לאיוש קשאק

לאיוש קשאק
Kassák Lajos
לידה	21 במרץ 1887; נובה זמקי, סלובקיה
פטירה	22 ביולי 1967 (בגיל 80); בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות פרקשרטי בבודפשט
שפות היצירה	הונגרית
זרם ספרותי	בית הספר האירופי
בן או בת זוג	Klára Kárpáti (1946–1967)
פרסים והוקרה	פרס קושוט (1965); פרס באומגרטן (1947) ;

לאיוש קשאק (בהונגרית: Kassák Lajos;‏ נובה זמקי, 21 במרץ 1887 – בודפשט, 22 ביולי 1967) היה אוטודידקט זוכה פרס קושוט^[1] (הפרס הממלכתי הגבוה בהונגרי, מקביל לפרס ישראל) סופר הונגרי, משורר, מתרגם ספרותי, אמן חזותי. דמות מכוננת של תנועת האוונגרד ההונגרית.

קורות חייו

לאיוש קשאק נולד כבנם של אישטוואן קשאק, טכנאי מעבדה (לבורנט) של בית מרקחת, ושל ארז'בט אישטנש, כובסת. הוריו אמנם רצו שהוא ילמד, אך בגיל 12 עזב את לימודיו על מנת לעבוד כשוליית מסגר והשיג תעודת הסמכה. כעובד מיומן עבר לבודפשט ב-1904, שם עבד כמסגר במפעלי אנגיאלפלד. הוא השתתף בקרבות הפוליטיים של האיגודים המקצועיים, ואחר כך הפך לחבר במפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית (MSZDP). ב-1905 ארגן שביתות במספר הזדמנויות, שבגינן פוטר מספר פעמים. ב-1909 צעד לפריז ברגל (במשך מספר חודשים), בלי כסף. ב-1910 חזר הביתה ברכבת.

למרות הליקויים בחינוך ובאיות, הוא נלחם בעקשנות כדי לפרסם את כתביו. שירו הראשון פורסם ב-1908, וספר הסיפורים הקצרים הראשון שלו ב-1912 בשם "קינת החיים" (Életsiratás). באותה תקופה הוא כבר עבר את החוויה המכוננת של חייו, הצעדה הרגלית שלקחה אותו לפריז ב-1909. הוא עיבד גם את אירועי המסע הזה ואת הרשמים שצבר במהלך המסע ביצירתו האוטוביוגרפית רבת הכרכים, "חייו של אדם" (Egy ember élete) (1935–1927). ב-1915 יצא לאור ספר השירים הראשון שלו בשם "אפוס במסכה של וגנר" ובאותה שנה השיק את כתב העת הראשון שלו, "המעשה" (A Tett) שנאסר שנה לאחר מכן בשל עמדתו האנטי-מלחמתית.

בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית הוא היה חבר ב"דיקרטוריון הסופרים", אך מחלוקותיו עם בלה קון גרמו לו להתרחק מהמגמה הלניניסטית, אך יחד עם זאת מעולם לא הכחיש את גישאתו השמאלנית, ולאורך חייו לא הפריד בין האמן. והאחראי על החברה. הוא תיאר את עצמו, את השקפת עולמו ואפילו את אמנותו בשתי המילים הללו: "אדם סוציאליסט". לאחר נפילת הרפובליקה, היגר לווינה, שם פרסם גיליונות חדשים של כתב העת שלו "מא" שפירושו "היום" (Ma). הוא חזר הביתה להונגריה ב-1926, שם המשיך לערוך את כתבי העת העצמאיים, השמאלניים והאוונגרדיים שלו בשם "דוקומנטום" Dokumentum) (1927)) ו"עבודה" Munka) (1927–1938)).

האוטוביוגרפיה שלו בקנה מידה גדול בשם "חייו של אדם" פורסמה לראשונה בטורים של כתב העת הספרותי ואמנותי החשוב ניוגט בין השנים 1924 לבין 1933. לאחר פרסומו גם בצורת ספר1919, הוא נתבע על החלקים של השנים 1918-1919. מ-1935 כתב בקביעות עבור נפסבה ועוד עיתונים.

ב-1945, יחד עם יוז'ף פודור ערך כתב עת.
ב-1946 הצטרף ללשכת הבונים החופשיים, שאותה עזב ב-1948 בשל לוח הזמנים העמוס שלו.
מ-1947 הצטרף מחדש לחיי המפלגה, והפך ליושב ראש ועדת האמנות של SZDP.
מינואר 1948 היה חבר פרלמנט, במקום דיולה קלמן.
ב-1948 עבר למפלגת העובדים ההונגרית (MDP), אך משנת 1949 לא ניתן היה עוד לפרסם את יצירותיו.
בספטמבר 1953, בישיבת המפלגה של אגודת הסופרים, הוא מתח ביקורת על מדיניות התרבות של המפלגה ולכן הודח מהמפלגה. רשימותיו האוטוביוגרפיות פורסמו לאחר מותו.

הוא הצליח לחזור לחיי האמנות רק ב-1956, כשנבחר לנשיאות באספה הכללית של אגודת הסופרים. לאחר 1957 השתייך לקטגורית "נסבל" כסופר ולקטגורית "אסור" כאמן חזותי. לאחר חריגה אחת ב-1961, לא הורשה להציג תערוכה משלו בפריז או ברומא. משנת 1958, "הסדנה ההונגרית" בפריז שמה את עבודתו של קשאק במרכז העיתון שלהם ובעבודתיהם. כמו כן הונפק פרס על שמו, שהעניק הוקרה למשוררים ואמנים חזותיים אוונגרדים זרים ומקומיים.

מסעו

הוא עבר לבודפשט בגיל 17 ועבד כאמור כמסגר, אבל בגלל מעורבותו באיגודי העובדים ובתנועת העבודה, הוא היה ברשימה השחורה ולעיתים קרובות היה מובטל. אז התחיל לכתוב שירים לראשונה. בהשפעת הספרות ההונגרית המודרניסטית, במיוחד אנדרה אדי. הוא קיבל החלטה פתאומית בגיל 22 ביחד עם חבר (יוז'ף גדרש) ויצא לדרך לפריז. הם טיילו במחצית מאירופה ברגל, ללא כסף או ידיעת השפה, עזבו בסוף אפריל 1909 והגיעו לפריז בסוף אוקטובר. לחוויות ולקשרים שצבר במהלך המסע הייתה השפעה רבה על התפתחות הקריירה שלו, כמו גם על הדרך שבה השתתף כמנהיג בארגון קבוצות אוונגרד הונגריות במחצית הראשונה של שנות ה-10.^[2] הוא חזר הביתה באמצע 1910.

מוזיאון קשאק

מוזיאון קשאק פועל באובודה כסניף של המוזיאון הספרותי פטפי, המוזיאון מארח תוכניות הנצחה ותערוכות ומפרסם פרסומים משלו. המוסד נוהל במשך שני עשורים על ידי החוקר המצוין של יצירותיו של קשאק, ד"ר פרנץ צ'אפלאר שהתאבד במאי 2007 עקב מחלתו והתמיכה ההולכת ופוחתת בהמוזיאון. המאמר האחרון שלו על קשאק פורסם בטורים של כתב העת "חיים וספרות" (Élet és Irodalom), שבו הוא התווכח עם מאמרו של מיקלוש ואמוש שזלזל בקשאק בבורות ובחוסר ידע קיצוני לדעתו של צ'אפלאר.

יצירותיו העיקריות

עד 1919

Életsiratás; Benkő, Budapest, 1912
Isten báránykái. Három egyfelvonásos; címlap Gulácsy Lajos; Grill, Budapest, 1914
Éposz Wagner maszkjában; Hunnia Ny., Budapest, 1915
Új költők könyve. György Mátyás, Kassák Lajos, Komját Aladár, Lengyel József lírai antológiája; Ma, Budapest, 1917
Egy szegény lélek megdicsőülése és még hét novella; Athenaeum, Budapest, 1918 (Modern könyvtár)
Khalabresz csodálatos púpja. Novellák; Táltos, Budapest, 1918
Misilló királysága. Regény; Athenaeum, Budapest, 1918
Hirdetőoszloppal. 1914–1918; Szellemi Termékek Országos Tanácsa, Budapest, 1919
Levél Kun Bélához a művészet nevében; Ma, Budapest, 1919
Tragédiás figurák. Regény; a szerző arcképe Bortnyik Sándor; Ma, Bécs, 1919

1920–1944

Máglyák énekelnek. 1919–1920; Bécsi Magyar Kiadó, Wien, 1920
Világanyám. Kassák Lajos összes versei. Első könyv 1915; Bán, Wien, 1921
Novelláskönyv. Válogatott novellák. 1911–1919; Bán, Wien, 1921
Ludwig Kassák: Bildarchitektur; németre ford. Paul Acél; Elbemühl Druck., Wien, 1922
Új művészek könyve; szerk. Kassák Lajos, Moholy-Nagy László; J. Fischer, Wien, 1922
A ló meghal a madarak kirepülnek, 1922
Kassák új versei; Írók, Bécs, 1923 (Írók könyvtára)
Ma-Buch. Gedichte von Ludwig Kassák; németre ford., előszó Gáspár Endre; Sturm, Berlin, 1923
Álláspont. Tények és új lehetőségek; Ma, Bécs, 1924
Tisztaság könyve. Szabadvers és próza; Horizont–Fischer, Bécs, 1926
Az új művészet él; Korunk, Kolozsvár, 1926 (Korunk könyvtára)
Egy ember élete. Önéletrajz. 1-2. rész. 1-6.; Dante, Budapest, 1928–1932 (Kassák Lajos munkái)
Napok a mi napjaink. Regény; Pantheon, Budapest, 1928 (Az új magyar regény)
Angyalföld. Regény; Pantheon, Budapest, 1929 (Az új magyar regény)
Marika, énekelj! Regény; Pantheon, Budapest, 1930 (Az új magyar regény)
Kassák Lajos 35 verse; A Munka, Budapest, 1931
Megnőttek és elindulnak. Regény; Pantheon, Budapest, 1932 (Az új magyar regény)
A mi életünkből. A Munka első fotókönyve; szerk. Kassák Lajos; Munka, Budapest, 1932
Kassák Lajos–Nádass József: Gorkij. Dráma; Munka, Budapest, 1933
A telep; Pantheon, Budapest, 1933 (Az új magyar regény)
Munkanélküliek. Regény; Nyugat, Budapest, 1933
Az utak ismeretlenek. Regény; Nyugat, Budapest, 1934 (Nyugat könyvek)
Napjaink átértékelése; Munka, Budapest, 1934
Menekülők. Elbeszélések; Nagy K. és Tsa., Debrecen, 1934 (Új írók)
Achterbuurt; hollandra ford. Székely L., bev. M. H. Székely-Lulofs [Madelon Lulofs]; Nederlandsche Keurboekerij, Amsterdam, 1935
Földem, virágom. Kassák Lajos válogatott versei. 1915–1935; előszó Gyergyai Albert; Munka-kiadás, Kecskemét, 1935
Három történet; Cserépfalvi, Budapest, 1935
Anyám címére; Cserépfalvi, Budapest, 1937
Akik eltévedtek; Cserépfalvi, Budapest, 1937
Ajándék az asszonynak; Cserépfalvi, Budapest, 1937
Cserépfalvi, Budapest, 1937; Cserépfalvi, Budapest, 1939
Egy kosár gyümölcs. Regény; Dante, Budapest, 1939
Ludoviko Kassák: La vojoj estas nekonataj (Az utak ismeretlenek); eszperantóra ford. Ladislao Spierer; F. L. E., Amsterdam, 1934
Sötét egek alatt. Versek; Hungária Ny., Budapest, 1940
Azon a nyáron. Regény; Dante, Budapest, 1940
Szombat este. Új versek; Kelet Népe, Budapest, 1941
Kassák Lajos: Tavaszi felhők / Nagy Lajos: Prof. Csizmadia / Szántó György: Erdélyi biedermeier / Szép Ernő: Karacsné nagyasszony; Grafika Ny., Nagyvárad, 1942 (Örök betűk)
Virág Balázs; Áchim, Budapest, 1942 (Százezrek könyve)
Két fiatal élet; Áchim, Budapest, 1942 (Százezrek könyve)
Vallomás tizenöt művészről; Popper Ny., Monor, 1942
Hídépítők. Regény; Singer-Wolfner, Budapest, 1942
Vallomás tizenöt művészről; bibliofil kiad.; s. n., Budapest, 1942
Egy emlék hálójában; Áchim, Budapest, 1942 (Százezrek könyve)
Közelgő viharok; Áchim, Budapest, 1943 (Százezrek könyve)
Dráma az erdőben; Áchim, Budapest, 1943 (Budapesti regények)
Karácsonyiék. Regény; Singer-Wolfner, Budapest, 1943
Egy álom megvalósul. Regény; Singer-Wolfner, Budapest, 1943
Emberek – sorsok; Stílus, Budapest, 1943

1945–1967

Kis könyv haldoklásunk emlékére; Új Idők, Budapest, 1945
Kassák Lajos összegyűjtött versei; Singer-Wolfner, Budapest, 1946
Hatvan év összes versei; Új Idők, Budapest, 1947
Képzőművészetünk Nagybányától napjainkig; Magyar Műkiadó, Budapest, 1947
Dal a kenyérről; ill. Róna Emy; Új Idők, Budapest, 1948
Egy lélek keresi magát. Regény; Új Idők, Budapest, 1948
Mögötte áll az angyal. Regény; Új Idők, Budapest, 1948
Szegények rózsái; Új idők, Budapest, 1949
Ahogyan elindultak, 1949
Szénaboglya, 1955
Kassák Lajos válogatott versei 1914–1949; bev. Gyergyai Albert; Magvető, Budapest, 1956
Csillagok csillogjatok, virágok virágozzatok...; ill. Würtz Ádám; Móra, Budapest, 1957
Boldogtalan testvérek. Válogatott elbeszélések; Szépirodalmi, Budapest, 1957
Költemények, rajzok. 1952–1958; Szépirodalmi, Budapest, 1958
Mélyáram; Magvető, Budapest, 1960
Szerelem, szerelem. Versek, rajzok; Szépirodalmi, Budapest, 1962
Az út vége. Regény; Magvető, Budapest, 1963
Vagyonom és fegyvertáram; Magvető, Budapest, 1963
A tölgyfa levelei. Versek; Magvető, Budapest, 1964
Mesterek köszöntése; Magvető, Budapest, 1965
A ló meghal, a madarak kirepülnek; Magyar Helikon–Szépirodalmi, Budapest, 1967

1968–1989

Üljük körül az asztalt! Versek; Magvető, Budapest, 1968
Kassák Lajos legszebb versei; vál., bev. Méliusz József, ill. Hincz Gyula; Ifjúsági, Bukarest, 1968
Kassák Lajos összes versei, 1-2.; sajtó alá rend., utószó Kassák Lajosné; Magvető, Budapest, 1970
Az idő múlásában. Üzenet az utolsó ladikról; Képzőművészeti Alap, Budapest, 1971
Az izmusok története; közrem. Pán Imre; Magvető, Budapest, 1972
A fal mögött áll és énekel; Magvető, Budapest, 1974
Csavargók, alkotók. Válogatott irodalmi tanulmányok; vál., sajtó alá rend. Ferencz Zsuzsa; Magvető, Budapest, 1975
Csillagok, csillogjatok, virágok, virágozzatok; rajz Würtz Ádám; 2. bőv. kiad.; Móra, Budapest, 1977
Éljünk a mi időnkben. Írások a képzőművészetről; vál., sajtó alá rend. Ferencz Zsuzsa, jegyz. Keszthelyi Rezső; Magvető, Budapest, 1978
Összegyűjtött műfordítások; vál., szerk. Parancs János; Magvető, Budapest, 1986
Ahogyan elindultak; Kozmosz Könyvek, Budapest, 1987
Számozott költemények; összeáll. Kassák Lajosné, szöveggond., utószó Csaplár Ferenc; Szépirodalmi, Budapest, 1987
Szénaboglya; sajtó alá rend., utószó Csaplár Ferenc, előszó Botka Ferenc; Szépirodalmi, Budapest, 1988

חברות ארגונית

בית הספר האירופי
האקדמיה הדיגיטלית לספרות (חבר לאחר מותו מאז 2009)

פרסים והוקרה

פרס באומגרטן (1947)
מסדר קושוט (דרג 3, 1948)
פרס קושוט (1965)

כתבי עת

המעשה (1915–1916 ) (A Tett)
היום (1916–1925) (Ma (folyóirat))
(1922 / 1923) 2X2
דוקומנטום (1926 / 1927)
עבודה (1928–1939) (Munka (folyóirat))
בן זמננו (1945–1948 (Kortárs)

מאמרים קשורים

Kassák és a MADI (תקליט) - מחווה לזכרו של לאיוש קשאק
רשימת הבונים החופשיים ההונגרים
מוזיאון הזיכרון של לאיוש קשאק
זכרו של לאיוש קשאק בטרנסילבניה

לקריאה נוספת

בשפת המקור:

Kassák Lajos a PORT.hu-n (magyarul)

בתרגום לעברית:

אלבום Hungaroton: השירים של קשאק - המשורר וזולטאן לטינוביץ' מספרים לנו
אמקה ג'. קומורוצי: קשאק ותנועת האוונגרד ההונגרית, בודפשט, 1995
Ferenc Bozók: Lajos Kassák and transcendence, In: Vigilia magazine, אוגוסט 2014

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לאיוש קשאק בוויקישיתוף

בשפת המקור:

לאיוש קשאק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
לאיוש קשאק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
לאיוש קשאק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
לאיוש קשאק, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)

Ellenőrizhetetlen színjáték, Kassák eredeti hangfelvétele
Hungaroton-lemez: Kassák versei – elmondja a költő és Latinovits Zoltán Archiválva 2016. szeptember 12-i dátummal a Wayback Machine-ben
Élete, pályája, jelentősége
G. Komoróczy Emőke: Kassák és a magyar avantgárd mozgalom , ELTE – Hét Krajcár, Budapest, 1995,
képek
Néhány verse és képarchitektúrája, cikkek
A ló meghal a madarak kirepülnek – műfordításban, Bábel Web Antológia
Kassák Lajos: Vagyonom és fegyvertáram (MEK)
Kassák egyetlen parlamenti felszólalása
Lajos Kassák (szlovákul)
1963-as interjú Kassák Lajossal a Petőfi Irodalmi Múzeum archívumából (riporter: Tóbiás Áron)
Konok Péter: A Munka-Kör szellemi, politikai hátországa
Bozók Ferenc: Kassák Lajos és a transzcendencia, In: Vigilia folyóirat, 2014. augusztus
Sasvári Edit, Szeredi Merse Pál (szerk.) (2022). "Úton 1909: Kassák, Szittya, hosszú versek, rövid forradalmak" (PDF). Petőfi Irodalmi Múzeum – Kassák Alapítvány.
↑ Szk Kassák: "Kassák Lajos". Szabadkőműves Wiki. נבדק ב-2013-03-15.

הערות שוליים

^ "KASSÁK Lajos". אורכב מ-המקור ב-2007-05-20. נבדק ב-2007-03-23.
^ Úti élményeit az 1920-as években egy hosszú dadaista versben (A ló meghal a madarak kirepülnek) és önéletrajzi regényében (Egy ember élete, III. Csavargások) örökítette meg.

[1] "KASSÁK Lajos". אורכב מ-המקור ב-2007-05-20. נבדק ב-2007-03-23.

[2] Úti élményeit az 1920-as években egy hosszú dadaista versben (A ló meghal a madarak kirepülnek) és önéletrajzi regényében (Egy ember élete, III. Csavargások) örökítette meg.

[1]

[2]