לואיז פרנק
 | |
| תמונה שלה מסביבות 1855 | |
| לידה |
31 במאי 1804 פריז, האימפריה הצרפתית הראשונה  |
|---|---|
| פטירה |
15 בספטמבר 1875 (בגיל 71) הרובע התשיעי של פריז, צרפת, הרפובליקה הצרפתית השלישית |
| שם לידה | Jeanne-Louise Dumont |
| מקום קבורה |
בית הקברות מונפרנאס |
| מוקד פעילות |
צרפת |
| סוגה |
סימפוניה, מוזיקה קלאסית |
| שפה מועדפת |
צרפתית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| בן או בת זוג |
אריסטיד פרנק (1821–ערך בלתי־ידוע) |
| צאצאים |
ויקטורין פרנק |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
לואיז פַרָנְק (בצרפתית: Louise Farrenc; 31 במאי 1804 – 15 בספטמבר 1875) הייתה מלחינה ופסנתרנית צרפתייה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לואיז פרנק (נולדה כז'אן-לואיז דומון - Dumont) התחילה בלימודי פסנתר בגיל צעיר אצל ססיל סוריא, תלמידתו של מוציו קלמנטי. לאחר זמן קצר נראתה התקדמות גדולה ביותר ברמת נגינתה, מה שהוביל ללימודים בקונסרבטואר של פריז כבר בגיל חמש עשרה.
בנוסף ללימודי פסנתר מידי מוזיקאים נודעים כאיגנץ מושלס ויוהאן נפומוק הומל, פרנק למדה בקונרבטואר קומפוזיציה אצל אנטון רייכה, ולמעשה הייתה התלמידה הראשונה במחלקת הקומפוזיציה (שעד אז הייתה סגורה בפני נשים).
ב-1821 התחתנה עם סטודנט לחליל בשם אריסטיד פרנק, ועימו יצאה למסע הופעות ברחבי צרפת, מה שדחה את המשך לימודיה. לאחר סיום לימודיה המשיכה להופיע ואף פתחה עם בעלה הוצאה לאור מוזיקלית בשם Éditions Farrenc, שהייתה לאחת מן המובילות בפריז של המאה ה-19.
במהלך שנות ה-30 של המאה ה-19 פרנק הייתה מוכרת מאוד בתחומה כפסנתרנית, עד שבשנת 1842 התקבלה כפרופסור בקונסרבטואר של פריז, משרה שתחזיק בה כשלושים שנים.[1] כחלק מהוראתה, היא גם פרסמה ספר פרי עטה המדבר על ביצוע של יצירות מתקופת הבארוק (Le Trésor des Pianistes).
על אף שלפי עדויות מהתקופה פרנק נחשבה למדריכה ומורה טובה מאוד, שכרה היה נמוך יותר משל הקולגות שלה, הגברים, עד שב-1850 בוצעה בכורה לתשיעייה שהלחינה, בה ניגן הכנר המפורסם יוזף יואכים. בעקבות ההצלחה האדירה של היצירה, ביקשה לואיז להשוות את שכרה לשכר הגברים. לאחר לא מעט בירוקרטיה, קיבלה לואיז את מבוקשה.[2]
לאחר מותה בשנת 1875, יצירותיה הקאמריות שהיו מנוגנות באופן תכוף בתקופתה החלו להשכח. עם תחילת מחקרים העוסקים בגילוי מחדש של מבצעות ומלחינות בסוף המאה ה-20,[3] החלו יצירותיה להיות שוב מבוצעות ומוקלטות.[4]
רוב יצירותיה נכתבו לפסנתר סולו, אך היא כתבה רבות גם להרכבים קאמריים שונים הכוללים פסנתר, כמו הטריו לחליל צ'לו ופסנתר op.45, שתי חמישיות הפסנתר op.30\31 והנונט op.38.
רשימת יצירות חלקית ותווים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצירות תזמורתיות:
מספר מצומצם של יצירות ווקאליות וכוראליות.
יצירות קאמריות:
- שתי חמישיות פסנתר op.30\31.
- נונט op.38.
- שלישייה לחליל צ'לו ופסנתר op.45.
- שתי שלישיות לכינור, צ'לו ופסנתר op.33\34.
עשרות יצירות לפסנתר סולו, חלקן מז'אנר הווריאציות. ביניהן:
- Air Russe Varié, Op.17
- Variations Brillantes, Op.15
- ספר אטיודים, op.26.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לואיז פרנק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
לואיז פרנק, באתר ספוטיפיי
לואיז פרנק, באתר AllMusic (באנגלית)
לואיז פרנק, באתר MusicBrainz (באנגלית)
לואיז פרנק, באתר Discogs (באנגלית)- תווים של יצירותיה של פרנק באתר פרויקט ספריית התווים הבינלאומי (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ James R. Briscoe - editor, New Historical Anthology of Music by Women Vol. 1, p.170, 2004
- ^ אדית זק, אהבת הסירנות, ישראל: אשתר, 2015
- ^ Bea Friedland, Louise Farrenc, 1804-1875: Composer, Performer, Scholar, The Musical Quarterly. Vol. 60, No. 2 (Apr. 1974), pp. 257-274. Oxford University Press
- ^ Louise Farrenc, Discogs