לדלג לתוכן

מגנטותרפיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טבעת מגנטיט

מגנטותרפיה (מוכרת גם כטיפול במגנטים או לעיתים ריפוי מגנטי) היא שיטת רפואה אלטרנטיבית (או "רפואה משלימה") אשר משתמשת בשדות מגנטיים סטטיים. העוסקים בשיטה טוענים כי חשיפת חלקים מסוימים בגוף לשדות מגנטוסטטיים באמצעות מגנטים גורמת להשפעות בריאותיות חיוביות. מגנטותרפיה נחשבת לשיטה פסאודו-מדעית - כלומר, מתיימרת להיות מדעית אך למעשה אינה מקובלת על הקהילה המדעית - בשל אי-סבירות פיזיקלית וביולוגית, ובשל היעדר ראיות מבוססות להשפעה על הבריאות.[1][2][3] אף על פי שהמוגלובין, החלבון אשר נושא את החמצן בדם, הוא דיאמגנטי במקצת ולכן נדחה על ידי שדות דיפרנציאל מגנטיים, המגנטים המשמשים במגנטותרפיה חלשים, בסדרי גודל רבים, מכדי להיות בעלי השפעה ניתנת למדידה על זרימת הדם.[4]

תיאור השיטה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך טיפול במגנטותרפיה מופעלים על הגוף שדות מגנטיים המופקים ממכשירים אלקטרומגנטיים או ממגנטים תמידיים. העוסקים בשיטה מתיימרים לשפר את הבריאות או לטפל בבעיות בריאותיות באמצעות שדות מגנטיים אלה. התועלת הבריאותית עשויה להיות מפורשת, כגון ריפוי פצעים, או כללית יותר, למשל "הגברת האנרגיה" או ה"חיוניות". במקרה האחרון, לעיתים מתארים העוסקים בתחום חולשה כ"ליקוי בשדה המגנטי". [5] חלק מהמטפלים טוענים כי ההשפעה משתנה בהתאם לכיוון המגנט. [6]

תעשיית המגנטותרפיה המודרנית מגלגלת 300 מיליון דולר לשנה בארצות הברית [7] ממכירה, לרוב עם הצהרה מפורשת בדבר תועלת בריאותית, של מוצרים כגון צמידים ותכשיטים מגנטיים; רצועות מגנטיות לפרק כף היד, לקרסול או לגב; מדרסים לנעליים; מזרנים ושמיכות מגנטיות; ואפילו מים אשר נטען כי הם "מוגנטו".

מצב חוקי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינות רבות ישנה הגבלה חוקית על שיווקם של טיפולים שונים בצירוף טענות שוא לגבי התועלת הבריאותית שלהם, אלא אם כן אומתו כל הטענות באופן מדעי. בארצות הברית, לדוגמה, מנהל המזון והתרופות האמריקאי אוסר על שיווק מוצרי מגנטותרפיה הנושאים טענות ליעילות רפואיות, משום שטענות אלה הן בלתי-מבוססות.[8]

יעילות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות נערכו מספר מחקרים אשר ביקשו למצוא האם יש לשדות מגנטיים סטטיים תועלת בריאותית. מחקרים בלתי-מוטים במגנטותרפיה הם בעייתיים, משום שגם החוקרים וגם המטופלים יכולים לגלות מגנטים בקלות - לדוגמה, באמצעות הכוח שהם מפעילים על עצמים המכילים ברזל. מסיבה זו, קשה לערוך מחקרים בעלי סמיות כפולה, בהם החוקרים והנחקרים אינם יודעים מי מקבל את הטיפול עם מגנט אמיתי ומי לא. [9] מחקרים בהם הסמיות אינה מושלמת או אינה מספיקה נוטים להגזים בתוצאות הטיפול, בשל אפקט הפלצבו, במיוחד כאשר ההשפעות הן קטנות. [10]

  • מחקר על בני אדם ובו שדות מגנטיים בעוצמה של עד 1 טסלה לא מצא שום השפעה על זרימת דם מקומית.[4][11]
  • מחקר אשר בחן השפעות של מגנטותרפיה על כאבים בשל תסמונת מנהרת שורש כף היד וכאב כרוני בגב התחתון לא מצא שום תועלת בריאותית בהשוואה לפלצבו.[12][13]
  • סקירה שבוצעה ב-2003 בספריית קוקרן, אשר בחנה טיפולים לתסמונת מנהרת שורש כף היד, לא מצאה שום שיפור בסימפטומים לאחר טיפול במגנטותרפיה בהשוואה לפלצבו או לקבוצת הביקורת.[14]
  • מחקר אקראי בעל סמיות כפולה ובשילוב פלצבו של 101 מבוגרים אשר אובחנו עם כאבים בעקב כף הרגל, אשר בוצע ב-2003, לא מצא שום הבדל משמעותי בין שימוש במגנטים אמיתיים לבין מגנטים מזויפים.[15]
  • מחקר אקראי בשילוב קבוצת ביקורת מצא השפעה, משמעותית מבחינה סטטיסטית, בשימוש בצמידים לא מגנטיים ובעלי מיגנוט חלש - בקבוצת הביקורת - מול מגנטים חזקים בקבוצה השנייה, בטיפול בכאבים מדלקת מפרקים ניוונית של הירך והברך. החוקרים לא הצליחו להסיק באופן חד-משמעי אם התגובה הייתה כתוצאה מאפקט הפלצבו או לא.[16]
  • מחקר שנערך ב-2007 העלה השערה כי השימוש בשדות מגנטיים סטטיים בעוצמה 10 או 70, אך לא 400, מיקרו-טסלה (מיליונית הטסלה) הפחיתה היווצרות בצקת שנגרמה כתוצאה מהיסטמין בחולדות.[17]

ביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דו"ח מ-2002 של הקרן הלאומית למדע (NSF) של ארצות הברית, אשר עסק בעמדה הציבורית כלפי המדע ובמידת הבנתו, ציין כי מגנטותרפיה היא "בכלל לא מדעית". [18] מספר משווקים טוענים טענות בלתי-מבוססות לגבי מגנטותרפיה המשתמשים בשפה פסאודו-מדעית ו"ניו-אייג'ית". טענות כאלה אינן נתמכות בתוצאות של מחקרים מדעיים וקליניים. [19] ביקורות נוספות הן:

  • המגנטים המשמשים במגנטותרפיה מפיקים שדה מגנטי שהוא חלש מכדי להשפיע השפעה כלשהי על רקמות שרירים, עצמות, כלי דם או איברי גוף כלשהם.[1]
  • חלק מהיצרנים טוענים כי מגנטים עוזרים לזרימת הדם באמצעות פעולה על הברזל בהמוגלובין, מרכיב עיקרי בתאי דם אדומים. אפילו אם השדה המגנטי ישפיע השפעה חזקה מאוד על מרכיבי הדם, אין שום סיבה שהשפעה זו תגרום דווקא לתועלת בזרימת הדם.
  • אחרים טוענים כי המגנטים עשויים לשקם את "איזון האנרגיה האלקטרומגנטית" המשוער של הגוף. מושג זה הומצא על ידי היצרנים ואין שום אימות מדעיות או רפואיות לקיומו.
  • אפילו בעת שימוש במכשיר דימות תהודה מגנטית (MRI), אשר מייצר שדות מגנטיים חזקים בהרבה מאלו המשמשים במגנטותרפיה, לא נצפתה מעולם אף אחת מההשפעות הבריאותיות המיוחסות למגנטותרפיה.[20]
  • חלק מהעוסקים במגנטותרפיה טוענים כי הקוטב הדרומי של המגנט פועל בצורה שונה על הגוף מהקוטב הצפוני שלו. טענה זו אינה עומדת בקנה אחד עם חוקי הפיזיקה, לפיהם קיימת סימטריה בין שני קטבי המגנט.[21]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: מגנטותרפיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: ריפוי מגנטי

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Park, Robert L. (2000). Voodoo Science: The Road from Foolishness to Fraud. New York, New York: Oxford University Press. pp. 58–63. ISBN 0-19-513515-6. Not only are magnetic fields of no value in healing, you might characterize these as "homeopathic" magnetic fields.
  2. ^ Wanjek, Christopher (2003). Bad Medicine: misconceptions and misuses revealed from distance healing to vitamin O. Hoboken, New Jersey: John Wiley & Sons. pp. 1–253. ISBN 0-471-43499-X.
  3. ^ National Science Foundation, Division of Resources Statistics (פבר' 2006). Science and Engineering Indicators, 2006. Arlington, VA. Chapter 7. {{cite book}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 Stick C; Hinkelmann K; Eggert P; Wendhausen H (1991). "Do strong static magnetic fields in NMR tomography modify tissue perfusion?". Nuklearmedizin. 154: 326.
  5. ^ Sabadell, Miguel (יולי 1998). "Biomagnetic Pseudoscience and Nonsense Claims". Skeptical Inquirer. נבדק ב-2009-02-19. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ Rawls, Walter C.; Davis, Albert Belisle (1996). Magnetism and Its Effects on the Living System. Acres U.S.A. ISBN 0-911311-14-9.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  7. ^ Leonard Finegold (2006). "Magnet Therapy". British Medical Journal. 332 (4): 4. doi:10.1136/bmj.332.7532.4. PMID 16399710.
  8. ^ "Magnets". CDRH Consumer Information. Food and Drug Administration. 2000-03-01. נבדק ב-2008-05-02.
  9. ^ Finegold, L. Flamm, B. (2006). "Magnet therapy". British Medical Journal. British Medical Association. 332: 4. doi:10.1136/bmj.332.7532.4. PMID 16399710.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  10. ^ Altman, DG; KF Schulz; D Moher; M Egger; F Davidoff; D Elbourne; PC Gøtzsche; T Lang; CONSORT GROUP (Consolidated Standards of Reporting Trials) (2001-04-17). "The revised CONSORT statement for reporting randomized trials: explanation and elaboration". Annals of Internal Medicine. 134 (8): 663–694. PMID 11304107.
  11. ^ Polk, Charles; Elliot Postow (1996). Handbook of Biological Effects of Electromagnetic Fields. CRC Press. pp. 161. ISBN 0849306418.
  12. ^ Carter R, Aspy CB, Mold J (בינואר 2002). "The effectiveness of magnet therapy for treatment of wrist pain attributed to carpal tunnel syndrome". J Fam Pract. 51 (1): 38–40. PMID 11927062. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  13. ^ Collacott EA, Zimmerman JT, White DW, Rindone JP (2000). "Bipolar permanent magnets for the treatment of chronic low back pain: a pilot study". JAMA. 283: 1322–5. doi:10.1001/jama.283.10.1322. PMID 10714732.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  14. ^ O'Connor D, Marshall S, Massy-Westropp N (2003). "Non-surgical treatment (other than steroid injection) for carpal tunnel syndrome". Cochrane Database of Systematic Reviews. 2003 (1): CD003219. doi:10.1002/14651858.CD003219.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  15. ^ Winemiller Mark H, Billow Robert G, Laskowski Edward R, Harmsen W Scott (2003). "Effect of magnetic vs sham-magnetic insoles on plantar heel pain". Journal of the American Medical Association. 290: 1474. doi:10.1001/jama.290.11.1474. PMID 13129987.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  16. ^ Harlow T, Greaves C (2004). "Randomised controlled trial of magnetic bracelets for relieving pain in osteoarthritis of the hip and knee". BMJ. 329 (7480): 1450. doi:10.1136/bmj.329.7480.1450. PMID 15604181.
  17. ^ Morris CE, Skalak TC (בינואר 2008). "Acute exposure to a moderate strength magnetic field reduces edema formation in rats". Am J Physiol Heart Circ Physiol. 294 (1): H50–7. doi:10.1152/ajpheart.00529.2007. PMID 17982018. {{cite journal}}: (עזרה)
  18. ^ National Science Board (2002). Science and Engineering Indicators – 2002. Arlington, Virginia: National Science Foundation. pp. ch. 7. ISBN 978-016066579-0. "Among all who had heard of [magnet therapy], 14 percent said it was very scientific and another 54 percent said it was sort of scientific. Only 25 percent of those surveyed answered correctly, that is, that it is not at all scientific."
  19. ^ James D. Livingston. "Magnetic Therapy: Plausible Attraction?". Skeptical Inquirer.
  20. ^ "Safety in Medical Imaging Procedures".
  21. ^ Eccles Nyjon K. "The misery of Restless Legs Syndrome survey". Magnopulse LTD. אורכב מ-המקור ב-2008-11-19. נבדק ב-2009-08-01.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מגנטותרפיה&oldid=36523854"