הצגת המקור של הדף "מחלת אלצהיימר"

{{מפנה|אלצהיימר|נוירופתולוג ופסיכיאטר גרמני על שמו נקראת המחלה|אלויס אלצהיימר}}
{{מחלה
| שם = אלצהיימר
| תחום = [[מערכת העצבים]]
| ICD10 = G30
| שם בשפת המקור = Alzheimer's disease
| תמונה = Auguste D aus Marktbreit.jpg
| כיתוב = אישה החולה במחלת אלצהיימר
| תסמינים = אובדן זיכרון המשבש את חיי היומיום, צמצום פעילות עבודה או פעילויות חברתיות, בעיות במילים בדיבור או בכתיבה, שינויים במצב הרוח ובאישיות, קשיים בזכירת המיקום של דברים שונים, איבוד היכולת לחזור על צעדים, כושר שיפוט לקוי, קושי בהשלמת משימות מוכרות בבית ובעבודה, בעיות בהבנת תמונות ויזואליות ויחסים מרחביים, בלבול בזמן ובמרחב, קושי בתכנון פתרונות לבעיות, [[שיטיון]]
}}
[[קובץ:Alzheimer disease video.webm|300px|ממוזער|סרטון הסבר על אלצהיימר]]
'''מחלת אלצהיימר''' (ב[[אנגלית]]: '''Alzheimer's disease''') היא [[מחלה]] של [[מערכת העצבים המרכזית]], הנפוצה בייחוד (אך לא רק) בקרב [[זקנה|קשישים]], ומוכרת כגורמת (לבד או בשילוב עם גורמים נוספים) לכ-64% מכלל מקרי ה[[דמנציה]].<ref>{{צ-מאמר|שם=Prevalence of dementia subtypes: a 30-year retrospective survey of neuropathological reports|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18692255/|כתב עת=Archives of Gerontology and Geriatrics|שנת הוצאה=2009|עמ=146–149|כרך=49|doi=10.1016/j.archger.2008.06.005|מחבר=Hans Brunnström, Lars Gustafson, Ulla Passant, Elisabet Englund}}</ref> היא מתבטאת בניוון איטי ומתמשך עד ל[[מוות]] של [[תא עצב|תאי העצב]] ב[[מוח]]. המחלה תוארה בפעם הראשונה ב-[[1906]] בידי החוקרים ה[[גרמני]]ם [[אלויס אלצהיימר]] ו[[אמיל קרפלין]]. מחלת אלצהיימר בשלב המתקדם תגרום בהכרח למותו של החולה, אם כי בעקיפין.

באופן כללי, מחלת אלצהיימר מתאפיינת בירידה [[קוגניציה|קוגניטיבית]]. תחילה בולטת בייחוד הפגיעה בזיכרון. עם הזמן נפגעים גם תפקודים עליונים אחרים של המוח, כגון ההתמצאות, יכולת החשיבה והסקת המסקנות. עם התקדמות הניוון המוחי, נפגעת גם הפעילות התנועתית של החולה, וכן נפגעים כושר ההליכה, כושר האכילה והשליטה על הסוגרים. בשלבים המתקדמים, החולה נעשה חסר ישע וזקוק לעזרה סיעודית בכל פעולותיו. סיבוכים כגון מחלות זיהומיות או [[פצע לחץ|פצעי לחץ]] מביאים לבסוף לידי מותו של החולה במחלת אלצהיימר.

למרות מאמצים גדולים להבין את המנגנון [[פתופיזיולוגיה|הפתופיזיולוגי]] וה[[ביוכימיה|ביוכימי]] המורכב העומד בבסיס מחלת אלצהיימר, אלו עדיין אינם מובנים לחלוטין. ידוע כי המחלה מתאפיינת בנוכחות צברים [[חלבון עמילואיד בטא|עמילואיידים מסוג ביתא]], הנוצרים מחלבון בשם {{קישור שפה|2=Amyloid-beta precursor protein|3=חלבון ראשוני של עמילואיד ביתא APP|4=APP}}, ונמצאים מ[[מטריצה חוץ-תאית|חוץ לתאים]], וכן צברים של {{קישור שפה|2=Tau protein|3=חלבוני טאו}}, היוצרים {{קישור שפה|2=Neurofibrillary tangle|3=פקעת סיב-עצב|4=פקעות סיב-עצב}} תוך-[[תא|תאיות]].<ref>{{צ-מאמר|שם=Neuropathology of the Common Forms of Dementia|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36404035/|כתב עת=Clinics in Geriatric Medicine|שנת הוצאה=2023-02|עמ=91–107|כרך=39|doi=10.1016/j.cger.2022.07.005|מחבר=Rupal I. Mehta, Julie A. Schneider}}</ref> הסיבות כנראה מגוונות, וכוללות [[מוטציה גנטית|מוטציות]] ב[[גן (ביולוגיה)|גנים]] האחראים לביטוי האנזים {{קישור שפה|2=Beta-secretase 1|3=בתא-סקרטאז 1}}, [[חלבון]] טאו, האנזים גמא סקרטאז וגנים אחרים,<ref>{{צ-מאמר|שם=The Amyloid-β Pathway in Alzheimer’s Disease|קישור=https://www.nature.com/articles/s41380-021-01249-0|כתב עת=Molecular Psychiatry|שנת הוצאה=2021-10|עמ=5481–5503|כרך=26|doi=10.1038/s41380-021-01249-0|מחבר=Harald Hampel, John Hardy, Kaj Blennow, Christopher Chen, George Perry, Seung Hyun Kim, Victor L. Villemagne, Paul Aisen, Michele Vendruscolo, Takeshi Iwatsubo, Colin L. Masters, Min Cho, Lars Lannfelt, Jeffrey L. Cummings, Andrea Vergallo}}</ref> וכן גורמים סביבתיים, דוגמת חיידקים כמו {{קישור שפה|2=Porphyromonas gingivalis|3=פורפירומונס ג'ינג'יוואליס}}.<ref>{{צ-מאמר|שם=Porphyromonas gingivalis in Alzheimer’s disease brains: Evidence for disease causation and treatment with small-molecule inhibitors|קישור=https://www.science.org/doi/10.1126/sciadv.aau3333|כתב עת=Science Advances|שנת הוצאה=2019-01-04|עמ=eaau3333|כרך=5|doi=10.1126/sciadv.aau3333|מחבר=Stephen S. Dominy, Casey Lynch, Florian Ermini, Malgorzata Benedyk, Agata Marczyk, Andrei Konradi, Mai Nguyen, Ursula Haditsch, Debasish Raha, Christina Griffin, Leslie J. Holsinger, Shirin Arastu-Kapur, Samer Kaba, Alexander Lee, Mark I. Ryder, Barbara Potempa, Piotr Mydel, Annelie Hellvard, Karina Adamowicz, Hatice Hasturk, Glenn D. Walker, Eric C. Reynolds, Richard L. M. Faull, Maurice A. Curtis, Mike Dragunow, Jan Potempa}}</ref>

==גורמי סיכון למחלה==

אלצהיימר נחשבת מחלה רב-גורמית, דהיינו גורמים רבים עלולים, יחד או לחוד, לתרום את חלקם להופעת המחלה. לא ידוע גורם יחיד להיווצרותה, ועם גורמי הסיכון למחלה נמנים:
* '''מין''': שיעור החולים באלצהיימר גבוה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים.{{הערה|Andersen K, Launer LJ, Dewey ME et al., [http://www.neurology.org/content/53/9/1992.short Gender differences in the incidence of AD and vascular dementia: The EURODEM Studies]}}
* '''גיל''': שכיחות המחלה גוברת עם הגיל.{{הערה|F. Bermejo-Parejaa, J. Benito-Leóna, S. Vegab, M.J. Medranoc, G.C. Román, [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0022510X07004911 Incidence and subtypes of dementia in three elderly populations of central Spain]}}
* '''השכלה''': מחקרים מראים שהסיכון לחלות באלצהיימר נמצא ביחס הפוך להשכלה.{{הערה|Paradise M, Cooper C, Livingston G, [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19026089 Systematic review of the effect of education on survival in Alzheimer's disease]}} מחקרים אלו משערים שהשכלה או פעילות אינטלקטואלית מוגברת משפרות את הקשרים בין תאי המוח, וכך השפעת מותם של תאי מוח, כפי שמתרחש במחלת אלצהיימר, על המצב הקוגניטיבי – קטנה יותר. בפועל מתבטא הדבר בהופעת תסמיני המחלה בגיל מאוחר הרבה יותר מהממוצע בכלל האוכלוסייה. עם זאת, ההידרדרות במצבם של חולי אלצהיימר בעלי בסיס השכלתי גבוה – מהירה יותר.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Nicolas Le Carret, Sophie Auriacombe, Luc Letenneur, Valérie Bergua, Jean-François Dartigues, Colette Fabrigoule|כותרת=Influence of education on the pattern of cognitive deterioration in AD patients: The cognitive reserve hypothesis|כתובת=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S027826260400226X|תאריך=2004}}}}
* '''תורשה וגנטיקה''': בעוד אלצהיימר של הגיל המבוגר איננה מחלה גנטית בדרך כלל, ישנן משפחות בעלות שיעור גבוה מהממוצע של תחלואה באלצהיימר, ושבהן חולים באלצהיימר בגיל צעיר (EARLY ONSET). במחקרים גנטיים במשפחות כאלו נתגלו מוטציות בגנים המכונים Presenilin 1, Presenilin 2 ו-APP.{{הערה|https://www.nature.com/articles/s41598-019-44848-2.pdf?proof=true}}{{הערה|Stephen C. Waring; Roger N. Rosenberg, [http://archneur.ama-assn.org/cgi/content/abstract/65/3/329 Genome-Wide Association Studies in Alzheimer Disease]}} כמו כן נמצא שבקרב הלוקים ב[[תסמונת דאון]], שהיא [[מחלה גנטית]], שיעור התחלואה באלצהיימר גבוה הרבה יותר, והמחלה מופיעה בגיל צעיר הרבה יותר, כיוון שנושאים [[טריזומיה|עותק משולש]] של הגן APP הנמצא על [[כרומוזום]] 21. לעומת זאת, חוקרים מצאו שבקרב בעלי וריאנט מסוים של ה[[גן (ביולוגיה)|גן]] APOE, המכונה APOE4, הסיכון לחלות במחלה גבוה באורח ניכר לעומת כלל האוכלוסייה והם יפתחו אלצהיימר בגיל יותר מאוחר (LATE ONSET).{{הערה|1=Robert W. Mahley, Karl H. Weisgraber, & Yadong Huang, [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1414631/?tool=pmcentrez Apolipoprotein E4: A causative factor and therapeutic target in neuropathology, including Alzheimer’s disease]}} ראיה לזיקה גנטית של אלצהיימר התקבלה גם במחקרים סטטיסטיים שהראו כי הסיכון של אדם לחלות באלצהיימר גובר ככל שבמשפחתו יש יותר חולי אלצהיימר.
* '''מחלות אחרות''': לדוגמה, חבלות ראש חוזרות, רמה גבוהה של שומנים בדם, ויש הגורסים [[סוכרת]] ויתר [[לחץ דם]]. נתוני תחלואה אלה נקשרו עם סיכון מוגבר לחלות במחלה.{{הערה|Rosendorff C, Beeri M S, Silverman J M, [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1076-7460.2007.06696.x/full Cardiovascular Risk Factors for Alzheimer's Disease]}}. ייתכן שגם חיידקים ונגיפים מעלים את הסיכון לתחלואה ושחיסונים יכולים להגן במידה מסוימת{{הערה|1={{הארץ|יואב מה-טוב|איך חיסונים נגד מחלות מפחיתים משמעותית את הסיכוי לחלות באלצהיימר?|0000018c-86eb-dd61-a3ad-c6ef2f7e0000|24 בדצמבר 2023}}}}.
* '''איכות חיים''': מחקרים סטטיסטיים מראים כי פעילות פיזית,{{הערה|Suvi Rovio et al., [http://www.lancet.com/journals/laneur/article/PIIS1474-4422(05)70198-8/abstract Leisure-time physical activity at midlife and the risk of dementia and Alzheimer's disease]}} הימנעות מ[[עישון]] ומשתיית אלכוהול ושילוב אורח חיים שלו יותר, מקטינים במידה מסוימת את הסיכון לחלות במחלה.

בינואר 2019 פורסם מחקר אשר מראה ראיות לקשר סיבתי בין דלקת חניכיים מסוג Porphyromonas gingivalis לבין הופעת תסמיני אלצהיימר. המחקר מציע כי הגורם הישיר למחלה הוא רעלן המופע על ידי החיידק, ומדווח על שיפור בתסמינים בעקבות טיפול תרופתי המבוסס על עיכוב הרעלן. ממצאי המחקר עשויים להביא לפריצת דרך בזיהוי וטיפול במחלה.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Stephen S. Dominy et al..|כותרת=Porphyromonas gingivalis in Alzheimer’s disease brains: Evidence for disease causation and treatment with small-molecule inhibitors|כתובת=http://advances.sciencemag.org/content/5/1/eaau3333.full|תאריך=January 23, 2019|מידע נוסף=Science Advances|שפה=אנגלית}}}} מחקר אחר שהתחיל עוד לפני כן, שיער כי חלבונים עמילואידים שהותירו משקעים במוח הם המפתח להתפתחות מחלת אלצהיימר, אך נכון ליוני 2020 אין עוד התקדמות ממשית ואף להפך - חלק מהחוקרים מטילים ספק באמיתות ההשערה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://davidson.weizmann.ac.il/online/scientificamerican/השאלה-הגדולה-על-העמילואידים|הכותב=טניה לואיס|כותרת=אחד הרעיונות המובילים ביחס לטיפול במחלת אלצהיימר נבדק כיום בעיניים ביקורתיות יותר – ולעיתים אפילו בספקנות|אתר=מכון דוידסון|תאריך=יוני 2020}}</ref>

== מאפיינים אנטומיים ומיקרוסקופיים ==
מבחינה מיקרוסקופית מחלת אלצהיימר מתאפיינת בשלושה ממצאים עיקריים:
* שקיעה בתוך המוח של חלבון המכונה [[עמילואיד]] (Amyloid). במוח קיים חלבון בשם [[:en:Amyloid_precursor_protein|APP]] המיוצר באופן טבעי אצל בני אדם בעת תהליכים רגילים במוח המסייעים להחזקתו. העמילואיד מיוצר כתוצר לוואי של תהליכים אלו. אנזים beta-secretase ו-gamma-secretase מפרקים חלבון זה לשברים בגדלים שונים. שברים מסוג Aβ הם אלה המסוכנים, הם מתחברים יחדיו לגושים המכונים פלאקים עמילואידיים (Amiloid Plaques). ייצור גדול שלהם או פירוק איטי שלהם עלול להוביל לשקיעתם מחוץ לעצבים במוח ולאלצהיימר. אמנם ניתן למצוא אותם גם בקשישים בריאים או בלוקים במחלות ניווניות מוחיות אחרות, כמו [[מחלת פרקינסון]] אך בכמות קטנה הרבה יותר. אנזים alpha-secretase יוצר את המולקולות APPs-alpha, alfa-CTF להם יש תפקידים פיזיולוגיים נורמליים, ומונע בעצם את יצירת בטא עמילואידים.{{הערה|שם=adz|{{צ-מאמר|שם=Alzheimer disease|קישור=https://www.nature.com/articles/s41572-021-00269-y|כתב עת=Nature Reviews Disease Primers|שנת הוצאה=2021-05-13|עמ=1–21|כרך=7|doi=10.1038/s41572-021-00269-y|מחבר=David S. Knopman, Helene Amieva, Ronald C. Petersen, Gäel Chételat}}}}
* לתאי העצב במוח יש זרועות המכונות [[אקסון (סיב עצבי)|אקסונים]] המשמשות ליצירת קשרים בין תאי המוח. לאקסונים יש "שלד" חלבוני, שהחלבון העיקרי שלו מכונה '''טאו''' (TAU). טאו מתקבל בשישה איזופורמים לאור חיתוכים שונים. חלבוני הטאו שנפוצים בקרב חולי האלצהיימר הם בעיקר שילוב של SR, 4R tau. חלבון זה נוטה לעבור אגרגציה, הוא מצטבר בגופי התא ואז הוא משתחרר החוצה ונלקח על ידי תאי גליה ונוירונים פוסט סינפטיים. מודפיקציות לאחר התרגום בחלבון זה, משפיעות על קצב ההתפחות של מחלת אלצהיימר. ישנן עדויות לכך ש ApoE, TREM, והמיקרוגליות משחקים תפקיד חשוב בהתנוונות נוירודגנרטיבית בהקשר של חלבון הטאו – למרות שהמנגנון המדויק אינו ברור לחלוטין.{{הערה|שם=adz}} במחלת אלצהיימר השלד הזה מתפורר לסיבים קטנים, המתחברים ביניהם לגושים המכונים '''גושי סיבים''' (Tangles).
* כבר אלצהיימר, מגלה המחלה, הבחין שבמוח החולים יש תאים שבהם הרבה טיפות שומן. התברר שתופעה זו קיימת בתאי [[מיקרוגלייה|מיקרוגליה]] והדבר קשור לגרסה 4 של הגן APOE, שמגבירה את הנטייה לחלות בגיל מתקדם<ref>{{דוידסון|טל פישר|טיפות השומן של מחלת אלצהיימר|sciencenews/טיפות-השומן-של-מחלת-אלצהיימר|16 ביוני 2024}}</ref>. 
* התפוררות שלד האקסונים מביא לכך שהקשרים בין הנוירונים (תאי העצב של המוח) הולכים ונחלשים. קשרים אלה נחוצים מאוד לתאי הנוירונים והיעלמותם גורמת למות הנוירונים. עם התקדמות המחלה, מתים יותר ויותר תאי מוח.
מבחינה מקרוסקופית, איבוד התאים המהווים את החומר האפור של [[קליפת המוח]] ואיבוד האקסונים המהווים את ה[[חומר לבן|חומר הלבן]] של מרכז המוח, גורמים להצטמקות המוח ולהקטנת נפחו. אנטומית, המוח נראה מצומק, חריצי המוח הרבה יותר רחבים ועמוקים וחללי המוח גדולים יותר. ההצטמקות הזו אופיינית יותר בקדמת המוח ובצדדיו (אזורים אלה מכונים "פרונטליים" ו"טמפורליים" בהתאמה).
*הצטמקות המוח ממסה של 1,394 גרם ל-1,161 גרם{{הבהרה}}, ובעקבותיה אף ירידה במספר הדנטריטים ובצפיפות הסינפסות: תהליך המבטא את הפגיעה בהולכה העצבית של מסרים אל המוח וממנו.
* ירידה בזרימת הדם המוחית ובחילוף החומרים של המוח, בייחוד של [[גלוקוז]].
* נוכחות של רבדים סניליים המכילים עמילואיד, ליפופוסצין וברזל.

== התפתחות המחלה ותסמיניה ==

מחלת אלצהיימר היא מחלה מתקדמת (Progressive disease) כלומר התסמינים שלה הולכים ומחמירים במשך השנים. המחלה מופיעה בגיל מעל 65 עם שיא בעשור השמיני. בכ-5% מהחולים התסמינים יכולים להופיע הרבה יותר מוקדם, בגיל 40–50. מהלך המחלה הוא איטי ויכול להמשך 3–20 שנים, לפי השלבים הבאים:
# '''שלב מוקדם''' - בשלב זה מופיע קושי מסוים ב[[זיכרון לטווח קצר]] ובאפשרות ל[[למידה|למידת]] מידע חדש, קושי במציאת מילים ומונחים מסוימים וקושי בחשיבה [[הפשטה|מופשטת]] (למשל פתרון חידות). האנשים משייכים זאת ל"בעיות גיל" ואינם פונים, בדרך כלל, לאבחון רפואי. בחלק מהאנשים מתפתחת עקב סמנים אלו חרדה ואז חלק פונים לאבחון. בשלב זה אין מספיק פרמטרים כדי לאבחן מחלת אלצהיימר באופן בטוח והאבחנה היא - הפרעה קוגניטיבית קלה (Mild Cognitive Impairment או MCI). לא כל בעלי האבחנה MCI יפתחו בעתיד מחלת אלצהיימר ועל כן חשוב מאוד לעקוב רפואית אחר אנשים אלו. אלו שחולים במחלת אלצהיימר יתחילו בהדרגה לפתח סימנים נוספים כמו הפחתה בספונטניות ובקשרים חברתיים, אדישות, חשדנות ואיבוד יוזמה. עקב המודעות לבעיית הזיכרון המתחילה, החולה מתחיל לרשום דברים על פתקאות כדי לא לשכוח אותם, מתחיל לאבד חפצים ומתקשה בהפעלת דברים כמו מכשירים אלקטרוניים. מופיעה הפרעה קלה בהתמצאות בזמן (קושי להעריך פרקי זמן או להעריך שעה מבלי להביט בשעון). נמצא במחקר שחקר הוצאות אשראי, כי הוצאות פיננסיות אימפולסיביות ו/או איחור בתשלומים יכולים להוות [[גילוי מוקדם|סימן מקדים]] לאלצהיימר{{הערה|{{וואלה|מערכת וואלה בריאות|זה הסימן המקדים הכי מפתיע של מחלת האלצהיימר|3668103|3 ביוני 2024}}}}{{הערה|https://www.newyorkfed.org/medialibrary/media/research/staff_reports/sr1106.pdf?sc_lang=en}}.
# '''שלב קל''' - בשלב זה חלה החמרה נוספת בתחום הזיכרון והפרעה בהתמצאות טופוגרפית במרחב (החולה מתקשה לנסוע לביתו במכונית ומתבלבל ברחובות). מתחיל קושי בניהול עסקים ותשלומים שונים, איטיות כללית מוטורית ומחשבתית, חזרה על שאלות (עקב שכחת התשובה). עקב המצב ומודעות החולה למצבו גוברת החרדה ומופיעים תסמיני דיכאון. זה השלב בו מבוצעת האבחנה ברוב החולים. חשיבות האבחון בשלב מוקדם בזאת שניתן להתחיל בטיפול תרופתי ואחר וכן בשלילת אבחנות אחרות לדמנציה (שטיון, בעברית) הדורשות טיפול אחר לחלוטין.
# '''שלב בינוני''' - בשלב זה חלה החמרה נוספת בתחום הזיכרון, הפרעה בחשיבה לוגית ובתגובה לגירוים תחושתיים. מתפתח קושי בביצוע פעולות מורכבות יומיומיות כמו הלבשה ורחצה וקושי בזיהוי אנשים. בהרבה חולים מתחילים תסמינים התנהגותיים כמו [[הזיות]], מחשבות שווא, התנהגות אימפולסיבית ולעיתים גם מסוכנת ואי שליטה על הסוגרים. בעיות ההתנהגות ואי שליטת הסוגרים מביאים חלק ניכר מהחולים, בשלב זה, לאשפוז במוסדות סיעודיים.
# '''שלב קשה''' - הפרעה חמורה בזיכרון ובהתמצאות בכל המובנים, אי יכולת לזהות אנשים כולל בני משפחה קרובים, אי שליטה מוחלטת על הסוגרים, זקוקים לעזרה מלאה בכל הפעולות היומיומיות, התקשורת עם החולה הולכת ונעלמת. כושר התנועה הולך ונעלם.
# '''שלב סופי''' - החולה ללא תקשורת ופעילות עצמאית כל שהיא, ללא יכולת הליכה, נוקשות ועיוותים (דפורמציות) של הגפיים. בשלב זה מתרחש גם תהליך של איבוד הרצון לאכול, עקב שיתוק של מרכז הרעב במוח, מה שמביא את הלוקה במחלה להגיע למצב של [[תת-תזונה]] והחלשת הגוף ו[[המערכת החיסונית]]. התפתחות פצעי לחץ, זיהומים קשים או [[דלקת ריאות]] יכולים להביא למותו של החולה.

=== אבחון המחלה ===
קשה לאבחן באופן מדויק ומוחלט מחלת אלצהיימר. בשלבים ההתחלתיים של המחלה חלק מהחולים אינם פונים לרופא עקב מחשבה שמדובר ב"בעיית גיל" או עקב ניסיון להדחיק את הבעיה או עקב חרדה מתוצאות הבירור הרפואי. נוסף על כך, מודעות נמוכה מביאה לאי-זיהוי הבעיה, להיעדר התערבות מוקדמת, לאבחון מאוחר, לניהול לא יעיל של הטיפול, לסטיגמטיזציה של החולים ולחוסר תמיכה הולמת במשפחות. כל אלה מהווים אתגרים ביכולת לאבחן את המחלה לפי התוכנית הלאומית להתמודדות עם מחלת אלצהיימר ודמנציות אחרות.{{הערה|ג'ני ברודסקי, ד"ר מיכל לרון, נטע בנטור, שוני בן-ישראל. 2013. [https://brookdale.jdc.org.il/publication/addressing-alzheimers-types-dementiaisraeli-national-strategy-summary-document-interdisciplinary-inter-organizational-group-experts/ תוכנית לאומית להתמודדות עם מחלת האלצהיימר ודמנציות אחרות קבוצת מומחים רב-ארגונית ורב-מקצועית: מסמך מסכם]. ירושלים: מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.}}

לחולים המגיעים, האבחון נעשה במספר שלבים:
* חיפוש חסר או הפרעה קוגניטיבית - מבוצעים מבחנים שונים על ידי רופא העוסק בתחום או על ידי מרפאות לאבחון קוגניטיבי. מבחנים אלו בודקים זוויות שונות של הזיכרון, ההתמצאות, השפה וכושר החשיבה כדי למצוא הפרעות היכולות להצביע על שטיון.
* ביצוע בדיקות הדמיה שונות של המוח כמו [[טומוגרפיה ממוחשבת]] (CT), [[דימות תהודה מגנטית|תהודה מגנטית]] (MRI), טומוגרפיה מסוג [[PET]] ועוד. מבצעים גם בדיקות דם שונות ו[[בדיקה גופנית]] ולבבית. מטרת כל הבדיקות האלו היא שלילת סיבות אחרות מאלצהיימר לשיטיון הדורשות טיפול אחר לחלוטין. למשל חוסר [[ויטמין]] B<sub>12</sub> יכול לגרום להופעת שטיון ועל כן טיפול נכון בבעיה זאת יכול להביא לכדי הבראה מלאה (בניגוד למחלת אלצהיימר). מחלות כלי דם, עודף שומני דם ומחלות לבביות שונות יכולות לגרום ל[[נזק מוחי]] ולשיטיון שאינו מחלת אלצהיימר. במקרים אלו יש צורך דחוף בטיפול בבעיות היסודיות (למשל הפרעה בקצב הלב), כדי למנוע הרעה נוספת במצב השיטיון.
* [[בדיקה פסיכיאטרית]]. בדיקה זו חשובה מאוד משתי סיבות - סיבה אחת היא שדיכאון קשה יכול להתבטא כשטיון ואף כמחלת אלצהיימר (מצב המכונה פסוידודמנציה) וטיפול אינטנסיבי ונכון במצב דיכאון זה יכול להביא לשיפור רב במצב החולה (בניגוד למחלת אלצהיימר שהיא בלתי הפיכה). סיבה שנייה היא שבמחלת אלצהיימר יכולים להופיע תסמיני הפרעת התנהגות קשים היכולים לפגוע בחולה ובסביבתו ועל כן יש לטפל בדחיפות בתסמינים אלו.
*צורה חדשה של חלבון טאו - (MTBR-tau (microtubule binding region tau - עשויה לשמש ככלי מדויק לאבחון וזיהוי מוקדם של מחלת אלצהיימר<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=http://www.medscape.com/viewarticle/942459|כותרת=Novel Alzheimer's Protein a 'Great Hope' for the Future|אתר=Medscape|תאריך_וידוא=2020-12-15}}</ref>. MTBR-tau זוהה בנוזל השדרה של חולי אלצהיימר, ורמתו נמצאה בקורלציה גבוהה עם ממצאים בבדיקת PET במוחות של חולי אלצהיימר. רמות של צורה ספציפית אחת של חלבוני טאו שזוהו בנוזל השדרה, MTBR-tau 243, נמצאו מוגברות בקרב חולי אלצהיימר, ועלו בהתאם להתקדמות הליקוי הקוגניטיבי והדמנציה<ref name=":0" />.
ביוני 2024 פרסם {{קישור שפה|2=Alzheimer's Association|3=איגוד האלצהיימר}} קריטריונים מעודכנים לאבחון של המחלה המבוססים על [[סמן ביולוגי (רפואה)|סמנים ביולוגים]] שיאפשרו גילוי מוקדם יותר של המחלה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://newsnetwork.mayoclinic.org/discussion/biology-based-criteria-for-diagnosis-staging-of-alzheimers-disease/|הכותב=Susan Barber Lindquist|כותרת='''Biology-based criteria for diagnosis, staging of Alzheimer's disease'''|אתר=Mayo Clinic News Network|תאריך=2024-06-27|תאריך_וידוא=2024-07-01}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/health/article/sjsjlk0l0|הכותב=רון קריסי|כותרת=״תחילתה של מהפכה באבחון אלצהיימר": השינוי שמסעיר את הנוירולוגים|אתר=Ynet|תאריך=01.07.24}}</ref>

===מבחן להערכת כישורים הכרתיים (קוגניטיביים) בסיסיים===
מבחן זה משמש להערכת דרגת החומרה של מחלת אלצהיימר. המבחן עצמו אינו משמש לקביעת האבחנה כי אכן מדובר באלצהיימר אך מסייע להגדרת חומרת המחלה והטיפול הנדרש.
בעזרת MMSE אפשר להעריך כמה מהתפקודים הנפשיים וההכרתיים, ובהם:
* זיכרון לטווח קצר ולטווח ארוך
* [[טווח קשב]]
* ריכוז
* שפה ומיומנויות תקשורת
* יכולת תכנון
* יכולת להבין הוראות

מבחן MMSE מורכב מסדרת משימות, כגון:
* לימוד בעל פה של רשימת חפצים וחזרה עליה בסדר הפוך, מהסוף להתחלה.
* כתיבת משפט קצר שנכון מבחינה דקדוקית.
* זיהוי נכון של היום בשבוע, התאריך, החודש, העונה והשנה.

הציון המרבי שאפשר לצבור במבחן MMSE הוא 30, ציון הנחשב תקין. כל ציון נמוך מ-30 עלול להצביע על מחלת אלצהיימר. ככל שהציון נמוך יותר, כך המחלה חמורה יותר. דרגות החומרה של מחלת אלצהיימר מסווגות בצורה הבאה:
* קלה. ניקוד בין 21 ל-26.
* מתונה. ניקוד בין 10 ל-20.
* מתונה עד חמורה. ניקוד בין 10 ל-14.
* חמורה. ניקוד נמוך מ-10.

לא בכל המקרים MMSE הוא המבחן המתאים, אך ניתן להיעזר בו בשילוב עם מבדקים אחרים כדי להעריך את דרגת החומרה של המחלה. במקרים מסוימים עלולים גורמים נוספים להשפיע על הניקוד במבחן MMSE. גורמים שיש להביא בחשבון הם קשיי למידה ומידת השליטה בשפה שבה נערך המבחן.{{הערה|1=[http://www.maccabi4u.co.il/12982-he/Maccabi.aspx?TabId=12984_12985_12989 אבחון של אלצהיימר באתר מכבי שרותי בריאות].}}

== טיפול ==
הטיפול במחלת אלצהיימר הוא טיפול מורכב ורב מערכתי.

'''הטיפול התרופתי''' כולל תרופות מעטות שאושרו שהשפעתן [[טיפול פליאטיבי|פליאטיבית]].<ref>{{צ-מאמר|שם=Why do trials for Alzheimer's disease drugs keep failing? A discontinued drug perspective for 2010-2015|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28460541/|כתב עת=Expert Opinion on Investigational Drugs|שנת הוצאה=2017-06|עמ=735–739|כרך=26|doi=10.1080/13543784.2017.1323868|מחבר=Dev Mehta, Robert Jackson, Gaurav Paul, Jiong Shi}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Drugs for Alzheimer’s Disease: Are They Effective?|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/labs/pmc/articles/PMC2873716/|כתב עת=Pharmacy and Therapeutics|שנת הוצאה=2010-04|עמ=208|כרך=35|מחבר=David A. Casey, Demetra Antimisiaris, James O’Brien}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Aducanumab as a Novel Treatment for Alzheimer's Disease: A Decade of Hope, Controversies, and the Future|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34646644/|כתב עת=Cureus|שנת הוצאה=2021-08|עמ=e17591|כרך=13|doi=10.7759/cureus.17591|מחבר=Michael Esang, Mayank Gupta}}</ref> תרופות אלו נחלקות לשתי קבוצות - תרופות נגד הבעיה הקוגניטיבית ותרופות נגד הבעיות הנפשיות וההתנהגויות.

הטיפול בבעיה הקוגניטיבית הוא הטיפול שמטרתו לפעול בתחום התסמינים העיקריים והמאפיינים את המחלה והם תחומי הזיכרון והפעילות האינטלקטואלית. תרופות אלו מתחלקות אף הן לשתי קבוצות:
* תרופות המטפלות בחסר במוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים) מסוימים במחלת אלצהיימר כמו המוליך העצבי [[אצטילכולין|אצטיל-כולין]].
* תרופות הפועלות נגד חומרים המזיקים לתאי רקמת המוח.

בקבוצה הראשונה, כאמור, ישנן תרופות המנסות לתקן חסר במוליך עצבי מסוים במוח. במחלת אלצהיימר יש חסר ידוע במוליך העצבי אצטיל-כולין. במערכות עצביות מוחיות מסוימות, מוליך עצבי זה מעביר גירוי מתא עצב אחד למשנהו דרך המרווח ה[[סינפסה|סינפסטי]] שבין התאים. לאחר שהמוליך העצבי ממלא את תפקידו, הוא מפורק כימית על ידי [[אנזים]] הנקרא [[אצטילכולין אסטראז]] ואז פעולתו נפסקת עד להגעת הגירוי הבא, עם טרנסמיטור חדש. [[מעכבי אצטילכולין אסטראז]] משמשים כתרופה הגורמת להפחתת פירוק אצטיל-כולין. התרופות העיקריות בקבוצה זו הן:
*Tacrine (נמכר כ-COGNEX) - התרופה הוותיקה ביותר הנמצאת בשימוש במחלת אלצהיימר. מומלצת לחולים בשלבים הראשוניים של המחלה. הבעיה העיקרית של תרופה זו היא תופעות לוואי קשות בחלק ניכר מהחולים המחייבות הפסקת הטיפול. תופעות אלו הן פגיעה כבדית, בחילות והקאות, האטת קצב הלב וצרבת. ב-2013 יצאה התרופה משימוש בארצות הברית בגלל חוסר בבטיחות התרופה ונגישותן של תרופות חלופיות.{{הערה|[http://www.livertox.nih.gov/Tacrine.htm Tacrine] באתר LiverTox}}
* [[דונפזיל]] (Aricept) - זמן מחצית החיים של התרופה ארוך (כ-70 שעות), התרופה מתאפיינת בקישור גבוה לחלבוני פלסמה. דונפזיל היא בעצם [[קדם-תרופה]] (Prodrug) והיא עוברת מטבוליזם על ידי אנזימי הקיבה CYP2D6 ו-CYP3A4. תוצרי ה[[מטבוליזם]] מעכבים את ה[[אצטילכולין]] אסטראז.
* Rivastigmine) Exelon) - זמן מחצית החיים של התרופה 1.5 שעות. קישור לחלבוני פלסמה - 40%. גם תרופה זו מעכבת אצטילכולין אסטראז. תופעות הלוואי של התרופה: בחילות והקאות, דיכוי תיאבון, שלשול. עם הזמן מתפתחת סבילות לרוב תופעות הלוואי.
* Galantamine.

בקבוצה השנייה יש את ה[[ממנטין]] - תרופה הפועלות נגד [[חומצה גלוטמית]] הנמצאת אצל חולי אלצהיימר בעודף ומזרזת את מותם של נוירונים במוח.{{מקור|נושא=בריאות}} התרופה גורמת לחסימת קולטני הגלוטמט NMDA בתאי המוח, ובכך מגנה על תאי המוח מנזקי ה[[גלוטמט]].

ב-2021 אישר ה-[[FDA]] את תרופת אדוקנומב (Aducanumab) – [[נוגדנים חד-שבטיים|נוגדן חד שבטי]] המכוון למנוע את ההצטברות של עמילואיד-בטא. האישור ניתן באמצעות תוכנית לאישור מואץ, בהחלטה שנויה במחלוקת שהובילה להתפטרותם של שלושה יועצים ל-FDA בהיעדר ראיות לכך שהתרופה יעילה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Elisabeth Mahase|שם=Three FDA advisory panel members resign over approval of Alzheimer’s drug|כתב עת=BMJ|כרך=373|שנת הוצאה=2021-06-11|עמ=n1503|doi=10.1136/bmj.n1503|קישור=https://www.bmj.com/content/373/bmj.n1503}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20210611183728/https://www.npr.org/2021/06/11/1005567149/3-experts-have-resigned-from-an-fda-committee-over-alzheimers-drug-approval|הכותב=Bill Chappell|כותרת=Experts Quit An FDA Panel Over Alzheimer's Drug Approval|אתר=NPR|תאריך=2021-06-11|תאריך_וידוא=2024-06-19}}</ref><ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20211114103425/https://www.nytimes.com/2021/06/10/health/aduhelm-fda-resign-alzheimers.html|הכותב=Pam Belluck, Rebecca Robbins|כותרת=Three F.D.A. Advisers Resign Over Approval of Alzheimer's Drug|אתר=The New York Times|תאריך=2021-11-14|תאריך_וידוא=2024-06-19}}</ref> ההחלטה התקבלה על אף שתוצאות הניסויים הקליניים בנוגע ליעילות לא היו ברורות, העלות הגבוהה של התרופה והשיעור הגבוה מאוד של תופעות לוואי חמורות.<ref name=":1" /><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20211119195801/https://www.washingtonpost.com/health/2021/06/22/aducanumab-aduhelm-alzheimers-drug-controversy-/|הכותב=Laurie McGinley|כותרת=FDA releases fresh details on internal debate over controversial Alzheimer’s drug|אתר=The Washington Post|תאריך=2021-11-19|תאריך_וידוא=2024-06-19}}</ref> ב-2023 אישר ה-FDA תרופה דומה בשם [[לקנמב]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.fda.gov/news-events/press-announcements/fda-grants-accelerated-approval-alzheimers-disease-treatment|הכותב=Office of the Commissioner|כותרת=FDA Grants Accelerated Approval for Alzheimer’s Disease Treatment|אתר=FDA|תאריך=2023-01-06|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-06-19}}</ref> ב-2024 המליץ פאנל מומחים מטעם ה-FDA לאשר את התרופה [[דוננמב]], לאחר שקבע שהתועלות הצנועות שלה גוברות על הסיכונים המהותיים שלה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Owen Dyer|שם=Donanemab: FDA experts recommend approval of Alzheimer’s drug|כתב עת=BMJ|כרך=385|שנת הוצאה=2024-06-14|עמ=q1327|doi=10.1136/bmj.q1327|קישור=https://www.bmj.com/content/385/bmj.q1327}}</ref>

הטיפול בבעיות ההתנהגותיות והנפשיות המאפיינות את חולי מחלת אלצהיימר - כאמור, בחולים אלו יכולים להתפתח תסמינים של דיכאון, אי שקט, אלימות, נֵגָטִיבִיזְם (סירוב לבצע כל פעולה בסיסית), [[הפרעת שינה]] ועוד. את התרופות האלו יש לתת תחת פיקוח מתמיד ורק בתסמינים בעלי עוצמה בינונית עד קשה. זאת בהתחשב בתופעות הלוואי הרבות והקשות של תרופות אלו. למשל, תרופות הרגעה במחלת אלצהיימר הן מהסיבות העיקריות לנפילות ושברים. אם יש תסמינים פסיכוטיים כמו מחשבות שווא ומצבים של בלבול קיצוני המכונים דליריום יש להשתמש ב[[תרופות אנטי-פסיכוטיות]]. [[תרופות נוגדות דיכאון]] מועילות בשלבים המוקדמים של המחלה, כאשר החולה מודע עדיין לבעיותיו ומפתח דיכאון תגובתי. חולה אלצהיימר נמצא לעיתים קרובות במצב של חרדה עקב מודעות מסוימת למצבו או עקב פירוש מוטעה של גירויים סביבו. חולים אלו מקבלים תרופות נוגדות חרדה. תרופות שינה יכולות לעזור בחולים הסובלים מחוסר שינה או מהפיכת מחזור השינה לשינה ביום וערנות יתר בלילה עם הפרעה לסביבה.

'''טיפולים לא תרופתיים''' - חולה במחלת אלצהיימר זקוק לטיפולים רבים אחרים כמו טיפול פיזיותרפי כדי לשמר את התנועתיות זמן רב ככל האפשר, למנוע עיוותים מכאיבים של הפרקים ולחזק שרירים. הם זקוקים לריפוי בעיסוק כדי לשמר מיומנויות לזמן ארוך יותר וכדי לגרות את המוח (בעזרת מוזיקה, ציור, שיחות, משחקים ועוד). חולים אלו זקוקים למעקב עור והיגיינה מתמיד כדי למנוע היווצרות פצעי לחץ (סיבה מהראשיות לתמותה במחלה זו) וזיהומי עור שונים. החולים זקוקים להכנת סביבה הולמת למצבם ובעיותיהם בדירתם ואחר כך במוסד בו יאושפזו (התאמה של מיטה, כיסא ישיבה, שירותים מקלחות וכו').

גם המשפחה סביבו זקוקה לתמיכה מתמדת, להסברים עדכניים על מצב החולה והסיבות למצב זה, לתיאום ציפיות מהחולה והטיפול בו.

== בתרבות ==

* ל[[משורר|משוררת]] ה[[אמריקאים|אמריקאית]] [[קים אדוניזיו]] {{אנ|Kim Addonizio}} שיר העוסק באלצהיימר. השיר פורסם במגזין השירה [[Poetry]] {{אנ|Poetry (magazine)}}.<ref>{{צ-ספר|שם=Poetry (magazine)|מקום הוצאה=שיקאגו|כרך=אפריל 2014}}</ref>
* בשנת [[2022]] יצא [[ספר ילדים]] [[ישראלים|ישראלי]] העוסק באלצהיימר בשם "סבא-גדול לפעמים קצת מבולבל". הספר נכתב על ידי [[טלי שטרית]] ואויר על ידי [[בר פביאן]]. הספר יצא בהוצאת [[ספרי ניב]].

==ראו גם==
* [[שיטיון]]
* [[דליריום]]
* [[תסמונת בין הערביים]]
* [[עמותת עמדא]]
* [[מרכז רמת גן לחולי אלצהיימר ע"ש סטוצ'ינסקי]]
* [[זיכרון והזדקנות]]

== לקריאה נוספת ==
<div style="direction: ltr;">
*Capezuti.E,Zwicker.D,Mezey.M,Fumler.T (Eds) 2008, Evidence based geriatric nursing protocols for best practice (3rd ed.) new york, Springer
* Miller, C.A (2009) Nursing for wellness in older adults (5th ed.) Philadelphia, Lippincott
</div>
*ג'נובה ליסה, '''עדיין אליס''', [[הוצאת מטר]], 2009
*[[גתית קוה]], '''נוירופסיכולוגיה קוגניטיבית''', רעננה, [[האוניברסיטה הפתוחה]], 2008

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיציטוט=למצוא משמעות בחוויית הדמנציה}}
* {{בריטניקה}}
* [https://emda.org.il/about_alzheimers/ על מחלת אלצהיימר], באתר עמדא
* {{יוטיוב|ZxeXxDi-daI|שם= תרופה לאלצהיימר: חלום או מציאות אפשרית - פרופ' אד (זאב) שטרן}}
* {{הארץ|יאיר למפל|אלצהיימר של הגיל הצעיר: אובדן זיכרון בגיל שלושים|1.1215680|8 באוגוסט 2010}}
* {{הידען||אלצהיימר|topic/%d7%90%d7%9c%d7%a6%d7%94%d7%99%d7%99%d7%9e%d7%a8/}}
* {{נענע10|[[אריק וייס]]|אלצהיימר: "לראות את זה מול העיניים זה כמו יער שעברה בו שרפה"|1034985|1 בפברואר 2014||news}}
* [http://www.aminoff-end-of-life-suffering-happiness.co.il/new-israeli-law-on-dying-discussion/ ישיבת הוועדה המשותפת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ולוועדת החוקה, חוק ומשפט: הצעת חוק החולה הנוטה למות, התשס"ה-2004], באתר של ד"ר בכור צבי אמינוף
* {{הידען|סיינטיפיק אמריקן ישראל|להסיר את קללת אלצהיימר / גארי סטיקס|lifting-the-curse-of-alzheimer-1009154|10 בספטמבר 2015}}
* {{פורבס|צופית הרלינג|עד כמה אנחנו רחוקים מהבנת מחלת האלצהיימר?|3=0r9VQ=EGJHM|4=12 בנובמבר 2015}}
* {{דוידסון|ד"ר יוחאי וולף|חוקרים: אלצהיימר הוא כשל של תגובה חיסונית|חדשות-מדע/חוקרים-אלצהיימר-הוא-כשל-של-תגובה-חיסונית|2 ביוני 2016}}
* {{ישראל היום|מיטל יסעור בית-אור|רפואה מונעת לאלצהיימר|45942|6 בספטמבר 2012|}} 
* {{הארץ|סמדר רייספלד|חקר האלצהיימר נקלע למבוי סתום. האם החוקרים טעו לאורך כל הדרך?|1.6742402|12 בדצמבר 2018}}
* {{TheMarker|יואב מה-טוב|תפסיקו לקרוא, צאו לרוץ: שאלות, תשובות ומיתוסים על אלצהיימר|1.7392892|19 ביוני 2019}}
* {{הארץ|גלעד מלצר|"המרדף אחר הזיכרון" מספר את סיפורה של המגפה האמיתית, האלצהיימר|0000017f-f6d9-ddde-abff-fefdf9f20000|21 באפריל 2020}}
* {{הארץ|יואב מה-טוב|אוסקר פישר, המדען שגילה את משקעי העמילואיד-בטא|1.10767281|28 באפריל 2022|מנויים=לא}}
* {{mako|מיכל פעילן|בשורה לעתיד: החוקרת הישראלית שפרצה דרך בחקר האלצהיימר {{!}} הארץ הטובה: סדרה מיוחדת|544513bce5f7781027|news-lifestyle/2023_q2|14 באפריל 2023}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{ש}}{{בקרת זהויות}}

{{הבהרה רפואית}}
[[קטגוריה:מחלות ניווניות של מערכת העצבים]]
[[קטגוריה:זיכרון]]
[[קטגוריה:מחלות הקשורות בהזדקנות]]