בידוק ביטחוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אזור בידוק ביטחוני בנמל תעופה

בידוק ביטחוני הוא הליך הנערך בכניסה למבנה, למתחם סגור או לשטח ציבורי, כדי לוודא שהאדם הנכנס ומטענו אינם מהווים סיכון ביטחוני, ובפרט שהאדם אינו נושא אתו נשק או חומר נפץ. בידוק ביטחוני מקובל בכניסה למבנים ציבוריים (מרכז קניות, בניין משרדים, אוניברסיטה), לחניונים ובעלייה למטוס נוסעים. איום מרכזי שמפניו מתגונן הבידוק הביטחוני הוא הטרור.

בתנאים לקבלת רישיון להפעלת מסעדה או בית קפה בישראל נכללת הדרישה:[1]

א. תיערכנה בדיקות ביטחוניות בחפצי כל הנכנסים לעסק.
ב. בעל העסק או מנהל העסק לא ירשה כניסת אדם לעסק, אלא אם כן הסכים הלה שייערך חיפוש על גופו ובכליו כדי לבדוק אם הוא נושא עמו כלי נשק, סכין, תחמושת, חומר נפץ, חומר חבלה מכל סוג שהוא או חומר העלול להתפוצץ או להתלקח. לא תורשה כניסת אדם לעסק, אלא דרך שער הכניסה הראשי ולאחר שנבדק על ידי הבודק הביטחוני ואושרה כניסתו.
ג. לא תורשה כניסת כלי רכב לחניון של העסק, במידה ונמצא בסמוך אליו, אלא לאחר שנערכה בו בדיקה לגילוי חפצים חשודים, ואושרה כניסתו.

את המילה בידוּק חידש הלשונאי והבלשן יצחק אבינרי בשנות ה-50 למאה ה-20, אולם כשחודשה היה מובנה צנזוּר (וכן גם מילה אחרת שהציע: בִּדֹּקֶת; תחת צנזוֹר הציע בַּדָּק, בתפקידו הוא מצנזר – מְבַדֵּק, משרד הצנזוֹרים – מִבְדקה).[2]

בידוק ביטחוני לטיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בידוק ביטחוני לטיסה זהו תהליך, אשר עובר כל נוסע בשדה התעופה לפני הטיסה.

בדיקות הקפדניות הנערכות בנמלי תעופה גורמות לעתים לתלונות של נוסעים על פגיעה בכבודם.[3]

מהלך הבידוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבידוק הביטחוני כולל מספר שלבים. כאשר מגיע הנוסע לעמדות הבידוק הוא פוגש נציג ביטחון מטעם נמל התעופה או חברת התעופה. הנציג בודק האם הדרכון תקף והאם קיים כרטיס טיסה חוקי. לאחר הבדיקה של הפרטים לטיסה הנציג מקיים ראיון קצר עם כל נוסע בו הוא בודק את התגובות הפסיכולוגיות שלו. לאחר סיום הראיון, הנציג מוביל את הנוסע למכונת השיקוף בה עוברת הכבודה שהולכת לבטן המטוס. במקרה הצורך, על פי מה שנראה בכבודה בזמן השיקוף, יתבקש הנוסע לפתוח את המזוודה ונציג הביטחון יבדוק אותה מבפנים. בסיום התהליך הזה הנוסע ייגש לדלפק רישום לטיסה (Check-in) ושם ישקלו את כל כבודתו של הנוסע ויתנו לו כרטיס עלייה למטוס. בהמשך לתהליך הבידוק, תיבדק על ידי שיקוף או על יד פתיחה כבודת היד של הנוסע ולאחר מכן גם הנוסע עצמו ייבדק. במידת הצורך ועל פי החלטת נציג הביטחון, יתבקש הנוסע להתפשט או להיכנס למכונת שיקוף מיוחדת שמראה את גופו של הנוסע אך לא מעבר לעור. בסיום תהליך הבידוק המלא ייגש הנוסע לביקורת הגבולות ויעבור סופית את התהליך.

צוות הביטחון בודק את כבודת היד

בידוק ביטחוני לטיסה לפי מדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיחוד האירופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל מדינות האיחוד האירופי בעלי כללים משותפים, להגנת התעופה האזרחית. כל נמלי התעופה הכלולים באיחוד האירופי חייבים לציית לחוקים של האיחוד. לחוקים אלו חייבים לציית גם ספקי האוויר.

ספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבטחת התעופה האזרחית בספרד מסופקת על ידי כוחות המשטרה, כמו גם מאבטחים פרטיים.

הונג קונג[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמל התעופה הבינלאומי של הונג קונג מאובטח על ידי משטרת הונג קונג. כוחות הביטחון פרוסים בכל שטח נמל התעופה והם חמושים באקדח גלוק 17 ובתת-מקלע.

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

את אבטחת שדות התעופה והמעברים היבשתיים בישראל, מפעילה רשות שדות התעופה בשיתוף עם משטרת ישראל. בנתב"ג, כוחות הביטחון פרוסים בכל השטח של הנמל. האבטחה כוללת מצלמות מתקדמות סביב הגדר המקיפה את שטח הנמל והיא כוללת גם את המאבטחים החסויים שנראים כמו כל נוסע אחר. אבטחת שדות התעופה בישראל נחשבת למתקדמת ולבטוחה ביותר בעולם ונמל התעופה בן-גוריון נחשב לנמל התעופה הבטוח והמאובטח ביותר בעולם.[4] בשנים האחרונות הצטברו תלונות רבות מצד ערבים ישראלים על הליך בידוק משפיל שעברו. מספר מקרים הגיעו לבתי משפט ורשות שדות התעופה חויבה לשלם פיצויים.[5][6] ב-2007 עתרה האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ נגד נוהלי בידוק מבוססי מוצא אתני.[7] קיימות תלונות על בידוק משפיל של ערבים גם במתקנים אחרים.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]