הצגת המקור של הדף "מארי קירי"

{{מדען
| שם = מארי קירי
| שם בשפת המקור = Maria Skłodowska-Curie
| תאריך לידה = [[7 בנובמבר]] [[1867]]
| מקום לידה = {{דגל|האימפריה הרוסית (1858–1883)}} [[ורשה]], [[האימפריה הרוסית]]
| תאריך פטירה = [[4 ביולי]] [[1934]]
| מקום פטירה = {{דגל|הרפובליקה הצרפתית השלישית}} [[פאסי (סבואה עילית)|פאסי]], [[הרפובליקה השלישית]]
| תמונה = [[קובץ:Mariecurie.jpg|מרכז|230px]]
| כיתוב = מארי קירי, בסביבות 1898
| תרומות עיקריות = מחקרים בתחום ה[[רדיואקטיביות]], גילוי ה[[רדיום]] וה[[פולוניום]], חקר הרדיום
| ענף מדעי = [[כימיה]], [[פיזיקה]]
| בן זוג = [[פייר קירי]] (15 במאי 1859- 19 באפריל 1906)
| מקום קבורה = הפנתאון של פריז
}}
[[קובץ:Marie Curie c1920.jpg|ממוזער|250px|מארי קירי, בסביבות 1920]]
[[קובץ:אבישי טייכר 179.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלט על בית הולדתה של מארי קירי בוורשה]]
'''מאריה סקוואדובסקה קירי''' ({{שם בשפת המקור|שם=Maria Salomea Skłodowska-Curie|שפה=פולנית}}; {{שם בשפת המקור|שם=Marie Curie|שפה=צרפתית}}; {{תאריך משולב}}) הייתה [[מדען|מדענית]] ממוצא [[פולנים|פולני]] (שבהמשך קיבלה אזרחות צרפתית), חלוצה בחקר הקרינה ה[[רדיואקטיביות|רדיואקטיבית]]. זכתה פעמיים ב[[פרס נובל]]: בשנת 1903 זכתה ב[[פרס נובל לפיזיקה]] (יחד עם בן זוגה [[פייר קירי]] ועם [[אנרי בקרל]]) בזכות מחקרה על תופעת הקרינה, ובשנת 1911 זכתה ב[[פרס נובל לכימיה]] על גילוי ה[[רדיום]] וה[[פולוניום]], ועל חקר הרדיום. היא האישה הראשונה שזכתה בפרס נובל, הזוכה הראשונה בשני פרסי נובל והאדם היחיד שזכה בשני פרסי נובל בתחומי מדע שונים. היא הייתה האישה הראשונה שקיבלה תואר פרופסור מאוניברסיטת פריז.

בתה, אירין קירי, זכתה גם היא בפרס נובל, על גילוי הקרינה הרדיואקטיבית המלאכותית. משפחת קירי היא המשפחה עם המספר הגדול ביותר של זוכי פרס נובל.

==ביוגרפיה==
===נעוריה ותחילת דרכה===
[[קובץ:Marie Sklodowska 16 years old.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מארי קירי בגיל 16]]
מארי קירי נולדה ב-[[7 בנובמבר]] [[1867]] ב[[ורשה|וורשה]] שב[[פולין]], שהייתה אז בכיבוש [[האימפריה הרוסית]], בשם '''מריה סלומאה סקוואדובסקה''' (Maria salomea Skłodowska). אביה היה מורה ל[[מתמטיקה]] ופיזיקה ואף ניהל שתי גימנסיות לבנים בוורשה. לאחר שהשלטונות הרוסיים אסרו לימודי מעבדה בבתי הספר בפולין, לקח אביה את ציוד המעבדה לביתו והסתייע בו ללימוד ילדיו. לאחר מכן פוטר האב מעבודתו בשל עמדותיו הפוליטיות שתמכו [[מרד ינואר|בהתקוממות לשימור עצמאותה של פולין]]. בעקבות זאת המשפחה ירדה מנכסיה. אמה של קירי הייתה מורה ומנהלת הפנימייה הפרטית לבנות בוורשה ופרשה מעבודתה לאחר לידתה של קירי. היא נפטרה ממחלה בשנת 1878, כשקירי הייתה בת 10, שלוש שנים לאחר פטירתה של אחותה הגדולה זופיה. אביה של קירי היה [[אתאיזם|אתאיסט]] בעוד אמה [[נצרות קתולית|קתולית]] מאמינה. מות האם והאחות השפיעו על אמונתה של קירי, אשר הפכה ל[[אתאיזם אגנוסטי|אגנוסטיקנית]].

בשל עמדותיה הפוליטיות של משפחתה ובשל היותה אישה, לא הותר לקירי ללמוד באוניברסיטה, ולכן למדה ב"{{ה|אוניברסיטה הצפה}}", מעין אוניברסיטה ששיעוריה ניתנו בשעות הלילה במקומות שונים וסודיים כדי להתחמק מעיני המרגלים של האימפריה הרוסית. מארי מימנה את לימודי הרפואה של אחותה, ברוניסלבה, ב[[פריז]] על ידי כך שעבדה במשך מספר שנים כאומנת. לאחר מכן, אחותה מימנה לה את הלימודים. בעת שעבדה בבית קרובי משפחתה התאהבה בבן המשפחה, [[קזימיר זורבסקי]], אך הוריו התנגדו לקשר ביניהם עקב היותה חסרת כל. לאחר תום הקשר המשיך זורבסקי בקריירה אקדמית בתחום המתמטיקה, ובהמשך היה לפרופסור ורקטור ב{{ה|אוניברסיטה היגלונית}} ב[[קרקוב]].

בשנים שבהן עבדה בפולין למדה קירי ולימדה ב"אוניברסיטה הצפה" וטרחה על הרחבת השכלתה גם באופן עצמאי, תוך שהיא נעזרת כלכלית גם באביה. כמו כן, החלה את הכשרתה המדעית המעשית במעבדת המוזיאון לתעשייה וחקלאות, אשר נוהלה על ידי קרוב משפחתה. בתקופה זו דחתה את הזמנת אחותה הגדולה להגיע לפריז, בשל אילוצים כלכליים.

ב-[[1891]], כשהייתה בת 24, עברה בעקבות אחותה המבוגרת לפריז ולמדה [[כימיה]] ו[[פיזיקה]] ב[[סורבון]]. לימים, הייתה לאישה הראשונה שלימדה במוסד זה, כאשר התמנתה לפרופסור לפיזיקה כללית לאחר מות בעלה, פייר, ב-1906.{{הערה|[https://web.archive.org/web/20161006101654/http://www.institut-curie.org/news/5-november-1906-marie-curie-became-first-female-professor-sorbonne-005730 ON 5 NOVEMBER 1906, MARIE CURIE BECAME THE FIRST FEMALE PROFESSOR AT THE SORBONNE], באתר Institut Curie; {{cite book|title=Polski słownik biograficzny, vol. 4|page=112|first=Tadeusz|last=Estreicher|language=pl|chapter=Curie, Maria ze Skłodowskich|year=1938}}|כיוון=שמאל}} את שנות לימודיה העבירה בדלות כלכלית ניכרת כשהיא לומדת בימים ומלמדת בלילות, ובקושי מרוויחה את מחייתה. בשנת 1893 השלימה תואר בפיזיקה והחלה לעבוד במעבדה התעשייתית של פרופסור [[גבריאל ליפמן]]. במקביל, המשיכה ללימודי תואר שני אותם השלימה בשנת 1894, תוך הסתייעות במענק מחקר.

===המחקרים הקשים===
מארי החלה את הקריירה האקדמית שלה במחקר המאפיינים המגנטיים של [[פלדה|פלדות]] שונות, אשר הוזמן על ידי האגודה לעידוד התעשייה הלאומית (''Société d'encouragement pour l'industrie nationale''). בתקופה זו הכירה מארי את [[פייר קירי]] אשר היה מנחה בבית הספר לפיזיקה ולכימיה (''École supérieure de physique et de chimie industrielles de la ville de Paris''). ההיכרות בין השניים נעשתה על ידי פרופסור שידע שמארי מחפשת חלל גדול יותר למעבדה וחשב שפייר יוכל לסייע בכך, כפי שאכן היה. העניין המשותף של השניים במדע קירב אותם זה לזה עד שבשלב מסוים פייר הציע למארי להינשא לו.

בתחילה, מארי לא קיבלה את ההצעה שכן היה בכוונתה לשוב ל[[פולין]]. בקיץ [[1894]] שבה מארי לפולין לביקור משפחתי. בשלב זה עוד תכננה להמשיך לעסוק בפולין בתחום עיסוקה, אולם נדחתה על ידי אוניברסיטת קרקוב בשל היותה אישה. בעקבות זאת, שבה לפריז והחלה בלימודי [[דוקטורט]]. במקביל, פייר כתב את מחקרו על מגנטיות וקיבל דוקטורט בשנת [[1895]] וביולי באותה שנה נישאו השניים, בטקס שאינו דתי. לזוג נולדו שתי בנות.

ברקע למחקר של מארי ופייר על חומרים רדיואקטיביים עמדו שתי תגליות משמעותיות שהתגלו באותו הזמן. הראשונה בהן היא גילוי [[קרני רנטגן]] על ידי וילהלם רנטגן בשנת [[1895]] והשנייה היא תגליתו של ה[[פיזיקאי]] [[אנטואן אנרי בקרל]] משנת [[1896]] לפיה [[מלח (כימיה)|מלחי]] [[אורניום]] פולטים קרינה שדומה לקרינת רנטגן ביכולתה לחדור עצמים. בעקבות שתי תגליות אלה החלו מארי ופייר לחקור חומרים רדיואקטיביים, בדגש על [[עפרה (מחצב)|עפרת]] האורניום, המכונה פיצ'בלנדה (פצלת העטרן), שהייתה רדיואקטיבית יותר מאורניום. נושא הרדיואקטיביות היה גם נושא עבודת הדוקטורט של מארי קירי (קירי עצמה המציאה את המונח רדיואקטיביות).

ב-[[1898]] הגיעו השניים למסקנה כי העפרה הכילה רכיב רדיואקטיבי יותר מאורניום. במשך כמה שנים ובעבודה קשה זיקקו בני הזוג כמה טונות עפרת פיצ'בלנדה, כשהם מגדילים בהדרגה את ריכוז החומרים הרדיואקטיביים, עד שבסופו של דבר זיהו שני יסודות כימיים חדשים. לראשון קראו [[פולוניום]], על שם מולדתה של מארי קירי, ולשני קראו [[רדיום]] מכיוון שבחושך הוא זוהר באור כחלחל (ומכאן שמו - radius ב[[לטינית]] פירושו "קרן אור").

החוקרים פייר ומארי הניחו כי המקור של הקרינה הרדיואקטיבית אינו האטום אלא החומרים הסובבים אותו. טענתם הייתה שהאטום הרדיואקטיבי הוא מכניזם המסוגל לשחרר את האנרגיה מסביבתו החיצונית. הנחה זו נסתרה ב-1902 על ידי [[ארנסט רתרפורד]] שקבע כי מקור הקרינה הוא האטום עצמו. דבר זה פתח את הדלת לחקר מבנה האטום, שעד אז נחשב כחלק הקטן ביותר הקיים בטבע.

בשנת [[1903]] קיבלה קירי יחד עם בעלה ועם אנרי בקרל [[פרס נובל לפיזיקה]], בהוקרה על "התרומה היוצאת מן הכלל שהשיאו באמצעות מחקריהם המשותפים על תופעת הקרינה שהתגלתה על ידי פרופסור אנרי בקרל". בכך הייתה לאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל. שמונה שנים לאחר מכן זכתה מארי קירי שוב בפרס נובל והפעם [[פרס נובל לכימיה]].{{הערה|{{הצבי||פרס נובל|19111121|10}}}} הפרס ניתן לה בהוקרה על גילוי הרדיום והפולוניום, ועל חקר הרדיום. בצעד יוצא דופן לא רשמה קירי פטנט על תהליך בידודו של הרדיום, ובכך אפשרה לקהילה המדעית מחקר ללא הפרעה. קירי הייתה האדם הראשון שקיבל או חלק שני פרסי נובל. היא אחת משני האנשים היחידים בהיסטוריה שזכו לפרס נובל בשני תחומים שונים (השני הוא [[לינוס פאולינג]] שקיבל פרס נובל לכימיה ו[[פרס נובל לשלום]]). בין מחקריה - קביעת הסטנדרט של הרדיום ומחקר על משקלו האטומי של הרדיום. היא כתבה על מחקריה ספר בן שני כרכים בשם "מסות על רדיואקטיביות".

בשנת 1906 נהרג פייר קירי בתאונה, כאשר נדרס על ידי עגלה רתומה לסוס. לא ידוע האם נפל ברחוב בשל הסחרחורת הקשה שסבל ממנה כמו מארי בשל העיסוק בחומרים פולטי האנרגיה, או שמא החליק בשל הגשם הסוחף שירד באותו יום. מארי לא נישאה שוב, אם כי נודע שקיימה פרשיית אהבים עם הפיזיקאי הנשוי [[פול לנז'בן]].

לאחר מותו של פייר, מארי המשיכה בניסויים, ואף החלה ללמד באוניברסיטת פריז במקומו של פייר קירי.

לאחר מות בעלה, מארי קירי זכתה בפרס נובל נוסף בכימיה.

במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] יזמה קירי הפעלה של [[מכון רנטגן|מכוני רנטגן]] ניידים לסיוע לפצועי מלחמה, ביחד עם בתה אירן.

===מותה===
קירי נפטרה ב-[[4 ביולי]] 1934. מחלתה אובחנה כ[[אנמיה אפלסטית]] (Aplastic anemia), אך הדעה הרווחת במחקר במאה ה-21 היא שמדובר היה בתסמונת קדם-[[לוקמיה|לויקמית]] (סוג של מיילודיספלזיה) הדומה לאנמיה אפלסטית, והופכת ללויקמיה קטלנית.{{הערה|סידהרתא מוּחֶרג'י, '''מלכת כל המחלות''': ביוגרפיה של מחלת הסרטן. ('''The Emperor of all Maladies''': A Biography of Cancer) מאנגלית: [[יוסי מילוא]], [[עם עובד]] 2013 {{ISBN|978-965-13-2340-9}}; הערה 189}} מחלתה נגרמה כפי הנראה בעקבות חשיפתה לקרינה רדיואקטיבית ממחקריה. הערכה זו התחזקה לאחר שבבדיקות שנערכו בביתה ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות התשעים]] נמצאו שרידים רדיואקטיביים ובמיוחד על ספרי הבישול שלה.

==משפחתה==
בתה הבכורה, [[אירן ז'וליו-קירי]] (Irène Joliot-Curie) זכתה אף היא בפרס נובל בכימיה (יחד עם בעלה [[פרדריק ז'וליו-קירי]]) ב-1935, ובכך הפכה משפחת קירי לאחת המעטות שבהן הורה ובן או בת זוכים בפרס נובל (בתחומים שונים), כמו למשל [[נילס בוהר]] ובנו [[אגה בוהר]]. כמו כן, [[הנרי לבואז]], בעלה של בתה אווה עמד בראש ארגון [[יוניצ"ף]] כשזה זכה ב[[פרס נובל לשלום]].

בתה [[אווה קירי]] פרסמה בשנת [[1937]] [[ביוגרפיה]] מקיפה על אמה. הספר זכה להצלחה גדולה ותורגם לשפות רבות כולל לעברית.

==הנצחה==
לכבוד בני הזוג נקבעה [[יחידת מידה|יחידת המידה]] הקודמת לרדיואקטיביות בשם [[קירי]]. היסוד [[קוריום]] נקרא על שמה ועל שם בעלה, [[פייר קירי]].

מספר רב של מוסדות נקראים על שמה: מכון קירי ב[[ורשה|וורשה]] למחקר אונקולוגי אשר נוסד על ידה כמכון הרדיום, מכון קירי בפריז אשר החל כמעבדתה באוניברסיטה של פריז ומכון פסטר, [[אוניברסיטת פייר ומארי קירי]], ממשיכת הפקולטה למדעים של [[הסורבון]], תוכנית מארי סקלודובסקה קירי למדענים אשר רוצים לעסוק במחקר מחוץ לארצם של [[האיחוד האירופי]].

שני מוזיאונים מוקדשים לה, בורשה ובפריז.
בשנת 1995 הועבר ארונה ונקבר ב[[הפנתאון של פריז|פנתאון של פריז]], האישה הראשונה שזכתה לכבוד זה.

מספר [[ביוגרפיה|ביוגרפיות]] נכתבו אודותיה, בהן כאמור על ידי בתה [[אווה קירי|איוו קירי]] ו[[פרנסואז ז'ירו]] ב-1981. [[סרט קולנוע]] עליה בשם "[[מאדאם קירי (סרט)|מאדאם קירי]]" הופק בהוליווד והיה מועמד ל[[פרס האוסקר]] של שנת 1943. בשנת [[2019 בקולנוע|2019]] הופק הסרט " מאדם קירי" {{אנ|Radioactive (film)}} בכיכובה של [[רוזמונד פייק]].

==המחקר של קירי==
===הרדיואקטיביות כתכונה אטומית===
בקרל גילה כי הקרינה הנפלטת ממלחי האורניום הופכת את האוויר למוליך. מארי קירי ניצלה תכונה זו כדי לבחון באופן כמותי את עוצמת הקרינה הנפלטת מחומרים שונים. היא נעזרה ב[[אלקטרומטר]] ה[[פיאזואלקטריות|פיאזואלקטרי]] שפותח על ידי [[פייר קירי]] ואחיו ז'אק כדי למדוד את הזרם הזעיר העובר דרך דוגמת אוויר החשופה להשפעת החומר הרדיואקטיבי, כאשר מופעל עליה מתח גבוה (100V).{{הערה|Philippe Moliniéa and Soraya Boudiab (2009), [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0304388609000254 "Mastering picocoulombs in the 1890s: The Curies’ quartz–electrometer instrumentation, and how it shaped early radioactivity history"], ''Journal of Electrostatics'' '''67'''(2-3): 524-30.|כיוון=שמאל}}{{הערה|Marie Sklodowska Curie (1903), [http://archive.org/stream/recherchessurles00curi#page/8/mode/2up ''Recherches sur les substances radioactives''], p. 8.|כיוון=שמאל}}

קירי בחנה באלקטרומטר את כל היסודות שהיו ידועים בתקופתה, כולל רבות מ[[מתכות מעבר|מתכות המעבר]] וה[[לנתנידים]] ([[נאודימיום]], [[פרסאודימיום]], [[סקנדיום]], [[גדוליניום]], [[ארביום]], [[סמריום]], [[איטריום]] ו[[איטרביום]]) ויסודות שזה לא מכבר נתגלו ([[גליום]], [[גרמניום]] ו[[רובידיום]]). במקרה של היסודות הנפוצים היא בחנה מספר תרכובות שונות, ועבור היסודות הנדירים – את אלו שהצליחה להשיג מעמיתיה הכימאים. בנוסף בחנה מספר רב של סלעים ומינרלים.{{הערה|''Ibid''., p. 18.}}

בטבלה מופיעות מספר דוגמאות לעוצמת הזרם שמדדה עבור תרכובות שונות של אורניום:

{| border="1"
|+ רדיואקטיביות יחסית של חומרים
{{הערה|Marie Sklodowska Curie (1898), [http://gallica.bnf.fr/ark:/12148/bpt6k3082d/f1101.image "Rayons émis par les composés de l'uranium et du thorium"], ''Comptes Rendus'' '''126''': 1101-3. [http://web.lemoyne.edu/~giunta/ea/curieann.html (תרגום לאנגלית)]|כיוון=שמאל}}
|-
! החומר !! זרם (פיקואמפר)
|-
|אורניום מזוהם בפחמן || 24
|-
|U<sub>2</sub>O<sub>5</sub> || 27
|-
|U<sub>3</sub>O<sub>8</sub> || 18
|-
|K<sub>2</sub>UO<sub>4</sub> <br> Na<sub>2</sub>UO<sub>4</sub> || 12
|-
|UO<sub>2</sub>(NO<sub>3</sub>)<sub>2</sub> <br> K<sub>2</sub>UO<sub>2</sub>(SO<sub>4</sub>)<sub>2</sub> <br> U<sub>2</sub>(SO<sub>4</sub>)<sub>3</sub> || 7
|-
|כלקוליט טבעית <br> Cu(UO<sub>2</sub>)<sub>2</sub>(PO<sub>4</sub>)<sub>2</sub>|| 52
|-
|כלקוליט מלאכותי|| 9
 |}

מחקרה העלה את המסקנות הבאות:
* מכל היסודות הידועים, רק שניים הראו פעילות רדיואקטיבית: המתכות אורניום ותוריום, שהן היסודות בעלי ה[[משקל אטומי|משקל האטומי]] הגבוה ביותר מבין היסודות הטבעיים.
* הפעילות הרדיואקטיבית הייתה קיימת בכל התרכובות של מתכות אלו.
* הפעילות הרדיואקטיבית ירדה ככל שאחוז המתכת בתרכובת היה נמוך יותר.
* מספר מינרלים טבעיים הראו פעילות רדיואקטיבית חריגה, והקרינה שפלטו הייתה חזקה אף מזו של המתכת הטהורה.

על סמך מסקנותיה העלתה קירי שתי השערות:
* הרדיואקטיביות היא תכונה אטומית, תכונה של היסוד האקטיבי, ואינה תלויה באינטראקציות כימיות עם יסודות אחרים.
* המינרלים הטבעיים מכילים יסוד אחר, לא ידוע, שפעילותו הרדיואקטיבית גבוהה משל האורניום.

כדי לאשש את ההשערה השנייה, הכינה קירי כלקוליט (מינרל המכיל אורניום) באופן מלאכותי מיסודותיו, והראתה כי פעילותו נמוכה בהרבה מזו של הכלקוליט הטבעי, ואף מזו של האורניום (שורה אחרונה בטבלה לעיל).

===המהלך הכימי===
[[קובץ:קירי - מהלך כימי.svg|ממוזער|מהלך ההפרדה הכימי בעזרתו בודדה מארי קירי את הפולוניום. סמלי היסודות המודגשים מציינים יסודות רדיואקטיביים.]]
כדי לבודד את היסוד הלא-ידוע, שהרדיואקטיביות שלו רבה יותר משל האורניום, ביצעה קירי אנליזה כימית למינרל זיו הזפת (פצלת העטרן), שהראה את הפעילות הגבוהה ביותר במחקרה הראשוני. הטכניקה בה השתמשה היא המסת המינרל בחומצה והפרדת היסודות על ידי [[תגובת שיקוע|תגובות שיקוע]] והמסה: הוספה של [[מימן גופרי]] לתמיסה גורמת ל[[עופרת]], [[ביסמות]], [[נחושת]], [[ארסן]] ו[[אנטימון]] לשקוע כתרכובות [[גופרית]] לא [[מסיסות]]; הוספה של אמון גופרי ממיסה ומסלקת את הארסן והאנטימון; [[חומצה חנקתית]] ממיסה את הביסמות והנחושת, ומשאירה את העופרת כמשקע; הוספה של [[אמוניה]] לתסנין גורמת לשקיעה של הביסמות. פייר ומארי עקבו אחרי תהליך ההפרדה באמצעות האלקטרומטר, ומצאו כי היסוד הרדיואקטיבי הנעלם מלווה את הביסמות בכל התהליכים. כדי להפרידו מהביסמות השתמשו בטכניקה נוספת: חימום הביסמות הגופרי בצינור זכוכית. היסוד הנעלם המריא ונאסף בחלקים הקרים יותר של הצינור, בעוד תרכובת הביסמות נשארת ברובה באזור המחומם. בדרך זו הצליחו בני הזוג לרכז את היסוד הנעלם במידה כזו שהקרינה שהוא פלט הייתה גדולה פי 400 מזו של [[אורניום]]. ב-18 ביולי 1898 דיווחו על גילויו של היסוד החדש ל[[האקדמיה הצרפתית למדעים|אקדמיה הצרפתית למדעים]], כשהם משתמשים לראשונה בשם "[[רדיואקטיביות]]" כדי לתאר את תופעת הקרינה האטומית.{{הערה|Pierre Curie and Marie Sklodowska Curie (1898), [http://gallica.bnf.fr/ark:/12148/bpt6k3083q/f177.image "Sur une substance nouvelle radio-active, contenue dans la pechblende"], ''Comptes Rendus'' '''127''': 175-8. {{קישור כללי|כתובת=https://web.lemoyne.edu/~giunta/curiespo.html|כותרת=Curies Polonium|תאריך_וידוא=2024-11-02|אתר=web.lemoyne.edu}}|כיוון=שמאל}}

קירי בחרה ליסוד החדש את השם "[[פולוניום]]", על שם מולדתה. בני הזוג הצליחו לזהות את הפולוניום, אך לא לבודדו. התוצר שקיבלו אפילו לא התקרב ליסוד הטהור – הקרינה של פולוניום גבוהה פי 10 מיליארד מזו של אורניום, וכמותו במחצבי האורניום קטנה פי 5000 מזו של ה[[רדיום]]. רק 12 שנה מאוחר יותר עתידה הייתה קירי להצליח להפיק כמות של 0.1 מ"ג של פולוניום.

==ראו גם==
* [[יחידות מידה על שם אישים]]

== לקריאה נוספת ==
* [[אווה קירי]], '''מאדאם קירי''', מ[[צרפתית]]: מרים ו[[גבריאל טלפיר]], תל אביב: [[גזית (כתב עת)|גזית]], 1943.
* אילין ביגלנד, '''פרשת חייה של מרי קיורי''', מאנגלית: [[שלמה טנאי]], אנקור, תשי"ט {{ULI|004028814}}
* אליס טהורן, '''חייה של מאדאם קיורי''', מאנגלית: אלה אמיתן, קאסטילון תל אביב: [[הוצאת יזרעאל|יזרעאל]], 1965
* נעמי פסחוף, '''מרי קירי : ומדע הרדיו-אקטיביות''', מאנגלית: [[עמוס כרמל]], תל אביב: [[הוצאת משכל|משכל]], 1999
* ברברה גולדסמית, '''גאונות אובססיבית: העולם המדעי והאישי של מארי קירי''', [[הוצאת אריה ניר]], 2005.
* [[תמי שם-טוב]], '''מארי קירי שגלתה את הקרנים החזקות בעולם''' (ממציאים ומגלים), אור יהודה: הוצאת [[כנרת זמורה-ביתן דביר]], 2013. {{ULI|011414295}}
* איסבל סנצ'ז וגארה, '''מארי קירי''' (קטנות-גדולות), יפו: הוצאת [[צלטנר]], 2017. תרגום: [[יהודה אטלס]].{{ULI|016537700}}
* קייט פנקהרסט, '''ספורן של נשים מפלאות ששנו את העולם''', [[הוצאת סיגליות]], 2018. תרגום: [[חנה לבנת]]. {{ULI|020906939}}
* ג'ליאן קנטור, '''מחצית החיים''',הוצאת סימנים. ידיעות אחרונות. ספרי חמד,2022. תרגום:ניצה פלד.
* קלודין מונטיי, '''מארי קירי ובנותיה''', [[הוצאת שוקן]], 2022. תרגום: רמה איילון.{{הערה|{{הארץ|נטע אחיטוב|הצד הפחות מוכר של המדענית|00000188-af11-d807-a99d-ff57e4610000|13 ביוני 2023}}}}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Marie Curie|שם ויקישיתוף=מארי קירי|ויקיציטוט=מארי קירי}}
* עופר בן חורין, [https://mriportal.co.il/2078-2/ ניידות הרנטגן הראשונות- המלחמה של מארי קירי], באתר [https://mriportal.co.il/ MRI הפורטל הישראלי]
{{פרופילי מדענים}}
* {{הידען|גליליאו צעיר|המדענית שפיצחה את סוד הרַדיוֹאַקטיביות|the-first-woman-scientist-who-solve-radioactivity-seret-1611167|16 בנובמבר 2016}}
* [http://www.nytimes.com/learning/general/onthisday/bday/1107.html הודעת פטירה בניו יורק טיימס]
* {{דודל|marie-curies-144th-birthday|יום הולדתה ה-144 של קירי}}, 7 בנובמבר 2011
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/library/reading_corner/Pages/mariecurienobel.aspx מכתב בכתב ידה של קירי, בו הסבירה לחברתה כי תאלץ לבטל ביקורה – עקב קבלת פרס נובל השני] באתר [[הספרייה הלאומית]]
* {{קטעים בהיסטוריה|פרק 199 – מארי קירי – היסטוריה לילדים (וגם למבוגרים)|2017/07/02|פרק-199-מארי-קירי-היסטוריה-לילדים-וגם-למ}}
* {{דוידסון|איתי נבו|המדענית הגדולה בהיסטוריה|sciencehistory/המדענית-הגדולה-בהיסטוריה|7 בנובמבר 2017}}
* [https://rantelem.com/נסיעה-מספר-5-רן-תלם-על-מארי-קירי/ רן תלם בסדרת הרשת ׳נסיעה מספר׳ מספר על סיפורה המופלא של מארי קירי]
* {{Find a Grave}}
* {{בריטניקה}}
* {{סופר פרויקט גוטנברג}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007260035105171|מרי קירי (1867-1934)}}
* [https://www.francophilesanonymes.com/curie-langevin/ כתבה על סיפור האהבה של מארי קירי ופול לנזבן] מאת ד"ר אורנה ליברמן באתר [https://www.francophilesanonymes.com/ פרנקופילים אנונימיים].<div class="mw-content-ltr">
* [https://artsandculture.google.com/exhibit/ARlN_8xF Marie Curie], [[Google Arts & Culture]], 2019
</div>

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{פרס נובל לפיזיקה}}
{{פרס נובל לכימיה}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:קירי, מארי}}
[[קטגוריה:אגנוסטים]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בפנתאון של פריז]]
[[קטגוריה:זוכי פרס נובל פולנים]]
[[קטגוריה:זוכות פרס נובל צרפתיות]]
[[קטגוריה:זוכי פרס נובל צרפתים]]
[[קטגוריה:מגלי יסודות כימיים]]
[[קטגוריה:רדיואקטיביות]]
[[קטגוריה:מקבלי אות לגיון הכבוד]]
[[קטגוריה:משפחת קירי|מארי]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת פריז]]
[[קטגוריה:זוכות פרס נובל לכימיה]]
[[קטגוריה:זוכי פרס נובל לכימיה]]
[[קטגוריה:זוכות פרס נובל לפיזיקה]]
[[קטגוריה:זוכי פרס נובל לפיזיקה]]
[[קטגוריה:אישים שעל שמם יסודות כימיים]]
[[קטגוריה:אישים שעל שמם יחידות מידה]]
[[קטגוריה:מדעניות פולניות]]
[[קטגוריה:זוכי מדליית דייווי]]
[[קטגוריה:אבירי מסדר העיט הלבן]]
[[קטגוריה:כימאיות צרפתיות]]
[[קטגוריה:אישים שהונצחו על בולי פולין]]
[[קטגוריה:נשים שהונצחו על בולים]]
[[קטגוריה:זוכי מדליית אליוט קרסון]]
[[קטגוריה:פיזיקאיות צרפתיות]]
[[קטגוריה:צרפתים ממוצא פולני]]
[[קטגוריה:מדעניות צרפתיות במאה ה-19]]
[[קטגוריה:אישים שהונצחו על בולי ברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שזכו בפרס נובל יותר מפעם אחת]]
[[קטגוריה:זוכי מדליית ג'ון סקוט]]
[[קטגוריה:נשים ראשונות במדע וטכנולוגיה]]
[[קטגוריה:צרפתיות שנולדו ב-1867]]
[[קטגוריה:נפטרות ב-1934]]