מארק טרמונטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
מארק טרמונטי
לידה 18 באפריל 1974 (בן 49)
דטרויט, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Mark Thomas Tremonti עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1987 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת המדינה של פלורידה, תיכון לייק היילנד עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מטאל אלטרנטיבי, הבי מטאל עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה, מוזיקה ווקאלית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Roadrunner Records, EMI, ריפבליק רקורדס, ווינד-אפ רקורדס, FRET12 עריכת הנתון בוויקינתונים
marktremonti.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
טרמונטי בהופעה בשנת 2007

מארק תומאס טרמונטיאנגלית: Mark Thomas Tremonti; נולד ב-18 באפריל 1974) הוא מוזיקאי וכותב שירים אמריקאי, ידוע בעיקר כגיטריסט המוביל של להקות רוק אמריקאית קריד ואלטר ברידג', וכמייסד הלהקות. הוא שיתף פעולה עם אמנים רבים אחרים במשך השנים, וכיום הוא עובד על פרויקט סולו.

מאז שנותיו המוקדמות עם קריד, טרמונטי הפך מוכר בזכות יכולותיו בנגינה על גיטרה וכתיבת השירים שלו. הוא זכה בפרסים רבים, ביניהם פרס גראמי אחד על הסינגל של להקת קריד,"With Arms Wide Open".הוא הוכתר בתואר "גיטריסט השנה" במשך שלוש שנים ברציפות על ידי המגזין Guitar World. בשנת 2011 זכה במקום הרביעי בתחרות "גיטריסט המטאל של כל הזמנים" של המגזין Total Guitar.

השנים המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרמונטי נולד בדטרויט שבמישיגן. הוא גדל במשפחה נוצרית בגרוס פוינט, עיירה מחוץ לדטרויט, במשך רוב ילדותו לפני שעבר לווילמט, אילינוי. בסביבות הזמן הזה, הוא החל להיות מוקסם ממוזיקה, וקנה את הגיטרה הראשונה שלו בגיל עשר. כשהיה בן חמש-עשרה, עברה משפחתו שוב לאורלנדו, פלורידה. במהלך תקופה זו, אמו אובחנה עם זאבת אדמנתית מערכתית, אבחנה אשר הותירה את טרמונטי הרוס. לאחר סיום לימודיו, עבר לקלמסון שבדרום קרוליינה כדי ללמוד כלכלה באוניברסיטת קלמסון. לאחר השנה הראשונה שלו בקולג', הוא חזר לפלורידה כדי ללמוד באוניברסיטת המדינה של פלורידה, שם הוא התאחד עם סולן להקת קריד לעתיד, סקוט סטאפ, שאותו הכיר טרמונטי בימי התיכון.

קריירה במוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת Creed[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרמונטי הוא מייסד להקת הרוק האמריקנית קריד. הוא הקים את הלהקה עם הסולן סקוט סטאפ בשנת 1995 ועם בריאן מרשל על גיטרת הבס וסקוט פיליפס בתור מתופף. הגיטריסט בריאן בראשר היה גם חבר לזמן קצר בלהקה בשנת 1995, כאשר הלהקה הייתה ידועה בשם המקורי שלה, Naked Toddler. למרות ביקורות לעיתים קרובות, Creed נחשבה בעיני רבים כאחת הלהקות הגדולות של תנועת הפוסט-גראנג' בסוף שנות ה-90' ושנות ה-2000 המוקדמות. טרמונטי וסטאפ נחשבו ככותבי שירים מהמוצלחים ביותר בכל מוזיקת רוק.

הלהקה הוציאה את אלבום הבכורה שלהם My Own Prison בשנת 1997 שזכה להצלחה במיינסטרים, עם מכירות של מעל שישה מיליון עותקים. ארבעה סינגלים יצא לאור מהאלבום: "My Own Prison ", "Torn", "That's What This Life For" ו-"One". כל השירים האלו הגיעו למקום הראשון במצעד שירי הרוק הלוהטים של בילבורד, מה שהפך את קריד ללהקה הראשונה עם כאלו הישגים באלבום הבכורה שלהם. בשנת 1999 הוציאה הלהקה את האלבום Human Clay שזכה במהירות במעמד יהלום ואחד-עשר פעמים בפלטינה על ידי ה-RIAA. הלהקה הוציאה לאור ארבעה סינגלים מהאלבום: "Higher", "With Arms Wide Open", What If" ו-"Are You Ready". הלהיט "Higher" החזיק במקום הראשון במצעד פזמוני הרוק ברדיו 17 שבועות, זמן שובר שיאים באותה תקופה. מרשל עזב את הלהקה בשנת 2000 עקב המתיחות הגוברת עם סטאפ. הוא הוחלף זמנית על ידי בסיסט ההופעות ברט הסטלה. קריד זכו גם בפרס גראמי הראשון שלהם, ועד כה היחיד, על השיר "With Arms Wide Open" בקטגוריית "שיר הרוק הטוב ביותר לשנת 2001". באותה שנה, אחרי סיבוב ההופעות, הלהקה הוציאה אלבום נוסף, Weathered, שממנו יצאו שישה סינגלים: "My Sacrifise", "One Last Breath", "Hide", "Don't Stop Dancing" "Weathered", ו-"Bullets". זהו האלבום היחיד של הלהקה בלי מרשל על הבס; טרמונטי הקליט את קטעי הבס עצמו. סיבוב ההופעות לקידום האלבום רשם הצלחה גורפת, אך בסופו של דבר, הופעה שנויה במחלוקת בשיקגו הובילה בסופו של דבר לפירוק הלהקה. הלהקה הודיעה על פירוק בשנת 2004, בעיקר בגלל המתח בין סטאפ ושאר חברי הלהקה, וטרמונטי בפרט. קריד הוציאה לאור את אוסף "הלהיטים הגדולים" שלה בנובמבר 2004.

למרות זאת, אחרי חודשים של השערות ושמועות, הוכרז על איחוד של קריד ועל תוכניות לסיבוב הופעות ואלבום חדש. האלבום, Full Circle, יצא לאור באוקטובר 2009 והפך לאלבום היחיד של הלהקה הגיע למעמד פלטינה. מהאלבום יצא לאורו שלושה סינגלים:"Overcome", "Rain" ו-"A Thousand Faces". סיבוב ההופעות שקידם את האלבום התפרש על פני אמריקה כולה, אירופה ואוסטרליה ונמשך בקיץ של 2009 והקיץ של 2010. בנוסף, הלהקה הוציאה לאור DVD שובר שיאים של הופעה מסיבוב הופעות שנקרא "Creed Live" בדצמבר 2009. לפי דבריו של טרמונטי אלבום נוסף של קריד צפוי בסוף שנת 2011 או תחילת שנת 2012.

עם Alter Bridge[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלטר ברידג' הוקמה בינואר 2004 על ידי טרמונטי, מרשל ופיליפס לאחר הפירוק של קריד. הם ביקשו ממיילס קנדי, גיטריסט וסולן "מייפילד פור" לשעבר וכיום הסולן בסיבוב ההופעות של סלאש, להיות סולן הלהקה. הלהקה הוציאה לאור את אלבום הבכורה שלהם, One Day Remains, באוגוסט 2004. האלבום ראה תגובות שליליות והמבקרים אהבו להשוות את הלהקה לקריד, אך אלבום זה היה האלבום היחיד של אלטר ברידג' שהגיע למעמד זהב. שלושה סינגלים פורסמו מהאלבום: "Open Your Eyes", "Find The Real" ו-"Broken Wings". אחרי סיבוב ההופעות יצא באוקטובר 2007 האלבום השני של הלהקה, Blackbird. האלבום קיבל הרבה תגובות חיוביות וכיום נחשב בעיני רוב המעריצים של הלהקה כאלבום הטוב ביותר של הלהקה. מהאלבום יצא לאורו ארבעה סינגלים:"Rise Today", "Ties That Bind", "Watch Over You" ו-"Before Tommorow Comes".

אלטר ברידג' קיימה סיבוב הופעות מוצלח לקידום האלבום, וב-7 באוקטובר 2008 צילמה אלטר ברידג' הופעה בהיכל המוזיקה של הייניקן שבאמסטרדם, הולנד. הלהקה הוציאה לאור את ההופעה המצולמת בתור DVD הנקרא Live From Amsterdam". בעקבות סיבוכים ודחיות מצד חברת התקליטים ההופעה יצאה בצפון אמריקה רק ב-11 בינואר 2011, דבר שגרם לתסכול רב בקרב המעריצים.

האלבום השלישי של אלטר ברידג' נקרא ABIII ויצא לאור ב-10 באוקטובר 2010. האלבום הוא אלבום הקונספט הראשון של הלהקה, והתקבל בברכה על ידי המבקרים והמעריצים אף על פי שהאלבום יותר כבד ויותר אפל מהאלבומים הקודמים של הלהקה. ריק פלורינו כתב Artistdirect כינה את האלבום "sprawling masterpiece". הרעיון שעומד מאחורי האלבום הוא הקושי של לחזור להאמין אחרי שאיבד את האמונה ונכתב בהשראתו של הסולן מיילס קנדי, שרעיון האלבום הוא בעיקרון עליו. הסינגל הראשון מהאלבום, "Isolation", הגיע למקום הראשון גם במצעד הרוק האקטיבי וגם במצעד שירי הרוק החמים, הסינגל הראשון של הלהקה אי פעם שהגיע למעמד כזה. הלהקה הוציאה לאור עוד שני סינגלים מהאלבום: "Ghost of Days Gone by" ו-"I Know It Hurts". סיבובי ההופעות של הלהקה צריכים להיות מתואמים כנגד אלה של קריד שבה חברים טרמונטי, מרשל ופיליפס וכנגד סיבוב ההופעות של סלאש שקנדי הוא סולנו.

קריירת סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות האלפיים במוקדמות, לקראת סופה של להקת קריד, תכנן טרמונטי להקים הרכב ספיד מטאל שנקרא Downshifter (ביחד עם הסולן ג'יימי ג'סטה מלהקת הייטבריד והמתופף ג'ואי ג'ורדיסון מלהקת סליפנוט), אבל הפרויקט מעולם לא יצא לפועל. ב-2008 הוציא לאור טרמונטי DVD שנקרא "The Sound & The Story" בו הוא מלמד סולואים נבחרים מהאלבום בלאקבירד, טכניקות בגיטרה, ובו גם מופיע הסיפור של טרמונטי. באלבום משתתפים גם אורחים כגון: מיילס קנדי, טרוי סטטינה, ראסטי קולי, מייקלאנג'לו בטיו וביל פאק. ה-DVD פורסם דרך FRET12, קהילת מוזיקאים אונליין.

טרמונטי גם דיבר על אלבום סולו משלו: "הלהקות כ"כ שונות" הוא אמר על אלטר ברידג' וקריד "ואני כותב כ"כ הרבה. אני הולך לעשות אלבום סולו משום שיש כמה שירים שאני שונא את העובדה שהם לא יראו אור כי הם לא מתאימים לא לקריד ולא לאלטר ברידג'". טרמונטי ינגן גיטרה וישיר בכל האלבום. חברי להקת סאבמרסד אריק פרידמן וגרט וויטלוק ישתתפו באלבום.

האלבום הראשון בפרויקט הסולו יצא לאור ב-2012, ונכון ל-2022 יצאו במסגרת הפרויקט חמישה אלבומים, האחרון שבהם ב-2021.

עבודות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרמונטי עבד עם אמנים רבים במשך השנים ביניהם: סבנדסט, פוזי, לארי איש הכבלים, מייקלאנג'לו בטיו וברי יור דד. הוא עזר להפיק מספר שירים באלבום של סאבמרסד מ-2004 "In Due Time".

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 בדצמבר נישא טרמונטי לוויקטוריה רודריגז, יחדיו הם הביאו לעולם שני בנים, אוסטין ופרסון. כיום הם גרים באורלנדו, פלורידה.

טרמונטי הוא אספן של גיטרות ומכונות פינבול. הוא גם ידוע כחובב משחק הטניס שולחן. אחד מאחיו של טרמונטי הוא מעריץ של אלטר ברידג' ואחראי על פרסום ההודעות מאלטר ברידג' למעריצים, ואילו השני, דן, יצר את כל הציורים שעל עטיפות האלבומים של קריד ואלטר ברידג' וכיום הוא נשיא והמעצב הראשי בחברת עיצוב\שיווק שנקראת קור 12.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסי RIAA[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתונים אילו נלקחו ממאגר הנתונים ברשת של RIAA אלבומי אולפן

  • My Own Prison - פלטינה X6 (אוגוסט 2002)
  • Human Clay - פלטינה X11 ויהלום (ינואר 2004)
  • Weathered - פלטינה X6 (ינואר 2003)
  • One Day Remains - זהב (נובמבר 2004)

אוספים

  • Greatest Hits - פלטינה X2 (נובמבר 2008)

פרסי גראמי ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • With Arms Wide Open - הופעת הרוק הטובה ביותר לזוג או הקבוצה עם שירה, 2001 (מועמדות)
  • With Arms Wide Open - שיר הרוק הטוב ביותר, 2001 (זכייה)
  • My Sacrifise - הופעת הרוק הטובה ביותר לזוג או הקבוצה עם שירה, 2003 (מועמדות)

חברי להקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארק טרמונטי ישיר ינגן גיטרה מובילה ובס בכל אלבום הסולו שלו, המוזיקאים הבאים הוכרזו רשמית כחלק מההרכב המשתתף בפרויקט הסולו שלו. מוזיקאים נוספים יכולים להיווסף בהמשך לפי הפרסומים:

  • אריק פרידמן - גיטרת רית'ם ובס (2011 - היום)
  • גרט וויטלוק - תופים (2011 - היום)

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Creed[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • My Own Prison (1997)
  • Human Clay (1999)
  • Weathered (2001)
  • Greatest Hits (2004)
  • Full Circle (2009)

Alter Bridge[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • One Day Remains (2004)
  • Blackbird (2007)
  • AB III (2010)
  • Fortress (2013)
  • The Last Hero (2016)
  • Walk the Sky (2019)

Tremonti[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • All I Was (2012)
  • Cauterize (2015)
  • Dust (2016)
  • A Dying Machine (2018)
  • Marching in Time (2021)
  • (2022) Mark Tremonti Sings Frank Sinatra

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Mark Tremonti: The Sound & The Story (2008)
  • Creed Live - 2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מארק טרמונטי בוויקישיתוף