אבו דיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אבו דיס
أبو ديس
Abudis33.jpg
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה אל-קודס
שטח 28.30 קמ"ר
גובה 640 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 12,604[1] (2016)
קואורדינטות 31°45′40.57″N 35°15′38.66″E / 31.7612694°N 35.2607389°E / 31.7612694; 35.2607389קואורדינטות: 31°45′40.57″N 35°15′38.66″E / 31.7612694°N 35.2607389°E / 31.7612694; 35.2607389
אזור זמן UTC +2
http://www.abudis.ps/en/
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map.svg
 
אבו דיס
אבו דיס
Abudis22.jpg

אבו דיס ביחס לעיר העתיקה בירושלים
גדר עוטף ירושלים באבו דיס

אַבּוּ דִיסערבית: أبو ديس) היא עיירה פלסטינית ממזרח לירושלים בגבול מדבר יהודה הצפוני. העיירה שוכנת בתחום שטח B בגובה של כ-640 מטר, ונכון ל-2016, מתגוררים בה כ-12 אלף תושבים.[1]

שם היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם אבו דיס משמר, כנראה, את שמו של הכפר "בית אבודיסון" שהיה במקום במאה ה-5. בית אבודיסון נזכר בכתביו של הנזיר קירילוס מסקיתופוליס כחלק מסיפור תולדות חייו של הנזיר סבאס שפעל באזור זה.

מקור אפשרי אחר לשם "אבו דיס" מציע זאב וילנאי בספרו על ירושלים. לדבריו יש בידי מי מתושבי אבו דיס מסורת שכפרם נקרא על שם הצמח "דיס". צמח זה הוא הסמר הגדל בערבות יריחו ובעבר קלעו סלים מצמח זה. הראשון להתיישב באבו דיס נהג לקלוע לפרנסתו סלים מצמח הדיס ומכאן שם הכפר.[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה העותמאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברשימות מס עות'מאניות משנת 1596, מופיע הכפר עם כ-80 חייבי מס וכ-400 תושבים בסנג'ק ירושלים. תושבי הכפר שילמו מס על גידולי חיטה, שעורה, זיתים, גפנים, ועיזים.[3]

בשנת 1870, חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן ביקר בכפר וכתב: "בכפר מבנה גדול ממדים באופן יחסי לשאר המבנים בכפר (כנראה מתייחס לביתו של מוכתר הכפר)."[4]

בסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1882 מתואר הכפר כ-"כפר על ראש גבעה, מוקף במטעי זיתים.[5]

בתקופת המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפקד 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה אוכלוסיית הכפר 1,029 מוסלמים[6], ובמפקד 1931 האוכלוסייה גדלה ל-1,297, כולם מוסלמים, ואיכלסו 272 בתים.[7]

היישוב נפגע קשות ברעידת האדמה ביולי 1927, שבה נפגעו כ-90 בתים[8].

ב-1945 האוכלוסייה הייתה 1,940 איש, כולם מוסלמים, ואילו שטח הקרקע הכולל היה 27,896 דונם, שרובם שימשו למרעה, 4,981 דונם לגידולי דגנים, ואילו 158 דונמים סווגו כשטח בנוי.[9]

בתוכנית החלוקה אבו דיס הייתה אמורה להיות חלק מהשטח הבינלאומי של ירושלים וסביבתה.[10]

בעקבות מלחמת השחרור, ולאחר הסכמי שביתת-הנשק של 1949, עבר משליטה בריטית לירדנית. בשנת 1961, האוכלוסייה הייתה 3,631 נפש.[11]

בתקופת מדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית. מיד אחרי מלחמת ששת הימים החילה ממשלת ישראל את החוק הישראלי על מזרח ירושלים לפי צו בהתאם לסעיף 11ב של פקודת סדרי השלטון והמשפט[12]. שר הביטחון דאז משה דיין מינה ועדה של שלושה אלופים (חיים הרצוג, רחבעם זאבי ושלמה להט) על מנת לקבוע את גבולות ירושלים. ממצאי הוועדה של האלופים הוגשו לקראת סוף יוני 1967 ואל מערב ירושלים צורפה מזרח ירושלים יחד עם 70,000 דונם[13]. גבול ירושלים המאוחדת כלל כ-10% משטח היישוב, שסופח לשטחה של ירושלים, ותושביו הפכו למחזיקי תעודת זהות ישראלית.[14] כמו כן, אוכלוסיית אבו דיס גדלה בתקופה זאת כתוצאה ממעבר תושבים מחברון ליישוב ומהתיישבות בדואים שנדדו באזור במגורי קבע באבו דיס. נראה שהסיבה לכך היא אפשרויות הפרנסה שהיו באבו דיס כעיר שסמוכה לירושלים. בנוסף, עברו לאבו דיס תושבים ערבים שגרו ברובע היהודי וגורשו ממנו לאחר מלחמת ששת הימים.[דרוש מקור]

לאחר חתימת הסכמי אוסלו גדלה חשיבותה הפוליטית של אבו דיס. אבו דיס אמנם הוגדרה כשטח B, אך הרשות הפלסטינית הקימה ביישוב מוסדות שלטון רבים ביחס לגודלו של היישוב. באבו דיס מוקמו משרדיו של מושל נפת אל-קודס מטעם הרשות הפלסטינית. כן הוקם במקום בניין גדול שהיה אמור לאכלס בתוכו את המועצה המחוקקת הפלסטינית. באופן סמלי ממוקם הבניין במרחק 2.8 ק"מ בקו אווירי מהר הבית, בדיוק כמו כנסת ישראל.[15] ממוסדות אלו קיוותה הרשות הפלסטינית להשפיע על הנעשה במזרח ירושלים, שבה נמנע ממנה לפעול בגלוי. בנוסף למוסדות ממשל פלסטיניים, אוניברסיטת אל-קודס הבנויה על אדמות בבעלות יהודית[16] ממוקמת אף היא ביישוב. בשנת 2002, תפס משמר הגבול את מלון קליף בטיעון שהוא דרוש ממסיבות ביטחוניות, זמן קצר לאחר מכן הושלמה בניית חומת ההפרדה שנבנתה בצמוד לו. בשנת 2003, שינתה מדינת ישראל את העילה לתפיסת המבנה, והודיעה לבעלים כי המלון הוא "נכס נפקד", שעובר לבעלותה מתוקף חוק נכסי נפקדים, זאת למרות שמעולם לא עזבו את ביתם הנמצא במרחק של 200 מטרים מהמלון.[17] המלון המשיך לשמש את שוטרי משמר הגבול, שגם הציבו מחסום כדי להגביל תנועת פלסטינים לכיוון ההתנחלות קדמת ציון עד שנת 2015, בה פינה מג"ב את המלון.[18]

במסגרת הקמת גדר ההפרדה נבנתה חומת בטון גבוהה שחוצצת בין אבו דיס לבין מזרח ירושלים. מאז הקמת החומה מתבצעת תנועת התושבים מאבו דיס לירושלים ומירושלים לאבו דיס דרך מספר מחסומים. הפרדה זאת מקשה מאוד על חיי התושבים, שהתרגלו לראות בשכונות הירושלמיות שגובלות באבו דיס ואבו דיס עצמה מרקם עירוני אחד. הגדר מפרידה בין 6,000 דונם של אדמה חקלאית, הנמצאים בשטח הישראלי, לבין שאר העיר, ששטחה הוא 28,332 דונם.[19]

בשנת 2013, צלמו קטעים מהסרט עומאר (שהיה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר בשנת 2014) באבו דיס.[20]

בדצמבר 2017, פורסם בתקשורת כי לפי תוכנית השלום של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, אבו דיס מתוכננת להיות בירת המדינה הפלסטינית.[21]

שכונת קדמת ציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קדמת ציון

במאי 2004, נכנסו מתנחלים מעמותת "עטרת כהנים" לשני בתים בשכונה. הבית הראשון, "בית שרה", בית בן שתי קומות בחלקה הצפוני של אבו דיס. הבית השני, "בית האחים", נמצא בחלקה הדרומי של השכונה. הבתים נרכשו על ידי המיליונר ארווין מוסקוביץ', שתומך כספית בעמותה. לדברי המתנחלים שני הבתים שאוכלסו סימנו את כוונת "עטרת כהנים" לבנות במקום שכונה חדשה בשם "קדמת ציון", בהיקף של מאות יחידות דיור.[22] בתחילת שנת 2012 החל ראש עיריית ירושלים ניר ברקת לקדם בניית 300 יחידות דיור במקום.[23]

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אוניברסיטת אל-קודס

בעקבות האינתיפאדה השנייה וקשיי המעבר בין הגדה המערבית לירושלים, הועברו הפקולטה למדע וטכנולוגיה והפקולטה לרפואה של אוניברסיטת אל-קודס מירושלים לקמפוס חדש שהוקם באבו דיס, כך שתושבי הגדה יכלו להגיע לאוניברסיטה ללא הגבלות תנועה. הקמפוס ממוקם על גבעה בדרום אבו דיס צמוד לגדר ההפרדה.[24]

מזבלת אבו דיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1981 הוקם על ידי עיריית ירושלים אתר פסולת באבו דיס. עד סגירת האתר ב-2012 הוטמנו בו כ-7 מיליון טון של פסולת ביתית. עד שנת 1999 האתר הופעל על ידי עיריית ירושלים באמצעות קבלן. בשנת 1999 האתר הועבר לידי עיריית מעלה אדומים וקלט כ-1,350 טון של פסולת ביתית ליום, כשמתוכה כ-1100 טון מירושלים. בעשור השני של המאה ה-21, הקים המנהל האזרחי בצמוד למזבלה את הכפר הבדואי ערב אל-ג'הלין[25].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ זאב וילנאי, ירושלים - חלק ב, עמ' 403
  3. ^ Amy Singer (1994). Palestinian peasants and Ottoman officials. Cambridge University Press. עמ' 64–69. ISBN 0-521-45238-4. 
  4. ^ Guérin, 1874, pp. 160 ff
  5. ^ Conder and Kitchener, 1883, SWP III, p. 27
  6. ^ Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Jerusalem, p. 14
  7. ^ Mills, 1932, p. 37
  8. ^ Earthquake turns out a real catastrophe, פלסטיין בולטין, 13 ביולי 1927
  9. ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 24
  10. ^ עצרת אונ"א החליטה על בינאום ישראל לא תשלים. ירושלים לא תיכנע, הבוקר, 11 בדצמבר 1949
  11. ^ Government of Jordan, Department of Statistics, 1964, p. 13
  12. ^ בהמשך לסעיף 1 לפקודת שטח השיפוט והסמכויות תש"ח-1948 – חקיקה של מועצת המדינה הזמנית, שקבעה: "כל חוק החל על מדינת ישראל ייראה כחל על כל השטח הכולל גם את מדינת ישראל כולה וגם כל חלק מארץ-ישראל אשר שר הביטחון הגדיר אותו בצו כמוחזק על ידי צבא-הגנה לישראל", מתוך, עיתון רשמי, תש"ח, תוספת א', ע"מ 61
  13. ^ עוזי בנזימןמדוע באמת סופחה מזרח ירושלים: בחזרה להחלטה הדרמטית ששינתה את פני המזרח התיכון, באתר הארץ, 17 במאי 2017
  14. ^ השר שפירא לטדי קולק:בזה הנחה ראש העיריה של ירושלים השלמה, מעריב, 28 ביוני 1967
  15. ^ נדב שרגאיהמינהל הפלשתיני באבו דיס, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2001
  16. ^ אדמות בבעלות יהודית באבו דיס
  17. ^ ניר חסוןהמדינה נסוגה מהפקעת מלון במזרח י-ם: "לא ניתן להוכיח שבעליו נפקדים", באתר הארץ, 28 באוגוסט 2013
  18. ^ ניר חסוןמג"ב פינה את מלון קליף באבו דיס - למעט הגג, באתר הארץ, 4 במאי 2015
  19. ^ ארנון רגולר, הפרלמנט הפלשתיני יישאר מחוץ לגדר ההפרדה, באתר הארץ, 18 בינואר 2004
  20. ^ אורון שמיר, "עומאר": דרושים פתרונות, ולא רק לסכסוך, באתר הארץ, 9 בינואר 2014
  21. ^ נעה לנדאו, אמיר תיבון, ניו יורק טיימס: הסעודים הציעו לעבאס את אבו דיס כבירת פלסטין; הצדדים מכחישים, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2017
  22. ^ ארנון רגולר, ההתנחלות באבו דיס משלימה רצף יהודי במזרח ירושלים, באתר הארץ, 4 במאי 2004
  23. ^ נדב שרגאי‏, שכונה יהודית באבו דיס - ואלפי דירות לפלסטינים, באתר וואלה! NEWS‏, 22 ביוני 2012
  24. ^ יוני מנדל‏, בקמפוס של אל-קודס מדברים (גם) על שלום, באתר וואלה! NEWS‏, 18 באוגוסט 2007
  25. ^ עמירה הסהבדואים משבט הג'האלין יאולצו לעבור ליישוב ליד מזבלת אבו דיס, באתר הארץ, 6 בפברואר 2012