מארי סטילמן

מארי סטילמן
Μαρία Ευφροσύνη Σπαρτάλη
Marie Spartali Stillman
לידה	10 במרץ 1844; לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
פטירה	6 במרץ 1927 (בגיל 82); לונדון, הממלכה המאוחדת
מקום קבורה	בית הקברות ברוקווד
זרם באמנות	האחווה הפרה-רפאליטית
יצירות ידועות	Love's Messenger
בן או בת זוג	ויליאם ג'יימס סטילמן

מארי אופרוזין ספרטלי (יוונית: Μαρία Ευφροσύνη Σπαρτάλη), לימים סטילמן (10 במרץ 1844 – 6 במרץ 1927), הייתה ציירת בריטית בדור השני של האחווה הפרה רפאליטים. אף על פי שעבודתה עם האחווה החלה כדוגמנית, עד מהרה היא הפכה לאמנית מכובדת.^[1]

חיים אישיים

מארי ספרטלי הייתה בתו הבכורה של מייקל ספרטלי (1818–1914), סוחר עשיר, מנהל משרד Spartali & Co והקונסול הכללי היווני בלונדון משנת 1866 עד 1879. הוא עבר ללונדון בסביבות 1828, שם נישא לאופרוסין, בת של סוחר יווני מגנואה.

המשפחה חילקה את זמנה בין ביתם בלונדון לביתם הכפרי באי ווייט. בעיר, אביה של מארי ספרטלי חיבב מסיבות גן מפוארות, להן הזמין סופרים ואמנים מפורסמים. באירוע אחד כזה מארי התוודעה לראשונה לעולם האמנות.

בשנת 1870 פגשה מארי ספרטלי את העיתונאי והצייר האמריקני ויליאם ג'יימס סטילמן.^[2] הזוג דגמן בעבר לדנטה גבריאל רוזטי בתמונות דנטה המפורסמות שלו. למרות היותה אמנית בעצמה, מארי מעולם לא שימשה לבעלה כדוגמנית. הזוג התחתן בשנת 1871 בניגוד לרצונו של אביה, וגרם לשבר במשפחה שלעולם לא הגליד לחלוטין.

ויליאם היה כתב חוץ של "הטיימס", ולכן בני הזוג חילקו את זמנם בין לונדון לפירנצה (1878-1883), ומאוחר יותר ברומא (1889–1896).

לזוג נולדו שלושה ילדים שלהם שגדלו לצד שלושת ילדיו האחרים של ויליאם מנישואים קודמים. ויליאם סטילמן נפטר בשנת 1901.

מארי סטילמן נפטרה במארס 1927 באשברן פלייס בדרום קנזינגטון, ארבעה ימים מיום הולדתה ה-83.

מארי סטילמן נשרפה בבית קברות ברוקווד.

אמנות וקריירה

מארי סטילמן הידועה בזכות המורשת והיופי היווני שלה, יחד עם בני דודיה, מארי זמבקו ואגליה קורוניו, נודעו ביחד בקרב החברים כ"שלושת האלות", על שם האלות במיתולוגיה היוונית (אגלאיה, אופרוזיה ותאליה). מלבד היופי, הייתה מארי דמות מרשימה, בגובה 1.9 מטר ובשנותיה המאוחרות יותר, הייתה לבושה תמיד בשחור, ומושכת בכוונה תשומת לב רבה.

בביתו של איש העסקים יווני בדרום לונדון, פגשה מארי לראשונה את האמן ג'יימס אבוט מקניל ויסלר והמחזאי אלגרנון צ'ארלס סווינבורן. הפגישה השאירה רושם, שכן דווח כי סווינבורן אמר כי "היא כל כך יפה שאני רוצה לשבת ולבכות".

הפרה-רפאליטים

בשנת 1864 הציג ויסלר את מארי סטילמן בפני האמן הטרום רפאלי דנטה גבריאל רוזטי.^[3] היא החלה לדגמן בשבילו וכשמארי הביעה עניין ללמוד לצייר הוא הפנה אותה לפורד מדוקס בראון. במהלך חמש השנים הבאות הזוג פיתח קשר קרוב, כמעט משפחתי.

מבין הדוגמניות שלו, אמר בראון כי סטילמן הייתה "האינטלקטואלית ביותר", ושמרה על כבוד עמוק ליצירתה, המתועדת בהתכתבויותיהם. עד שנת 1870, מארי סטילמן החליטה לעסוק באמנות במקצועיות ובעזרת המנחה שלה ביצעה את המכירה הראשונה שלה עבור 40 גינאה.

סגנון

בגלל קשריה הקרובים לאחווה מארי סטילמן מזוהה לעיתים קרובות כחלק מהדור השני של התנועה. לדברי הנרי ג'יימס, "היא ירשה את המסורות ואת המזג של יחסי הציבור המקוריים ... אבל היא נכנסה למורשת שלה בזכות גישה טבעית. היא פרה רפאליטית ספונטנית, כנה ותמימה."

עם זאת, ייתכן ומארי סטילמן, יכולה להיחשב גם כמייצגת סימבוליזם מכיוון שהדמויות שלה" יש בהן חוסר תנועה, שתיקה, תנוחה מושעית, היסוס איטי בתנועות הנדירות שלהן, מה שגורם להן להידמות למשהו סהרורי" רוזטי עצמו שיבח את סטילמן על יכולתה להחדיר בדמויותיה רגש, ובכך העלתה אותן למשהו יותר מאשר דימויים גרידא.^[4]

השפעות אחרות בקריירה

בשנת 1873 חלתה בתה הצעירה, אפרוסין "אפי", ואחותה כריסטינה. מארי סטילמן כתבה לפורד מדוקס בראון כי היא עסוקה בבריאותן והרגישה "חלשה מכדי לצייר". בהמשך היא הבהירה כי בכל פעם שהיא עבדה מצאה את עצמה חושבת על אחותה החולה. בגלל זה, היא לקחה פסק זמן מציור, אולם מדוקס-בראון תמיד חשב שהיא הפסיקה לצייר בגלל קנאתו של בעלה בקריירה המוצלחת שלה.

לצד בעלה, מארי סטילמן התגוררה מספר שנים בפירנצה, איטליה. היא קיבלה השראה רבה מהעיר הסובבת אותה ניתן לראות בצורה הבולטת ביותר בנושאים שלה. בהיותה בעיר של דנטה אליגיירי, היא תיארה סצינות רבות מהקומדיה האלוהית, תוך התמקדות בעיקר ברומנטיקה בין דנטה לביטריס.

תערוכות

נושאי ציוריה היו אופייניים לפרה-רפאליטים: דמויות נשיות, סצינות משייקספיר, אנשי דת, דנטה ובוקאצ'ו וגם נופים איטלקיים. היא הציגה בגלריית דודלי בשנת 1875, אחר כך בגלריה גרוסוונור, ובגלריה החדשה. באקדמיה המלכותית, ובגלריות שונות במזרח ארצות הברית, כולל תערוכת המאה בפילדלפיה בשנת 1876.

מארי סטילמן הציגה את עבודותיה בארמון האמנויות בתערוכה הקולומביאנית העולמית בשנת 1893 בשיקגו, אילינוי.

מופע רטרוספקטיבי של עבודתה התקיים בארצות הברית בשנת 1982, ומופע נוסף במוזיאון האמנות של דלאוור בשנת 2015.

התערוכה האחרונה עברה לבריטניה בשנת 2016, ונפתחה בגלריה ווטס קומפטון ליד גילדפורד בסורי ב־1 במרץ. 2016 עד 5 ביוני 2016.

גלריה

מריאנה, 1869
דנטה בורונה, 1888
פטראך ולאורה, 1889
עולי הרגל, 1914
הזמרת, 1879
בכפר
סתו
ביאטריץ, 1898

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מארי סטילמן בוויקישיתוף

מארי סטילמן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ Elliot, David B. (2005). A Pre-Raphaelite Marriage: The Lives and Works of Marie Spartali Stillman and William James Stillman. Woodbridge, Suffolk: Antique Collectors' Club
^ Stillman, William James, 1828-1901., The autobiography of a journalist, William James Stillman.
^ Rossetti, Dante Gabriel (23 July 2017). "The Correspondence of Dante Gabriel Rossetti: The Chelsea years, 1863-1872, prelude to crisis : 1863-1867". Boydell & Brewer. Retrieved 23 July 2017 – via Google Books.
^ Waterman, Amanda B. Neo-Pre-Raphaelitism: The Final Generations, University of Washington, 2016.

[1] Elliot, David B. (2005). A Pre-Raphaelite Marriage: The Lives and Works of Marie Spartali Stillman and William James Stillman. Woodbridge, Suffolk: Antique Collectors' Club

[2] Stillman, William James, 1828-1901., The autobiography of a journalist, William James Stillman.

[3] Rossetti, Dante Gabriel (23 July 2017). "The Correspondence of Dante Gabriel Rossetti: The Chelsea years, 1863-1872, prelude to crisis : 1863-1867". Boydell & Brewer. Retrieved 23 July 2017 – via Google Books.

[4] Waterman, Amanda B. Neo-Pre-Raphaelitism: The Final Generations, University of Washington, 2016.

[1]

[2]

[3]

[4]