כלכלת חינוך
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
כלכלת חינוך היא תת-דיסיפלינה מתחום הכלכלה העוסקת במחקר סוגיות כלכליות הקשורות לחינוך כולל הביקוש לחינוך, מימון חינוך והשכלה והיעילות ההשוואתית של תוכניות ומדיניות חינוכיות שונות. מעבודות מוקדמות על הקשר בין השכלה ותוצאות בשוק העבודה ליחידים, התחום של כלכלת החינוך התרחב כדי לכסות כמעט את כל התחומים עם זיקה כלכלית לחינוך.
חינוך כמוצר השקעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלכלה מבדילה בנוסף להון פיזי צורה נוספת של הון, שהיא לא פחות קריטית כאמצעי ייצור - הון אנושי. בהשקעות בהון אנושי, כגון חינוך, ניתן לצפות לשלוש השפעות כלכליות עיקריות:
- הגדלת הצטברות ההון האנושי דורש הגדלת הוצאות בדיוק כמו שהגדלת ההון הפיזי דורש השקעה. הוצאות אלו מכונות השקעה בהון אנושי.
- השקעה בהון אנושי גוררת פרודוקטיביות מוגברת בקרב הפרטים כאשר אנשים מרוויחים מאפיינים המאפשרים להם לייצר יותר פלט.
- התשואה על ההשקעה בחינוך מחושבת בצורה של הכנסה גבוהה יותר.
עלויות השקעה בהון אנושי
[עריכת קוד מקור | עריכה]השקעות בהון אנושי כרוכות בעלות השקעה, בדיוק כמו כל השקעה אחרת. בדרך כלל במדינות אירופה רוב הוצאות החינוך ממומנות בצורה ממשלתית, אם כי כמה מהעלויות מובלעות גם על ידי הציבור. השקעות אלה יכולות להיות יקרות למדי. ממשלות האיחוד האירופי הוציאו בין 3% ל -8% מהתמ"ג על החינוך ב -2005, כאשר הממוצע עמד על 5%. עם זאת, מדידת ההוצאות בדרך זו לבדה מפחיתה במידה ניכרת את העלויות, משום שצורה זו מתעלמת לחלוטין מעלויות עקיפות שיש לחינוך. צורה מתוחכמת יותר של חישוב העלויות היא בנוסף להעלויות הישירות יש לחשב את עלות השכר שפרט מפסיד עקב הקצאת זמנו לצורך רכישת השכלה. לדוגמה סטודנטים לא יכולים לעבוד בזמן שהם לומדים ולכן יש להתייחס להפסד השכר כעלות לכל דבר. ההערכה היא כי סך כל העלויות, כולל עלויות העקיפות של החינוך יכולות להכפיל את סך העלויות הישירות. כאשר מחשבים את העלויות העקיפות להשקעות בחינוך ניתן להעריך כי סך ההוצאה היא סביב 10% מהתמ"ג במדינות האיחוד האירופי בשנת 2005. להשוואה סך השקעות בהון פיזי היו 20% מהתמ"ג.
החזר על השקעה בהון אנושי
[עריכת קוד מקור | עריכה]השקעה בהון אנושי בצורה של חינוך חולק מאפיינים רבים עם השקעה בהון פיזי. שניהם דורשים השקעה לייצור, ולאחר ייצורם, שניהם בעלי ערך כלכלי. תשואה על הון פיזי מתקבלת כי אנשים מוכנים לשלם כדי להשתמש בהון פיזי לצורך ייצור מוצרים על מנת למכור אותם בשוק ולייצר רווח. כדי למדוד את הערך היצרני של ההון הפיזי, אנחנו יכולים פשוט למדוד את התשואה המתקבלת משימוש בהון הפיזי. במקרה של הון אנושי חישוב התשואות מסובך יותר - אחרי הכל, לא ניתן להפריד את החינוך מן האדם כדי לראות מה התשואה המתקבלת באופן ישיר מההשכלה שהאדם רכש. כדי לעקוף בעיה זו, לצורך חישוב התשואות להון אנושי מסיקים בדרך כלל מהבדלים בשכר בקרב אנשים עם רמות השכלה שונות. הול וג'ונס חישבו מנתונים בינלאומיים כי בממוצע התשואה לחינוך היא 13.4% לשנה עבור ארבע שנות לימוד ראשונות (כיתות א'-ד'), 10.1% לשנה בארבע השנים העוקבות (כיתות ה'-ח') ו- 6.8% לכל שנה מעבר לשמונה השנים הראשונות. כך שמישהו עם 12 שנות לימוד יכול להרוויח, בממוצע, 1.1344 × 1.1014 × 1.0684 = 3.161 פעמים יותר מאדם ללא השכלה.
השפעות על הפרודוקטיביות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכלכלה, השפעת ההון האנושי על ההכנסה נאמדת כמשמעותית למדי. לדוגמה 65% מהשכר ששולם במדינות המפותחות הוא תשלומים להון אנושי ואילו רק 35% לכוח עבודה גולמי[דרוש מקור]. הפרודוקטיביות הגבוהה יותר של עובדים משכילים היא אחד הגורמים המסבירים את התוצר הגבוה יותר, ולכן ההכנסות הגבוהות במדינות המפותחות. מתאם חזק בין התמ"ג לבין החינוך ניכר בבירור בקרב מדינות העולם. עם זאת, פחות ברור כמה מהתמ"ג הגבוה מוסבר על ידי החינוך. אחרי הכל, ייתכן גם כי מדינות עשירות יכולות להרשות לעצמן להשקיע בהשכלה יותר ממדינות עניות.
כדי להבדיל בין החלק מהתמ"ג המוסבר על ידי חינוך ומסיבות אחרות, חישב וויל כמה ניתן לצפות שהתמ"ג של כל מדינה יהיה גבוה יותר על סמך הנתונים על השכלה ממוצעת. חישוב זה מבוסס על החישובים של הול וג'ונס על התשואה על החינוך. לפי החישוב של וויל מתקבל כי החינוך מסביר חלק מהשינויים בגובה התוצר, אך לא את כולו, כלומר מלבד חינוך יש גורמים משמעותיים נוספים שמשפיעים על גובה התמ"ג.
לבסוף, יש לשקול את הנושא של השפעות חיצוניות. בדרך כלל, כאשר מדברים על השפעות חיצוניות, אנו חושבים על ההשפעות השליליות של הפעילות הכלכלית, שאינן נכללות במחירי השוק, כגון זיהום. אלה הן השפעות חיצוניות שליליות. עם זאת, ישנן גם השפעות חיצוניות חיוביות - כלומר, השפעות חיוביות של מה יכול להועיל מבלי לשלם על זה. החינוך גורר השפעות חיוביות חשובות. לדוגמה רכישת השכלה של אדם אחד מעלה לא רק את תפוקתו האישית, אלא גם את תפוקת הסובבים אותו. עובדים משכילים יכולים להביא טכנולוגיות חדשות, שיטות ומידע לשיקול דעתם של אחרים. הם יכולים ללמד אחרים כיצד לפעול ולשמש כדוגמה.
השפעות חיוביות מחינוך והשכלה הן הסבר אחד מדוע הממשלות מעורבות בחינוך. אילו אנשים יצטרכו לממן חינוך בכוחות עצמם, הם לא היו לוקחים בחשבון את מלוא התועלת החברתית של החינוך - כלומר את העלייה בתפוקה ובשכר של אחרים, ולכן הסכום שהם יבחרו להשקיע בחינוך והשכלה יהיה נמוך יותר מהאופטימום החברתי.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Weil, David N. (2009). Economic Growth (Second ed.). Boston: Pearson Addison-Wesley. ISBN 978-0-321-41662-9.
- Eurostat (2008). "5% of EU GDP is spent by governments on education" (PDF). Statistics in Focus 117/2008.
- Kendrick, J. (1976). The Formation and Stocks of Total Capital. New York: Columbia University Press. ISBN 978-0-87014-271-0.
- Eurostat (2008). "GDP expenditure and investment".
- Hall, Robert E.; Jones, Charles I. (1999). "Why Do Some Countries Produce So Much More Output per Worker than Others?". Quarterly Journal of Economics. 114 (1): 83–116. CiteSeerX 10.1.1.337.3070. doi:10.1162/003355399555954.