לאיוש באשטי

לאיוש באשטי
Básti Lajos
לידה	17 בנובמבר 1911; קסטהיי, הונגריה
פטירה	1 ביוני 1977 (בגיל 65); בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית
שם לידה	Berger Lajos
מקום קבורה	בית הקברות פרקשרטי בבודפשט
מקום לימודים	האוניברסיטה לתאטרון ולקולנוע (1935)
תקופת הפעילות	מ-1935
פרסים והוקרה	אמן מצטיין של הונגריה (1954); אמן דגול של הונגריה (1963); פרס קושוט (1955); פרס SZOT (1965)
בן או בת זוג	Zsuzsa Zolnay (1956–1977); ויולטה פרארי (1948–1955)
צאצאים	יולי באשטי

לאיוש באשטי (במקור ברגר, בהונגרית: Básti Lajos^[1]; קסטהיי, 17 בנובמבר 1911^[2] – בודפשט, 1 ביוני 1977) היה שחקן יהודי-הונגרי זוכה פרס קושוט, מרצה באוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע בבודפשט.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאיוש באשטי נולד במשפחה יהודית בשם לאיוש ברגר. אביו היה רז'ה ברגר, סוחר סדקית, ואמו הייתה אמה פוקס. ברגר נשא לאישה את השחקנית ויולטה פרארי (1930–2014) בשנת 1949, והם התגרשו בשנת 1954. אשתו השנייה הייתה השחקנית ז'וז'ה זולנאי (1932–2011). הם נישאו ב-5 באוקטובר 1956,^[3]^[4] היא הייתה תלמידתו באוניברסיטה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את לימודיו בבית הספר היסודי והתיכון סיים בעיר הולדתו. הוא סיים את לימודיו באקדמיה ההונגרית לתיאטרון וקולנוע (כיום שמה האוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע) בשנת 1935. לאחר מכן החל את דרכו ב"תיאטרון מרכז העיר" בניהולו של ארתור בארדוש, ובשנת 1937 הוזמן לתיאטרון הקומדיה של בודפשט, שם כמעט ולא שיחק בשל החוקים האנטי יהודיים, החוק היהודי השני (1939) והחוק היהודי השלישי (1941). הוא למעשה לא יכול היה להופיע על הבמה עד סוף מלחמת העולם השנייה. הוא שהה בלונדון תקופה מסוימת בחיפוש אחר קריירה שם. הוא פגש שם את אמריק פרסבורגר, ששינה את שמו מאימרה, ואת ג'ורג' מיקש שהיה חברו, אבל להפתעתם הוא שב לבודפשט.^[5] בין שתי קריאות לשרות העבודה (עבודות כפייה ליהודים עבור הצבא ההונגרי) עסק בהוצאת ספרים ובכתיבה.

לאחר מלחמת העולם בשנת 1945 הפך לאמן מכונן בתיאטרון הלאומי של בודפשט. במשך עשור וחצי שיחק את תפקידו של אדם בדרמה טרגדיית האדם של אימרה מדאץ', בבימויו של אנדרה גלרט. הוא גם כתב ספר על תפקידו זה בשם "מה אתה חושב, אדם?" (1962). בין השנים 1968 – 1972, כחבר בתיאטרון הקומדיה של בודפשט זכה להצלחה כגיבור המחזה של ארתור מילר המחיר (The Price). בשובו לתיאטרון הלאומי, אחד ממחזותיו הגדולים האחרונים היה תפקיד של המלך ליר (שייקספיר). מאוחר יותר, תפקיד משמעותי ביותר שלו היה במחזמר גבירתי הנאווה (My Fair Lady) פרופסור היגינס.

בשנת 1976 אובחן כחולה סרטן ריאות ובהמשך עבר ניתוח. הוא המשיך לשחק תפקידים בימתיים גם לאחר הניתוח.

באשטי היה קורא שירים מצוין, במיוחד את הבלדות של יאנוש אראן, אך הוא היה בלתי נשכח גם כמספר של גרסת הרדיו של "הצוענים מנג'אידה". הוא הוציא כמה תקליטים. בשנים 1952 – 1960 הוא היה מרצה בבאוניברסיטה לאומנויות התיאטרון והקולנוע.

תפקידי במה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר הופעות הבכורה שלו שנרשמו במאגר התיאטרון, משנת 1949: 86.^[6]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סרטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים עלילתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סרטי טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סערה ברחוב השקמה (1959)
מותו של איוון איליץ' (1965)
אותלו בג'יולאהזה (1966)
בתי נופש (1967)
נרו המזויף (1968) - סנטור וארו
הטרגדית האדם (1969) - השליח פטרוס
הנמלט 0416 (1970)
אווז הזהב (1972)
הרפתקאות פירקס (1973)
וולפונה (1975)
שייקספיר: II. ריצ'רד (1975)
באך בארנשטט (1975)
טיפשי אהבה (1976)
אביגל 1–4. (1977) - טורמה גדעון

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סִירֶנָה. סיפורים קצרים, ארנקים, רישומים; 1942
מה אתה חושב, אדם?; 1962

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Új magyar életrajzi lexikon I. (A–Cs). Főszerk. Markó László. Budapest: Magyar Könyvklub. 2001. 494–495. o. [[:hu:Speciális:Könyvforrások/9635474148|ISBN 963-547-414-8]] לקסיקון ביוגרפי
Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. [[:hu:Speciális:Könyvforrások/9630566354|ISBN 963-05-6635-4]] לקסיקון לאמנויות הבמה
Reményi Gyenes István: Ismerjük őket? Zsidó származású nevezetes magyarok (Ex Libris Kiadó, Budapest, 2000) [[:hu:Speciális:Könyvforrások/9638553030|ISBN 963-85530-3-0]] יהודים הונגרים ידועי שם.
MAZSIKE - Magyar Zsidó Nagyjaink ^{היהודים הגדולים שלנו}
Csomós Éva: 100 éve született Básti Lajos (magyar nyelven). szeretlekmagyarorszag.hu..)
Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában
Básti Lajos (magyar nyelven). Hangosfilm
מאגר תיאטרון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא לאיוש באשטי בוויקישיתוף

לאיוש באשטי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
לאיוש באשטי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
לאיוש באשטי, באתר Discogs (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ TERASZ.HU
^ Születése bejegyezve a keszthelyi állami születési akv. 156/1911. folyószáma alatt.
^ "Magyar Színház/Zolnay Zsuzsa". אורכב מ-המקור ב-2007-10-29.
^ IMDb/Zsuzsa Zolnay
^ „1939–40-ben közösen béreltünk lakást Londonban; egyszer éheztünk, másszor nagy lábon éltünk, és vagyoni helyzetünktől függetlenül hajkurásztuk a nőket, valamint Noel Coward hathatós támogatásával és közreműködésével eladtunk egy darabot a Selznick Filmstúdiónak. Én voltam a szerző, és B. játszotta volna a főszerepet, de közben kitört a háború, s mivel nem akartam vele tartani az Egyesült Államokba (bár mindkettőnk útlevelében benne volt már a vízum), B. visszatért Magyarországra.” (George Mikes: Tsi-Tsa és Tsai. Európa, 1990. 102. o. Nemes Ágnes ford.)
^ 2010. szeptember 23-i lekérdezés

[1] TERASZ.HU

[2] Születése bejegyezve a keszthelyi állami születési akv. 156/1911. folyószáma alatt.

[3] "Magyar Színház/Zolnay Zsuzsa". אורכב מ-המקור ב-2007-10-29.

[4] IMDb/Zsuzsa Zolnay

[5] „1939–40-ben közösen béreltünk lakást Londonban; egyszer éheztünk, másszor nagy lábon éltünk, és vagyoni helyzetünktől függetlenül hajkurásztuk a nőket, valamint Noel Coward hathatós támogatásával és közreműködésével eladtunk egy darabot a Selznick Filmstúdiónak. Én voltam a szerző, és B. játszotta volna a főszerepet, de közben kitört a háború, s mivel nem akartam vele tartani az Egyesült Államokba (bár mindkettőnk útlevelében benne volt már a vízum), B. visszatért Magyarországra.” (George Mikes: Tsi-Tsa és Tsai. Európa, 1990. 102. o. Nemes Ágnes ford.)

[6] 2010. szeptember 23-i lekérdezés

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]