מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי
 | |
| חוברת ל"ד של מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי | |
| תדירות | שנתון |
|---|---|
| מו"ל |
האוניברסיטה העברית בירושלים  |
| שפה |
עברית |
| מדינה |
ישראל |
| ISSN | 0333-7030 |
  | |
מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי הוא שנתון בנושאי פולקלור של המרכז לחקר הפולקלור במכון למדעי היהדות ע"ש מנדל שבאוניברסיטה העברית בירושלים ושל התוכנית לפולקלור יהודי והשוואתי[1] ששינתה את שמה לתוכנית לחקר הפולקלור ותרבות עממית. השנתון יוצא לאור בהוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס.
זהו כתב העת השפיט היחיד בעברית המוקדש לחקר הפולקלור והתרבות העממית.
המאמרים בכתב העת דנים, לדוגמה, בתאוריה של פולקלור, בפולקלור של קבוצות אתניות בישראל, בספרות עממית, באמנות עממית, במנהג, ובקשרי גומלין בין ספרות לפולקלור.
הגיליון הראשון יצא בשנת תשמ"א (1980-1981)[2]. עורכי כתב העת לאורך שנות קיומו הם פרופ' גלית חזן רוקם, פרופ' תמר אלכסנדר, פרופ' שלום צבר ופרופ' הגר סלמון.
על הכותבים בכתב העת נמנים גלית חזן רוקם, הגר סלמון, תמר אלכסנדר, עלי יסיף, דן בן אמוץ, אדוין סרוסי, שמואל רפאל, עליזה שנהר ושלום צבר ורבים נוספים העוסקים בתחום.
40 שנה למחקר ירושלים בפולקלור יהודי
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוברת ל"ד של מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי הוקדשה למלאות 40 לצאת הכרך הראשון וכך נכתב:
חוברת זו מציינת ארבעים שנה מאז יצאה לאור בשנת תשמ"א חוברת א של מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי במסגרת המכון למדעי היהדות והוצאת הספרים מאגנס של האוניברסיטה העברית. מראשית קיומו התאפיין כתב העת בפתיחות לכותבים מתחומי מחקר משיקים וקרובים והמחברים המפרסמים בו כוללים חוקרות וחוקרים בכירות וצעירים. עיקר תפקידו לשמש במה ומנוע ממריץ לתחום מחקר שהלך וצמח וממשיך להתרחב ולהעמיק באוניברסיטאות ובמכללות. מטרתו להכיל את פירות חקר הפולקלור הממשיך להתגוון, למסד קני מידה מחקריים נאותים ולשמור על רמת פרסומים טובה ובכך על רמת המקצוע, ולשמש מקור השראה לקוראות וקראים האקדמיה ומחוצה לה ולהוות השראה לחינוך וליצירה אמנותית המאמרים עוסקים בחקר הספרות העממית, האמנות העממית, האתנוגרפיה והמנהג, טקסים וסמלים. הם חוקרים תרבות חזותית, שמיעתית, כתובה ודבורה, בחומר ובתנועה, ממרחבי התרבויות היהודיות וכאלה שהיו במגע איתן. מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי הוא כתב העת האקדמי המוביל בחקר הפולקלור היהודי בארץ ובעולם. הוא ממופתח ומונגש במאגרי המידע האלקטרוניים המרכזיים. המאמרים המחקריים מלווים בתקצירים אנגליים ונוספים להם ביקורות ספרים ופרסומי תעודות ומקורות השייכים לתחום.
כך מספרות פרופ' גלית חזן רוקם ופרופ' תמר אלכסנדר, עורכות ומייסדות כתב העת, בהקדמת החוברת על ימיו הראשונים: "אי-אז באביב תש"ם הגענו, שתי מרצות צעירות, למשרדו של ראש המכון למדעי היהדות דאז, פרופ' יוסף דן, להציע רעיון מהפכני. עלה בדעתנו להפיח רוח נעורים ומחקר בכתב עת לפולקלור שהיה קיים בארץ בבעלות ציבורית, וביקשנו תמיכה צנועה מטעם המכון. דן האזין לנו ברוב קשב, הבחין בהתלהבותנו, והפתיע אותנו בדבריו: 'למה לכן? נייסד כתב עת לפולקלור כאן במכון במסגרת סדרת כתבי עת למדעי היהדות!'. לא היססנו לרגע ונענינו בשמחה לאתגר ולהבטחה. מייד התחלנו להזמין מאמרים לחוברת הראשונה, שנושאה שיקף את הרקע המחקרי של שתינו וגם את הרוח שנשבה אז בחקר הפולקלור בישראל, הרבה בהשראתו של דב נוי: הזיקה בין המסורת שבעל פה לספרות הכתובה. מורינו ועמיתינו נענו בחיוב, וכך יצאה לאור החוברת הראשונה."[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גיליונות "מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי" במאגר JSTOR (הצגת דף זה מתאפשרת לאחר הזדהות באתר הספרייה הלאומית, וכניסה לכתב עת כלשהו בדף המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מיקי יואלסון, "המרכז לחקר הפולקלור באוניברסיטה העברית בירושלים: אוספים וארכיונים", מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי כז, תשע"א, עמ' 291
- ^ הגיליון הראשון באתר JSTOR
- ^ מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, כרך לד, 2021
