מחסום ביטחוני
מחסומי ביטחון, המכונים גם מחסומים אזרחיים, הם מתקנים ביטחוניים שהוקמו על מנת לשלוט בתנועת אנשים וחומרים באזורים הנתונים לשליטה צבאית, או חצי-צבאית, ומטרתם למנוע פעולות טרור ואיומים ביטחוניים.
בישראל, כמו גם באזורים אחרים בעולם, נעשה שימוש במחסומים אלה כדי להבטיח את ביטחון האזרחים ולמנוע חדירת גורמים עוינים. מחסומים אלו מוצבים בנמלי תעופה, במרכזי תחבורה ובנקודות כניסה ויציאה בערים גדולות.
דוגמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אף על פי ששיטות העבודה והאכיפה משתנות, נעשה שימוש בנקודות ביקורת ב:
- נמלי תעופה ומרכזי תחבורה אחרים ברחבי העולם, כולל אלה המנוהלים על ידי רשות אבטחת התעבורה של ארצות הברית שמטרתם למנוע חדירת גורמי טרור ולהבטיח את בטיחות הנוסעים.
- בגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה, הוצבו מחסומים על ידי בעלות הברית כדי לפקח על התנועה בין אזורי הכיבוש ולמנוע התקוממויות או פעולות איבה.
- ביוגוסלביה במהלך מלחמות יוגוסלביה הוצבו מחסומים בין האזורים השונים על ידי הכוחות הצבאיים של כל צד במטרה לשלוט בתנועת האוכלוסייה ולהגן על גבולותיהם.
- בצפון אירלנד הוצבו מחסומים על ידי הצבא הבריטי, כוח השיטור המלכותי של אלסטר וכוח המתנדבים מאלסטר שמטרתם הייתה לפקח על התנועה בין אזורים עוינים ולמנוע פעולות טרור.
- קולומביה הוצבו מחסומים על ידי כוחות צבאיים וחצי-צבאיים במטרה לפקח על תנועת האוכלוסייה ולמנוע הברחות נשק ופעילות של כוחות גרילה.
- בשטחי יהודה ושומרון צה"ל מציב מחסומים כדי למנוע חדירת גורמי טרור לישראל ולהגן על האוכלוסייה האזרחית.
- במקסיקו, כוחות צבא ומשטרה מציבים מחסומים בנקודות כניסה ויציאה של ערים גדולות כדי להילחם בסחר בסמים ולמנוע פשיעה חמורה.
- פקיסטן, לאחר הפיגועים הטרוריסטיים, בעיקר בנקודות כניסה ויציאה של ערים גדולות.
- בפקיסטן בעקבות הפיגועים הציבה הממשלה מחסומים בנקודות כניסה ויציאה של ערים גדולות כדי לפקח על תנועת האוכלוסייה ולמנוע פעולות טרור.
- גיאנה הצרפתית הז'נדרמריה הצרפתית מציבה מחסומים כדי לפקח על התנועה באזורים המועדים לפשיעה ולשמור על הסדר הציבורי.
יתרונות והשפעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחסומים מספקים יתרונות רבים, כולל היכולת לשלוט כיצד אנשים נכנסים כך שאנשי אבטחה (בין אם הם ממשלתיים או אזרחיים) יוכלו לסנן את הנכנסים כדי לזהות פושעים או טרוריסטים ולאתר חפצי חבלה.
הצבת מחסומים משפיעה באופן משמעותי על חיי האזרחים, בין אם מדובר באזורים מוכי סכסוך ובין אם בנמלי תעופה או מרכזי תחבורה אחרים. ההשפעות של המחסומים נעות בין טרדות יומיומיות כמו עיכובים בתנועה ועד לסכנות חמורות כמו עיכוב בטיפול רפואי שמוביל לסכנת חיים. לדוגמה, מחקרים שבוצעו על ידי אוניברסיטת ביר זית מדגישים את ההשפעות השליליות של המחסומים בשטחים הפלסטיניים.[1][2]