רפואה אלטרנטיבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיקור סיני, אחד מסוגי הרפואה אלטרנטיבית המוכרים ביותר
טיפול ברייקי

המונח רפואה אלטרנטיבית הוא כינוי לקשת רחבה של טיפולים גופניים שהם חסרי ביסוס מדעי. טיפולים אלה אינם כלולים במסגרת הרפואה הקונבנציונלית המודרנית ומגיעים לרוב מאנשים שאינם בעלי הכשרה רפואית מקובלת.[1]

המונח רפואה משלימה, מתאר את השילוב של טיפול רפואי קונבנציונאלי עם טיפול מן הרפואה האלטרנטיבית - תוך אמונה, שאינה מוכחת בשיטות מדעיות, כי הטיפול האלטרנטיבי "משלים" את הרפואי.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפולים הכלולים ברפואה האלטרנטיבית מאופיינים בכך שהם אינם מגובים במחקר מדעי ואף קיימים מקרים אשר בהם מחקר מדעי מפריך את תקפותם. זאת משום שאם יעילותו של טיפול מעולם הרפואה האלטרנטיבית מאוששת על ידי מחקרים מדעיים, טיפול זה מאומץ לזרם הרפואה הקונבנציונלית.

בעולם הרפואה האלטרנטיבית קיימות אסכולות שונות, שאינן קשורות בהכרח אחת בשנייה, והן בעלות טיפולים שונים. מקור חלק גדול מענפי הרפואה האלטרנטיבית הוא במזרח אסיה, למשל הרפואה ההודית והרפואה הסינית. אולם, ישנן גם שיטות שמקורן בילידים הקדומים של יבשת אמריקה, ושיטות שמקורן באירופה, כדוגמת הומאופתיה, רולפינג וארומתרפיה ודרום אמריקה כמו סופרולוגיה. יש גם שיטות הטוענות לשילוב היסודות של הרפואה המזרחית המסורתית עם מכשור אלקטרוני מודרני, כדוגמת טיפול בביו-רזוננס (Bicom).

בשנים האחרונות צוברת הרפואה האלטרנטיבית תאוצה ומודעות רבה. יש הרואים בכך תופעה שהיא חלק בלתי נפרד מן "העידן החדש" - תנועה פסבדו מדעית הצומחת על רקע האכזבה מחוסר הרוחניות של המדע ומרכזיות הרעיונות הטכניים בחיים המודרניים.

טיעונים בעד רפואה אלטרנטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מקור השראה - הרפואה האלטרנטיבית מכילה ענפים שהוכחו כלא יעילים לצד טיפולים שטרם נחקרו וייתכן שחלקם יהיו בעתיד חלק מהרפואה המדעית.
  • התנגדות למונופוליזם.

טיעונים נגד רפואה אלטרנטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כל זמן שאדם מעדיף לתת קודם כל הזדמנות לטיפול לא רפואי, עלול להיות נזק בשל דחיית תחילתו של טיפול רפואי מדעי.
  • ניתן להציע טיפולים שנמצאו מזיקים[דרוש מקור]. "המצב שבו הרפואה האחרת אינה מבוססת על עובדות ועל עקרונות מדעיים רפואיים מוכחים עלול להיות מסוכן, והמסקנה המתבקשת היא שאין לאפשר בחוק לבורים ולשרלטנים לסכן את בריאות הציבור".[2]
  • התפתחות של שוק רפואה אלטרנטיבית עלול להיות כרוך בהפצת תפיסות שגויות לגבי הרפואה הקונבנציונלית (למשל, שכל חומר שהתקבל בצורה מלאכותית הוא רע וכל חומר מהצומח הוא טוב).
  • אפקט פלצבו - רופאים רבים מבקרים את הרפואה האלטרנטיבית בכך שהיא אינה נותנת טיפול כשלעצמה והשיפור במצב המטופל נובע מהשפעת אפקט פלצבו - ריפוי בעזרת הפיכת החולה לאופטימי בזכות התחושה שבעייתו מטופלת. המצדדים טוענים שאין פסול בהפעלת אפקט פלצבו בעזרת טיפולים משלימים כל זמן שטיפולים אלה באים לצד טיפולים ממוסדים ולא במקומם.

מעמד חוקי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פקודת הרופאים קובעת כי "מי שאינו רופא מורשה לא יעסוק ברפואה ולא יתחזה, במפורש או מכללא, כעוסק ברפואה או כמוכן לעסוק בה." כמו כן, נקבע בפקודה כי "לא ישתמש אדם בכינוי 'רופא', 'עוסק ברפואה', 'מנתח' או בכינוי דומה, במלים או באותיות, המרמז שיש לו כשירות ברפואה, אלא אם הוא רופא מורשה."[3]

בשנת 1991 פורסם דו"ח ועדת אלון לבדיקת נושא הרפואה המשלימה בישראל.[4] הוועדה, בראשות המשנה לנשיא בית המשפט העליון פרופ' מנחם אלון, המליצה על נורמליזציה של המצב הקיים ועל הוראות חוקים חדשים מסוימים.

המועצה להשכלה גבוהה קבעה ב-2009 שלא לאשר תארים אקדמיים למטפלים אלטרנטיביים, משום שלרפואה המשלימה אין בסיס מדעי.[5]

קופות החולים מממנות ומציעות חלק מהטיפולים, וישנם רופאים השולחים את מטופליהם לטיפולים כאלה. קיים פסק דין שחייב את המוסד לביטוח לאומי לבדוק זכאות של חולה לטיפולי רפואה משלימה בהתאם לנסיבות הפרטיות שלו.[6]

  • בישראל אין פיקוח מוסדר בתחום: לרוב המרפאים אין מעמד חוקי, אין כל פיקוח על פעילותם ועל הכשרתם המקצועית.[7]
  • ניתן להציע טיפולים בידי מטפלים שלא למדו כהלכה את תחום הרפואה האלטרנטיבית[דרוש מקור].
  • ניתן להציע טיפולים בשם תחום שספק אם יש לו קשר לרפואה אלטרנטיבית, כגון טיפולים על ידי מומחים לקבלה.
  • ניתן להציע טיפולים בידי גופים ואנשים שיושרם מפוקפק כגון סיינטולוגים או אנשים עם עבר פלילי שלא למדו שום תחום טיפולי.

בשנת 2002 במסגרת ההסתדרות הרפואית הישראלית הוקמה החברה הישראלית לרפואה משלימה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בקהילה המדעית.
  2. ^ פרופ' עופר קפלן, עיתון הארץ ינואר 2013, "כשהרפואה המשלימה הופכת מסוכנת" - http://www.haaretz.co.il/news/health/new-research/1.1912332
  3. ^ Nevo.co.il
  4. ^ דין וחשבון הוועדה לבדיקת נושא הרפואה המשלימה בישראל
  5. ^ אור קשתי, המועצה להשכלה גבוהה: לא יוענק תואר לתלמידי רפואה משלימה, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2009
  6. ^ ענבל בר-און, ביהמ"ש: על המוסד לביטוח לאומי להכיר ברפואה משלימה, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 9 ביולי 2010
  7. ^ מאתר הכנסת: הסדרת מקצועות הרפואה האלטרטיבית - http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02531.pdf