פיקניק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פיקניק
שולחנות פיקניק בהר הרוח

פיקניק היא ארוחה הנאכלת בחיק הטבע או במקום פתוח (פארק ציבורי) בקרב בני המשפחה או חברים. ארוחה זו מוכנת מראש (בניגוד לברביקיו המוכן בסמוך למועד האכילה) ומובאת למקום עריכת הפיקניק בצידנית או ב"סל פיקניק". הארוחה נאכלת לרוב בישיבה על הקרקע על גבי מחצלת או שמיכה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורה של המילה "פיקניק" במילה הצרפתית pique-nique, שהופיעה בשנת 1692 בספר Origines de la Langue Françoise מאת ז'יל מנאז' (Ménage). מצרפתית עברה המילה לשפה האנגלית לצורה "picnic" (יש הסבורים שהמילה הגיע לשפה האנגלית דרך הגרמנית - Picknick). בראשית המאה ה-20 חדרה המילה גם ללשון העברית. בעבר הוצעה המילה "טוּזִיג" (מארמית) כתחליף העברי ל"פיקניק", אולם לא השתרשה[1].

לאחר המהפכה הצרפתית נפתחו לציבור הצרפתי הפארקים המלכותיים להם הכניסה הייתה אסורה לפשוטי העם. הבילוי של הצרפתים בפארקים כלל ארוחות שהתפתחו לאירוע הפיקניק המוכר בימינו.

בראשית המאה ה-19 הוקם בלונדון מועדון הפיקניק (Picnic Society) שהביא לאנגליה את הנוהג הצרפתי לאכול בפארקים בליווי משחקי בידור או נגינה.

הפיקניק בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיקניק הפך למנהג מקובל בתרבות המערבית ומופיע רבות הן באמנות והן בקולנוע. ציור הפיקניק הידוע ביותר הוא יצירתו של האמן הצרפתי אדוארד מאנה משנת 1862 - ארוחת בוקר על הדשא.

הסרט "פיקניק" משנת 1955 שעלילתו מתרחשת בעת ארוחת פיקניק, זכה בשני פרסי אוסקר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים
ציור של פיקניק בחיק הטבע משנת 1876

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]