מחבט אש
מחבט אש או מחבט כיבוי אש הוא כלי המיועד לכיבוי אש. המחבט בנוי ממוט ארוך אליו מחוברת יריעת גומי עבה או בד עמיד לאש.
קיימים מספר סוגי מחבטי אש, הנבדלים זה מזה ביריעות המחוברות למוט. היריעות יכולות לבוא כיריעה אחת רחבה, להיות מחולקות למספר יריעות החופפות זו את זו בתצורת רעפים, או ממספר רצועות בד. ההבדל העיקרי בין סוגי מחבטים אלו הוא הגמישות של ראש המחבט.
מחבט אש יעיל למניעת התפשטות של מקורות אש קטנים. השימוש במחבט נעשה על ידי חבטות מהירות של ראש המחבט על מקור האש, מהשוליים שבצד ממנו נושבת הרוח והלאה. החבטות חוסמות את אספקת החמצן לאש וכך גורמות לכיבויה. שיטה נוספת במקרה של מחבטים עם יריעה קצרה היא גרירת היריעה על האש בצמוד לקרקע.
למחבטי אש ככלי לכיבוי אש היתרון שאינם זקוקים למקור מים ולתחזוקה, ולכן ניתן למקמם במקומות בהם אין תשתיות מים או שגרת תחזוקה, למשל ביערות ואזורי פיקניק. החיסרון העיקרי של מחבטי אש הוא יכולת התמודדות מוגבלת עם שריפה - מחבט אש אינו יעיל לכיבוי שרפה גדולה. חיסרון נוסף הוא כי כיבוי באמצעות מחבט עשוי להשאיר אחריו גחלים, העלולות לגרום להתלקחות מחודשת של האש.
