויות לביטוי תרבותי ול[[אוטונומיה]].

בטורקיה, רוב מזרח המדינה מאוכלס ברוב כורדי. המחתרת הכורדית, [[PKK]], הייתה פעילה מאוד בשנות התשעים וביצעה פעולות טרור רבות, עד לתפיסתו של מנהיגה [[עבדוללה אג'לאן]]. מלבד פעילותה נגד הכורדים שבגבולותיה, טורקיה תוקפת גם את הכורדים שבצפון עיראק{{הערה|{{ynet||טורקיה: כל כוחותינו שבו מצפון עיראק|3512959|29 בפברואר 2008}}{{ש}}{{ynet|רויטרס|טורקיה תקפה מורדים כורדים בצפון עיראק|3892127|20 במאי 2010}}}}.

לאחר שנעצר מנהיגה של המחתרת, התקבלה החלטה על ידי חבריה לרכך את האידאולוגיה שלה. התנועה החלה להתמקד בעיקר במאבק להכרה בשפה הכורדית, התרבות שלהם וזכותם ל[[חופש הביטוי|חופש ביטוי]].

רוב הפליטים הכורדים שעזבו את טורקיה ועיראק חיים כיום בתנאים קשים ב[[מחנה פליטים|מחנות הפליטים]] בארצות בהן הם מפוזרים, ובפרט ב[[סוריה]], שם התנהלה [[מלחמת האזרחים בסוריה|מלחמת אזרחים]] קשה תחת שלטונו של [[בשאר אל-אסד]], וחלקם אף השתתפו בה.

==היסטוריה ==
הכורדים של היום מחשיבים את עצמם כצאצאי וממשיכי אנשי [[מדי]], שכן הם שוכנים באותו אזור גאוגרפי בו התקיימה בעבר אימפריית מדי, וכן מהווים חלק מהעמים האירניים{{הערה|{{Cite web|url=http://www.kurdistanica.com/?q=node/78|title=Are Kurds Descended From the Medes?|date=19 June 2008|accessdate=2017-07-02|website=kurdistanica.com|last=Izady|first=Prof. M. R.}}}}{{הערה|{{Cite web|url=https://gracethrufaith.com/end-times-prophecy/the-return-of-the-medes/|title=The Return Of The Medes – Grace thru faith|date=12 October 2014|accessdate=2017-07-02|website=Grace thru faith|last=Kelley|first=Jack}}}}{{הערה|{{Cite web|url=https://flashtrafficblog.wordpress.com/2014/06/17/with-prophetic-implications-the-kurds-known-as-the-medes-in-the-bible-seize-oil-rich-region-of-iraq/|title=With prophetic implications, the Kurds, known as the Medes in the Bible, seize oil-rich region of Iraq. What does it mean?|date=17 June 2014|accessdate=2017-07-02|website=Joel C. Rosenberg's Blog}}}}.

לאורך השנים שלטו בשטחי המחיה של הכורדים [[אימפריה|אימפריות]] רבות.

במאות ה-10–11 התבססו באזור [[כורדיסטן]] מספר ישויות מדיניות כורדיות: בצפון – הוקמו שאהדיד (951–1174) (מזרח [[טראנסאוקסניה|טרנסאוקסניה]] בין הנהרות קור ואראקס), ראוואדיד (955–1221) (מרכזה בטיבריז ושלטה על כל אזרבייג'ן), במזרח נוסדו חסנוויהיד (959–1015) (ב[[זגרוס]] בין שאהריזור וחוזיסטאן), ואנאזיד (990–1116) (מרכזה בהולואן) ובמערב – מרוואניד (ממוקמת דרומית לדיאבקיר וצפונית לג'זירה).

ישנם תיעודים בכתב מ[[המאה ה-11]] למהומות שיצרו כורדים שחיו בתחומי [[השושלת הבויהית]], בגלל מחסור במזון שנוצר בעקבות [[גל קור]] מתמשך. על פי התיאורים בני התקופה, בעקבות מהומות אלו, שניתן להניח שהחלו בעקבות מחסור במזון, קמו [[מיליציה|מיליציות]] כורדיות – וכן מיליציות של עמים נוספים שחיו באותו אזור – שניצלו את הסכסוך הבויהי בין הצבא לממשל ויצאו למסעות ביזה ואונס, שהגיעו עד [[בגדאד]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=ismMJkCu5Uk&index=8&list=PLlT4nxANf8bKcypnP9e5RzaYnExpv7M98|הכותב=|כותרת=היסטוריה ושינויי אקלים – שיעור 5|אתר=|מידע נוסף=דקות 1:01:23-39:12|תאריך=}}}}.

שאיפותיהם הלאומיות של הכורדים הוכרו לראשונה במסגרת [[הסכם סוור]] אשר נחתם בסוור (בצרפתית: Sèvres), שב[[צרפת]] באוגוסט [[1920]] [[מלחמת העולם הראשונה|לאחר מלחמת העולם הראשונה]] ונועד לקבוע את גורל השטחים ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאניים]] שנכבשו במלחמה. ההסכם כלל הבטחה להקמת אוטונומיה כורדית חוצצת בשטחי [[טורקיה]], [[סוריה]], [[עיראק]], [[איראן]] בסיוע [[מדינות ההסכמה]]. הוסכם כי עות'מאניים יאפשרו אוטונומיה זו, ואם תוך שנה מחתימת ההסכם ירצו בכך מרבית תושבי האזור, הכורדים יזכו בעצמאות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.hri.org/docs/sevres|הכותב=|כותרת=The Peace Treaty of Sèvres|אתר=H-R network|מידע נוסף=|תאריך=September 25, 1997.}}}}.

עם זאת, העובדות בשטח שקבעו הטורקים בזמן [[מלחמת העצמאות של טורקיה]] עוגנו ב[[הסכם לוזאן]], ו[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]], [[צרפת]], [[איטליה]] ו[[יוון]] אשררו את העצמאות הטורקית ללא הענקת מעמד אוטונומי ל[[כורדיסטן]], זאת בגלל הסכם והבטחה טורקית, עיראקית, איראנית וסורית לאפשר לאירופאים גישה וקניה בזול למאגרי הנפט האזוריים של הכורדים, בתמורה לביטול רעיון האוטונומיה הכורדית{{הערה|{{cite journal | last=Schaller | first=Dominik J. | last2=Zimmerer | first2=Jürgen | title=Late Ottoman genocides: the dissolution of the Ottoman Empire and Young Turkish population and extermination policies—introduction | journal=Journal of Genocide Research | publisher=Informa UK Limited | volume=10 | issue=1 | year=2008 | issn=1462-3528 | doi=10.1080/14623520801950820 | pages=7–14}}}}.

===ממלכות ושושלות כורדיות===
[[קובץ:Kurdish states 1835.png|שמאל|ממוזער|250px|ממלכות כורדיות עצמאיות וממשלות כורדיות אוטונומיות בסביבות [[1835]].]]
*[[סדקיים]] {{אנ|Sadakiyans}} (700–827/8, איראן, [[אורמיה]])
*[[שדאדידים]] {{אנ|Shaddadids}} (951–1174, [[עבר הקווקז]])
*[[השושלת הרוואדידית]] {{אנ|Rawadid dynasty}} (955–1071, [[תבריז]] ו[[מראע'ה]] {{אנ|Maragheh}})
*[[הד'באנים]] {{אנ|Hadhabani}} (943–1063)
*[[מרוואנידים]] {{אנ|Marwanids}} (990–1096, [[דינוור]] {{אנ|Dinavar}})
*[[חסנוואיים]] {{אנ|Hasanwayhids}} (959–1095, [[כרמאנשאה]])
*[[בני עיאראן]] (או: בני ענאז) {{אנ|Annazids}} (991–1117, [[חלואן]] {{אנ|Hulwan}})
*[[הזאראספיים]] {{אנ|Hazaraspids}} (1155–1425)
*[[השושלת האיובית]] (1171–1341)
*וואסלדום של [[ממלכת ארדלאן]] {{אנ|Ardalan}} (1169–1867)
*[[אמירות באבאן]] {{אנ|Baban}} (1649–1851, אזור [[סולימאניה]])
*[[אמירות סוראן]] {{אנ|Soran Emirate}} (1816–1835, אזור [[רואנדז]] {{אנ|Rawandiz}})
*[[אמירות חאקירי]] {{אנ|Emirate of Hakkâri}} (1835–היום, [[דרום-מזרח אנטוליה]], [[טורקיה]])
*[[אמירות בהדינאן]] {{אנ|Bahdinan}} (1339–1843, עמאדיה {{אנ|Amadiya}})
*[[נסיכות ביטליס]] {{אנ|Principality of Bitlis}}
*[[אמירות בוהטאן]] {{אנ|Bohtan}} (1330–1855, [[ג'יזרה]], [[ג'זירה (סוריה)|ג'זירה]])
*[[מכריאן]] {{אנ|Mokryan}} (סוף [[המאה ה-15]] עד אמצע המאה ה-19)
*[[ממלכת כורדיסטן]] {{אנ|Kingdom of Kurdistan}} (1921–1924 ו־1925)
*[[כורדיסטן האדומה]] {{אנ|Kurdistansky Uyezd}} (1923–1929) ו[[כורדיסטן אוקרוג]] (1930)
*[[רפובליקת ארארט]] {{אנ|Republic of Ararat}} (1927–1930)
*[[רפובליקת מהבאד]] {{אנ|Republic of Mahabad}} (1946–1947)

<gallery mode="packed">
File:Map of Roman dependency of Sophene, Corduene, Commagene, and Osrhoene as of 31 BC.png|מפה המציגה את התלות הרומית של [[קרטיגיני]] {{אנ|Corduene}} (נכון ל־31 לפנה"ס)
File:Hasanwayhids map.png|[[שושלת חסנויה]] {{אנ|Hasanwayhids}} ([[המאה ה-10]] עד ה-11)
File:Khurasani kurdish exclave 1835.png|המובלעה הכורדית של [[ח'וראסאן]] בסביבות [[1835]]
File:Kurdistan1920.png|הוראות [[הסכם סוור]] לכורדיסטן העצמאית (ב־1920)
File:Kingdom of kurdistan 1923.png|ממלכת כורדיסטן ב־1923
File:Red kurdistan 1923 1929.png|כורדיסטן האדומה (1923–1929)
File:Republic of mahabad and iranian azerbaijan 1945 1946.png|רפובליקת מהבאד (1945–1946)
</gallery>

==דת==
על פי אומדנים רווחים, 86% מהכורדים כיום הם [[מוסלמי]]ם, מתוכם כ-65% מוסלמים [[סונים]]. 10% הם מוסלמים [[שיעה|שיעים]], שחיים בעיקר בפרובינציות [[כרמאנשאה (מחוז)|כרמנשאה]] ו[[אילאם]] שב[[איראן]]. 10% נוספים מהכורדים הם מוסלמים [[אלווים]] שחיים בעיקר בטורקיה. 15% הנותרים הם בעיקר [[יזידים]] ו[[נוצרים]] מדנומינציות שונות, בעיקר [[ארמנים]], [[אשורים]], [[נסטוריאנים]], [[יעקובים]] [[כלדים]]. דת נוספת נפוצה פחות היא ה[[יארסאניה]]{{הערה|{{mako||אחרי היזידים - דאעש מחסל עם נוסף|1b1aa72fc71b371026|news-columns/2020_q3|3 באוגוסט 2020}}}}. בנוסף ישנם [[יהדות כורדיסטן|יהודים כורדים]] שחיו בעבר אזורי הכורדים, וכיום רובם מתגוררים ב[[ישראל]].

== קהילות כורדיות ==
[[קובץ:Kurdish-inhabited areas of the Middle East and the Soviet Union in 1986.jpg|ימין|ממוזער|אזורים בהם הייתה אוכלוסייה כורדית משמעותית (מעל 75%) ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] וב[[קווקז]] (אז דרום [[ברית המועצות]]), מסומנים באדום בהיר. המפה נוצרה בידי ה־[[CIA]] ה[[ארצות הברית|אמריקני]] בשנת 1986]]
[[קובץ:Kurdish-inhabited area by CIA (1992).jpg|ממוזער|[[כורדיסטן]] (בהיר), אזור המחיה העיקרי של הכורדים, עליו הם טוענים ל[[אוטונומיה]]. האזור מחולק כיום בין מספר מדינות במזרח התיכון: דרום־מזרח [[טורקיה]], מערב [[איראן]], צפון [[עיראק]] ושלוש מובלעות קטנות בצפון [[סוריה]] ובדרום [[ארמניה]]. ה־CIA, סביבות 1992]]

=== טורקיה ===
{{ערך מורחב|ערכים = [[הכורדים בטורקיה]], [[כורדיסטן הטורקית]]}}
אוכלוסיית הכורדים ב[[טורקיה]] מוערכת בכ־14.3–20 מיליון איש (17%–24% מאוכלוסיית טורקיה), החיים ב־13 מחוזות שכוללים את כל אזור דרום ומזרח טורקיה. הכורדים חיו בשטחים שכיום הם בשליטת טורקיה עוד טרם השלטון המוסלמי. הטורקים הגיעו לראשונה למזרח כורדיסטן בתחילת [[המאה ה-14]] כעות'מאניים שקבוצה מתוכם הפכה, לימים, לטורקים. כיום, מהכורדים בטורקיה נשללות [[זכויות]] מסוימות – למשל כל פעילות שקשורה ל[[תרבות]] הכורדית אסורה בטורקיה. לכורדים אסור לקרוא לעצמם בשמות כורדיים ולהתלבש בבגדים כורדיים מסורתיים. דיבור בשפה הכורדית בציבור הוא עבירה פלילית. שירה, ריקוד ומשחקים כפי המסורת הכורדית אסורים והעבריין ייענש על כך. גם דפוס והפצה של חומרים כתובים בשפה הכורדית אסורים. עם זאת, בשנים האחרונות, עלו סימנים לכך שממשלת טורקיה עשויה לשנות את מדיניות הדיכוי שלה.

=== איראן ===
{{ערך מורחב|ערכים = [[בדלנות כורדית באיראן]], [[כורדסתאן (מחוז)]]}}
[[קובץ:Mountain child.jpg|ממוזער|250px|נערה כורדית בבגדים מסורתיים ובידה לפיד, בחגיגת [[נורוז]] ליד כפר פאלנגאן, מרכז מחוז כאמייראן, מחוז [[כורדסתאן (מחוז)|כורדסתאן]], [[איראן]], 2017. חגיגות הנורוז בכפר נערכות על ידי בני־הנוער, העולים כשבידיהם לפידים בוערים אל הסלעים שמאחוריו, ושם מעלים מדורה לרגל השנה החדשה. בינתיים, התושבים עולים אל גגות-הבתים ומנגנים מוזיקה כורדית, והכל לובשים בגדים מסורתיים, צבעוניים ושמחים. חגיגות כאלו הן מסמלי התרבות הכורדית.]]

ב[[איראן]] חיים כיום 8.2–12 מיליון כורדים (10%–14% מאוכלוסיית איראן) השואפים לעצמאות מדינית וכלכלית. מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת מתנהל סכסוך מתמשך בין הארגונים הכורדים לממשל האיראני במטרה לקבל עצמאות ואוטונומיה במזרח כורדיסטן. גם בתקופת [[השאה האיראני]] וגם בתקופת הרפובליקה האסלאמית. עם זאת, כאשר פרצה [[מלחמת האזרחים בסוריה]], איראן היוותה מקום מפלט למאות אלפי פליטים כורדים שבתיהם נחרבו.

==== הכורדים הפיילים ====
שלושה גלים של פליטים כורדים עיראקיים, בשנים [[1972]], [[1980]], ו־[[1984]] גורשו בכוח מעיראק של [[סדאם חוסיין]] לאיראן. רבים מהם הגיעו לאזור פייל, שם חיו בשלושה מחנות פליטים מרכזיים: מחנה עזרי, הנמצא בלוריסטן, אשר שיכן רק משפחות, מחנה ג'הראם, ליד [[שיראז]], אשר שיכן בעיקר משפחות ומחנה רסמאר, הממוקם ליד קורבאד, אשר שיכן רק גברים צעירים. חלק מהגברים הכורדים הפיילים שהיו מסוגלים לעבוד פוזר בערים איראניות. בעת הגירוש, פיילים רבים ברחו לעיראק וחיים שם גם כיום אבל האלפים הרבים של הצעירים הכורדים המשכילים של פייל הופרדו ממרבית הפיילים ונאלצו לשהות כאסירים בעל כורחם בבתי כלא שבהם עברו עינויים קשים, וחיו בתנאים משפילים. הצעירים האלה כוללים ביניהם רופאים, מהנדסים, מדענים וטכנאים. רובם הגדול לא נראה מאז, ויש המשערים כי רבים מתו במחנות. לאחר החתימה על [[הסכם אלג'יר]] בין ה[[שאה]] האיראני [[מוחמד רזא שאה פהלווי]] לסדאם חוסיין ב־6 במרץ 1975 נותר באיראן מספר רב של פליטים כורדים פיילים. פליטים אלה סירבו לחזור לעיראק כל עוד נשאר סדאם חוסיין בשלטון. עשרות אלפים מהם היגרו ל[[אירופה]], ל[[צפון אמריקה]] ול[[אוסטרליה]] וחיו שם כמהגרים, רובם בלתי חוקיים. הכורדים הפיילים ששרדו ושוחררו ממחנות הפליטים מהווים מיעוט ב[[איראן]] וב[[עיראק]] וסובלים ממעמד נמוך אפילו יותר מאשר כורדים אחרים.

=== עיראק ===
{{ערך מורחב|כורדיסטן העיראקית}}
האוכלוסייה הכורדית ב[[עיראק]] מוערכת בכ־5.6–8.5 מיליון כורדים (14%–22% מאוכלוסיית עיראק).

==== התקוממות השיעים והכורדים ====
{{עריכה|סיבה=ייתכן שחסרים פרטים עיקריים ומפורטים פרטים תפלים|נושא=מדינות אסיה|נושא2=מדינות המזרח התיכון}}
בשנת 1991, עם סיום [[מלחמת המפרץ]], החלו כורדים תושבי עיראק להתקומם בניסיון להפיל את משטרו של [[סדאם חוסיין]], והקימו את [[כורדיסטן העיראקית]]. לאחר שהפציץ את אזורי השיעים בדרום והביא להרוגים רבים, שיסה סדאם חוסיין את המשמר הנשיאותי גם בערים כורדיות במטרה לדכא את ההתקוממות. ב־23 במרץ 1991 החלו שלוש אוגדות שריון לתקוף את העיר [[כירכוכ]] בעיראק, וחוסיין הורה לצבאו להרוס את הרובע הכורדי של העיר. העיר הופצצה על ידי ארטילריה, רקטות וירי מסוקים שהרסו את רוב בתי הכורדים. מאות אלפי תושבים ברחו מבתיהם בעיר ונסו אל עבר הגבול האיראני.

הפליטים לא הוכנסו לאיראן, וחזרו להרסיות בתיהם שם נאלצו לשהות. כמותם נאלצו לנהוג גם פליטים מחלביה, צ'וורתה, ראניה וקאלה דיזה הסמוכים לגבול. כיום רבים מהפליטים מתגוררים באזור מזרח כורדיסטן.

הצבא העיראק בכירכוכ לא אפשר לפליטים לחזור לבתיהם. סדאם חוסיין תכנן לשנות את ההרכב האתני בכירכוכ, שמהווה מרכז לייצור [[נפט]], על ידי יישוב ערבים עיראקיים בבתי הכורדים. ב[[יולי]] [[1991]] הובאו אלפי משפחות ערביות, שהשתכנו בבתים הכורדים שננטשו. בדרך זו, חוסיין ניסה לעקור את הכורדים לצמיתות מביתם. מאז אוקטובר 1991, נציבות הפליטים של האו"ם סיפקה להם סיוע דל ביותר.

כאשר תקף הצבא העיראקי שוב את קאלר ו[[סולימאניה]] ב־5 באוקטובר 1998, נמלטו כ־300 אלף כורדים, רובם נשים וילדים. ארגוני סיוע כורדים, בסיוע הכורדים המקומיים, ניסו לסייע אך נתקלו בקשיים בשל ה[[אמברגו]] הכלכלי שהוטל על האוכלוסייה הכורדית.

תחת שלטונו של סדאם חוסיין, עד 2003, היו הכורדים חשופים ל[[רצח עם]], שמטרתו הייתה הרס העם הכורדי ומורשתו האתנית באמצעות הפצצה כימית והתקפות צבאיות לא־קונבנציונליות. באזורים הכפריים של כורדיסטן נהרסו כמה אלפי עיירות וכפרים קטנים. מאות אלפי כורדים נתפסו על ידי חיילים עיראקים, הועברו בכפייה מהכפרים שלהם לחלקים הדרומיים והצפון-מערביים של עיראק, שם הם נכלאו בבתי הכלא, במחנות הריכוז והתקיימו בתנאים קשים ביותר בשולי הכפר. בעקבות [[מלחמת עיראק]] שהחלה בשנת 2003 ומיגור שלטונו הדיקטטורי של סדאם חוסיין, זכו הכורדים בעיראק לאוטונומיה רחבה יותר, ובשנת 2005 הגיעו להבנות הדדיות עם הממשל ב[[בגדאד]].

לפני [[מלחמת עיראק]] ובמהלכה, לחמו כוחות [[פשמרגה]] נגד הממשלה העיראקית בכורדיסטן העיראקית, וכעת הם מפקחים על המחוז. ב־21 באוקטובר 2011 הודיע [[נשיא ארצות הברית]] [[ברק אובמה]] על הוצאת [[צבא ארצות הברית]] מעיראק עד סוף 2011. במקביל, הודיעו טורקיה ואיראן על תיאום מלחמה משותפת של שתי המדינות נגד הכורדים בצפון עיראק. במהלך פלישת צבא טורקיה לצפון עיראק והתקפותיו מהאוויר באוקטובר 2011, נהרגו כ־50 מורדים כורדים.

בהמשך 2011, במהלך [[מלחמת האזרחים השנייה בעיראק]], חברו הכורדים לחיילי עיראק על מנת לשחררה מידי [[דאעש]].

==== משאל העם על עצמאות כורדיסטן העיראקית ====
{{ערך מורחב|משאל העם על עצמאות כורדיסטן העיראקית}}
ב־25 בספטמבר 2017, התבצע [[משאל העם על עצמאות כורדיסטן העיראקית|משאל עם]] על עצמאות [[כורדיסטן העיראקית]], במסגרתו הצביעו תושבי צפון עיראק הכורדים בנוגע לשאלת ההיפרדות מהשלטון העיראקי. תוצאות המשאל העלו כי 93% מכלל המצביעים הצביעו בעד, בעוד 7.27% מכלל המצביעים הצביעו נגד{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.rudaw.net/RefLanding.aspx?pageid=329292|כותרת=http://www.rudaw.net/RefLanding.aspx?pageid=329292|אתר=www.rudaw.net|תאריך_וידוא=2017-10-23}}}}. בעקבות תוצאות המשאל, תגובות חריפות במיוחד הושמעו מטעם טורקיה, איראן ועיראק, בהן איומים צבאיים<ref>{{ynet|רועי קייס|הכורדים סופרים קולות, עיראק וטורקיה פותחות בתמרון צבאי גדול|5020929|25 בספטמבר 2017}}</ref>. בעקבות משאל העם, [[הכוחות המזוינים של עיראק]] השתלטו על אזורים שכבשו הכורדים במהלך המלחמה בדאעש.{{מקור|סיבה=במקור של המשפט הקודם נכתב רק ש"תוכננו צעדים נגד כורדיסטן" אך לא נכתב שהשתלטו}}

<gallery mode="packed">
File:Kurdistan 1975.png|אזור ה[[אוטונומיה|אוטונומי]] [[כורדיסטן העיראקית]] (דרום כורדיסטן – צפון עיראק) בשנת 1975, עם סימון הערים והעיירות העיקריות
File:Kurdistan 1998.png|אזור הפדרציה האוטונומית (ובפועל [[עצמאות|עצמאית]]) כורדיסטן העיראקית בשנת 1998
File:Autonomous Region Kurdistan-en.png|האזור האוטונומי לאחר כיבוש שטחים במהלך [[מלחמת עיראק]], מסומן על מפת עיראק. הגבולות המסומנים: הסכם בין הכורדים לעיראק מ־2005 (קו רצוף), שליטה כורדית בפועל ב־2008 (קו מקוטע), הסכם משנת 1970 (אדום כהה) ושאיפות הכורדים (אדום בהיר)
File:Kurdistan 2012.png|מפת האזור בשנת 2012, לאחר נסיגה חלקית. מתוך אתר המשרד לסטטיסטיקה של אזור כורדיסטן
</gallery>

=== סוריה ===
{{ערך מורחב|כורדיסטן הסורית}}
האוכלוסייה הכורדית ב[[סוריה]] מוערכת בכ-2 מיליון נפש, ומהווה כ-10% מכלל אוכלוסיית המדינה<ref>{{Cite news|title=Turkey's Syria offensive explained in four maps|url=https://www.bbc.com/news/world-middle-east-49973218|date=2019-10-09|access-date=2024-04-12|language=en-GB}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.sbs.com.au/news/article/who-are-syrias-minority-groups/d8tjl61xq|כותרת=Who are Syria's minority groups?|אתר=SBS News|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-04-12}}</ref>. תחת שלטון אסד, בדומה לטורקיה, נאסרה כל הפעילות התרבותית הכורדית. החזקת חומר כתוב בשפה הכורדית עלולה לגרור למאסר ארוך. בשונה מטורקיה, סוריה לא העניקה לכורדים אזרחות מעולם<ref>{{הארץ|צבי בראל|גם לכורדים יש מלחמת אזרחים|1.3935104|18 במרץ 2017}}</ref>. הכורדים בסוריה מורדים באופן פעיל בשלטונו של [[בשאר אל-אסד]] במהלך מלחמת האזרחים שמתנהלת שם החל מ-[[2011]]{{הערה|{{cite book|title=The Kurds: Refugees in their own land.|last=Karadaghi|first=Pari|publisher=American Psychological Association|publication-place=Washington|publication-date=1994}}}}.

בשנת 2013 הכריזה [[כורדיסטן הסורית]] על אוטונומיה באופן חד־צדדי. הכורדים נלחמו נגד ארגון [[דאעש]], ולאחר מכן נגד צבא טורקיה.

=== פזורה ===
{{להשלים|נושא=מדינות אסיה|נושא2=מדינות המזרח התיכון}}

==ראו גם==
*[[כורדיסטן]]
*[[המכון הכורדי בפריז]]

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימילון=כורדים}}
*{{mako||עובדה: איתי אנגל בצפון עיראק|4625c025b808d21006|tv-ilana_dayan/2011-3774731c7cfdc210|13 בינואר 2011}}: כתבה על הכורדים בצפון עיראק ואהדתם לישראל
* {{מטח|נתי רכט|כורדים|15158}}
*[http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-4039,00.html סדרת כתבות וצילומים על הכורדים בטורקיה], באתר [[ynet]], מנובמבר 2007
* {{ישראל היום|נטע בר|"אין חברים מלבד ההרים": המאבק הטרגי של הכורדים לעצמאות|article/700071|19 באוקטובר 2019}}
* {{כאן|רועי קייס|העולם כולו נגדם: מאבק העצמאות חסר הסיכוי של הכורדים|143944|27 בינואר 2023|item}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007548476605171|כורדים}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{קישורי פורטל|המזרח התיכון}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:כורדים|*]]
[[קטגוריה:עמים]]
[[קטגוריה:עמי המזרח התיכון]]
[[קטגוריה:עמי אסיה]]
[[קטגוריה:סוריה: קבוצות אתניות]]