מאיר רפאל
ערך ללא מקורות
| ||
ערך ללא מקורות | |
לידה |
1865 יזד שבאיראן |
---|---|
פטירה |
1972 (בגיל 107 בערך) ה'תשל"ג ירושלים |
מקום פעילות | ירושלים |
תקופת הפעילות | ?–1972 |
השתייכות | בית כנסת היזדים |
תחומי עיסוק | ראש ישיבת יגדיל תורה |
תפקידים נוספים | רב העדה היזדית בשכונת הבוכרים |
חיבוריו | ליקוטי שושנים |
בת זוג | בת שבע רפאל |
הרב מאיר רפאל (1865 – 1972, ה'תשל"ג) היה רב עדת היזדים בירושלים ורב בית הכנסת תפארת ירושלים בית כנסת היזדים בשכונת הבוכרים בירושלים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד ביזד שבאיראן ובשנת ה'תרפ"ג עלה עם קבוצה גדולה של בני עדתו והתיישבו בירושלים בשכונת הבוכרים. שימש כמורה בתלמוד תורה אור החיים במשך כ-34 שנים.
בשנת ה'תרצ"א הוציא לאור את הספר ליקוטי שושנים שבו ליקט את שושני האגדה על כל פרשיות התורה וחגי ומועדי ישראל מפי סופרים וספרים.
יסד ישיבה בשם "יגדיל תורה" בבית הכנסת שאולוף ברחוב בן ציון גול בשכונת הבוכרים. שימש כנשיא ועד העדה היזדית מיום היווסדה עד יום פטירתו.
הקים קרנות צדקה וחסד לעזור לנזקקים.
לאחר פטירתו מי שעזרו לניהול וחיזוק התורה בבית הכנסת הם צאצאי האור שרגא המתגוררים שניהם בירושלים ליד בית הכנסת, ר' יוסף שרגא רב בית הכנסת היזדים המתגורר ברחוב שמואל הנביא בשכונת שמואל הנביא וקרוב משפחתו ר' ברוך שרגא רב שכונת הגבעה הצרפתית המתגורר ברחוב רבינו גרשום בשכונת הבוכרים.
פעילותו בבית הכנסת היזדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא יסד עם זקני הקהילה סדר לימוד בחצות הלילה של ספר הזוהר המהווים עמוד תווך עד היום בהקפדתם על לימוד ותפילות יוצאות דופן המושרשות בקהילה מזה זמן רב. כגון: לימוד בחצות הלילה, תיקון כרת, ושירת הבקשות. כיום בשכונת הבוכרים בירושלים שוכן מעוז קהילת יזד: תפארת ירושלים בית כנסת היזדים. במהלך כל ימות השבוע וכן בשבתות ישנה פעילות תורנית חיה ותוססת של אנשי הקהילה. אנשי הקהילה מקפידים ללמוד תורה וכן ישנה הקפדה על זמני תפילות מיוחדים מעבר למניינים עצמם.
במהלך השבוע ובשבתות מתקיימים גם שיעורי תורה לילדים, צעירים ומבוגרים בעברית וביזדית. נוסף על כך מתקיימת קריאת תהילים מדי יום בשעות הצהריים, ובשעות הערב יושבים אברכים ולומדים ש"ס. שיאו של הלימוד והפעילות התורנית היה כשהרב עובדיה יוסף היה מגיע לשאת את שעורו השבועי. מכל קצווי ירושלים והארץ באו להאזין לו בשיעורי הלוויין, השיעור ניתן בבית הכנסת של הקהילה שהיה מלא עד אפס מקום.