כורוגרפיה
כורוגרפיה (באנגלית: Chorography; מ-χῶρος khōros, "מקום" ו-γράφειν graphein, "לכתוב") היא אמנות התיאור או מיפוי של אזור או מחוז,[1] ובהרחבה תיאור או מפה של מקום.[2] המונח נובע מכתבי הגאוגרף הקדום פומפוניוס מלה ותלמי, אצלם הכוונה הייתה לתיאור הגאוגרפי של אזורים. עם זאת, משמעותו של המונח השתנתה בזמנים שונים. ריצ'רד הלגרסון קובע כי "הכורוגרפיה מגדירה את עצמה כהיפוך למונח כרונולוגיה. זהו הז'אנר המוקדש למקום, והכרונולוגיה היא הז'אנר המוקדש לזמן".[3] דארל רוהל מעדיף הגדרה רחבה של "ייצוג חלל או מקום".[4]
ההגדרה של תלמי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בטקסט שלו "הגאוגרפיה" (המאה השנייה לספירה) הגדיר תלמי את הגאוגרפיה כחקר העולם כולו, ואת הכורוגרפיה כחקר חלקיו הקטנים יותר - מחוזות, אזורים, ערים או נמלים. מטרתו הייתה "התרשמות מחלק עולם, כמו שעושים תמונה רק של אוזן או עין". הכורוגרפיה על פיו, עסקה ב"איכויות ולא בכמויות של הדברים שהיא מתארת ". תלמי רמז שמדובר בטכניקה גרפית, הכוללת יצירת תצוגות (ולא סתם מפות), שכן הוא טען שהיא דורשת מיומנויות של צייר או אומן נוף, ולא מיומנויות טכניות יותר של רישום. עם זאת, המתרגמים האחרונים של תלמי, משתמשים במונח כ"קרטוגרפיה רגיונלית".[5]
תחיית הרנסאנס
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטקסט של תלמי התגלה למערב בראשית המאה החמש עשרה, והמונח "כורוגרפיה" קם לתחייה על ידי חוקרים הומניסטים.[6] דוגמה מוקדמת היא מפה בקנה מידה קטן של בריטניה בכתב יד של המאה החמש עשרה, שכותרתו טבולה כורוגרפיה.[7] ג'ון די בשנת 1570 ראה בפועל את המקצוע כ"ענף של גאוגרפיה", שבאמצעותו מוצג המישור [בתוכנית או ברישום] של מקום מסוים.[8]
המונח בא לשמש לתיאורים כתובים של אזורים ומקומות. באזורים המתוארים ביקר הכותב בהרחבה, ושילב בכתיבתו תיאור טופוגרפי מקומי, סיכומי המקורות ההיסטוריים הידע והסיפורים המקומיים לכדי טקסט שלם אחד. דוגמה חשובה ביותר (לפחות בבריטניה) הייתה ככל הנראה הספר ״בריטניה״ של ויליאם קמדן (מהדורה ראשונה 1586), שהגדיר את עצמו במבוא כתיאור כורוגרפי של בריטניה. ויליאם האריסון בשנת 1587 תיאר באופן דומה את "תיאור בריטיין" כתרגיל בכורוגרפיה, והבדיל אותו מהטקסט ההיסטורי / הכרונולוגי של דברי הימים של הולנשד.[9] פיטר היילין בשנת 1652 הגדיר את הכורוגרפיה כ"תיאור המדויק של ממלכה, חבל ארץ או מחוז מסוים". הוא נתן כדוגמאות את תיאור יוון של פאוזניאס (המאה השנייה לספירה); בריטניה של קמדן (1586) וה- Describzione d'Italia של ליאנדרו אלברטי (1550).[10]
בריטניה של קמדן עסקה בעיקר בהיסטוריה ובעתיקותיה של בריטניה, ונראה שכתוצאה מכך המונח כורוגרפיה באנגלית נקשר במיוחד לטקסטים עתיקים. ויליאם למברד, ג'ון סטאו, ג'ון הוקר, מייקל דרייטון, טריסטראם ריזדון, ג'ון אוברי ורבים אחרים השתמשו במושג בדרך זו. תיאוריהם נובעים מטופופיליה חזקה ותחושת קרבה למקום או לעיר, עד שלבסוף הוחל לעיתים קרובות להשתמש בז'אנר כתולדות המחוז. דוגמה מאוחרת הייתה הכורוגרפיה של ויליאם גריי (1649), סקר העתיקות בעיר ניוקאסל על נהר הטיין. עוד לפני שהופיעה עבודתו של קמדן, אנדרו מלוויל ב-1574 התייחס לכורוגרפיה וכרונולוגיה [שני אורות] של ההיסטוריה.[11]
עם זאת, המונח המשיך לשמש גם במפות וייצור מפות, במיוחד באזורים תת-לאומיים או מחוזיים. ויליאם קמדן שיבח את יוצרי המפות האנגליים כריסטופר סקסון וג'ון נורדן כ"כורורוגרפים המוכשרים ביותר".[12] רוברט פלוט ב-1677[13] וכריסטופר פאק ב-1743[14] התייחסו למפות המחוז שלהם ככורוגרפיות.
בתחילת המאה השמונה-עשרה המונח הפסיק להיות בשימוש בכל ההקשרים הללו, והוחלף לרוב הצרכים על ידי המושגים "טופוגרפיה" או "קרטוגרפיה". סמואל ג'ונסון במילון שלו (1755) עשה הבחנה בין גאוגרפיה, כורוגרפיה וטופוגרפיה, וטען כי הגאוגרפיה עסקה בשטחים גדולים, טופוגרפיה עם אזורים קטנים, אך כורוגרפיה עם אזורי מתווך, היותה מתארת "פחות מגודל הגאוגרפיה, וגדולה מטופוגרפיה".[15] אולם בפועל, המונח נמצא רק לעיתים רחוקות באנגלית עד לתאריך זה.
שימושים מודרניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספרות גאוגרפית טכנית יותר, המונח ננטש ככל שתצפיות על העיר ומפות העיר הפכו מתוחכמות יותר ויותר ודרשו מערך מיומנויות שדרשו לא רק יכולת שרטוט, אלא גם ידע בסקר מדעי. עם זאת, השימוש בו קם לתחייה בפעם השנייה בסוף המאה התשע עשרה על ידי הגאוגרף פרדיננד פון ריכטהופן. הוא ראה בכורוגרפיה התמחות בגאוגרפיה, הכוללת את התיאור באמצעות תצפית שדה בתכונות הספציפיות של אזור מסוים.[16]
המונחים משמשים בהווה באופן נרחב על ידי היסטוריונים ומלומדי ספרות כדי להתייחס לז'אנר המודרני הקדום של הספרות הטופוגרפית והעתיקה.[17]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Brayshay, Mark, ed. (1996). Topographical Writers in South-West England. Exeter: University of Exeter Press. ISBN 0-85989-424-X.
- Broadway, Jan (2006). "No Historie So Meete": gentry culture and the development of local history in Elizabethan and early Stuart England. Manchester: Manchester University Press. ISBN 978-0-7190-7294-9.
- Currie, C. R. J.; Lewis, C. P., eds. (1994). English County Histories: a guide. Stroud: Alan Sutton. ISBN 0-7509-0289-2.
- Helgerson, Richard (1992). Forms of Nationhood: the Elizabethan Writing of England. Chicago: University of Chicago Press. ISBN 0-226-32633-0.
- Mendyk, S. A. E. (1989). "Speculum Britanniae": regional study, antiquarianism and science in Britain to 1700. Toronto: University of Toronto Press. ISBN 0-8020-5744-6.
- Rohl, Darrell J. (2011). "The Chorographic Tradition and Seventeenth- and Eighteenth-Century Scottish Antiquaries" (PDF). Journal of Art Historiography. 5.
- Shanks, Michael; Witmore, Christopher (2010). "Echoes across the Past: chorography and topography in antiquarian engagements with place". Performance Research. 15 (4): 97–106.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Chorography" . Encyclopædia Britannica. 6 (11th ed.). Cambridge University Press. p. 270.
- ^ Merriam-Webster
- ^ Helgerson 1992, p. 132.
- ^ Rohl 2011, p. 1.
- ^ J.L. Berggren and Alexander Jones (eds), Ptolemy's Geography (Princeton, 2000), pp. 57-9.
- ^ See Lucia Nuti, 'Mapping Places: Chorography and Vision in the Renaissance', in Denis Cosgrove (ed.), Mappings (London, 1999), pp. 90-108.
- ^ British Library Harleian MS 1808, fol. 9v; reproduced in Catherine Delano-Smith and R.J.P Kain, English Maps: a History (London, 1999), p. 21.
- ^ ohn Dee, 'Mathematicall Praeface', in Euclid, The Elements of Geometrie, trans. H. Billingsley (London, 1570), sig. A4r.
- ^ Harrison, William (1587). "An Historicall Description of the Iland of Britaine". In Holinshed, Raphael (ed.). The First and Second Volumes of Chronicles (2nd ed.). London. p. sig. [A2]v.
- ^ Heylyn, Peter (1652). Cosmographie. London. p. 27.
- ^ Kinloch, G. R., ed. (1829). The Diary of Mr James Melvill, 1556–1601. Edinburgh: Bannatyne Club. pp. 38–9.
- ^ Camden, William (1610). "The Author to the Reader". Britain, or a Chorographicall Description of the most flourishing Kingdomes, England, Scotland, and Ireland, and the Ilands adjoyning, out of the depth of Antiquitie. Translated by Holland, Philemon. London. p. sig. [*5]v.
- ^ lot, Robert (1677). The Natural History of Oxford-shire. Oxford. p. 299.
- ^ Packe, Christopher (1743). A New Philosophico-Chorographical Chart of East-Kent. [Canterbury].
- ^ Johnson, Samuel (1755). "chorography". A Dictionary of the English Language. London. p. 373..
- ^ GEO 466/566: The Profession of Geography Archived 2012-02-11 at the Wayback Machine.
- ^ Particularly influential in reviving the term has been Helgerson 1992, esp. pp. 105-47.
